שיקום פיזי, הינו התהליך הטיפולי אשר תומך בהחלמה התנועתית של איברי הגוף לאחר פציעה, חבלה, מחלה, או ניתוח כירורגי – במקביל למאמצי שיכוך והפגה של תופעות הכאב הנלוות.
שיקום פיזי, תנועתי
תהליך השיקום מבוסס, בראש ובראשונה על אבחון היקפי של כלל מערכת התנועה במגמה לזהות את מקור הכשל / מנגנון הפציעה – מעבר לסימפטומים הגלויים.
ייעודו המרכזי של השיקום הפיזי, הוא, כאמור שיחזור מיטבי של תפקודי התנועה המקוריים של השרירים והמפרקים בגוף.
תשומת לב מיוחדת מוקדשת לטיפול בבעיות אורתופדיה ו/או נוירולוגיה של עמוד השדרה, כגון פריצת דיסק, בלט דיסק, סיאטיקה וכד'.
הגדלת החלל התוך-מפרקי במפרקים וכן הגדלת המרווח הבין-חולייתי בעמוד השדרה למניעת חכוך ושחיקה, למניעת התפתחות של תהליך דלקתי ומכאן לשיכוך והפגה של תופעות כאב.
השיקום הפיזי מזרז את ההתחדשות של הרקמות הפגועות במערכת שלד / שריר, כגון פגיעות בצוואר, גב, עמוד שדרה, כתפיים, ירכיים, ברכיים, קרסוליים וכפות רגלים.
השיקום הפיזי משלב טיפול במגע וכן הפעלה תנועתית, מבוקרת של השרירים והמפרקים (Mobilization).
– הוכח עובדתית, כי עיסוי רפואי ו/או עיסוי רקמות עמוק במהלך השיקום, הינו יעיל מאד לצורך שיכוך תופעות כאב, כאבים ו/או הקרנת כאב –
כל זאת, ללא כל שימוש בתרופות, כימיקלים, או משככי כאבים !
שיקום פיזי – מרכיבים
תהליך השיקום הפיזי מכיל שלושה מרכיבים חיוניים:
(א). שיכוך והפגה של תופעות הכאב, כאבים
(ב). שיחזור תפקודי התנועה של השרירים והמפרקים
(ג). חיזוק הכוח והסיבולת של השרירים, הגידים והרצועות.
תהליך השיקום עושה שימוש מבורך בטכניקות טיפול במגע, כגון: עיסוי רפואי, או עיסוי רקמות עמוק, לרבות שימוש בטכניקות של מתיחות מבוקרות לצורך הרפיה של שרירים מכווצים וכן לצורך הגדלת טווחי תנועה של השרירים.
שימוש מיוחד נעשה בטכניקות שחרור עצבי של נקודות מעוררות כאב אשר קיימות בשרירים מכווצים וברקמות פגועות – Trigger point therapy.
השיקום הפיזי מיועד לטיפול, הן בפגיעות כרוניות, מצטברות והן לטיפול ישיר בפגיעות טראומה אקוטיות.
השיקום הפיזי מבוסס על ידע עדכני מן התחומים: אורתופדיה, פיזיותרפיה, רפואת כאב, רפואת ספורט ועוד.
תהליך השיקום מותאם לסף הכאב האישי של המטופל/ת והשפעתו יעילה לאורך זמן.
אבחון
תהליך השיקום הפיזי מבוסס על אבחון מקדים אשר מסתייע, לרוב בבדיקות הדמיה אבחנתיות, כגון סריקות ממוחשבות מסוג M.R.I, או C,T וכן עצביות, כגון E.M.G
האבחון מתמקד בזיהוי הכשל התפקודי ו/או המבני לצורך זיהוי מדויק של מנגנון הפגיעה, הן ברמת הנקודתית והן ברמת ההיקפית של כלל מערכת התנועה.
נזקים במערכת התנועה
א. נזק עקב מתיחת-יתר, שימוש-יתר, התכווצות שרירים (Muscle cramp / spasm)
ב. נזק לרקמות עקב תנועות חוזרניות (Repititive strain injury – RSI)
ג. חבלה, תאונה (Trauma)
ד. כשל בדפוס היציבה, או בדפוס התנועה של הגוף.
ה. שינויים, או נזקים במבנה הפנימי, התוך-מפרקי במערך שלד / שריר.
ו. שינויים ניווניים במבנה עמוד השדרה, עקמת, גבנון.
ז. שינויים במבנה הדיסק הבין-חולייתי.
ח. חולשת שרירים, ישיבה ממושכת, משקל-יתר.
מפרקים
פריקה של מפרק, שחיקה של סחוסים, קרע חלקי או מלא של רצועות או גידים / שרירים. פגיעות מסוג זה מלוות, בד"כ בדלקת מקומית, בתופעות כאב ובמוגבלות תנועה ברמה משתנה.
גב ועמוד שדרה
שבר, סטייה, פריקה של חוליות עמוד השדרה, פריצת דיסק או בלט דיסק, דלקת או גידול אשר יוצרים לחץ על שורשי עצבים, או על שלוחות עצבים.
פציעות ספורט
לצערינו ! פציעות ספורט שכיחות ביותר והן מהוות מרכיב משמעותי מסך הפגיעות במערכת התנועה, בשרירים, גידים, רצועות וכן במפרקים אשר נגרמות, לרוב בגלל:
- חבלה ברקמות קשות, כגון שבר, נקע, פריקה, או לחילופין חבלה ברקמות רכות.
- ביצוע תנועות חוזרניות (R.S.I) אשר יוצרות נזק מצטבר, עד כדי קריעה של סיבי השרירים, הגידים (ספורט ריצה, טניס, הנפת משקולות ועוד).
- מתיחת-יתר ( Strain) של שריר, גיד, או רצועה עד כדי קריע חלקי, או מלא.
- נזקים עקב שימוש יתר, או עומס-יתר ( Muscle overuse / overload), הן נפוצות ביותר ברקמות גידים, שרירים ורצועות הפגיעות מלוות, לעתים קרובות, גם בתהליך דלקתי מקומי – טנדיניטיס Tendonitis)) וכן בהתכווצות שרירים קיצונית (Muscle cramp / spasm).
סרטון וידאו אודות פציעות ספורט אופייניות (אילוסטרציה בלבד !)
ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב ! אנטי כאב קליניקה