מה זה סיאטיקה (אישיאס)

סיאטיקה (אישיאס), או 'תסמונת העצב הסיאטי', הינה תופעת כאב וכן הקרנות כאב אשר נוצרות כתוצאה מלחץ, או גירוי של העצב  ה א  ר  ו  ך   ב י ו ת ר   ב ג ו ף   – הוא העצב ה'סיאטי' – Sciatic nerve.

העצב ה'סיאטי' מכיל שלושה שורשי עצבים נפרדים אשר מקור מוצאם בחוליות המותניות L4 – L5 – S1, בגב התחתון.
>שלושת העצבים הנ"ל מתלכדים לעצב אחד מאוחד אשר נפרש במסלול ארוך, החל מן הגב התחתון, עובר דרך ליבת האגן, שרירי העכוז, אחורי הירך, השוק ועד לכף הרגל.

מנגנון הפגיעה של עצב הסיאטי

—  לחץ, או גירוי של שורשי העצבים הנפרדים, עצמם L4 – L5 – S1 במקור מוצאם מעמוד השדרה.
—  לחץ הפועל ישירות על ה'עצב הסיאטי' המאוחד בעת מעברו דרך פתח ה'פורמינה' בין עצם הכסל לבין עצם העצה – Sacrum Greater / lesser sciatic foramens.
—  לחץ הפועל על העצב הסיאטי בעת מעברו מתחת שריר ה 'פיריפורמיס' Piriformis באחורי העכוז.

בעקבות הלחצים הנ"ל יופיעו, בד"כ הפרעות עצביות כגון: תופעות כאב, תחושת 'נימול', 'צריבה' ו/או חוסר תחושה.
>במקרה של החמרה, ניתן לצפות לתופעת כאבים מתגברים אשר מתמקדים באזור העכוז, אחורי הירכיים, השוק האחורי ו/או כפות הרגלים, לרבות חולשת שרירים עד כדי מוגבלות תנועה ברמה משתנה.

לתשומת לב !
>במקרים קיצוניים, תיתכן, חלילה, אף פגיעה בתפקודי מערכות פנימיות כגון: אי-שליטה על פעולת הסוגר בקצה המעי הגס, פגיעה בתפקוד שלפוחית השתן ואף, חלילה פגיעה בתפקוד איברי המין.

סיאטיקה –מנגנון  הפגיעה

מה הם גורמי הסיכון לסיאטיקה אישיאס

הלחץ על העצב הסיאטי וכן התהליך הדלקתי אשר מלווה אותו, נוצרים, בד"כ כתוצאה ממספר גורמים אופייניים, כגון:

א. התכווצות שרירים באזור הגב התחתון, אגן הירכיים, או באזור העכוז עקב שימוש-יתר, מתיחת-יתר, חוסר פעילות גופנית, או עקב מתח נפשי (stress, strain, spasm).

ב. עומס פיזיים, קיצוני, כגון: ריצה מאומצת, קפיצות ונחיתות חוזרניות (כדורסל), דיווש מאומץ על אופניים, טיפוס על מדרון, נשיאת משא כבד, משקל יתר, מתיחה קיצוניות וכד'.

ג. שינויים ניווניים במבנה החוליות, היצרות של המעברים המפרקיים בחוליות בעמוד השדרה, או היצרות של תעלת עמוד השדרה (Spinal stenosis)

ד. תת-פריקה של החוליות (subluxation), או תזוזה, החלקה של אחת החוליות (spondylolisthesis).

ה. L4 – L5 – S1  פריצת דיסק, או בלט דיסק בין-חולייתי (disc herniation).

ו. אספקת דם לקויה לעמוד השדרה – איסכמיה (ischemia).

ז. חוסר איזון שרירי, יציבה לקויה, משקל-יתר, אורח חיים יושבני.

יש לציין, כי רוב רובם של תופעות ה'סיאטיקה' נוצרות עקב התכווצות שרירים קיצונית, או מתיחת-יתר בסביבת מוצאו מעמוד השדרה, או במסלול העצב בדרכו אל איברי היעד.
>רק 6% מכלל מקרי ה'סיאטיקה' נובעים מפגיעה עצבית, נוירולוגית ישירה בעמוד השדרה, בלט דיסק, פריצת דיסק, או סיאטיקה.

האם ניתן לטפל בעצב הסיאטי בטיפול טבעי?

לצורך טיפול בכאבי סיאטיקה, ראשית יש להימנע מביצוע פעולות אשר מגבירות עומסים על האגן ועל עמוד השדרה, כגון: ריצה, קפיצה, הרמת משא כבד וכד'.

הטיפול באמצעות עיסוי רפואי אורטופדי, או עיסוי רקמות עמוק, יעיל מאד לשיכוך תופעות 'סיאטיקה' וכן לבלימת התהליך הדלקתי על-פי הפרוטוקול הטיפולי הבא:

• הרפיית השרירים הסמוכים לעמוד השדרה, מגדילה את המרווח הבין-חוליתי ובכך מפחיתה את הלחץ על הדיסקים ועל שורשי העצבים.
  

  ---

• הרפיית השרירים בקדמת אגן הירכיים וכן הרפיית השרירים בצד האחורי של האגן, מפחיתה את הלחצים הפועלים על 'העצב הסיאטי'
  

  ---

• הרפיית שרירי העכוז ושל שרירי הירך האחוריים מפחיתה את הלחץ הרב אשר יוצר שריר ה- Piriformis על 'העצב הסיאטי' – ראה הסבר מפורט בהמשך.
  

  ---

• שיכוך כאבים באזור הגב התחתון וכן באזור האגן והעכוז מרגיעה את מערכת העצבית הכללית ומפוגגת את התכווצות השרירים אשר כה אופיינית ל'סיאטיקה'.
  

  ---

• הגברת זרימת דם ואספקת חומרי בניה אל הרקמות הפגומות אשר מאיצה את תהליך ההחלמה.
  

  ---

• הפעלה יזומה ומבוקרת של מפרקי האגן והגפיים לצורך הרפיה שרירית ושחזור תפקודי התנועה של הגפיים.

quadriceps streches, groin streches, Psoas streches, iliotibial strechses, squatting

סיאטיקה ושחרור לחץ בין חולייתי

עיסוי רקמות עמוק וכן עיסוי רפואי אורטופדי, הינן שיטות טיפול מרכזיות לשחרור לחצים בין-חוליתיים בעמוד השדרה לצורך שיכוך תופעת הכאב ובלימת תהליכים דלקתיים בסביבת עמוד השדרה.

שחרור הלחץ בין-חולייתי בעמוד השדרה, מתבצע בפועל באמצעות הרפיה ושחרור של רקמות שרירים מכווצות, או רקמות נוקשות בסביבת עמוד השדרה וכן באמצעות הפעלה תנועתית מבוקרת אשר מיועדת ליצור רווחה בין חוליות עמוד השדרה.

מתאים עבור אנשים בעלי אורח חיים יושבני (sedentary) אשר עבודתם מחייבת, בלית-ברירה ישיבה יום-יומית, ממושכת וכמובן, גם עבור ספורטאים הסובלים משמוש-יתר, או מתיחת יתר.

רדיקולופתיה והקשר לסיאטיקה

רדיקולופתיה (Radiculopathy), או "תסמונת שורש העצב", הינה שם רפואי לכלל תופעות של הקרנת כאב עקב כשל בתפקודי העצבוב של שורשי עצבים המסתעפים מחוט עמוד השדרה.

על רקע פגיעה פיזית, לחץ, או גירוי של שורש עצב בסביבת מוצאו מבין חוליות עמוד השדרה, נוצרות תופעות של הקרנות כאב לאורך מסלול העצב וכן פגיעה בתפקודי האיברים הנשלטים על-ידי אותו עצב.
במקביל צפויות הפרעות בתחושה, כגון חוסר תחושה, חולשת שרירים, תחושת נימול, צריבה ועוד.

רדיקולופתיה במדרג חוליות עמוד השדרה

– רדיקולופתיה צווארית (Cervical) – פגיעה בעצבי הצוואר גורמת לתופעות כאב והפרעות תחושה בזרוע, בכתף ועד לאצבעות כף היד.

– רדיקולופתיה מותנית (Lumbar) – מוקד דלקתי ברקמת שורשי עצבים בגב התחתון אשר מקרינה כאב אל אגן הירכים, הירך, השוק ועד לכף הרגל.

– רדיקולופתיה חזית (dorsal) – נדירה יותר, מתרחשת באזור בית החזה וגורמת לתופעות כאב באזור החזה ו/או הצלעות.

מנגנון הפגיעה

איבר המוח אשר מנהל את מערכת העצבים המרכזית, מעביר פקודות לכלל איברי הגוף דרך תעלת חוט השדרה ושלוחות עצבים אשר מסתעפים מבין חוליות עמוד השדרה, קרי שורשי עצבים.
>כאשר שורש עצבים נפגע, נלחץ, או מגורה, נפגעת המוליכות החשמלית של שורש עצב ונוצר, לרוב אפקט של הקרנה עצבית אל איברים מרוחקים הנשלטים על-ידי אותו עצב במחוזות הפריפריה השונים, כפי שיפורט להלן.

 גורמים

– בלט דיסק (Bulging Disc) – הגורם השכיח ביותר
– פריצת דיסק (Herniated Disc) – פריצת נוזל הדיסק
– בלאי וניוון של הדיסק בין-חולייתי (Degenerative Disc Disease)
– שינויים ניווניים במבנה עמוד השדרה (כמו ספונדילוזיס)
– היצרות של המעברים הבין-חולייתיים (Foramen)
– היצרות תעלת עמוד השדרה (Stenosis)
– גידולים, או טראומה באזור עמוד השדרה

מהו תהליך ההחלמה מסיאטיקה

החלמה מתסמונת סיאטיקה, הינה, לרוב תהליך אישי, אינדיבידואלי אשר משתנה מאדם לאדם ותלוי בעיקר בחומרת הלחץ הבין-חולייתי וחומרת הדלקת הפועלת על העצב הסיאטי. להלן פירוט שלבי ההחלמה והזמן המשוער של כל שלב.

שלב 1:

שלב אקוטי אשר מלווה בכאב חד וחריף, לרוב באחד מצידי הגב התחתון וצד האגן – נמשך לרוב 1-2 שבועות ואף יותר.
>במסגרת הטיפול הראשוני, נעשה שימוש בגישה שמרנית, לא פולשנית אשר כוללת מנוחה, בעיקר במנח שכיבה, מניעה מיצירת עומס פיזי על הגוף, כגון הרמת משאות וכן שימוש בתרופות לשיכוך כאבים ו/או תרופות מרשם נוגדות דלקת.
במקרה ומתרחשת החמרה ! מתפשטת תופעת הכאב מאזור הגב תחתון לכיוון מטה, אל הירכיים, הרגליים ועד לכפות הרגליים.

שלב 2:

ירידה הדרגתית בעוצמת הכאב, אך עדיין מלווה בהקרנת כאב לכיוון אזור הגפים – נמשך, לרוב 2-6 שבועות.
במסגרת השיקום, נעשה שימוש בהפעלה תנועתית, מבוקרת, הליכי פיזיותרפיה וכן בעיסוי רפואי אורתופדי לשחרור הלחץ הבין חולייתי .

שלב 3:

נסיגה של תופעות הכאב, "מרכוז" של אזורי הכאב (מפורט להלן) ומתאפשרת חזרה הדרגתית לתפקוד תנועתי – נמשך לרוב 6–12 שבועות.

"מרכוז" של תסמיני סיאטיקה

במצב, בו מתרחשת הטבה, חל מהפך אשר מתבטא בהיפוך כיוון, קרי נסיגה של הכאב לכיוון מעלה, אל מרכז הגוף (ראה ציור).

נסיגה של התסמינים אל אזור מרכז הגוף נחשבת לסימן פיזיולוגי טוב אשר מעיד על שיפור ומוגדר בשפה הרפואית כתופעת "מרכוז" Centralization.
שיפור זה אמור להוביל להערכה רפואית חדשה ואף עשוי לדחות, או ליתר הליך פולשני, מתוכנן.

תופעת ה"מרכוז" מלווה, לרוב בהפחתה של תדירות הכאב, הפחתה בעוצמת הכאב וכן בשינוי אופי הכאב, קרי במקום תופעת כאב חריף, יופיעו, לרוב תחושות עצביות, כגון: עקצוץ, נימול, צריבה, או דקירה, כל אלו סימנים המעידים על הטבה.

בנוסף ! צפויה הרפיה של התכווצויות שרירים בגב ובאגן וכן התחזקות של שרירי הגפים אשר מעידה, גם היא על כך שתסמונת הסיאטיקה, הינה במצב נסיגה.
בתהליך ההחלמה משתפרת התנועתיות הכללית של הגפים וחל שיפור בתפקודי ההליכה של המטופל/ת.
שימוש בעיסוי רפואי, אורתופדי וכן הפעלה תנועתית, מבוקרת Mobilization הוכחו כיעילים לזירוז תהליך ההחלמה והשיקום.

במסגרת אבחון תסמונת הסיאטיקה וכהשלמה לפענוח בדיקות ההדמייה הממוחשבות מסוג CT או MRI מתבצע בקליניקה, גם מבחן SLR, מבחן "הרמת רגל ישרה" אשר משמש להערכה עדכנית של חומרת הפגיעה העצבית בעמוד השדרה המותני.
מבחן זה מתבצע בפועל באמצעות הכבדה יזומה של העומס הפיזי אשר פועל על העצב הסיאטי. מתבצע באמצעות הרמה פאסיבית של רגל ישרה לכיוון למעלה כאשר המטופל/ת נמצע במצב מנוחה, שכיבה על הגב. ראה ציור.

לסיכום! שלבי ההחלמה האופיניים מתסמונת סיאטיקה הם:
א. נסיגה ושיכוך של תופעות הכאב. ב. תהליך של "מירכוז" אזורי הכאב. ג. שיפור התנועתיות של איברי הגוף.
>על פי הסטטיסטיקה המקובלת, נמצא, כי שימוש בגישה טיפולית שמרנית (לא ניתוחית) מובילה בקרב 80% מחולי סיאטיקה לשיפור משמעותי בתוך חודש ימים.

פיריפורמיס / השריר האגסי

לחץ על העצב ה'סיאטי' בעת מעברו דרך סבך שרירי העכוז עלול לייצר במרכז העכוז מוקד כאב 'סיאטי' שכיח, בגלל הלחץ אשר מפעיל שריר העכוז העמוק, שריר ה'פיריפורמיס' Piriformis.

תסמונת פיריפורמיס אשר מקורה בהתכווצות חריגה של שריר ה- 'Piriformis' (השריר האגסי) מתבטאת בתופעת כאב והקרנת כאב אשר דומים ולעיתים, אף זהים לסימפטומים של תסמונת ה- סיאטיקה המוכרת והידועה.

ה'שריר האגסי' אשר שוכן עמוק בתוך סבך שרירי העכוז – תפקידו המרכזי, הוא לתמוך ולייצב את ראש עצם הירך (femur) במקום מפגשה עם האגן, בעיקר בעת ביצוע תנועות הליכה או ריצה.

פעולת השריר האגסי מבצעת תנועה סיבובית של עצם הירך לכיוון חיצוני אשר בולמת תנועת-יתר נגדית של הירך לכיוון פנימה. (הפעלת השריר האגסי מייצרת, גם פשיטה של הירך לאחור וגם הרחקה של הירך כאשר היא כפופה).

מנגנון הפגיעה

התכווצות כרונית של ה'שריר האגסי', יוצרת לחץ על ה'עצב הסיאטי' אשר נמצא מתחת לשריר זה ואשר, לעיתים, אף עובר דרך סבך סיביו.
>לחץ זה פוגע בתפקוד העצבי של ה'עצב הסיאטי', יוצר מוקדים מעוררי כאב באזור מפרק עצה / כסל (Sacroiliac joint) וכן באזור צוואר עצם הירך. בנוסף, יוצר סימפטומים נוירולוגיים, אופיינים, כגון: הקרנת כאב אל הירך והשוק, חוסר תחושה, תחושת 'נימול', 'צריבה', 'עיקצוץ' וכד', לאורך הגפה התחתונה ועד לכף הרגל.

להלן רשימת מוקדים עצביים, שריריים מעוררי כאב – מלבד ה'שריר האגסי' עצמו אשר מקרינים כאב לאורך כל הגפה התחתונה: Qudratus lumborum, Psoas, Gluteus medius, Gluteus minimus, Adductor magnus, Tibialis anterior, Soleus

גורמי סיכון

א. התכווצות שרירים באזור הגב ו/או אגן הירכיים, או באזור העכוז עקב שימוש-יתר, מתיחת-יתר, חוסר פעילות גופנית, או עקב מתח נפשי (stress, strain, spasm).
ב. פריצה או בלט בדיסק בין-חולייתי (disc herniation).
ג. אי-סדירות מבנית של עמוד השדרה.
ד. תת-פריקה של החוליות (subluxation) או תזוזת החלקה של אחת החוליות (spondylolisthesis)
ה. אספקת דם לקויה באזור האגן – איסכמיה (ischemia).
ו. חוסר איזון שרירי, יציבה לקויה, משקל-יתר, אורח חיים יושבני.

'עיסוי רפואי אורטופדי', הינו כלי טיפולי יעיל במיוחד לטיפול בתסמונת ה'שריר האגסי' באמצעות שחרור ההתכווצות של ה'שריר האגסי', עצמו, שחרור נקודות מעוררות כאב, טריגר פוינטס לבלימת התהליך הדלקתי וכן להגברה של אספקת דם וחומרי בניה – לזירוז והאצה של תהליך ההחלמה.

טיפול באמצעות 'עיסוי רפואי אורטופדי' מתאים, הן עבור פגיעות כרוניות, מתמשכות והן עבור פגיעות אקוטיות כגון טיפול לאחר הליך ניתוחי, כירורגי וכן לאחר, חבלה, תאונת דרכים, תאונת עבודה, או עקב פציעת ספורט.
>הטיפול כולל שיקום תפקודי התנועה של הגוף, שיקום רקמות שרירים, גידים והרצועות הפגועות, שיפור כוח וסיבולת של השרירים והמפרקים וכן תיקון דפוסי יציבה ותנועה.

יציבה והקשר לעצב הסיאטי

קיים קשר פיזי מוכח, בין יציבת גוף לקויה לבין תופעות כאב, כגון סיאטיקה.
יציבה לקויה גורמת להגברה של מצבי הסיכון המובילים לפגיעה בשלמות מערך שלד שריר וכן פגיעה בשלמות עמוד השדרה עצמו.

לעומת זאת ! יציבת גוף תקינה ממלאת תפקיד מרכזי, הן בטיפול והן במניעה של בעיות אורתופדיה.
יציבת גוף תקינה חיונית עבור כל מי שמחפש להקל על הכאבים הרודפים אותו.

יציבה תקינה שומרת על מנח תקין של חוליות עמוד השדרה, מפזרת את העומס של משקל הגוף באופן שווה על פני כל מערך שלד שריר וכך ממזערת את הלחץ על רקמות העצבים, לרבות הלחץ על העצב הסיאטי, הוא העצב הארוך ביותר בגוף.

יציבה טובה, הינה תנאי בסיסי לשמירה על תפקוד תקין, לאורך זמן של מערכת התנועה וכמובן למניעה של תופעות כאב, כגון סיאטיקה.
>הכול תודות להפחתת הלחץ על מערך העצבים (Nerve Compression), תודות לשיפור תפקודי השרירים (Muscular Function) וכן לשיפור הזרימה של מחזור הדם (Blood Circulation).

צעדים לשיפור היציבה

מספר צעדים מעשיים לשיפור היציבה אשר עשויים לעשות הבדל מהותי בניהול ובמניעה של תסמונות כאב, כגון סיאטיקה:

1. הקפדה על ישיבה תקינה במסגרת העבודה. בחר בכיסא התומך בקימור הטבעי של עמוד השדרה שלך. הקפד על כפות רגליים במגע מלא, שטוח עם הרצפה, הימנע מהצלבת הרגליים בעת ישיבה.

2. ארגון ועיצוב של סביבת עבודה המותאמת לעקרונות הנדסת אנוש (ארגונומיה). התאם שמושב הכסא שלך יהיה תואם את מימדי גופך. וודא שצג המחשב שלך יהיה בגובה העיניים. שגובה שולחן העבודה תואם את מידותיך. שהמקלדת והעכבר יהיו נגישים, ללא מאמץ.

3. בשגרה של אורח חיים יושבני (ישיבה ממושכת), יש לבצע הפסקות תכופות ממצב הישיבה, כדי להתמתח, לעמוד, לסובב את האגן, להפעיל את הגפיים וכדומה במטרה למנוע נוקשות וכדי להפחית את הלחץ על העצב הסיאטי.
יש להימנע מביצוע תנועות חוזרניות, מזיקות, לרבות הימנעות משימוש-יתר ומתיחת-יתר.

4. חיזוק פיזי של השרירים במערכת שלד שריר. חיזוק שרירי הליבה, שרירי הבטן, שרירי הגב ושרירי האגן תומכים ביציבה טובה ומפחיתים את הסיכון לתופעת סיאטיקה.

5. בדיקה שגרתית של תקינות יציבת הגוף באמצעות תזכורת חזותית ותרגול רצוף (איזון שלד שריר), עשוי לשפר את היציבה.

שאלות נפוצות על סיאטיקה:

האם סיאטיקה מזכה באחוזי נכות?

המוסד לביטוח לאומי פוסק אחוזי נכות עבור נזקים מוכחים, לרבות עבור ירידה בתפקודים.
אפשר לקבל אחוזי נכות כאשר קיימים אחד, או יותר מהממצאים הבאים:

• כאבים כרוניים משמעותיים שאינם חולפים
• מוגבלות תנועה של תפקודי הגב, או הרגלים
• פגיעה עצבית מוכחת, כגון: ירידה בתחושה, חולשת שרירים, תפקודי רפלקסים – מול ממצאים תומכים ב־MRI / EMG
• פגיעה בכושר עבודה, או בתפקודי השגרה היומיים

להלן דוגמאות נפוצות:
– עבור כאבים בלבד, ללא ממצא נוירולוגי, נקבעים, לרוב אחוזים נמוכים, או אפס
– סיאטיקה עם הגבלת תנועה קלה – אחוזי נכות נמוכים
– סיאטיקה עם פגיעה עצבית מתמשכת → אחוזים גבוהים יותר
– פגיעה חמורה, כגון חולשת שרירים משמעותית – נקבעים אחוזים משמעותיים
– נכות זמנית – נקבעת, אם המצב צפוי להשתפר
– נכות צמיתה – נקבעת,רק, אם מדובר במצב קבוע ויציב

מה משפיע מאוד על קביעת אחוזי נכות ?
>- תיעוד רפואי רצוף
– חוות דעת מטעם אורטופד, או נוירולוג
– תוצאות בדיקות הדמיה אבחנתיות
– השפעה שלילית על תפקודי עבודה

כמה זמן לוקח להתאושש מאישיאס / סיאטיקה?

משך ההחלמה מאישיאס / סיאטיקה משתנה מאדם לאדם ותלוי בשלושה גורמים:
א. זיהוי הגורם הפיזי של הבעיה / מנגנון הפציעה ב. אבחון של חומרת הבעיה, ג. אופן הטיפול בבעיה / גישה טיפולית נכונה וכפי שיפורט להלן.

אישיאס / סיאטיקה קל עד בינוני
– שיפור במצב מורגש תוך שבועיים–4 שבועות
– לעיתים חולף, גם ללא טיפול מיוחד, תודות למנוחה ותרגול מתאים

אישיאס על רקע בלט / פריצת דיסק
– שיפור הדרגתי תוך 6–8 שבועות
– אצל חלק מהאנשים ההחלמה נמשכת עד 3 חודשים

אישיאס ממושך / כרוני
– אם הכאבים נמשכים מעל 3 חודשים, ההחלמה איטית יותר ודורשת טיפול ממושך

מה משפיע על משך ההחלמה ?
>- זיהוי הפקטור אשר לוחץ על העצב: שינוי משמעותי במבנה הדיסק הבין-חולייתי, היצרות תעלה, התכווצות קלינית של שריר הפיריפורמיס וכו'
– עוצמת הכאב, הקרנת כאב, שיבוש עצבי / נימול, או חולשת שריר
– גיל, כושר גופני, משקל
– רצף הטיפול, רצף התרגול העצמי, הימנעות מנשיאת עומסים מזיקים

מתי צריך לפנות לרופא בדחיפות?
>- החמרה קיצונית בעוצמת הכאב
– חולשה קיצונית של שרירי הרגליים, נפילת כף רגל
– אובדן שליטה על מתן שתן, או יציאות

האם קור, או חום מקלים על כאבי אישיאס / סיאטיקה?

כן ! קור, או לחילופין חום עשויים להקל במידה מסוימת על כאבי אישיאס / סיאטיקה – בתנאים הבאים:

• קור – מתאים, בעיקר בשלב האקוטי, החריף לצורך שיכוך כאבים, שיכוך של דלקת מקומית וכן לפזור נפיחות מקומית.
  >באמצעות הצמדה קומפרס קוביות קרח על מוקד הכאב, או על מוקד דלקת למשך 25-30דקות, עד 3 פעמים ביום
• חום – מתאים, בעיקר למצב כרוני, מתמשך לצורך הרפיית שרירים מכווצים, לשיפור זרימת דם והרגעה עצבית עבור שרירי גב וישבן. ניתן להשתמש בכרית חימום, סדין חשמלי, או מקלחת חמה.

האם אישיאס / סיאטיקה עלול לגרום לנזק, אם לא מטפלים בו?

כן ! חוסר טיפול בתסמיני אישיאס / סיאטיקה עלול לגרום לנזק באופנים הבאים:

• הכבדה של הלחץ המכאני על שלוחות העצבים
• החרפה של תופעות הכאב והחמרה של הקרנת כאב אל הגפיים
• החמרה של הפרעות עצביות, כגון נימול / תחושת שריפה / תחושת זרמים
• החמרה של תופעות חוסר תחושה, ברגל, או בכף הרגל
• ירידה בתפקודי הגפים התחתונות, חולשה שרירית, כגון צניחת כף רגל
• רפלקסים תנועתיים מוחלשים

מתי יש לפנות מייד לרופא / לחדר מיון עקב מצב חירום ?
>- אובדן שליטה על מתן שתן, או ירידה בתפקודי סוגרים (שלשול, עצירות)
– חולשה קיצונית ומהירה של תפקודי הגפיים
– אובדן תחושה באזור המפשעה / איברי המין

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

המאמר עודכן בתאריך 12/01/2026

כותב המאמר: גדעון מילק – מטפל בכיר O.d.c

חלק ממסלולי ההתמחות שלי:

מכללת רידמן, תל-אביב (Deep tissue massage therapy)
המכללה לעיסוי רפואי / ד"ר יעקובי – (Orthopedic medical)
מכון ווינגייט, נתניה (Spinal column pathology & therapy)
Dorn Method, Germany – שיטת דורן (איזון שלד / שריר)
שיקום תנועתי אורטופדי / פאשיקום (Trigger points therapy)

The post סיאטיקה (עצב הסיאטי) appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

דורבן – מנגנון המחלה

תחתית כף הרגל שלנו מרופדת לאורכה ב'מחתלת פלנטרית' plantar fascia אשר הינה רצועה ארוכה וגמישה של רקמת חיבור חזקה. רצועה זאת מגשרת בין קדמת עצם העקב לבין מפרקי האצבעות בקדמת כף הרגל.

ה'מחתלת הפלנטרית' תומכת במבנה הקשת המרכזית של כף הרגל, אשר סופגת את העומסים הפועלים על כפות הרגלים וכן תומכת בכל תפקודי התנועה והיציבה של מפרק הקרסול.

כאשר ה'מחתלת הפלנטרית' נמתחת מדי בגלל עומס פיזי, קיצוני, ו/או בגלל התכווצות מתמשכת של השרירים התומכים בכף הרגל – נוצרים קרעים מיקרוסקופיים במחתלת.

הקרעים מופיעים בד"כ באזור מאחז המחתלת בקדמת עצם העקב ויוצרים במקום דלקת מקומית אשר מלווה, לעיתים קרובות בתופעות כאב חריף plantar fasciitis.

דורבן – צמיחת-יתר

בשלב מתקדם של התסמונת הנ"ל, עלול להתפתח תהליך של צמיחת-יתר אשר מתבטאת בהסתיידות גרמית בצורת בליטה נוקשה המזדקרת מקדמת עצם העקב. בליטה זאת, מהווה מוקד לכאבים חדים וחריפים ומכונה דורבן, כאמור בשל צורתה המשוננת כמו דורבן spur.

גורמים להיווצרות דורבן

• התקצרות כרונית של השרירים כופפי כף הרגל plantar flexion, כגון השרירים: gastrocenmius, soleus,  flexor digitorum longus, plantaris, peroneus longus, peroneus brevis, tibialis posterior, flexor hallucis longus,
• עומסים פיזיים, קיצוניים הפועלים על מחתלת כף הרגל plantar fascia, כגון: ספורט ריצה תחרותית, קפיצות ונחיתות חוזרניות (כדורסל), דיווש מאומץ, טיפוס על מדרון וכו'.
• מנח בלתי מאוזן של כף הרגל, כגון היפר-פרונציה (פלטפוס), היפר-סופינציה (הולפוס), בוהן נוקשה hallux rigidus ועוד.
• יציבה בלתי תקינה, דפוס תנועה בלתי תקין, הנעלה לא תקינה, משקל-יתר.

הגישה הטיפולית

כ'עזרה ראשונה', מומלץ להשתמש, תחילה בטיפול שמרני, כגון: מנוחה והרפייה, טיפול בקומפרסים של קרח כאשר במקביל מומלץ מאד לקבל טיפול במגע באמצעות עיסוי רפואי אורטופדי ו/או עיסוי רקמות עמוק אשר הינם כלים יעילים לטיפול ישיר בנזקי שרירים וגידים.
לאחרונה מקובל, גם טיפול באמצעות גלי הלם, בו ממוקדת אלומת גלי הלם אקוסטיים על הרקמה הפגועה.

בנוסף, יש לדאוג להרפיה ושחרור של ההתכווצויות והקיצורים הקיימים בכל השרירים אשר מבצעים את תנועת הכפיפה הפלנטרית בכף הרגל plantar flexion (ראה רשימת שרירים למעלה). מתיחה והארכה הדרגתית של שרירים אלה, הינה חיונית לפתרון הבעיה לטווח ארוך.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

גדעון מילק / מטפל בכיר O.d.c / בוגר:
מכון וינגייט – מכללת רידמן – .Dorn / גרמניה – עיסוי רפואי אורטופדי / ד"ר יעקבי

The post דורבן כף הרגל appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

רגלים, הגפים התחתונות של גופנו, הינן, כידוע איבר התנועה הדינמי ביותר של הגוף.
מעבר לתפקודי התנועה הבסיסיים, הרגלים מספקות כישורי הישרדות חיוניים, כמו הכושר לנוס מפני סכנה, לרדוף אחר ציד וכמובן הכושר לבצע יציבה אנכית של הגוף.

אם כך, אך טבעי הוא שהרגלים שלנו, הינן סמל אוניברסלי עבור מושגים כמו קידמה, חדשנות, חופש וחירות.

מנגד! במציאות היום יומית, על רקע של פציעה, או מחלה, חלילה, אנו עדים לתופעות של מוגבלות תנועה וכן תופעות כאב שונות באזור הגפיים התחתונות, כמפורט להלן.

מפרק הירך – Hip joint

מפרק הירך המהווה ציר תנועה רב-כיווני במרכז הגוף, הינו, גם הבסיס המבני עליו נשען משקל כל פלג הגוף העליון.
מבנה תקין של מפרק הירך מבטיח יציבה מאוזנת של כלל הגוף, מונע שחיקה של מפרקי האגן וכן מונע נזקים בעמוד השדרה.

מפרק הירך, הינו מפרק כדורי אשר נוצר במפגש ראש עצם הירך Femur עם ה"מכתש" הקעור Acetabolum בקידמת עצם הכסל Pelvis.
מפרק הירך בהיותו מפרק מסוג "מכתש ועלי", הינו בעל כושר תנועה רב-כיווני ולכן, הינו חשוף למצבי עומס-יתר אשר מוביל, לעיתים קרובות לאירועי פציעה וכן לתופעות של תת-פריקה.
מן הראוי להזכיר, כי מנח כפות רגלים בלתי מאוזן, גורם בהכרח לנטייה של האגן, לשינויים מבניים במפרקי הירך ובמקרים חמורים, אף לנזקים בעמוד השדרה כגון: בלט דיסק, או פריצת דיסק

מפרק הברך – Knee joint

בעת הליכה, או ריצה וכן במצב ישיבה וכריעה, משמש מפרק הברך ציר כפיפה ופשיטה בלעדי במרכז איבר התנועה, הארוך ביותר בגופנו, במרכז הגפה התחתונה.

הברך, הינו מפרק מורכב אשר נוצר ממפגש הקצה התחתון של עצם הירך Femur עם ראש עצם השוקה Tibia (חלקית, גם עם ראש עצם השוקית Fibula). מפרק נוסף נוצר מתנועת ההחלקה של עצם הפיקה Patella על גבי הקצה התחתון של עצם הירך.

בגלל העומסים המצטברים אשר מכבידים על מפרק הברך וכן בגלל גורמי סיכון נוספים, כגון יציבה לקויה, שימוש-יתר ועוד, חשוף מפרק הברך לנזקים אופיניים אשר מלווים לרוב במוגבלות תנועה ברמה משתנה וכן בתופעות כאב.

נזקים נפוצים במפרק הברך:

– נזקים ברצועות הצולבות  P.C.L – A.C.L
– שחיקה של סהרוני המיניסקוס התוך-מפרקי Meniscus
– שחיקה של משטחי הסחוס המצפים את עצמות המפרק
– תסמונת הכאב הפטלופמורלי Patellofemoral

הקרסול וכף הרגל

מאחר וכף הרגל שלנו, הינו האיבר היחידי אשר נמצא בקשר ישיר ומתמיד עם הקרקע, הינה מתפקדת כבסיס תמיכה בלעדי עבור כלל הגוף ובה בעת, הינה יוצרת התנועה העיקרית של הגוף.

תודות לגמישות המבנית של מפרק הקרסול ושל כף הרגל אנו זוכים לשיווי משקל וליציבה מאוזנת, אולם כאשר מנח כף הרגל, איננו מאוזן מסיבה כלשהיא, אזי נפגע, מייד האיזון הבסיסי של הגפיים ועימן, נפגע, מייד שיווי המשקל והיציבה הכללית של הגוף, לרבות הנזקים הנגזרים מכך, כגון נזקים למפרקי הברכיים, למפרקי אגן הירכיים וכן נזקים למערך עמוד השדרה.

פלטפוס

'פלטפוס' – Flatfoot, או כף 'רגל שטוחה', הינו, מנח בלתי תקין של מפרק הקרסול אשר מאפיינו המרכזי, הינה קריסה מטה של מבנה הקשת האורכית, הפנימית בכף הרגל – (Medial longitudinal arch), לעיתים עד כדי מגע מלא, או כמעט מלא עם מישור הקרקע.

מלבד טיפול פיזי ישיר באמצעות טיפול במגע, כגון: 'עיסוי רפואי אורטופדי' ו/או 'עיסוי רקמות עמוק', יש לציין לחיוב את התמיכה המתקנת, המבורכת אשר מעניקים 'מדרסים אורתופדיים, אישיים' כאמצעי זמין לאיזון מנח כף הרגל לצורך איזון יציבת הגוף.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

גדעון מילק / מטפל בכיר D.d.c / בוגר:
מכון וינגייט – מכללת רידמן – .Dorn / גרמניה – עיסוי רפואי אורטופדי / ד"ר יעקבי

The post רגלים, נזקים וכאבים appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

כאב, כאבים – מסתבר, כי למנגנון ההגנה שלנו, תפקיד מרכזי ביצירה מכוונת של תופעות כאב, כאבים בגופנו !
מסתבר, כי תופעות כאב, כאבים אשר צצים בגופנו, משמשים, למעשה כאמצעי להסחה דעתנו ממצוקה רגשית אשר, חלילה עלולה לסכן את שלמות נפשנו.

כאב, כאבים ומנגנון ההגנה

עמיתו של ד"ר זיגמונד פרוייד, החוקר האוסטרי-אמריקאי ד"ר וילהלם רייך (1897–1957) חקר וגילה, כבר בתחילת מאה הקודמת, כי מתח נפשי, דיכאון, חרדות, רגשות מודחקים, או תחושת סטרס מתמשכת, מתרגמים בגוף האדם לנוקשות של רקמות הגוף ולהתכווצות פיזית של רקמות השרירים.

בפועל ! כאשר אנו נקלעים למצוקה רגשית, "בלתי נסבלת", אזי מנגנון ההגנה, התת-הכרתי, ההישרדותי שלנו "מייצר" התכווצות שרירים ספונטנית אשר מלווה בתופעות כאב פיזי, הכל במטרה להסיח את דעתנו מן המשבר המתחולל בנפש.

לצערנו ! כאשר התכווצות שרירים נמשכת, כרונית לאורך זמן, היא גורמת בתגובת שרשרת, גם להתכווצות של קבוצות שרירים סמוכות וכך בהדרגה, נפגע האיזון השרירי, הטבעי של מערכת התנועה בכללותה.

נזקים מצטברים במערך שלד / שריר

כאשר רקמות השרירים המקיפות את חוליות עמוד השדרה מתכווצות מהסיבה המתוארת לעיל, או מסיבה כל שהיא אחרת, נוצרת דחיסה של חוליות עמוד בשדרה.
דחיסה זאת גורמת לצמצום המרווח הבין-חולייתי וכך נוצר לחץ על הדיסקים הבין-חוליתיים, לחץ על שורשי העצבים אשר מסתעפים מבין חוליות עמוד השדרה ואף לחץ על חוט השדרה עצמו.
כך נוצרים תנאים מזיקים אשר מובילים, לעיתים קרובות לפתולוגיות כגון 'בלט דיסק', 'פריצת דיסק', או 'סיאטיקה' אשר מקרינות כאב אל אזור המותנים וכן אל הגפיים התחתונות.

עיסוי רפואי וטיפול במגע

חשוב לחזור ולציין, כי הגדלת המרווח הבין-חולייתי באמצעות טכניקות טיפוליות, כגון: 'עיסוי רפואי אורטופדי' ו/ או 'עיסוי רקמות עמוק', מגדילה את החלל הקיים בין החוליות, מפחיתה את הלחץ הפועל על שורשי העצבים ועל חוט השדרה ובכך תורמת באופן ישיר לשיכוך תופעות הכאב ולהחלמה מואצת של הפגיעות בעמוד השדרה.

סגולות העיסוי

– עיסוי רפואי משחרר, מגמיש ומגדיל את טווחי התנועה של השרירים.
– פעולת העיסוי משככת כאבים ומרגיעה את מערכת העצבים הכללית.
– ממריצה את זרימת הדם ואת אספקת חומרי הבניה אל הרקמות הפגועות.
– מפזרת הצטברויות של חומצות חלב וחומרי פסולת שברקמות השרירים.
– בולמת התפתחות דלקות ברקמות הפגועות ומפזרת נפיחויות ושטפי דם.
– מחזקת את הכוח ואת הסיבולת של השרירים, הגידים והרצועות.
– מחזקת את המערכת החיסונית ומעודדת את פעולת מערכת הלימפה.
– משמשת כלי לזיהוי ולפתיחת "חסימות" פיזיות ואנרגטיות בגוף.

יש להדגיש כי רמת ההשפעה של פעולת העיסוי משתנה באופן אינדיבידואלי אצל כל מטופל, או מטופלת ומתבטאת בשיפור רב-מערכתי של כלל תפקודי הגוף מעבר לקבוצת הרקמות המטופלת.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

גדעון מילק / מטפל בכיר D.d.c / בוגר:
מכון וינגייט – מכללת רידמן – .Dorn / גרמניה – עיסוי רפואי אורטופדי / ד"ר יעקבי

The post כאב, כאבים, ההיבט הנפשי appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

דלקת מפרקים ניוונית מאובחנת בקרב כמעט כ- % 60 אחוזים משכבת האוכלוסייה הבוגרת אשר מעל גיל 65 והינה מתבטאת לרוב בתהליך דלקתי מקומי, נפיחות אופיינית ולעיתים, אף במוגבלות תנועה ברמה משתנה. דלקת מפרקים ניוונית שכיחה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.

האזורים המועדים ביותר לפגיעת המחלה הם:
מפרקי כפות הידיים הסמוכים לקצות האצבעות וכן בסיסי האגודלים, מפרקי הצוואר, מפרקי עמוד השדרה בגב תחתון, מפרקי הברכיים וכן מפרקי אגן הירכיים.
כאשר המחלה פוגעת בחוליות עמוד השדרה (צוואר ו/או גב תחתון), הינה מקרינה בדרך-כלל כאב, כאבים אל הגפיים העליונות, או התחתונות וכן יוצרת תסמינים עצביים כגון: חוסר תחושה ו/או תחושת 'נימלול'.

גורמי סיכון
לחץ פיזי מצטבר על המפרקים, הינה הסיבה העיקרית להתפתחות של אוסטאוארטריטיס. לחץ ממושך על מפרקי הברכיים ועל מפרקי אגן הירכיים עקב משקל גוף עודף מאיץ את התפתחות המחלה במפרקים אלה. גורמים נוספים אפשריים: רקע גנטי, תורשתי, היסטוריה מוקדמת של חבלה פיזית באזור המפרקים, גיל מתקדם ועוד.

הטיפול השמרני, הטבעי

פעילות גופנית, הליכה יזומה, שחיה, התעמלות פונקציונלית ותרגול שיווי משקל גופני ממולצים מאד לשימור תפקודי התנועה של המפרקים.
לתחזוקה שוטפת של המפרקים, למניעת נפילות ושברים וכן שימוש במדרסים אורטופדיים מומלצים לצורך איזון היציבה ולצורך פיזור העומסים הפועלים על המפרקים.

הצלחתן של שיטות הטיפול במגע כגון: 'עיסוי רפואי אורטופדי'  וכן 'עיסוי רקמות עמוק' לפתרון בעיות כאב וכלל בעיות מפרקים מיוחסת לשימוש המבורך אשר עושות שיטות טיפול אלה בסגולות הטבעיות של הגוף לטפל ולשקם את עצמו בכוחות עצמו.

במהלך הטפול נעשה שימוש מבורך בטכניקות הפעלה תנועתית, יזומה ומבוקרת של מפרק הגוף כאמצעי יעיל לשיקום ושחזור של תפקודי התנועה של המפרקים וכן ליצירת תנאים פיזיים אופטימליים לזירוז תהליך ההחלמה באופן הבא:
א. בלימת תהליכים דלקתיים במפרק ובפריפריה הסמוכה לו.
ב. האצת זרימת דם, נוזלי לימפה וחומרי בניה אל רקמות המפרק.
ג. תמיכה ביצירת נוזל סיכוך תוך-מפרקי (סינוביה)
ד. פתיחת הידבקויות וריכוך צלקות ברקמות מעטפת המפרק.
ה. התרת התכווצויות והגדלת טווחי תנועה של השרירים, הגידים והרצועות.

'עיסוי רפואי אורטופדי'  וכן 'עיסוי רקמות עמוק' הינן שיטות עיסוי החודרות לרבדים העמוקים של הרקמות, פועלים על המוקדים הפגועים ומאיצות החלמה של השרירים והמפרקים.
השפעת הטיפול מתבטאת, הן בשיפור התפקודים הפיזיים והמוטוריים של הגוף והן בהקלה במישור הרגשי.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

גדעון מילק / מטפל בכיר O.d.c / בוגר:
מכון וינגייט – מכללת רידמן – .Dorn / גרמניה – עיסוי רפואי אורטופדי / ד"ר יעקבי

.

The post דלקת מפרקים ניוונית appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

היפרטרופיה הינה גדילת-יתר של רקמות או איברים(גדילת מימדי התא) כתוצאה מפעילות-יתר פיזית או עקב השפעה הורמונלית (להבדיל מתהליך "היפרפלסיה" Hyperplasia, שגשוג – בה מימד התא המקורי משתמר אך כמותם של התאים גדלה).
"היפרטרופיה" ו"היפרפלסיה" הינם שני תהליכים שונים במהותם, לעיתים קרובות שניהם מתקיימים במקביל כמו לדוגמא בעת הריון כאשר תאי הרחם, גם מתרבים וגם גדלים במימדם.

היפרטרופיה של שרירים

היפרטרופיה של שרירים Muscle hypertrophy, קרי גדילה מואצת של רקמות שרירים ושל איברים בגופנו מוכרת לנו כהתפתחות טבעית אצל הפרט בתקופת גיל התבגרותו (גיל 19 – 12) עקב הפרשה מוגברת של הורמוני המין הזכריים (אנדרוגנים) והורמוני המין הנקביים (אסטרוגנים) במהלכה מתרחשת שורת שינויים ביולוגיים ביניהם גם תהליך מואץ של בניית מסת שריר באזור הכתפיים, במיוחד אצל נערים לקראת תום תקופת התבגרותם.

לעומת זאת, גדילת-יתר של רקמות שרירים מעבר לקצב ולמסה המאפיינת את הגדילה בעת תקופת ההתבגרות הינה גדילה כתוצאה מפעילות-יתר פיזית יזומה ומוגברת כגון ביצוע תרגילי כוח אנאירוביים ומשטר אימונים פיזיים אינטנסיביים הממוקד בפיתוח מסת שרירים לרבות התופעה השנויה במחלוקת של נטילת תוספי מזון מבוססי הורמונים.

טיפול באמצעות עיסוי רפואי וכן עיסוי רקמות עמוק מעניק הרפיה ושחרור התכווצויות של שרירים.

היפרטרופיה של חדרי הלב Ventricular hypertrophy
גדילה של חדרי הלב על רקע של פעילות אירובית אינטנסיבית הינה תגובה טבעית של המנגנון ההשרדותי של הגוף והוא אופייני לספורטאים בענפים מסויימים, אולם כאשר חדרי הלב עומדים באופן קבוע תחת עומס מוגבר, לדוגמא אצל חולים הסובלים מלחץ דם גבוה שאינו מאוזן מתעבה שריר החדר השמאלי של הלב כתגובה היפרטרופית למאמץ-יתר. לעיתים, היפרטרופיה של חדר שמאל קשורה לעלייה בתמותה ממחלות לב וכלי דם.

היפרטרופיה של עצמות Bone hypertrophy
גדילת-יתר של רקמת עצם, שינויים גרמיים במבנה העצם וצמיחת זיזים בשולי עצמות מפרקים כתוצאה מתהליך ניווני.
אופייני למפרקים ארטריטיים ולמפרקים הבין-חולייתיים של עמוד השדרה באזור הצוואר ובאזור הגב התחתון.
תמונת צילום הרנטגן המצורף מציג דוגמא לתהליך היפרטרופי בחוליות המותניות המתבטא גם בצמיחת זיזים גרמיים.

The post היפרטרופיה – Hypertrophy appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

אנדוסקופיה הינה טכניקה כירורגית מתקדמת לביצוע בדיקות, אבחון, טיפול ואף ניתוח של איברים פנימיים בגוף האדם באמצעות החדרת צינור (אנדוסקופ) המכיל סיב אופטי, מצלמה ומכשירים כירורגיים זעירים דרך פתחים טבעיים בגוף, או דרך חתך מינימלי בעור.

האנדוסקופ (Endoscope) הינו צינור גמיש או קשיח המכיל סיבים אופטיים המאפשרים צילום ותצוגת וידאו, בזמן אמת של איברים וחללים פנימיים על גבי מסך או מוניטור לעיני הרופא המאבחן או לצורך ביצוע תהליכים כירורגיים ע"י מנתח.

באמצעות האנדוסקופ מתאפשרת בדיקה וחדירה אל איברים פנימיים שונים כמו אל תוך חלל המפרקים בברך, במרפק, בקרסול ובכתף דרך חתך בעור הסמוך למפרקים (ארטרוסקופיה).

חדירה אל דרכי דרכי העיכול, ושט, קיבה דרך פתח הפה(גסטרוסקופיה),
אל תוך דרכי הנשימה, קנה הנשימה והסימפונות (ברונכוסקופיה),
אל חלל הגרון דרך הפה (לרינגוסקופיה),
אל המעי הגס דרך פי הטבעת (קולונוסקופיה).
אל שלפוחית השתן ודרכי השתן (ציטוסקופיה),
אל הנרתיק וצוואר הרחם דרך איברי המין (קולפוסקופיה),
אל הלבלב ודרכי המרה (ERCP), אל תוך חלל הבטן, הכבד ואיברי המין הנשיים דרך פתח הטבור (לפרוסקופיה) ועוד.

כמו-כן נעשה שימוש נרחב בטכניקת אנדוסקופיה למטרות אבחון וגילוי מוקדם כמו גילוי של גידולים סרטניים (לקיחת ביופסה), גילוי של עצמים זרים אשר חדרו לדרכי הנשימה ולריאות, גילוי כיבים ופוליפים במערכת העיכול ועוד.

בטכניקה נעשה שימוש לצורך טיפול, בעיקר בתחומים הבאים: אורולוגיה, אורטופדיה, גסטרואנטרולוגיה וגיניקולוגיה לביצוע ניתוחים של מפרקי הברכיים, כריתת פוליפים, קשירת שחלות, כריתת רחם, כריתת כיס מרה, צריבת גידול בשלפוחית השתן או בפרוסטטה, ניתוחי סינוסים ועוד.

כאשר מבוצע הליך ניתוחי אנדוסקופי, ניתן להאיץ את תהליך השיקום באמצעות ביצוע הפעלה תנועתית פיזיוטראפית וכן באמצעות טיפול במגע, כגון עיסוי רפואי, או עיסוי רקמות עמוק.

לטכניקה זו יתרונות רבים על פני החדירה הכירורגית המסורתית ("פתוחה") מאחר שבניתוח באמצעות אנדוסקופ נמנע נזק רחב לרקמות הגוף, תהליך ההחלמה מהיר יותר והצלקות החיצוניות הינן מיזעריות.

הבדיקה ו/או הטיפול נערכים, בד"כ תחת טשטוש, בהרדמה מקומית ולעתים אף תחת הרדמה מלאה.

The post אנדוסקופיה – Endoscopy appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

פריקה (dislocation) של מפרק כל שהוא, הינו אירוע בו מתרחשת תזוזה לא נורמטיבית של ראש עצם ביחס למיקומו המקורי במבנה המפרק.
אירוע פריקה נוצר בדרך כלל כתוצאה מחבלה, תזוזת-יתר, פציעת ספורט, תנועה קיצונית, או עקב שינוי גרמי מובנה, או מולד.

נזקים של פריקה

בעקבות התזוזה במפרק, נפגעות בדרך-כלל רצועות ו/או גידים וכן רקמות נוספות אשר מקיפות את המפרק הפגוע.
תפקידן המקורי של רקמות אלה הוא למנוע תזוזת-יתר, קרי לייצב ולשמר את מבנהו המקורי של המפרק.
להבדיל מפריקה מלאה המונח "תת-פריקה" (Subluxation), מתאר פריקה חלקית בלבד של המפרק.
מקרה בו נפגעות רק רצועות המפרק ללא שינוי במנח העצמות מוגדר כנקע.
סימנים אופינים לתופעת פריקה הם: נפיחות, כאב חריף ומוגבלות תנועה.

אירוע פריקה, או תת-פריקה יכול להתרחש בכל מפרק בגוף, אולם האזורים הפגיעים הנפוצים ביותר בהם מתרחשת התופעה הם: כתפיים, אצבעות, ברכיים, שורש, כף היד, מרפקים ולעיתים, גם במפרקי החוליות של עמוד השדרה.

לאחר החלמה מן הפציעה האקוטית יש לעבור תהליך שיקום אשר מחייב הפעלה תנועתית מבוקרת לצורך שיחזור תיפקודי התנועה של המפרק ושיחזור תיפקודי התנועה של השרירים והגידים.
עיסוי רפואי אורטופדי ו/או עיסוי רקמות עמוק, הינם טכניקות יעילות ובדוקות לביצוע משימה זאת.

ספונדילוליזיס – מנגנון הפציעה בפתולוגיה מסוג Spondylolysis, הינו מצב בו מלבד תזוזה, תת-פריקה מתרחש שבר בעצם, בדרך-כלל בגלל עומס-יתר על המפרקים הבין-חוליתיים ועל הזיזים האחוריים של עמוד השדרה.

נשיאת משקל עודף, או ביצוע תנועת כפיפה קיצונית, או פשיטה קיצונית אשר משולבת, לרוע המזל בתנועה סיבובית של הגוו, הינו שילוב פוגעני אשר גורם באופן ישיר לעומס-יתר על המפרקים הבין-חוליתיים בעמוד השדרה. תנועה זאת מגבירה את כוחות הגזירה אשר פוצעות את הרקמות ומובילות לשברי מאמץ.

טיפול ושיקום

החזרת עצמות המפרק למנח המקורי, התקין לאחר התרחשות פריקה, או תת-פריקה מתבצעת בדרך-כלל על ידי רופא / אורטופד, או מטפל מוסמך כגון כירופרקט אשר מתמרן את העצם החורגת אל מקומה המקורי, לעיתים תחת השפעת אלחוש מקומי, או כללי.
לאחר השבת העצם למנח תקין נתמך המפרק על ידי אמצעי קיבוע שונים לפרק זמן מוגבל אשר לאחריו מתקיים תהליך פיזיו-תראפי לשיקום תפקודי התנועה של המפרק לרבות חיזוק השרירים ורצועות המפרק.

בפריקה של מפרקים קטנים ודקים של הגוף כמו אצבעות גפיים, ברכיים ומרפקים מבוצעת חבישה אלסטית של המפרק הפגוע התומכת בפעולת השרירים, הגידים והרצועות.
לעיתים, השבת עצמות המפרק למנח תקין, מחייבת עריכת ניתוח לצורך ביצוע שינויים ברקמות הרכות המקיפות את המפרק במטרה לשחזר את התנועות המקוריות של המפרק.

Congenital Dislocation Hip

פריקה מולדת או התפתחותית של מפרק הירך אצל תינוקות או אצל ילדים DDH – CDH היא תופעה המתרחשת לרוב בעת הלידה בשכיחות אחת ל-500 לידות.
מדובר בפריקה מלאה או חלקית של מפרק הירך, או בהתפתחות לקויה של ראש מפרק הירך המתרחשת לפני, בזמן, או בתקופה המידית שלאחר הלידה.
זהו מצב שכיח אצל בנות פי חמש מבנים ובמידה והוא מאובחן בשלב מוקדם, ניתן לרוב לריפוי מלא באמצעות טיפול פשוט יחסית.

The post פריקה appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

נקע, הינה פגיעה ברצועה, או במספר רצועות אשר תומכות במפרק כל שהוא בגוף  ומתבטאת במתיחה קיצונית של של רצועה, או רצועות אשר מלווה בדרך-כלל בקרע חלקי, או מלא של רקמת הרצועה.
נקע מלווה, בד"כ בתופעת כאב אשר מחריפה בעת הנעת המפרק הפגוע, שטף דם פנימי עקב פגיעה בכלי דם קפילאריים, נפיחות, אודם ומוגבלות תנועה.

נקע – מנגנון הפציעה

פגיעה מסוג נקע נגרמת, כאמור עקב מתיחת-יתר של הרצועה, שימוש-יתר, חבלה או בגלל חולשה של הרקמות הרכות אשר תומכות את המפרק, כגון: רצועות, גידים ושרירים.

נהוג לדרג את חומרת הפגיעה על-פי שלוש דרגות: נקע קל (דרגה ראשונה) מתבטא בקרע מינורי של סיבי הרצועה לעומת נקע חמור (דרגה שלישית) המתבטא בקרע מלא של הרצועה.

רוב מפרקי הגוף חשופים לפגיעת מסוג נקע, אולם המפרקים הפגיעים ביותר, הינם מפרקי הקרסול, הברך והאצבעות.
נקע במפרק הקרסול הינו הנפוץ ביותר מאחר ומפרק זה נושא את רוב משקל הגוף והינו עומד תחת עומסים גדולים בעיקר במצבי תנועה כגון הליכה, ריצה או נחיתה לא מאוזנת על כף הרגל.

נקע – אופן הטיפול

הטיפול הראשוני בפגיעת נקע כולל בדרך-כלל: מנוחה והימנעות זמנית מתנועה של המפרק הפגוע, שימוש בקומפרסים של קרח לבלימת התפתחות תהליך דלקתי ולעצירת שטפי דם פנימיים, חבישה תומכת לייצוב המפרק ולמניעת נפיחות וכן מומלץ, בד"כ להגביה את המפרק הפגוע ביחס לשאר איברי הגוף למניעת התפתחות בצקת ברקמות הפגועות.

לאחר השלב האקוטי של הפגיעה רצוי להסתייע, מוקדם ככל האפשר בתרגילי פיזיותרפיה, עיסוי רפואי או עיסוי רקמות עמוק הכוללים הנעות פאסיביות ואקטיביות של המפרק הפגוע לשיחזור תפקודי התנועה הנורמטיביים של המפרק, לזירוז החלמתו ולרכישת דפוסי תנועה ויציבה נכונים.

שיטות הטיפול במגע כגון עיסוי רקמות עמוק ו- עיסוי רפואי אורטופדי המתמחות בטיפול בבעיות כאב ותנועה עושות שימוש מבורך בסגולותיו הטבעיות של הגוף לשקם את עצמו וזאת באמצעות יצירה מכוונת של תנאים פיזיים המאיצים את החלמתם של הרקמות הפגועות באופנים הבאים:

1. שיכוך כאבים והרגעת מערכת העצבים הכללית על-ידי הרפיית התכווצויות שרירים, פתיחת הידבקויות מעטפת ואיזון כללי של המנגנון העצבי התוך-שרירי.

2. הפעלה מבוקרת של מערכת התנועה אצל המטופל /ת באמצעות הנעות יזומות של המפרקים והשרירים לצורך לשחזור תפקודי תנועה מתוקנים.

3. המרצת פעילות מחזור הדם והלימפה באמצעות טכניקות עיסוי רקמות שונות ולחיצות ממוקדות ליצירת תנאים תומכי החלמה.

4. שימוש בטכניקות תראפיה תרמית כגון חבישות חום / קור ושמנים ארומתיים לבלימת התפתחות תהליכים דלקתיים ולזירוז בניית תאים חדשים.

5. איזון כללי של מערכת שלד / שריר ותיקון דפוסי יציבה ותנועה באמצעות חיזוק מערך השרירים והגדלת טווחי תנועה של השרירים והמפרקים.

כל זאת בתהליך הדרגתי וטבעי המותאם לדינאמיקה המוטורית של הגוף ולסף הכאב של כל מטופל או מטופלת וללא כל שימוש בכימיקלים משככי כאב.

רוב פגיעות נקע מסתיימות בהחלמה מהירה ומלאה אולם במקרים קיצוניים, בעיקר כאשר רצועת המפרק נקרעת במלואה נדרשת התערבות כירורגית לאיחוי הרצועה הקרועה.

לאחר החלמה של המפרק, כאשר המפרק מסוגל לבצע את מלוא תנועותיו ללא כאב – רצוי לעבור תהליך שיקום הכולל חיזוק השרירים, הגידים והרצועות התומכות במפרק למניעת פגיעה חוזרת.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

גדעון מילק / מטפל בכיר D.d.c / בוגר:
מכון וינגייט – מכללת רידמן – .Dorn / גרמניה – עיסוי רפואי אורטופדי / ד"ר יעקבי

The post נקע appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

מרפק טניס, הינו שם כללי לתופעת כאב בצד החיצוני של המרפק ולקושי בתפקודי כף היד עקב דלקת בגידי שרירים המניעים את כף היד.

מרפק טניס – Lateral Epicondylitis
מקושר בדרך-כלל לפגיעה הנוצרת עקב עומס פיזי קיצוני הפועל על גידי השרירים' פושטי כף היד כתוצאה מתנועות חוזרניות בספורט מחבט, טניס, סקווש וכדומה, אולם פגיעה מסוג זה עלולה להיווצר, גם עקב פעילות שאיננה ספורטיבית, כגון ביצוע תנועות חוזרניות בעבודה וכן, אף כתוצאה מתהליכים ניווניים מצטברים.

תנועות שגרתיות יום-יומיות של כף היד כגון פעולות חיתוך, הברגה, צביעה, הקלדה על לוח מקשים, הפעלה אינטנסיבית של עכבר מחשב, נגינה על פסנתר או כל תנועה אחרת המחייבת כפיפה גבית ממושכת וחוזרנית של כף היד עלולה לעורר תופעת מרפק טניס.

תופעת מרפק טניס מיוחסת, בד"כ לפגיעות-יתר של גיד שריר "פושט כף היד הכישורי הקצר"
(Extensor carpi radialis brevis) אשר שטח מאחזו האנטומי בחלק התחתון של עצם הזרוע Humerus מוערך כ"קטן מידי" ביחס לעומסים המופעלים עליו, עקב כך נגרם נזק מצטבר המתבטא בקרעים מיקרוסקופיים בסיבי הגיד, תהליך דלקתי, כאב ומוגבלות תנועה.

רוב הנפגעים מגיבים באופן חיובי לטיפול שמרני, כמובן לא פולשני אשר כולל מנוחה, רטיות קרח, עיסוי רפואי אורטופדי, עיסוי רקמות עמוק ופיזיותרפיה. בנוסף נדרש תיקון דפוסי תנועה וחיזוק הדרגתי ומבוקר של השרירים הרלוונטיים.

לדיכוי הדלקת ברקמות הפגועות נעשה, לעיתים קרובות שימוש יעיל בתרופות נוגדות דלקת נטולות סטרואידים (Nonsteroidal anti-inflammatory drug ).
הזרקת תרופה מבוססת סטרואידים (קורטיזון) נחשבת לבטוחה, באופן יחסי והיא מבוצעת באזור הרקמה הפגועה.
במקרה קיצוני כאשר הגישה הטיפולית השמרנית אינו יעילה נשקלת ע"י רופא מומחה אפשרות לביצוע ניתוח.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

גדעון מילק / מטפל בכיר O.d.c / בוגר:
מכון וינגייט – מכללת רידמן – .Dorn / גרמניה – עיסוי רפואי אורטופדי / ד"ר יעקבי

The post מרפק טניס – Tennis elbow appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.