פריצת דיסק, אורטופדיה

פריצת דיסק / בלט דיסק
איך ולמה ?

כבר משחר ההיסטוריה האנושית, אנו ההולכים על שתיים צפויים לבעיות גב !
הכיצד ?
הכל נובע מן הצורך ההישרדותי להזדקף אנכית, כדי להציב את  העיניים בנקודת תצפית גבוהה, ככל הניתן.

מאחר ועמוד השדרה שלנו, הינו בעל מבנה גרמי, אנכי, הינו שברירי ומאד פגיע.
מבנה זה צפוי לבעיות אורטופדיה אופייניות, כגון: פריקת חוליות, פריצת דיסק, בלט דיסק, סיאטיקה ועוד.

 

פריצת דיסק, בלט דיסק – מנגנון הפציעה

רוב רובם של אירועי הגב המוכרים לנו, נוצרים בפועל עקב התכווצות שרירים כרונית (Spasm), או עקב התכווצות קיצונית, פתאומית של השרירים (Cramp). לעיתים קרובות, גם עקב 'מתיחת-יתר' של השרירים (Strain).

בלט דיסק – עקב לחץ מכאני על הדיסק הבין-חולייתי נוצרת הבלטה של מעטפת הדיסק אל מעבר לגבולו המקורי עד כדי לחץ על 'חוט השדרה', או לחץ על שורש עצב.

פריצת דיסק – לחץ קיצוני, קריטי על מעטפת הדיסק גורם, לעתים לפריצה של נוזל הדיסק כלפי חוץ, אל סביבת שורשי העצבים – יוצר דלקת מקומית ואף לוחץ ישירות על שורש העצב ו/או על חוט השדרה – על כל המשתמע מכך. (הרחבה בהמשך).

 

גורמי סיכון:

  • צמצום, או קריסה של המרווח הבין-חולייתי.

  • שינויים במבנה עמוד השדרה עקב סטייה, החלקה, או פריקה של החוליות.

  • מתיחת-יתר של שרירים כתוצאה מביצוע תנועה קיצונית כגון תנועת גוו המבצעת, בו-זמנית, גם סיבוב וגם כפיפה, או הרמת משא כבד כאשר הברכיים "נעולות".

  • התכווצות כרונית ו/או התכווצות ספונטנית של שרירים בסביבת עמוד השדרה.

  • מנח כפות רגלים, או מנח אגן ירכיים בלתי מאוזן.

 

 

  • טראומה, חבלה, פציעת ספורט, צליפת שוט, דפוס יציבה, או דפוס תנועה לקוי.

  • אורח חיים יושבני (ישיבה, או נהיגה ממושכת), משקל-יתר, תנועות חוזרניות.

 

 

נזקים של פריצת דיסק, בלט דיסק

כידוע, במצב של 'פריצת דיסק', או 'בלט דיסק' נוצר לחץ ישיר על שורש העצב במקור מוצאו מעמוד השדרה.
לחץ זה פוגע במוליכות החשמלית של העצב, יוצר דלקת מקומית אשר מלווה, בד"כ בתופעות כאב, כאבים, לרבות הקרנות כאב אל אזורים מרוחקים אשר נשלטים ע"י אותו שורש עצב, כגון גפיים עליונות, או גפיים תחתונות. הכל על פי מיקומו ה"גיאוגרפי" של שורש העצב במערך החוליות.

לחץ משמעותי על שורשי העצבים עלול לפגוע בתפקוד התנועתי, מוטורי של הגפיים עד לכלל מוגבלות תנועה ברמה משתנה.

יש לציין, כי במקביל לפגיעה תנועתית בגפיים התחתונות או העליונות, מופיעות בדרך-כלל, גם הפרעות תחושתיות (סנסורית) אשר מתבטאות בסימפטומים נוירולוגיים, אופיניים, כגון: חולשת שרירים, חוסר תחושה, תחושת "נימול", תחושת "צריבה", "שריפה", "דקירות" וכמובן, גם תופעות של הקרנת כאב, כאבים.

מתברר, כי, רק 6% מכלל מאירועי הגב המוכרים לנו, נובעים מפגיעה עצבית, כגון 'פריצת דיסק', או 'בלט דיסק'.
רוב רובם של אירועי הגב, נוצרים עקב התכווצות שרירים כרונית, מתמשכת, או לחילופין עקב התכווצות ספונטנית, קיצונית בסביבת עמוד השדרה.

אם כך – מה הוא הפתרון ?

הגישה הטיפולית הטבעית

חשוב לחזור ולהדגיש, כי מבחינה פיזיולוגית – הגדלת המרווח האנטומי שבין חוליות עמוד השדרה באמצעות הרפיה של השרירים התומכים בעמוד השדרה – מפחיתה באופן ישיר את הלחץ הפועל על שורשי העצבים המסתעפים מעמוד השדרה – כך נוצרת הפחתה מידית בחומרת תופעת הכאב, כאבים, על כל היתרונות הנובעים מכך.

לסיכום ! הגדלת הריווח בין החוליות יוצרת תנאים פיזיולוגיים, אופטימליים לצורך בלימה ושיכוך התהליך הדלקתי וממילא, לזירוז תהליך ההחלמה והשיקום.

 

עיסוי רפואי אורטופדי

הצלחתן הרבה של שיטות הטיפול במגע – עיסוי רפואי אורטופדי  ו/או עיסוי רקמות עמוק בפתרון בעיות כאב, כאבים של שרירים, מפרקים ושל כלל מערכת התנועה – מיוחסת לניצול החכם אשר עושות שיטות אלה בתכונת הריפוי הטבעי, הספונטני של גופנו – קרי, יכולת מופלאה של האורגניזם לתקן את הרקמות הפגועות ע"י "גיוס" מקיף של כלל מערכות הגוף להשגת מטרה זו.

מהו עיסוי רפואי אורטופדי ?

עיסוי רפואי אורטופדי, הינה שיטת הטיפול המרכזית בתחום השיקום התנועתי אשר מבוססת על טכניקות בדוקות וידע מתחום רפואת הספורט, פיזיוטרפיה, אורטופדיה, נוירולוגיה, ביומכניקה ועוד.

'עיסוי רפואי אורטופדי' יעיל מאד בפתרון בעיות כאב, כאבים, בעיות עמוד שדרה, גב וצוואר, פריצת דיסק ובלט דיסק, סיאטיקה, אישיאס (sciatica), בעיות מפרקים, אורטופדיה ועוד.

יתרונות

כאמור, הטיפול במגע מעצים ומגביר את סגולת הריפוי הטבעי של הגוף באמצעות יצירה מכוונת של תנאים פיזיים לזירוז ההחלמה באופנים הבאים:

  • שיכוך כאבים, שיחרור התכווצויות שרירים והרעת מערכת העצבים.

  • שיחזור ושיקום תפקודי השרירים והמפרקים.

  • הגברת אספקת דם וחומרי בניה אל הרקמות הפגועות (circulation).

  • חיזוק כוח וסיבולת של השרירים, הגידים והרצועות.

  • חיזוק הכוח והסיבולת של השרירים, הגידים והרצועות.

  • רכישה של דפוסי תנועה ויציבה מתוקנים ומניעת פציעה חוזרת.

בתהליך הטיפולי מתבצעת הפעלה תנועתית, מבוקרת של השרירים והמפרקים (Mobilization) לצורך שיחזור תיפקודי התנועה של הגוף ולזירוז ההחלמה של השרירים והמפרקים הפגועים.
הכל, כמובן ללא כל הליך פולשני וללא כל שימוש בתרופות או כימיקלים !

 

 

 

פריצת דיסק, בלט דיסק – פתולוגיה

סטטיסטיקה:
90% אנשים מכלל האוכלוסיה התנסו בעבר, או יתנסו במהלך חייהם באירוע גב אחד לפחות ! נתון מאלף זה, מחייב היכרות בסיסית עם עמוד השדרה שלנו בהקשר של 'פריצת דיסק' ו'בלט דיסק'.

 

 

כאמור, צמצום המרחב האנטומי הקיים בין חוליה לחוליה, יוצר לחץ על כרית הדיסק הבין-חולייתי ומכאן, גם לחץ על שורש העצב אשר מסתעף מתוך תעלת חוט השדרה. לחץ זה יוצר דלקת מקומית, משבש את התפקוד העצבי ומעורר תופעות כאב – חומרת הפגיעה נבחנת ונקבעת על פי סוג הפגיעה: פגיעה תחושתית, סנסורית ו/או פגיעה תנועתית, מוטורית:

פגיעה סנסורית – מתבטאת בהופעת סימפטומים תחושתיים כגון: חוסר תחושה, תחושת נימול "נמלים", תחושת "צריבה" או "בעירה", תחושת "דקירות", תחושות כאב ועוד.
פגיעה מוטורית – מתבטאת בירידת רמת התפקוד התנועתי של האיבר עצמו, חולשה וירידה בכוח השרירים וcמוגבלות תנועה חלקית או מלאה.

לתשומת לב ! – ירידה קיצונית בתפקוד המוטורי של איבר כל-שהוא, או חוסר שליטה, או חוסר תחושה קיצוני – מוגדר כפגיעה חמורה אשר מחייבת התערבות רפואית דחופה למניעת נזק בלתי הפיך.

פריצת דיסק, בלט דיסק – אנטומיה

מערכת העצבים המרכזית – חוט השדרה אשר הינו המשך ישיר של מערכת העצבים המרכזית המתחילה במוח (גזע המוח) וממשיכה במורד תעלת עמוד השדרה דרך מעברים פנימיים, חלולים הקיימים במרכזם של 19 חוליות עמוד השדרה העליונות.
מערכת העצבים ההיקפית – שורשי העצבים אשר מסתעפים אל מחוץ חוט השדרה, חולפים דרך המרווחים שבין חוליות עמוד השדרה, ממשיכים אל איברי היעד השונים ויוצרים את מערכת העצבים ההיקפית (פריפריאלית) אשר מעצבבת את כל איברי גופנו.

פריצת דיסק או בלט דיסק שכיחות בעמוד השדרה הצווארי, בין חוליות C1-C7 אשר עלולים להקרין כאב ו/או לפגוע בתפקודי איברים באיזור הראש, הפנים, הצוואר ובתפקוד של הכתפים והגפיים העליונות.
פריצת דיסק או בלט דיסק שכיחות, גם בין חוליות המותניות L1-L5 / S1 ועלולה ליצור מלבד פגיעה בתפקודי הגפיים התחתונות, גם פגיעה בתפקודי איברים פנימיים כגון פגיעה בתפקודים של מערכת העיכול, שרירי הסוגרים, שלפוחית השתן, איברי המין ועוד.

הזהרה !

לתשומת לב, ירידה משמעותית בכוח הגס של שרירי הגפיים התחתונות, צניחת כף רגל, פגיעה בתפקודי הסוגרים או חוסר תחושה קיצוני בגפיים מעידים על פגיעה עצבית חמורה המחייבת התערבות רפואית דחופה לניטרול מיידי של הלחץ הפועל על העצב באמצעות הליך כירורגי למניעת נזק בלתי הפיך.

פריצת דיסק, בלט דיסק – סימפטומים

במצב של פריצת דיסק או בקע דיסק , עקב זליגת נוזל הדיסק, משתחררים באזור הפגיעה מרכיבים כימיים המעודדים דלקת מקומית אשר המלווה, בדרך-כלל בבצקת מקומית, תופעות כאב חד, מקומי (Shooting pain) וכן תופעת כאב מוקרן אשר יוצרת כאב לאורך מסלולו של העצב ומשפיעות על תפקוד איברי היעד שלו, כמפורט להלן:

 

 

פריצות דיסק בין החוליות המותניות L4-L5- שכיחות ביותר ומהוות כ- 45% מהמקרים. הסימפטומים האופיניים הם, בדרך כלל תופעת כאב מוקרן אל המדור הצידי והקדמי של הירך ושל השוק וכן כאב בגב כף הרגל בין הבוהן לבין האצבע השנייה. במבדק תנועתי, המטופל/ת יתקשו לעמוד על העקבים בגלל חולשה של השרירים פושטי כף הרגל. מצב קיצוני בו המטופל אינו מסוגל לפשוט את כף הרגל (אצבעות כף הרגל) כלפי מעלה, מוגדר כ"צניחת כף רגל" (drop foot). בפריצות דיסק אלו לא תהיה פגיעה ברפלקסים.

פריצת דיסק בין החוליה המותנית האחרונה L5 לבין חולית העצה הראשונה S1 הינה שכיחה ביותר ומהווה, גם היא כ- 45% מסך כל המקרים של פריצת דיסק או בקע דיסק והן מלוות, בדרך-כלל בהקרנת כאב אופיינית לאורך הצד האחורי של השוק, בצד החיצוני של כף הרגל (לרוב באצבע החמישית) וכן מתחת למפרק הברך.
במבדקי תנועה יתגלה קושי לבצע עמידה על קצות האצבעות עקב חולשה של שריר התאומים (Gastrocnemius) ושריר הסוליה (Soleus), לרבות חולשה של רפלקס גיד אכילס.

 

 

שכיחות של פריצת דיסק בין חוליות המותניות L3-L4 הינה כ- 10% מהמקרים ובה השריר העיקרי שתפקודו נפגע הוא השריר הארבע ראשי עקב חולשה או דלדול מצטבר. רפלקס פיקת הברך יהיה חלש והמטופל/ת יסבלו מכאבים בצד החיצוני-צידי של הירך, בקידמת הברך ובצד הפנימי של השוק.

פריצות דיסק בחוליות המותניות העליונות הינן נדירות יותר. פריצת דיסק בין חוליות L2-L3 מאופיינת בכאבים בקידמת הירך, או פריצת דיסק בין חוליות L1-L2 המאופיינת בכאב מוקרן אל המפשעה וכן בהיחלשות של השרירים מכופפי הירך (שריר הכסל והמותניים).

ברפואה הקונבנציונלית – ההליך הכירורגי המקובל מתבצע, בד"כ על-ידי חדירה לסביבת העצב דרך חתך או חריר בגב המטופל לצורך סילוק רקמות הדיסק אשר לוחצות על העצב על-ידי טכניקות של כריתה, שאיבה, צריבה או איוד.
בתהליך הטיפולי מבוצע, לעתים קיבוע מכאני של החוליות ליצירת מרווח יציב בין החוליות וכן נהוג להשתמש בטכניקות מתיחה שונות לצורך ריווח בין החוליות להקלת הלחץ על העצב.

 

 

הדגמה אנטומית, דגיטלית של פריצת דיסק