פגיעות שלד שריר

 

הפגיעות הנפוצות ביותר במנגנון שלד שריר, קרי מערכת התנועה של גופנו – הינן פגיעות ברקמות שרירים, גידים, רצועות וכמובן פגיעה במערך המפרקים. (Musculoskeletal Disorders)

פגיעות אלה נגרמות בדרך-כלל עקב דפוס תנועה לקוי, דפוס עבודה לקוי, או חבלה אשר מסווגות על-פי הקטגוריות הראשיות הבאות:

1. עומס-יתר (overuse / overload) – נזק כרוני, מצטבר.
2. טראומה (trauma) – נזק אקוטי, חבלה.

ועל-פי הפירוט הבא:

1.  פעילות הכרוכה בביצוע תנועות חוזרניות היוצרות מתיחת-יתר ואף קריעה של סיבי השרירים, הגידים (Repititive strain ingury – RSI)

2.  שהייה ממושכת בתנוחת גוף לא טבעית, סטאטית, לאורך זמן

3.  עומס-יתר ממוקד הפועל על גבי  רקמה רכה כגון: גיד, רצועה, שריר

4.  חסך כרוני של תנאי מנוחה לאחר ביצוע מאמץ פיזי ממושך, או בעקבות מאמץ נפשי


 

אבחון
אבחון של אי-סדירות במנגנון שלד / שריר יתבצע ע"י מטפל בכיר או רופא אשר בוחן את הסימפטומים ואת מנגנון הפציעה באמצעות נוהל טסטים מוטוריים, טסטים ניורולוגיים וכן טסטים תחושתיים אשר מזהים את סוג הפציעה ואת חומרת הפגיעה אצל המטופל/ת.
כמו כן נעזר המטפל בממצאים של בדיקות מעבדה, צילומי הדמיה מתקדמים וכן בבדיקות אבחנתיות אחרות לשלילה ו/או לביסוס האבחון.

סימפטומים אופייניים:
כאב – תופעת הכאב הינו התסמין הנפוץ ביותר המלווה בעיות במנגנון שלד שריר של גופנו. הכאב עלול להיות מתון או חריף, מקומי או קורן, ממוקד או היקפי ומפוזר. כאב אקוטי הינו כאב חד וחריף יופיע, בד"כ בסמוך לזמן לאירוע הפגיעה, לעומת כאב המוגדר כאב כרוני העלול להמשך לאורך זמן.

דלקת – נוכחות דלקת כל-שהיא במנגנון זה תלווה בנוסף לתופעת כאב, גם בנפיחות, חום, אודם ולעיתים, גם במוגבלות תנועה.
דלקות מפרקים הינם גורם שכיח לאי-סדירות במנגנון שלד שריר וקיימים סוגים שונים של דלקות מפרקים כגון: אוסטיאוארתריטיס, ראומטואיד ארתריטיס, דלקת מפרקים זיהומית ועוד.

מוגבלות תנועה – פגיעה ברקמות הרכות ו/או הקשות של מנגנון שלד שריר, תופעת כאב, דפוסי תנועה לקויים ו/או חולשה של רקמות שרירים, גידים ורצועות יובילו בד"כ לתפקוד מוגבל של המפרקים ולצימצום טווחי התנועה של השרירים.


גורמים ומנגנוני מחלה
אי-סדירות במנגנון שלד שריר נובעת מפגיעה אפשרית במספר סוגי רקמות:
– פגיעה ברקמות קשות כגון עצמות וסחוסים.
– פגיעה ברקמות רכות כגון שרירים, גידים, רצועות, בורסות וכלי דם
– פגיעה בשורשי עצב או שלוחות עצב.
 
שרירים, גידים ורצועות
א. מתיחת-יתר, שימוש-יתר, התכווצות, קרע (חלקי או מלא) או התנוונות של רקמות שרירים, גידים או רצועות
ב. ביצוע תנועות המייצרות פגיעות חוזרניוות המוגדרות כ"פציעת מתח חוזרנית" (Repititive strain ingury – RSI)
ג.  נוכחות של תהליך דלקתי ברקמות שלד שריר
הינם גורמים שכיחים לאי-סדירות במנגנון שלד שריר המלווים, בד"כ בתופעת כאב ובמוגבלות תנועה.
מפרקים – פגיעות במפרקים יתכנו עקב חבלה, שחיקה, שינויים ניווניים, פריקה של מפרק, פגיעה בסחוסים תוך-מפרקיים, קרע חלקי או מלא של רצועות או גידים / שרירים.
פגיעות מסוג זה מלוות, בד"כ בכאב המחמיר בעת תנועה ובנפיחות הנוצרת בסביבת המפרק הפגוע כתוצאה מהצטברות נוזלים.
חוליות עמוד השדרה – סטייה או תת-פריקה של חוליות עמוד השדרה, פריצת דיסק או בלט דיסק, דלקת או גידול עלולים לגרום ללחץ על שורש עצב או על שלוחת עצב המוביל, לעיתים לתופעת כאב קורן ובמקרים חמורים גם למוגבלות תנועה של איבר היעד עצמו. איזון שלד שריר
אספקת דם – אי-סדירות ווסקולארית כגון אספקת דם לקויה אל סביבת מפרק או אל רקמות שריר עלולה להוות גורם לתופעת כאבים וליקויי תפקוד.
עצבים – פגיעה בעצב או לחץ על שורש עצב או על שלוחות עצב הינו גורם שכיח אשר יוצר תופעות כאב במערך שלד שריר – כאב "מכאני" מקומי או כאב "קורן" כגון: סיאטיקה, סינדרום התעלה הקרפלית ועוד. ראוי להדגיש כי פגיעה חמורה בעצב עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך בכושר התנועה.
תנועה ויציבה – פגיעה בתפקודי מנגנון שלד שריר תיתכן בשל נזק מצטבר אשר מקורו בדפוסי תנועה לקויים, יציבה לא מאוזנת, הרגלי עבודה לקויים או פעילות ספורטיבית קיצונית הגורמים להפרת האיזון הטבעי של מערך שלד שריר. איזון שלד שריר
איברים פנימיים – לעיתים, פתולוגיות הקיימות באיברים הפנימיים של הגוף אשר מקרינות ישירות על שרירים ומחתלות במנגנון שלד שריר הינם הגורם האחראי לתופעת כאב במערך זה. לדוגמא, תופעת כאב בכתפיים או באזור החזה אשר מקורם, בפועל באי-סדירות הקיימת בכיס המרה.
גישות טיפוליות
ניטרול וסילוק הפקטור הישיר הגורם נזק לגוף הינו הצעד הראשון ההכרחי לטיפול בפתולוגיה של מנגנון שלד שריר.
טיפול פולשני – במקרים קיצוניים נדרשת פעולה פולשנית כגון ניתוח או שימוש בתהליך ארתרוסקופיה החיוני לצרכי איבחון, טיפול או ניתוח.
טיפול תרופתי – במידת הצורך, שימוש מבוקר בתרופות נוגדות דלקת נטולות סטרואידים מסוג  NSAIDs או שימוש בתרופות משככות לאילחוש תופעות כאב אקוטי במנגנון שלד שריר.
טיפול שמרני – שימוש בטכניקות טיפול במגע כגון: עיסוי רפואי, עיסוי רקמות עמוק, שיאצו, טווינא (רפואה משלימה) יעילים מאד לטיפול בפגיעות שלד שריר.
פיזיותרפיה –  הפעלה פיזית באמצעות תרגילים מותאמים אישית לרבות טיפולי אלקטרותרפיה לטיפול בפגיעות שלד שריר.
אלקטרותרפיה – שימוש בטכנולוגיות אנרגיה מתקדמות לצורך הפגה של תופעות כאב, האצת תהליכי החלמה וטיפול בדלקות.
טיפול תרמי – שימוש בקומפרסים קרים (קרח) יעיל לאילחוש תופעות כאב, לבלימת תהליך דלקתי ושיכוך נפיחות. שימוש בקומפרסים חמים להרפיה של רקמות מכווצות ולהאצת תהליכים סירקולטיביים (יש להמנע משימוש בקומפרסים חמים במצבי דלקת).
ארגונומיה – התאמת סביבת העבודה לעובד/ת על-פי עקרונות של הנדסת אנוש המספקים תנאי עבודה, תנאי ישיבה ועמידה אידיאלים הינם הכרחיים למיזעור פגיעות בגוף העובד/ת.

 

בדיקות אבחנתיות:

צילום רנטגן (X rays) –
צילום של רקמות גופנו באמצעות טכנולוגיה של קרני x אינה מסוגלת לייצר הדמיה של רקמות רכות כגון שרירים, גידים או רצועות מאחר והיא מיועדת מעיקרה להדמיה של רקמות קשות בלבד.
כאשר קיים חשש לשבר או סדק בעצמות השלד או כאשר יש לזהות שינויים גרמיים ניווניים או גידול ברקמת העצמות הרופא המאבחן מסתייע בהדמיה של צילום רנטגן.

צילום(Computerised Tomography)  CT  –
סריקה באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת מייצרת הדמיה רגישה יותר ומפורטת יותר מאשר צילום רנטגן רגיל. באמצעות סריקה ממוחשבת בזוויות שונות מתקבלת סדרת צילומי חתך רוחב של רקמות האיבר הפגוע המאפשרת זיהוי מפורט של שינויים אנטומיים ופתולוגיה הקיימת באיבר.

צילום (Magnetic resonance imaging)  MRI –
הדמיה באמצעות תהודה מגנטית נועדה לזהות בצורה מדוייקת שינויים ברקמות רכות כגון שרירים, גידים, רצועות, בורסות ומחתלות.

אולטרסאונד  (Ultrasound)  US – הדמיה באמצעות תהודה של גלי קול בעלי תדירות גבוהה לבדיקת מבנים ורקמות רכות בתוך הגוף.

 

גדעון מילק

סגירת תפריט
דילוג לתוכן