בלט דיסק

בלט דיסק לוחץ ישירות על שורשי העצבים אשר מסתעפים מבין חוליות עמוד השדרה, או לוחץ על חוט השדרה, עצמו . . .   וכתוצאה מכך ! נפגעים תפקודי העצבים ואף נפגעים איברי היעד אשר נשלטים ע"י אותם עצבים (גפים, שלפוחית שתן, סוגרים ועוד).
האירוע מלווה, לרוב בתופעות כאב ו/או הקרנת כאב. 

 

 

בלט דיסק – נזקים

הלחץ על שורשי העצבים ו/או על חוט השדרה, עצמו, מוביל לפגיעה בתפקודי התנועה של הגפיים, העליונות, או התחתונות – אך, יתרה מכך ! עם התגברות הלחץ, עלולה להתרחש הידרדרות אשר פוגעת, גם בתפקודים של איברים, פנימיים, כגון: תפקודי לב / ריאה, תפקודי מערכת העיכול, מערך הסוגרים, שלפוחית השתן ואף בתפקוד של איברי המין.

בלט דיסק (disc bulge), או פריצת דיסק נוצרים, לרוב עקב בלאי של כרית הדיסק הבין-חולייתי, על רקע צמצום החלל האנטומי, הבין-חולייתי.

שינויים אלה מובילים, כאמור ללחץ מכאני, מזיק על שורשי העצבים בסביבת מוצאם מבין החוליות – לחץ אשר פוגע במוליכות החשמלית של שלוחות העצבים ומתבטא, כאמור בתופעות כאב, הקרנת כאב עד למוגבלות תנועה ברמה משתנה.

 

במקביל ! מתרחשות הפרעות עצביות, תחושתיות כגון: 'נימול', 'עיקצוץ', 'שריפה', או לחילופין תופעות של חוסר תחושה ו/או חולשה של שרירים אשר הינן הפרעות נוירולוגיות הנלוות לפתולוגיות כגון בלט דיסק, פריצת דיסק, או סיאטיקה.

 

מה הפתרון ?

הטיפול המועדף עבור בעיות גב וצוואר, כגון בלט דיסק ו/או פריצת דיסק, הינו, כמובן טיפול לא פולשני ! תחילה ! טיפול שמרני, טבעי אשר מכוון בראש ובראשונה להפחתת הלחץ המזיק הפועל על שורשי העצבים.

שחרור הלחץ הבין-חולייתי בעמוד השדרה באמצעות הגדלה טבעית של המרווח המפריד בין חוליה לחוליה – מפחית את הגירוי העצבי של שורשי העצבים, בולם את התהליך הדלקתי בעמוד השדרה ומשכך את הכאבים האופיינים, הנלווים לפתולוגית בלט דיסק, פריצת דיסק ו- סיאטיקה.

יתרה מכך ! הגדלה של המרווח אשר מפריד בין חוליה לחוליה מאיצה את ההחלמה של הרקמות הפגועות ולעתים, אף מאפשרת נסיגה טבעית של בליטת הדיסק (בלט דיסק), או נסיגה של הנוזל הזולג.

שחרור לחץ בין-חולייתי

הליך שחרור הלחץ הבין-חולייתי (לא ניתוחי !) מתבצע בפועל באמצעות הרפיה והגמשה של הרקמות המכווצות בסביבת עמוד השדרה, כגון שרירים מכווצים, גידים ורצועות, כל זאת, כאמור לצורך הגדלה טבעית והדרגתית של המרווח הקיים בין חוליה לחוליה.

שחרור ה'לחץ בין-חולייתי' מתבצע בפועל באמצעות טכניקה טיפולית טבעית, בדוקה, כגון: עיסוי רפואי אורטופדי, ו/או עיסוי רקמות עמוק, לרבות הפעלה תנועתית, מבוקרת של השרירים והמפרקים.

הצלחתן הרבה של שיטות הטיפול במגע, כגון: עיסוי רפואי אורטופדי, או עיסוי רקמות עמוק לפתרון בעיות כאב ובעיות אורטופדיה, מיוחסת לניצול החכם אשר עושות שיטות אלה בתכונות הריפוי הטבעי של גופנו.
הטיפול הטבעי משחרר את המטופל/ת משימוש במשככי כאבים וכן מבטל, לעתים קרובות את הצורך בהתערבות פולשנית, מתוכננת כגון ניתוח, או הזרקה בין-חוליתית.

 

ל ה י פ ר ד. . . מהכאב !   אנטי כאב קליניקה

 

 

גורמי סיכון לבלט דיסק

הדיסק הבין-חולייתי אשר משמש כמו 'כרית ריפוד' – יוצר מרווח הפרדה חיוני בין חוליה לחוליה, כדי לאפשר תנועה חופשית של מפרקי החוליות וכן משמש כ"בולם זעזועים" לצורך הגנה על שלמות עמוד השדרה מפני עומסים קיצוניים.

 

 

לעיתים ! כתוצאה מעומס יתר ולחץ מכאני על כרית הדיסק נוצרת, חריגה בולטת של דפנות הדיסק כלפי חוץ, בד"כ לכיוון אחורי ו/או לצדדים.
לעיתים ! תחת לחץ קיצוני, אף נפרצת מעטפת הדיסק והנוזל הג'לטיני אשר בתוכו, פורץ מבין סיבי המעטפת אל סביבת חוט השדרה ושורשי העצבים.
בלט דיסק, או פריצת דיסק גורמים ללחץ ישיר על חוט השדרה ו/או על שורשי העצבים. לחץ זה יוצר תהליך דלקתי, מקומי אשר פוגע בתפקודי העצבים וכאמור יוצר תופעות כאב והקרנת כאב.

גורמי סיכון עיקריים:

התקצרות, או התכווצות קיצונית של שרירים בסביבת חוליות עמוד השדרה.

---

צמצום, או קריסה של המרחב הבין-חולייתי ו/או שינויים ניווניים בדיסק הבין-חולייתי.

---

שינויים מכאניים במבנה עמוד השדרה כגון: סטייה, החלקה, או פריקה של החוליות.

---

ביצוע תנועה קיצונית תחת עומס כגון: סיבוב ו/או כפיפה, בו זמנית של הגוו.

---

חולשת שרירים, משקל-יתר, חבלה וכמובן דפוס יציבה, או דפוס תנועה לא תקין.

 

הטיפול התרופתי הקונבנציונלי הנפוץ לבלט דיסק גב תחתון / עליון

לצורך בלימת התהליך הדלקתי משתמשת הרפואה המערבית בתרופות נוגדות דלקת כגון: אטופן, ארקוקסיה, וולטרן וכן בהזרקה  של סטרואידים, ישירות אל סביבת תעלת עמוד השדרה, לרבות שימוש תכוף בפורמולות לשיכוך כאבים כולל נגזרות שונות של מורפין / אופיואידים.

מסתבר, כי הטיפול התרופתי, הינו המענה, הכמעט אוטומטי של מערכת הבריאות המקומית עבור בעיות כאב כרוניות אשר נובעות מפתולוגיות עמוד שדרה, כגון: בלט דיסק, או פריצת דיסק וכו'.

מסתבר, כי תרופות לשיכוך כאבים ו/או דיכוי דלקת, אומנם מספקות הקלה זמנית ואף מסייעות בניהול המחלה אך, לצערנו, הן אינן מספקות מענה אמיתי לפתרון שורש הבעיה וכהוכחה לכך- די אם נפסיק להשתמש בתרופות לפרק זמן קצר – אז, קרוב לוודאי שהכאבים יופיעו שוב.

מעבר לתלות הלא רצויה בתרופות וכימיקלים, דאגתנו נתונה לתופעות לוואי מזיקות אשר מופיעות עקב שימוש ממושך במשככי כאבים.
ד"ר חיים-משה אדהאן, מנהל היחידה לשיקום כאב במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר: "בישראל היום, יותר אנשים מתים מתופעות לוואי של השימוש בתרופות לדיכוי כאב, מאשר בתאונות דרכים או בפעילות טרור". לא יאמן !

 

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

 

בלט דיסק – אנטומיה

מערכת העצבים המרכזית:
כידוע ! חוט השדרה הינו המשך ישיר של מערכת העצבים המרכזית המתחילה במוח (גזע המוח) ומשם ממשיכה במורד תעלת עמוד השדרה, לאורכם של מעברים חלולים הקיימים במרכזם של 19 חוליות עמוד השדרה העליונות.
מערכת העצבים ההיקפית:
שורשי העצבים אשר מסתעפים אל מחוץ חוט השדרה, חולפים דרך המרווחים שבין חוליות עמוד השדרה, ממשיכים אל איברי היעד השונים ויוצרים את מערכת העצבים ההיקפית (פריפריאלית) אשר מעצבבת את כל איברי גופנו.

חוליות צוואריות

בלט דיסק, או פריצת דיסק שכיחות בעמוד השדרה הצווארי, בין חוליות C1-C7 אשר עלולים להקרין כאב ו/או לפגוע בתפקודי שרירים באיזור הצוואר, חגורת הכתפיים, הזרועות, האמות וכפות הידיים.

חוליות מותניות

בלט דיסק, או פריצת דיסק השכיחות בין החוליות המותניות L1-L5 / S1 עלולים ליצור, מלבד פגיעה בתפקודי הגפיים התחתונות, גם פגיעה בתפקודי איברים פנימיים כגון מערכת העיכול, שרירי הסוגרים, שלפוחית השתן, איברי המין ועוד.

לתשומת לב !  ירידה משמעותית בכוח של שרירי הגפיים התחתונות, צניחת כף רגל, פגיעה בתפקודי הסוגרים או חוסר תחושה קיצוני בגפיים מעידים על פגיעה עצבית משמעותית המחייבת התערבות רפואית דחופה לביטול מיידי של הלחץ הפועל על העצב.

 

 

 

להבדיל מן הרפואה השמרנית, האלטרנטיבית – ברפואה הקונבנציונלית, ההליך הכירורגי המקובל מתבצע, בד"כ על-ידי חדירה לסביבת העצב דרך חתך או חריר בגב המטופל לצורך סילוק רקמות הדיסק אשר לוחצות על העצב על-ידי טכניקות של כריתה, שאיבה, צריבה או איוד.
בתהליך הטיפולי הניתוחי, מבוצע, לעיתים קיבוע מכאני של החוליות ליצירת מרווח יציב בין החוליות וכן נהוג להשתמש בטכניקות מתיחה שונות לצורך ריווח בין החוליות להקלת הלחץ על העצב.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

---

 

איך לאבחן בלט דיסק

אבחון מדויק של פתולוגיות עמוד שדרה, לדוגמא: אבחנה מבדלת בין בלט דיסק לבין פריצת דיסק, הינה לפעמים משימה די חמקמקה, אפילו עבור אנשי מקצוע מובהקים, כגון אורטופדים, נוירוכירורגים, רדיולוגים ועוד'.
כיום, תודות לטכנולוגיות הדמיה מתקדמות (רדיולוגיה אבחנתית) וכן תודות לפרוטוקול הגדרות מפורט מטעם איגוד הרופאים בארה"ב אפשר להתמודד בהצלחה רבה עם אתגר חיוני זה.

אם כך, יש להגדיר תחילה: מהו דיסק תקין ?
עקרונית, דיסק תקין שומר על צורתו הפיזית, המקורית, ללא שינויים אנטומיים, ללא חריגה מגבול השטח המקורי של הדיסק וכמובן, ללא ממצאים של חבלה (טראומה).

בלט דיסק (disc bulge) מוגדר כמצב בו, אומנם מתקיימת חריגה כלפי חוץ של חומר הדיסק (עד 25%) אל מעבר לגבול הדיסק,  אך המסה החורגת, עדיין מחוברת בצורה היקפית אל בסיס מבנה הדיסק (ציור 2.)

רדיולוגיה אבחנתית

כיום ניתן לאבחן בצורה מדויקת פתולוגיות / אי-סדירות במבנה הדיסק באמצעות טכנולוגיות מגוונות של רדיולוגיה אבחנתית (דימות) כולל פיענוח ממוחשב של סריקות הדמייה מסוג MRI, או CT (טומוגרפיה / תהודה מגנטית) עבור כל המקטעים השונים של כלל עמוד השדרה.

לסיכום ! מנגנון המחלה האופייני, מקורו בזליגה / דחיקה של הדיסק אל מחוץ למקומו המקורי. כך נוצר לחץ מכאני על שורשי העצבים אשר מלווה, בד"כ בתגובה דלקתית מקומית, בתופעות כאב, הקרנות כאב, חולשת שרירים ולעיתים, אף במוגבלות תנועה ברמה משתנה.

 

 

 

 

איך זה קשור לתסמונת זנב סוס

חטיבת שורשי עצבים אשר מסתעפת מן החוליות המותניות הראשונות L1, L2, לכיוון למטה – משלימה בגב התחתון את המסלול העצבי של חוט השדרה ושל כלל מערכת העצבים המרכזית בגוף.

בשל דמיונה הרב של חטיבה עצבית זאת לזנב חיה, היא מכונה "זנב סוס" Cauda equina ומכאן, גם שמה של הפתולוגיה "תסמונת זנב סוס" – "Cauda equina syndrome".
העצבים של "זנב סוס" אחראים על תפקודי הגפיים התחתונות, על תפקוד שלפוחית השתן, מערכת העיכול וכן על מערכת איברי המין.

"תסמונת זנב סוס", הינו מצב חירום רפואי נדיר, יחסית אשר מתרחש בדרך כלל עקב שינוי פיזי חריג במבנה החוליות המותניות, היצרות החלל הבין-חולייתי, או עקב בלט דיסק, לרבות פריצת דיסק אשר לוחצים על שורשי העצבים.

"תסמונת זנב סוס" מלווה, בדרך-כלל בתופעות כאבים באזור הגב התחתון וברגליים, חוסר תחושה באזור מפגש הרגלים (פרינאום), לרבות תפקוד לא תקין של שלפוחית השתן ואף של מערכת העיכול, כולל מוגבלות תנועה ברמה משתנה.
במקרה קיצון נדרש טיפול כירורגי דחוף, כדי למנוע פגיעה בלתי הפיכה.

 

התסמינים האופייניים לתסמונת "זנב סוס" דומים במידה רבה, גם לתסמינים המופיעים בעת אירוע בלט דיסק, או פריצת דיסק, להלן:

1. חוסר תחושה של הירכיים הפנימיות
2. אצירת שתן – התרוקנות חלקית של שלפוחית השתן
3. אובדן שליטה על מערכת העיכול ו/או בשלפוחית ​​השתן
4. כאבי גב תחתון חריפים
5. תחושת צריבה ותופעת כאב ברגלים
6. תחושה נימול בגפיים התחתונות

תסמונת "זנב סוס" עלולה להתרחש ב-2 מסלולים אפשריים:

א. התקף פתאומי של כאבים חריפים המלווה, בדרך כלל באי שליטה על שלפוחית השתן
ב. אירוע הדרגתי, כרוני אשר מלווה בכאבי גב תחתון, ירידה בתפקודי שלפוחית השתן

 

 

איך להחלים ולטפל בבלט דיסק כמו שצריך – מדריך מקיף

למרות שזמן ההחלמה של בלט דיסק משתנה בהתאם לחומרת הבלט, מיקומו בעמוד השדרה ואופן הטיפול בבעיה, ניתן בכל זאת להגדיר טווחי זמן אופייניים:
א. במקרים בו הלחץ על עצבים והדלקת, אינו חמור – יחול שיפור עד החלמה מלאה, תוך 4–6 שבועות.
ב. במקרים בינוניים עד חמורים אשר מלווים בכאבים חריפים והקרנה לגפים – ההחלמה יכולה להימשך 6–12 שבועות ואף מעבר לכך.

יש לשוב ולציין, כי מסיבות רפואיות שונות עלולה להתרחש הידרדרות והחמרה עצימה של התסמינים אשר מחייבת התערבות רפואית דחופה למניעת נזק בלתי הפיך.

 

טיפול שמרני, לא פולשני, הינו, לרוב הצעד הראשון בניהול אירוע בלט דיסק, או פריצת דיסק. הטיפול כולל שימוש במגוון רחב של אמצעים, כגון:
הפעלה תנועתית, שיקומית, טיפולי פיזיותרפיה, כירופרקטיקה וכן שימוש בעיסוי רפואי אורטופדי לשחרור הלחץ הבין-חולייתי, ליצירת מרווח רווחה בין מפרקי עמוד השדרה.

שחרור התכווצויות שרירים בסביבת עמוד השדרה מפחיתה את הלחץ המזיק אשר פועל על הדיסק הבין-חולייתי ועל שלוחות שורשי העצבים, הכל במטרה לבלום את התהליך הדלקתי ולשכך את תופעות הכאב.
במקביל אפשרי, גם שימוש מבוקר בתרופות מרשם לשיכוך כאבים וכן תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) , לרבות הזרקה אפידורלית תחת שיקוף.

בעיקרון יש להימנע מפעילויות הכוללות הרמת משאות כבדים, להימנע מביצוע תנועות גוו, או צוואר קיצוניות, הימנעות מישיבה, או נהיגה ממושכת, יש להימנע מביצוע תנועת גוו פיתולית הכרוכה בכפיפת גוו וסיבוב גוו, בו זמנית.
בנוסף ! יש לשמור, ככל הניתן על תבנית יציבה מאוזנת ומשקל גוף מתון לצורך הפחתה של הלחץ על הדיסקים הבין-חולייתיים.

 

בלט דיסק טיפול עצמי

מאחר וכמעט כל אחד מאיתנו חווה בעבר, או חלילה, כנראה יחווה בעתיד אירוע גב ברמה כל שהיא ! מן ראוי להצטייד בידע ובכלים בסיסיים, כדי להימנע מכך ככל הניתן !

אכן נכון ! אנו לא מסוגלים למנוע לחלוטין את תהליכי הבלאי והשחיקה הפיזית אשר נוצרים באופן טבעי בגופנו, אולם קיימת ברשותנו הזדמנות פז לצמצם את היקף וחומרת הנזק המצטבר.

תרגילים לטיפול עצמי בבעיות גב וצוואר

1. הרפיה של גב תחתון

בשכיבה על הגב כאשר הברכיים כפופות וכפות הרגלים מונחות על הקרקע, יש לכופף ברך אחת לכיוון החזה (או שתי ברכיים), תוך כדי חביקת הברך ע"י כפות ידיים ואז:

א. יש לטלטל את הברך (או את שתי ברכיים) לצדדים, כדי ליצור הרפיה של השרירים באזור האגן והגב התחתון
ב. כמו כן יש לבצע סיבובים הולכים וגדלים של ראש הברך (או שתי ברכיים) סביב ציר האגן ליצירת הרפיה כנ"ל.
(יש לבצע את כל הנ"ל, גם עבור הצד השני של הגוף).

---

 

2. פיתול אגן וגב תחתון

בשכיבה על הגב כאשר הברכיים כפופות וצמודות, יש להטותאת שתי הברכיים הכפופות לכיוון הצידה ולמטה ליצירת פיתול כללי של האגן והגב התחתון.
במצב פיתולי זה, יש להשתהות, לפחות 30 שניות, כדי ליצור מתיחה והגמשה של שרירי האגן.
(יש לבצע את הנ"ל, גם עבור הצד השני של הגוף).

---

 

3. מתיחת שרירי העכוז

בשכיבה על הגב כאשר רגל אחת ישרה והרגל השנייה כפופה בברך, יש להעביר את כף הרגל של הברך הכפופה אל מעבר לרגל הישרה ואז יש להטות את הברך הכפופה לכיוון הצידה ולמטה. במצב זה, יש להשתהות, לפחות 30 שניות למתיחה הדרגתית של שרירי העכוז.
(יש לבצע כל הנ"ל, גם עבור הצד השני של הגוף).

---

 

4. הרפיה של עמוד השדרה

במצב של עמידת "שש", יש לקמר כלפי מעלה את עמוד השדרה ויש להשתהות במצב זה במשך, לפחות 10 שניות.
לסיום יש להרפות את כל השרירים ולאפשר לבטן לצנוח מטה תוך כדי נשיפת אויר.
יש לבצע בנקודות שונות לאורך עמוד השדרה.

הערה: יש להדגיש, כי המופיע לעיל, אינו הנחיה רפואית, אינדיבידואלית, אלא המלצה עקרונית בלבד !

 

---

תנועה 

עקרונית ! שילוב של פעילות גופנית, כגון הליכה, או שחיה במקביל לביצוע תרגילים מבוקרים, הינם אמצעים יעילים למניעת פגיעות בגב ובצוואר, כגון בלט דיסק ופריצת דיסק.

מעבר לתנועה חופשית, טבעית – כאשר מערכת התנועה פעילה, היא מבטיחה זרימת דם לכל איברי הגוף ותפקוד תקין של מערכת העצבים.

 

 

 

בלט דיסק ויציבה לקויה

מה הקשר ?
הקשר בין יציבה לקויה לבין תופעת בלט דיסק, הינו קשר פיזי, ישיר ומוכח !
אולם יציבה לקויה איננה הגורם היחידי ליצירת בלט דיסק, כפי שיפורט להלן.

 

– יציבה לקויה יוצרת עומס ולחץ אסימטרי על הדיסק הבין-חולייתי בעמוד השדרה.
– יציבה לקויה גורמת לבלאי מואץ של הדיסק הבין-חולייתי ושל מפרקי החוליות.
– יציבה לקויה גורמת להצרה של מעברי הפורמינה העצבית, מגבירה את הלחץ על שורשי ההעצבים ועלולה להפוך בלט “שקט” לבלט כואב / מקרין.
– יציבה לקויה מובילה ליצירת פתולוגיות מסוג: בלט דיסק , פריצת דיסק, סיאטיקה.
למרבה הצער ! הלחץ על שורשי העצבים עלול, גם לגרום לשיבוש תפקודים של מערכות פנימיות, כגון מערכת העיכול, איברי המין, הסוגרים ושל שלפוחית השתן.

גורמים נוספים לתופעת בלט דיסק

– הפעלת עומסים חוזרים ונשנים על הגוף, כגון: ביצוע תנועות חוזרניות, מזיקות, הרמה חוזרת של משאות כבדים, תנועות סיבוב גוו קיצוניות גורמים לשחיקה מואצת של הדיסק הבין-חולייתי.
– חולשה כרונית של שרירי הליבה ושל שרירי הגב אשר אמורים לתמוך במבנה עמוד השדרה.
– שינויים ניווניים – עם הגיל הדיסקים מאבדים נפח ומאבדים גמישות, מה שהופך אותם לפריכים ופגיעים.
– פעילות גופנית קיצונית (ספורט, עבודה), אימונים עם טכניקה שגויה, חוסר התאמה בין יכולת גופנית לעומס המאמץ.
– ישיבה ממושכת, ללא הפסקות מגבירה לחץ סטטי על הדיסקים, במיוחד בעמוד השדרה המותני והצווארי.
– עודף משקל מגביר עומס ולחץ מתמיד על הדיסקים.

יציבה לקויה ושינויים במבנה עמוד השדרה

יציבה לקויה יוצרת שינויים מזיקים במבנה המקורי של עמוד השדרה:

 

– Hyperkyphosis – קיפוזה חזית מוגברת / גבנון / ראש מוטה למטה ולאחור יוצר עומס-יתר, אסימטרי על הדיסקים צוואריים (C5–C7) – נטייה לבלט אחורי־צידי.

– Hyperlordosis קשת מותנית מוגברת, או לחילופין קשת מותנית שטוחה יוצרות לחץ אסימטרי ועומס-יתר על הדיסקים הבין-חולייתיים: L4–L5, L5–S1

– Scoliosis – סקוליוזיס, מצב שבו עמוד השדרה מתעקם הצידה בצורה לא תקינה, לרוב בצורת Cאו S, מלווה, לרוב בנטייה אי־סימטרית של הכתפיים ושל אגן הירכיים.

– Anterior Pelvic Tilt – APT – הטיית אגן ירכיים קדמית
– Posterior Pelvic Tilt – PPT -הטיית אגן ירכיים אחורית
שינוי זווית של מנח החוליות המותניות מגביר את הלחץ והבלאי של הדיסק הבין-חולייתי.

– ישיבה ממושכת בתנוחת כפיפה, עמידה ממושכת במנח של נעילת ברכיים, נשיאת משקל חד־צדדית (תיק), מאמצי עבודה מזיקים, חוזרים – מגבירים את הסיכון ליצירת בלט דיסק וכן מגבירים כוחות גזירה מזיקים (shear forces).

חשוב לזכור ! כי ברוב המקרים ניתן לטפל בלט דיסק באמצעים שמרניים, כמו פיזיותרפיה, עיסוי רפואי, שיקום תנועתי, תיקון יציבה לקויה – רק במיעוט המקרים נדרש טיפול פולשני.
תיקון דפוס היציבה, אומנם לא “מחזיר”, בהכרח את הדיסק למקומו המקורי, אבל, בהחלט מפחית את העומס המכאני על שורשי העצבים, מונע הדרדרות והחמרה ומשפר את הסיכוי לשיכוך של תופעות הכאב.

בלט דיסק – דרגות חומרה

בלט דיסק ניתן לסיווג על-לפי שלושה מאפיינים עיקריים: מיקום הבלט בעמוד השדרה, כיוון הבליטה ודרגת החומרה הפתולוגית.

מיקום הבלט

בלט דיסק יכול להופיע:
 בלט דיסק מותני – Lumbar Disc Bulge מופיע בגב התחתון – זהו המצב הנפוץ ביותר משום שאזור זה נושא את רוב משקל הגוף.
בלט דיסק צווארי – Cervical Disc Bulge מופיע בצוואר ואז הכאב עלול להקרין לכתפיים או לידיים.
בלט דיסק חזי – Thoracic Disc Bulge מופיע בגב האמצעי או העליון – מצב נדיר יחסית.

כיוון הבלט

בלט לאחור ולצד – זהו הכיוון השכיח ביותר, ולעיתים הוא לוחץ על שורש עצב וגורם לכאב, נימול ו/או חולשת שרירים.
בלט לאחור – בליטה אחורה לכיוון השק התקאלי של חוט השדרה.
בלט צידי – בליטה לכיוון שורש עצבים המסתעף מבין חוליות עמוד השדרה, גורם, לרוב לכאב ממוקד, או הקרנת כאב לאורך מסלול העצב.
בלט דיסק דיפוזי – מצב שבו הדיסק הבין-חולייתי בולט באופן היקפי ומפושט, מעבר לגבולותיו הטבעיים.

חומרת הבלט

מבחינת מידת החומרה, יש מספר דרגות:
בלט – Bulge – שלב קל יחסית, בו מבנה הדיסק חורג החוצה, אך מעטפת הדיסק, עדיין שלמה.
פרוטרוזיה – Protrusion – שלב מתקדם כאשר הבליטה חריגה יותר כאשר הנוזל הפנימי של הדיסק לוחץ בעוצמה על פנים המעטפת.
אקסטרוזיה – Extrusion – שלב חמור, שנקרא, בו נוצר קרע במעטפת והחומר הפנימי יוצא החוצה.
סקווסטרציה – Sequestration – הוא השלב החמור יותר, בו חלק מהחומר שדלף, מתנתק.

 

בלט דיסק – שאלות נפוצות:

האם בלט דיסק מזכה באחוזי נכות?

בלט דיסק מזכה באחוזי נכות רק אם מוכחת פגיעה תפקודית, משמעותית. להלן המדדים העיקריים, הנבדקים:

• עוצמת הכאבים ומשך תופעת הכאב (כאב כרוני)
• הקרנת כאב לידיים, או לרגליים
• פגיעה עצבית: נימול, ירידה בתחושה, חולשת שרירים
• מוגבלות תנועה של עמוד השדרה
• השפעה על תפקוד יומיומי, או תפקודי עבודה
• ממצאים תומכים של בדיקות אבחנתיות (MRI, EMG)

סיכום: בלט דיסק ללא סימפטומים משמעותיים, לרוב לא נקבע אחוזי נכות.

האם בלט דיסק מסוגל "לחזור" למקומו המקורי?

ברוב המקרים בלט דיסק לא חוזר בדיוק לצורתו ולמקומו המקורי, אך בתהליך ההחלמה הנפח וההיקף של הבלט עשוי, בהחלט להצטמצם. הלחץ על העצב פוחת והכאב, אף עשוי להיעלם לחלוטין – לעיתים תוך שבועות עד חודשים, תודות לטיפול שמרני מתאים והפחתת עומסים. יש לציין, כי המטרה הרפואית היא לאו-דווקא “להחזיר את הדיסק למקום”, אלא לשקם את תפקודי התנועה ולשכך את תופעות הכאב – ברוב המקרים זה, בהחלט אפשרי, ללא כל הליך פולשני.

מה הם הסוגים הנפוצים של בלט דיסק?

תופעת בלט דיסק מסווגת, בעיקר לפי מיקום הבלט בעמוד השדרה וכמובן לפי חומרת הבלט:

לפי מיקום הבלט:

• בלט דיסק מותני (Lumbar) – בגב התחתון; הנפוץ ביותר.
• בלט דיסק צווארי (Cervical) – באזור הצוואר.
• בלט דיסק חזי (Thoracic) – בגב העליון; נדיר יותר.

לפי חומרת הבלט:

• בלט קל (Bulge) – הדיסק בולט החוצה ללא קרע.
• פרוטרוזיה (Protrusion) – בליטה חורגת יותר, עדיין ללא קרע מלא.
• אקסטרוזיה (Extrusion) – קרע במעטפת הדיסק והחומר הפנימי יוצא החוצה.
• סקווסטרציה (Sequestration) – קטע מהדיסק ניתק (נדיר יותר).

מהו ההבדל העקרוני בין בלט דיסק, בקע ופריצת דיסק?

להלן ההבדלים העקרוניים, מהקל אל החמור:

– בלט דיסק  (Disc Bulge)
הדיסק חורג החוצה, אך מעטפת הדיסק שלמה, לרוב גורם ללחץ קל, בלבד ולרוב בלי תסמינים.

– בקע דיסק  (Disc Herniation / Protrusion)
חלק מהתכולה הפנימית של הדיסק זולג החוצה, עקב קרע, בקע במעטפת החיצונית. הלחץ על שורש העצבים משמעותי יותר ועלול לגרום לתופעות כאב ו/או הקרנת כאב.

– פריצת דיסק  (Disc Extrusion / Rupture)
המעטפת נקרעת, וחומר פנימי של הדיסק יוצא החוצה. זהו המצב החמור ביותר, עם סיכון גבוה ללחץ עצבי, משמעותי ותסמינים נוירולוגיים.

מה הם הסיבוכים האפשריים, כתוצאה מבלט דיסק?

בלט דיסק לא, בהכרח גורם לסיבוכים, אך כאשר הלחץ על העצבים מתגבר – עלולות להופיע התופעות הבאות:

• התפתחות של כאבים כרוניים בגב, בצוואר או לאורך הגפים (יד / רגל)
• תופעה של הקרנת כאן: מהגב לרגלים, או מהצוואר לידיים
• מוגבלות תנועה ברמה משתנה וירידה בתפקוד היום-יומי
• הפרעות עצביות, כגון: נימול, עקצוץ, או ירידה בתחושה
• חולשת של שרירים באזור איברי היעד של העצבים
• פגיעה בשיווי משקל של הגוף ובדפוס היציבה
• במקרים חמורים: פגיעה בתפקודי שלפוחית השתן, ו/או הסוגרים (מצב חירום רפואי)
• לעיתים, בעת החמרה: הדרדרות לבקע דיסק, או פריצת דיסק

ברוב המקרים, עם טיפול מתאים (פיזיותרפיה, תרגול, הפחתת עומסים על מערכת שלד / שריר) – ניתן למנוע סיבוכים ולהשיג שיפור משמעותי.

כיצד ניתן להימנע מתופעת בלט דיסק?

ניתן להפחית משמעותית את הסיכון להופעת בלט דיסק באמצעות:

• תיקון יציבה לקויה
• הרפיית שרירי ליבה מכווצים, מקוצרים
• הימנעות מעומסים קיצוניים ו/או פתאומיים
• הימנעות מתנועות חוזרניות, מזיקות
• הרמת משאות, רק בצורה נכונה: בעת הרמת המשא להקפיד על כפיפת ברכיים במקום כפיפת הגב, הקפדה על הצמדת המשא קרוב לגוף, הימנעות מסיבוב הגוו בזמן הרמת המשא
• אימוץ תנוחות נכונות, כגון: שינה על הצד, או על הגב, על-גבי מזרן תומך, ישיבה עם תמיכה לגב, הקפדה על מסך בגובה העיניים.

כמה זמן אחרי טיפול בבלט דיסק מרגישים בשינוי?

– תוך מספר ימים עד שבועיים צפויה, בדרך כלל הקלה ראשונית, תודות לטיפול שמרני מתאים והפחתת עומסים.
לפעמים יש החמרה קלה, זמנית בתחילת הטיפול – וזה לא בהכרח סימן רע.

– שיפור משמעותי בתפקודים ובטווחי התנועה של השרירים, מופיע, לרוב אחרי 3-6  שבועות.

– החלמה מלאה וחזרה לשגרה עשוי להתארך עד2-3  חודשים, לעתים עד חצי שנה.

אם אין שיפור משמעותי אחרי 2-3  חודשים, או שמתפתחת החמרה נוירולוגית, כגון: כאב כרוני מתגבר, חולשת שרירים קיצונית, תפקוד לקוי של הסוגרים, או שלפוחית השתן – יש לבצע הערכה רפואית מחודשת.

מה ההבדל בין בלט דיסק רגיל לבלט דיסק דיפוזי?

בלט דיסק רגיל:
– בלט הדיסק ממוקד באזור נקודתי, מסוים של הדיסק הבין-חולייתי.
– בלט דיסק רגיל לוחץ, לרוב על שלוחת עצב אחת בלבד.
– בלט דיסק רגיל, שכיח יותר ומלווה, לרוב בתופעת כאב, או הקרנת כאב.

בלט דיסק דיפוזי:
– הבליטה מקיפה חלק גדול של מעטפת הדיסק, או את כל היקף המעטפת.
– הבליטה מפעילה לחץ היקפי, לא בהכרח על עצב ספציפי.
– נפוץ יותר על רקע של שינויים ניווניים, מצטברים של הדיסק.

 

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

המאמר עודכן בתאריך 6/1/2026

כותב המאמר: גדעון מילק – מטפל בכיר O.d.c

חלק ממסלולי ההתמחות שלי:

מכללת רידמן, תל-אביב (Deep tissue massage therapy)
המכללה לעיסוי רפואי / ד"ר יעקובי – (Orthopedic medical)
מכון ווינגייט, נתניה (Spinal column pathology & therapy)
Dorn Method, Germany – שיטת דורן (איזון שלד / שריר)
שיקום תנועתי אורטופדי / פאשיקום (Trigger points therapy)