סיאטיקה (אישיאס), או 'תסמונת העצב הסיאטי', הינה תופעת כאב וכן הקרנת כאב אשר נוצרת כתוצאה מלחץ, או גירוי של העצב ה א ר ו ך ב י ו ת ר ב ג ו ף – הוא העצב ה'סיאטי' – Sciatic nerve.
העצב ה'סיאטי' מכיל שלושה שורשי עצבים נפרדים אשר מקור מוצאם בחוליות המותניות L4 – L5 – S1, בגב התחתון.
שלושת העצבים הנ"ל מתלכדים לעצב אחד מאוחד, ארוך ומפותל אשר נפרש החל מן הגב התחתון, עובר דרך האגן, דרך שרירי העכוז, הירך, השוק ועד לכף הרגל.
סיאטיקה – מנגנון הפגיעה
— לחץ, או גירוי של שורשי העצבים הנפרדים, עצמם L4 – L5 – S1 במקור מוצאם מעמוד השדרה.
— לחץ הפועל ישירות על ה'עצב הסיאטי' המאוחד בעת מעברו דרך פתח ה'פורמינה' בין עצם הכסל לבין עצם העצה – Sacrum Greater / lesser sciatic foramens.
— לחץ הפועל על העצב הסיאטי בעת מעברו מתחת שריר ה 'פיריפורמיס' Piriformis באחורי העכוז.
בעקבות הלחצים הנ"ל יופיעו, בד"כ הפרעות עצביות כגון: תופעות כאב, תחושת 'נימול', 'צריבה' ו/או חוסר תחושה.
במקרה של החמרה, ניתן לצפות לתופעת כאבים מתגברים אשר מתמקדים באזור העכוז, אחורי הירכיים, השוק האחורי ו/או כפות הרגלים, לרבות חולשת שרירים עד כדי מוגבלות תנועה ברמה משתנה.
לתשומת לב !
במקרים קיצוניים, תיתכן, חלילה, אף פגיעה בתפקודי מערכות פנימיות כגון: אי-שליטה על פעולת הסוגר בקצה המעי הגס, פגיעה בתפקוד שלפוחית השתן ואף, חלילה פגיעה בתפקוד איברי המין.
סיאטיקה – גורמי סיכון
הלחץ על העצב הסיאטי וכן התהליך הדלקתי אשר מלווה אותו, נוצרים, בד"כ כתוצאה ממספר גורמים אופייניים, כגון:
א. התכווצות שרירים באזור הגב התחתון, אגן הירכיים, או באזור העכוז עקב שימוש-יתר, מתיחת-יתר, חוסר פעילות גופנית, או עקב מתח נפשי (stress, strain, spasm).
ב. עומס פיזיים, קיצוני, כגון: ריצה מאומצת, קפיצות ונחיתות חוזרניות (כדורסל), דיווש מאומץ על אופניים, טיפוס על מדרון, נשיאת משא כבד, משקל יתר, מתיחה קיצוניות וכד'.
ג. שינויים ניווניים במבנה החוליות, היצרות של המעברים המפרקיים בחוליות בעמוד השדרה, או היצרות של תעלת עמוד השדרה (Spinal stenosis)
ד. תת-פריקה של החוליות (subluxation), או תזוזה, החלקה של אחת החוליות (spondylolisthesis).
ה. L4 – L5 – S1 פריצת דיסק, או בלט דיסק בין-חולייתי (disc herniation).
ו. אספקת דם לקויה לעמוד השדרה – איסכמיה (ischemia).
ז. חוסר איזון שרירי, יציבה לקויה, משקל-יתר, אורח חיים יושבני.
יש לציין, כי רוב רובם של תופעות ה'סיאטיקה' נוצרות עקב התכווצות שרירים קיצונית, או מתיחת-יתר בסביבת מוצאו מעמוד השדרה, או במסלול העצב בדרכו אל איברי היעד.
רק 6% מכלל מקרי ה'סיאטיקה' נובעים מפגיעה עצבית, נוירולוגית ישירה בעמוד השדרה, בלט דיסק, פריצת דיסק, או סיאטיקה.
סיאטיקה – הטיפול הטבעי !
לצורך טיפול בכאבי סיאטיקה, ראשית יש להימנע מביצוע פעולות אשר מגבירות עומסים על האגן ועל עמוד השדרה, כגון: ריצה, קפיצה, הרמת משא כבד וכד'.
הטיפול באמצעות עיסוי רפואי אורטופדי, או עיסוי רקמות עמוק, יעיל מאד לשיכוך תופעות 'סיאטיקה' וכן לבלימת התהליך הדלקתי על-פי הפרוטוקול הטיפולי הבא:
- הרפיית השרירים הסמוכים לעמוד השדרה, מגדילה את המרווח הבין-חוליתי ובכך מפחיתה את הלחץ על הדיסקים ועל שורשי העצבים.
- הרפיית השרירים בקדמת אגן הירכיים וכן הרפיית השרירים בצד האחורי של האגן, מפחיתה את הלחצים הפועלים על 'העצב הסיאטי'
- הרפיית שרירי העכוז ושל שרירי הירך האחוריים מפחיתה את הלחץ הרב אשר יוצר שריר ה- Piriformis על 'העצב הסיאטי' – ראה הסבר מפורט בהמשך.
- שיכוך כאבים באזור הגב התחתון וכן באזור האגן והעכוז מרגיעה את מערכת העצבית הכללית ומפוגגת את התכווצות השרירים אשר כה אופיינית ל'סיאטיקה'.
- הגברת זרימת דם ואספקת חומרי בניה אל הרקמות הפגומות אשר מאיצה את תהליך ההחלמה.
- הפעלה יזומה ומבוקרת של מפרקי האגן והגפיים לצורך הרפיה שרירית ושחזור תפקודי התנועה של הגפיים.
quadriceps streches, groin streches, Psoas streches, iliotibial strechses, squatting
סיאטיקה ושחרור לחץ בין-חולייתי
עיסוי רקמות עמוק וכן עיסוי רפואי אורטופדי, הינן שיטות טיפול מרכזיות לשחרור לחצים בין-חוליתיים בעמוד השדרה לצורך שיכוך תופעת הכאב ובלימת תהליכים דלקתיים בסביבת עמוד השדרה.
שחרור הלחץ בין-חולייתי בעמוד השדרה, מתבצע בפועל באמצעות הרפיה ושחרור של רקמות שרירים מכווצות, או רקמות נוקשות בסביבת עמוד השדרה וכן באמצעות הפעלה תנועתית מבוקרת אשר מיועדת ליצור רווחה בין חוליות עמוד השדרה.
מתאים עבור אנשים בעלי אורח חיים יושבני (sedentary) אשר עבודתם מחייבת, בלית-ברירה ישיבה יום-יומית, ממושכת וכמובן, גם עבור ספורטאים הסובלים משמוש-יתר, או מתיחת יתר.
סיאטיקה – תהליך ההחלמה
החלמה מתסמונת סיאטיקה, הינה, לרוב תהליך אישי, אינדיבידואלי אשר משתנה מאדם לאדם ותלוי בעיקר בחומרת הלחץ הבין-חולייתי וחומרת הדלקת הפועלת על העצב הסיאטי. להלן פירוט שלבי ההחלמה והזמן המשוער של כל שלב.
שלב 1:
שלב אקוטי אשר מלווה בכאב חד וחריף, לרוב באחד מצידי הגב התחתון וצד האגן – נמשך לרוב 1-2 שבועות ואף יותר.
במסגרת הטיפול הראשוני, נעשה שימוש בגישה שמרנית, לא פולשנית אשר כוללת מנוחה, בעיקר במנח שכיבה, מניעה מיצירת עומס פיזי על הגוף, כגון הרמת משאות וכן שימוש בתרופות לשיכוך כאבים ו/או תרופות מרשם נוגדות דלקת.
במקרה ומתרחשת החמרה ! מתפשטת תופעת הכאב מאזור הגב תחתון לכיוון מטה, אל הירכיים, הרגליים ועד לכפות הרגליים.
שלב 2:
ירידה הדרגתית בעוצמת הכאב, אך עדיין מלווה בהקרנת כאב לכיוון אזור הגפים – נמשך, לרוב 2-6 שבועות.
במסגרת השיקום, נעשה שימוש בהפעלה תנועתית, מבוקרת, הליכי פיזיותרפיה וכן בעיסוי רפואי אורתופדי לשחרור הלחץ הבין חולייתי .
שלב 3:
נסיגה של תופעות הכאב, "מרכוז" של אזורי הכאב (מפורט להלן) ומתאפשרת חזרה הדרגתית לתפקוד תנועתי – נמשך לרוב 6–12 שבועות.
"מרכוז" של תסמיני סיאטיקה
במצב, בו מתרחשת הטבה, חל מהפך אשר מתבטא בהיפוך כיוון, קרי נסיגה של הכאב לכיוון מעלה, אל מרכז הגוף (ראה ציור).
נסיגה של התסמינים אל אזור מרכז הגוף נחשבת לסימן פיזיולוגי טוב אשר מעיד על שיפור ומוגדר בשפה הרפואית כתופעת "מרכוז" Centralization.
שיפור זה אמור להוביל להערכה רפואית חדשה ואף עשוי לדחות, או ליתר הליך פולשני, מתוכנן.
תופעת ה"מרכוז" מלווה, לרוב בהפחתה של תדירות הכאב, הפחתה בעוצמת הכאב וכן בשינוי אופי הכאב, קרי במקום תופעת כאב חריף, יופיעו, לרוב תחושות עצביות, כגון: עקצוץ, נימול, צריבה, או דקירה, כל אלו סימנים המעידים על הטבה.
בנוסף ! צפויה הרפיה של התכווצויות שרירים בגב ובאגן וכן התחזקות של שרירי הגפים אשר מעידה, גם היא על כך שתסמונת הסיאטיקה, הינה במצב נסיגה.
בתהליך ההחלמה משתפרת התנועתיות הכללית של הגפים וחל שיפור בתפקודי ההליכה של המטופל/ת.
שימוש בעיסוי רפואי, אורתופדי וכן הפעלה תנועתית, מבוקרת Mobilization הוכחו כיעילים לזירוז תהליך ההחלמה והשיקום.
במסגרת אבחון תסמונת הסיאטיקה וכהשלמה לפענוח בדיקות ההדמייה הממוחשבות מסוג CT או MRI מתבצע בקליניקה, גם מבחן SLR, מבחן "הרמת רגל ישרה" אשר משמש להערכה עדכנית של חומרת הפגיעה העצבית בעמוד השדרה המותני.
מבחן זה מתבצע בפועל באמצעות הכבדה יזומה של העומס הפיזי אשר פועל על העצב הסיאטי. מתבצע באמצעות הרמה פאסיבית של רגל ישרה לכיוון למעלה כאשר המטופל/ת נמצע במצב מנוחה, שכיבה על הגב. ראה ציור.
לסיכום ! שלבי ההחלמה האופיניים מתסמונת סיאטיקה הם:
א. נסיגה ושיכוך של תופעות הכאב. ב. תהליך של "מירכוז" אזורי הכאב. ג. שיפור התנועתיות של איברי הגוף.
על פי הסטטיסטיקה המקובלת, נמצא, כי שימוש בגישה טיפולית שמרנית (לא ניתוחית) מובילה בקרב 80% מחולי סיאטיקה לשיפור משמעותי בתוך חודש ימים.
פיריפורמיס / השריר האגסי
לחץ על העצב ה'סיאטי' בעת מעברו דרך סבך שרירי העכוז עלול לייצר במרכז העכוז מוקד כאב 'סיאטי' שכיח, בגלל הלחץ אשר מפעיל שריר העכוז העמוק, שריר ה'פיריפורמיס' Piriformis.
תסמונת פיריפורמיס אשר מקורה בהתכווצות חריגה של שריר ה- 'Piriformis' (השריר האגסי) מתבטאת בתופעת כאב והקרנת כאב אשר דומים ולעיתים, אף זהים לסימפטומים של תסמונת ה- סיאטיקה המוכרת והידועה.
ה'שריר האגסי' אשר שוכן עמוק בתוך סבך שרירי העכוז – תפקידו המרכזי, הוא לתמוך ולייצב את ראש עצם הירך (femur) במקום מפגשה עם האגן, בעיקר בעת ביצוע תנועות הליכה או ריצה.
פעולת השריר האגסי מבצעת תנועה סיבובית של עצם הירך לכיוון חיצוני אשר בולמת תנועת-יתר נגדית של הירך לכיוון פנימה. (הפעלת השריר האגסי מייצרת, גם פשיטה של הירך לאחור וגם הרחקה של הירך כאשר היא כפופה).
מנגנון הפגיעה
התכווצות כרונית של ה'שריר האגסי', יוצרת לחץ על ה'עצב הסיאטי' אשר נמצא מתחת לשריר זה ואשר, לעיתים, אף עובר דרך סבך סיביו.
לחץ זה פוגע בתפקוד העצבי של ה'עצב הסיאטי', יוצר מוקדים מעוררי כאב באזור מפרק עצה / כסל (Sacroiliac joint) וכן באזור צוואר עצם הירך. בנוסף, יוצר סימפטומים נוירולוגיים, אופיינים, כגון: הקרנת כאב אל הירך והשוק, חוסר תחושה, תחושת 'נימול', 'צריבה', 'עיקצוץ' וכד', לאורך הגפה התחתונה ועד לכף הרגל.
להלן רשימת מוקדים עצביים, שריריים מעוררי כאב – מלבד ה'שריר האגסי' עצמו אשר מקרינים כאב לאורך כל הגפה התחתונה: Qudratus lumborum, Psoas, Gluteus medius, Gluteus minimus, Adductor magnus, Tibialis anterior, Soleus
גורמי סיכון
א. התכווצות שרירים באזור הגב ו/או אגן הירכיים, או באזור העכוז עקב שימוש-יתר, מתיחת-יתר, חוסר פעילות גופנית, או עקב מתח נפשי (stress, strain, spasm).
ב. פריצה או בלט בדיסק בין-חולייתי (disc herniation).
ג. אי-סדירות מבנית של עמוד השדרה.
ד. תת-פריקה של החוליות (subluxation) או תזוזת החלקה של אחת החוליות (spondylolisthesis)
ה. אספקת דם לקויה באזור האגן – איסכמיה (ischemia).
ו. חוסר איזון שרירי, יציבה לקויה, משקל-יתר, אורח חיים יושבני.
עיסוי רפואי אורתופדי
'עיסוי רפואי אורטופדי', הינו כלי טיפולי יעיל במיוחד לטיפול בתסמונת ה'שריר האגסי' באמצעות שחרור ההתכווצות של ה'שריר האגסי', עצמו, שחרור נקודות מעוררות כאב, טריגר פוינטס לבלימת התהליך הדלקתי וכן להגברה של אספקת דם וחומרי בניה – לזירוז והאצה של תהליך ההחלמה.
טיפול באמצעות 'עיסוי רפואי אורטופדי' מתאים, הן עבור פגיעות כרוניות, מתמשכות והן עבור פגיעות אקוטיות כגון טיפול לאחר הליך ניתוחי, כירורגי וכן לאחר, חבלה, תאונת דרכים, תאונת עבודה, או עקב פציעת ספורט.
הטיפול כולל שיקום תפקודי התנועה של הגוף, שיקום רקמות שרירים, גידים והרצועות הפגועות, שיפור כוח וסיבולת של השרירים והמפרקים וכן תיקון דפוסי יציבה ותנועה.
סיאטיקה ויציבה
קיים קשר פיזי מוכח, בין יציבת גוף לקויה לבין תופעות כאב, כגון סיאטיקה.
יציבה לקויה גורמת להגברה של מצבי הסיכון המובילים לפגיעה בשלמות מערך שלד שריר וכן פגיעה בשלמות עמוד השדרה עצמו.
לעומת זאת ! יציבת גוף תקינה ממלאת תפקיד מרכזי, הן בטיפול והן במניעה של בעיות אורתופדיה.
יציבת גוף תקינה חיונית עבור כל מי שמחפש להקל על הכאבים הרודפים אותו.
יציבה תקינה שומרת על מנח תקין של חוליות עמוד השדרה, מפזרת את העומס של משקל הגוף באופן שווה על פני כל מערך שלד שריר וכך ממזערת את הלחץ על רקמות העצבים, לרבות הלחץ על העצב הסיאטי, הוא העצב הארוך ביותר בגוף.
יציבה טובה, הינה תנאי בסיסי לשמירה על תפקוד תקין, לאורך זמן של מערכת התנועה וכמובן למניעה של תופעות כאב, כגון סיאטיקה.
הכול תודות להפחתת הלחץ על מערך העצבים (Nerve Compression), תודות לשיפור תפקודי השרירים (Muscular Function) וכן לשיפור הזרימה של מחזור הדם (Blood Circulation).
מספר צעדים מעשיים לשיפור היציבה אשר עשויים לעשות הבדל מהותי בניהול ובמניעה של תסמונות כאב, כגון סיאטיקה:
1. הקפדה על ישיבה תקינה במסגרת העבודה. בחר בכיסא התומך בקימור הטבעי של עמוד השדרה שלך. הקפד על כפות רגליים במגע מלא, שטוח עם הרצפה, הימנע מהצלבת הרגליים בעת ישיבה.
2. ארגון ועיצוב של סביבת עבודה המותאמת לעקרונות הנדסת אנוש (ארגונומיה). התאם שמושב הכסא שלך יהיה תואם את מימדי גופך. וודא שצג המחשב שלך יהיה בגובה העיניים. שגובה שולחן העבודה תואם את מידותיך. שהמקלדת והעכבר יהיו נגישים, ללא מאמץ.
3. בשגרה של אורח חיים יושבני (ישיבה ממושכת), יש לבצע הפסקות תכופות ממצב הישיבה, כדי להתמתח, לעמוד, לסובב את האגן, להפעיל את הגפיים וכדומה במטרה למנוע נוקשות וכדי להפחית את הלחץ על העצב הסיאטי.
יש להימנע מביצוע תנועות חוזרניות, מזיקות, לרבות הימנעות משימוש-יתר ומתיחת-יתר.
4. חיזוק פיזי של השרירים במערכת שלד שריר. חיזוק שרירי הליבה, שרירי הבטן, שרירי הגב ושרירי האגן תומכים ביציבה טובה ומפחיתים את הסיכון לתופעת סיאטיקה.
5. בדיקה שגרתית של תקינות יציבת הגוף באמצעות תזכורת חזותית ותרגול רצוף (איזון שלד שריר), עשוי לשפר את היציבה.
ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב ! אנטי כאב קליניקה
גדעון מילק / מטפל בכיר O.d.c / בוגר:
מכון וינגייט – מכללת רידמן – .Dorn / גרמניה – עיסוי רפואי אורטופדי / ד"ר יעקבי