כבר משחר ההיסטוריה האנושית, נגזר עלינו, אנו ההולכים על שתיים לסבול, על-כורחנו מבעיות גב ! – הכל בגלל הצורך ההישרדותי להזדקף אנכית, כדי להציב את העיניים בנקודת תצפית גבוהה, ככל הניתן.
מאחר ועמוד השדרה שלנו, הינו מבנה אנכי, דק ושברירי, הינו.צפוי, כדרך הטבע לפציעות אופיניות וכן לבעיות אורתופדיה, כגון: פריקת חוליות, פריצת דיסק, בלט דיסק, סיאטיקה, תופעות כאב, הקרנת כאב ועוד.
מה הגורם המרכזי לפריצת דיסק
רוב רובם של אירועי הגב המוכרים לנו, נוצרים בפועל עקב התכווצות שרירים חריגה (Spasm), או, לחילופין עקב התכווצות שרירים קיצונית (Cramp) בסביבת עמוד השדרה, לעיתים קרובות, גם עקב 'מתיחת-יתר' פוגענית של השרירים (Strain).
אירוע פריצת דיסק נוצר עקב לחץ קיצוני על מעטפת הדיסק אשר מוביל לפריצה של נוזל הדיסק החוצה, אל סביבת שורשי העצבים – כך נוצרת דלקת מקומית ולחץ מכאני, ישירות על שורש העצב ו/או על חוט השדרה (הרחבה בהמשך).
פריצת דיסק – תסמינים וגורמי סיכון
- צמצום, או קריסה של המרווח הבין-חולייתי.
- שינויים במבנה עמוד השדרה עקב סטייה, החלקה, או פריקה של החוליות.
- מתיחת-יתר של שרירים כתוצאה מביצוע תנועה קיצונית כגון תנועת גוו המבצעת, בו-זמנית, גם סיבוב וגם כפיפה, או הרמת משא כבד כאשר הברכיים "נעולות".
- התכווצות כרונית ו/או התכווצות ספונטנית של שרירים בסביבת עמוד השדרה.
- מנח כפות רגלים, או מנח אגן ירכיים בלתי מאוזן.
- טראומה, חבלה, פציעת ספורט, צליפת שוט, דפוס יציבה, או דפוס תנועה לקוי.
- אורח חיים יושבני (ישיבה, או נהיגה ממושכת), משקל-יתר, תנועות חוזרניות.
מה הנזקים שיכולים להיות מפריצת דיסק
במצב של 'פריצת דיסק', או 'בלט דיסק' נוצר, כאמור לחץ ישיר על שורשי העצבים באיזור מוצאם מעמוד השדרה.
לחץ זה פוגע במוליכות החשמלית של העצב, יוצר דלקת מקומית אשר מלווה, בד"כ בתופעות כאב, כאבים, לרבות הקרנות כאב אל אזורים מרוחקים אשר נשלטים ע"י אותו שורש עצב, כגון גפיים עליונות, או גפיים תחתונות. הכל על פי מיקומו ה"גיאוגרפי" של שורש העצב במערך החוליות.
לחץ משמעותי על שורשי העצבים עלול לפגוע בתפקוד התנועתי, מוטורי של הגפיים עד לכלל מוגבלות תנועה ברמה משתנה.
יש לציין, כי במקביל לפגיעה תנועתית בגפיים התחתונות או העליונות, מופיעות בדרך-כלל, גם הפרעות תחושתיות (סנסורית) אשר מתבטאות בסימפטומים נוירולוגיים, אופיניים, כגון: חולשת שרירים, חוסר תחושה, תחושת "נימול", תחושת "צריבה", "שריפה", "דקירות" וכמובן, גם תופעות של הקרנת כאב, כאבים.
מתברר, כי, רק 6% מכלל מאירועי הגב המוכרים לנו, נובעים מפגיעה עצבית, כגון 'פריצת דיסק', או 'בלט דיסק'.
רוב רובם של אירועי הגב, נוצרים עקב התכווצות שרירים כרונית, מתמשכת, או לחילופין עקב התכווצות ספונטנית, קיצונית בסביבת עמוד השדרה.
איך להקל על תסמיני כאב של פריצת דיסק
הגישה הטיפולית הטבעית
לסיכום ! הגדלת הריווח בין החוליות יוצרת תנאים פיזיולוגיים, אופטימליים לצורך בלימה ושיכוך התהליך הדלקתי וממילא, לזירוז תהליך ההחלמה והשיקום.
עיסוי רפואי אורטופדי
הצלחתן הרבה של שיטות הטיפול במגע – עיסוי רפואי אורטופדי ו/או עיסוי רקמות עמוק בפתרון בעיות כאב, כאבים של שרירים, מפרקים ושל כלל מערכת התנועה – מיוחסת לניצול החכם אשר עושות שיטות אלה בתכונת הריפוי הטבעי, הספונטני של גופנו – קרי, יכולת מופלאה של האורגניזם לתקן את הרקמות הפגועות ע"י "גיוס" מקיף של כלל מערכות הגוף להשגת מטרה זו.
מהו עיסוי רפואי אורטופדי ?
עיסוי רפואי אורטופדי, הינה שיטת הטיפול המרכזית בתחום השיקום התנועתי אשר מבוססת על טכניקות בדוקות וידע מתחום רפואת הספורט, פיזיוטרפיה, אורטופדיה, נוירולוגיה, ביומכניקה ועוד.
'עיסוי רפואי אורטופדי' יעיל מאד בפתרון בעיות כאב, כאבים, בעיות עמוד שדרה, גב וצוואר, פריצת דיסק ובלט דיסק, סיאטיקה, אישיאס (sciatica), בעיות מפרקים, אורטופדיה ועוד.
יתרונות הטיפול הטבעי בפריצת דיסק
הטיפול במגע מעצים את סגולת הריפוי הטבעי של הגוף באמצעות יצירה מכוונת של תנאים פיזיים לזירוז ההחלמה באופנים הבאים:
- שיכוך כאבים, שיחרור התכווצויות שרירים והרעת מערכת העצבים.
- שיחזור ושיקום תפקודי השרירים והמפרקים.
- הגברת אספקת דם וחומרי בניה אל הרקמות הפגועות (circulation).
- חיזוק כוח וסיבולת של השרירים, הגידים והרצועות.
- חיזוק הכוח והסיבולת של השרירים, הגידים והרצועות.
- רכישה של דפוסי תנועה ויציבה מתוקנים ומניעת פציעה חוזרת.
בתהליך הטיפולי מתבצעת הפעלה תנועתית, מבוקרת של השרירים והמפרקים (Mobilization) לצורך שיחזור תיפקודי התנועה של הגוף ולזירוז ההחלמה של השרירים והמפרקים הפגועים.
הכל, כמובן ללא כל הליך פולשני וללא כל שימוש בתרופות או כימיקלים !
איך פריצת דיסק קשור לפתולוגיה
סטטיסטיקה:
90% אנשים מכלל האוכלוסיה התנסו בעבר, או יתנסו במהלך חייהם באירוע גב אחד לפחות ! נתון מאלף זה, מחייב היכרות בסיסית עם עמוד השדרה שלנו בהקשר של 'פריצת דיסק' ו'בלט דיסק'.
כאמור, צמצום המרחב האנטומי הקיים בין חוליה לחוליה, יוצר לחץ על כרית הדיסק הבין-חולייתי ומכאן, גם לחץ על שורש העצב אשר מסתעף מתוך תעלת חוט השדרה. לחץ זה יוצר דלקת מקומית, משבש את התפקוד העצבי ומעורר תופעות כאב – חומרת הפגיעה נבחנת ונקבעת על פי סוג הפגיעה: פגיעה תחושתית, סנסורית ו/או פגיעה תנועתית, מוטורית:
פגיעה סנסורית – מתבטאת בהופעת סימפטומים תחושתיים כגון: חוסר תחושה, תחושת נימול "נמלים", תחושת "צריבה" או "בעירה", תחושת "דקירות", תחושות כאב ועוד.
פגיעה מוטורית – מתבטאת בירידת רמת התפקוד התנועתי של האיבר עצמו, חולשה וירידה בכוח השרירים וcמוגבלות תנועה חלקית או מלאה.
לתשומת לב ! – ירידה קיצונית בתפקוד המוטורי של איבר כל-שהוא, או חוסר שליטה, או חוסר תחושה קיצוני – מוגדר כפגיעה חמורה אשר מחייבת התערבות רפואית דחופה למניעת נזק בלתי הפיך.
איך פריצת דיסק קשורה לתפקוד איברי הגוף
מערכת העצבים המרכזית – חוט השדרה אשר הינו המשך ישיר של מערכת העצבים המרכזית המתחילה במוח (גזע המוח) וממשיכה במורד תעלת עמוד השדרה דרך מעברים פנימיים, חלולים הקיימים במרכזם של 19 חוליות עמוד השדרה העליונות.
מערכת העצבים ההיקפית – שורשי העצבים אשר מסתעפים אל מחוץ חוט השדרה, חולפים דרך המרווחים שבין חוליות עמוד השדרה, ממשיכים אל איברי היעד השונים ויוצרים את מערכת העצבים ההיקפית (פריפריאלית) אשר מעצבבת את כל איברי גופנו.
פריצת דיסק או בלט דיסק שכיחות בעמוד השדרה הצווארי, בין חוליות C1-C7 אשר עלולים להקרין כאב ו/או לפגוע בתפקודי איברים באיזור הראש, הפנים, הצוואר ובתפקוד של הכתפים והגפיים העליונות.
פריצת דיסק או בלט דיסק שכיחות, גם בין חוליות המותניות L1-L5 / S1 ועלולה ליצור מלבד פגיעה בתפקודי הגפיים התחתונות, גם פגיעה בתפקודי איברים פנימיים כגון פגיעה בתפקודים של מערכת העיכול, שרירי הסוגרים, שלפוחית השתן, איברי המין ועוד.
אזהרה !
לתשומת לב, ירידה משמעותית בכוח הגס של שרירי הגפיים התחתונות, צניחת כף רגל, פגיעה בתפקודי הסוגרים או חוסר תחושה קיצוני בגפיים מעידים על פגיעה עצבית חמורה המחייבת התערבות רפואית דחופה לניטרול מיידי של הלחץ הפועל על העצב באמצעות הליך כירורגי למניעת נזק בלתי הפיך.
מה הסימפטומים של פריצת דיסק והאם ניתן לעשות טיפול עצמי
במצב של פריצת דיסק או בקע דיסק , עקב זליגת נוזל הדיסק, משתחררים באזור הפגיעה מרכיבים כימיים המעודדים דלקת מקומית אשר המלווה, בדרך-כלל בבצקת מקומית, תופעות כאב חד, מקומי (Shooting pain) וכן תופעת כאב מוקרן אשר יוצרת כאב לאורך מסלולו של העצב ומשפיעות על תפקוד איברי היעד שלו, כמפורט להלן:
פריצות דיסק בין החוליות המותניות L4-L5- שכיחות ביותר ומהוות כ- 45% מהמקרים. הסימפטומים האופיניים הם, בדרך כלל תופעת כאב מוקרן אל המדור הצידי והקדמי של הירך ושל השוק וכן כאב בגב כף הרגל בין הבוהן לבין האצבע השנייה. במבדק תנועתי, המטופל/ת יתקשו לעמוד על העקבים בגלל חולשה של השרירים פושטי כף הרגל. מצב קיצוני בו המטופל אינו מסוגל לפשוט את כף הרגל (אצבעות כף הרגל) כלפי מעלה, מוגדר כ"צניחת כף רגל" (drop foot). בפריצות דיסק אלו לא תהיה פגיעה ברפלקסים.
פריצת דיסק בין החוליה המותנית האחרונה L5 לבין חולית העצה הראשונה S1 הינה שכיחה ביותר ומהווה, גם היא כ- 45% מסך כל המקרים של פריצת דיסק או בקע דיסק והן מלוות, בדרך-כלל בהקרנת כאב אופיינית לאורך הצד האחורי של השוק, בצד החיצוני של כף הרגל (לרוב באצבע החמישית) וכן מתחת למפרק הברך.
במבדקי תנועה יתגלה קושי לבצע עמידה על קצות האצבעות עקב חולשה של שריר התאומים (Gastrocnemius) ושריר הסוליה (Soleus), לרבות חולשה של רפלקס גיד אכילס.
שכיחות של פריצת דיסק בין חוליות המותניות L3-L4 הינה כ- 10% מהמקרים ובה השריר העיקרי שתפקודו נפגע הוא השריר הארבע ראשי עקב חולשה או דלדול מצטבר. רפלקס פיקת הברך יהיה חלש והמטופל/ת יסבלו מכאבים בצד החיצוני-צידי של הירך, בקידמת הברך ובצד הפנימי של השוק.
פריצות דיסק בחוליות המותניות העליונות הינן נדירות יותר. פריצת דיסק בין חוליות L2-L3 מאופיינת בכאבים בקידמת הירך, או פריצת דיסק בין חוליות L1-L2 המאופיינת בכאב מוקרן אל המפשעה וכן בהיחלשות של השרירים מכופפי הירך (שריר הפסואס – שריר כסל מותן).
הגישה הפולשנית עם ניתוח לטיפול בפריצת דיסק
ברפואה הקונבנציונלית מתבצע על-פי חומרת המצב הליך כירורגי זעיר פולשני באמצעות חדירה דרך חתך זעיר בגב אל תוך סביבת שורש העצב לצורך סילוק רקמות עודפות באמצעות מכניקה זעירה של כריתה, שאיבה, צריבה או איוד.
ניתוח מיקרודיסקטומיה (Microdiscectomy) בעמוד השדרה, הינו ניתוח זעיר-פולשני באזור התווך הבין-חולייתי, בדרך כלל, עקב פריצת דיסק, או בלט דיסק כאשר רקמה עודפת לוחצת על שורש עצב וגורמת לדלקת מקומית, לתופעות כאב, נימול, חולשת שרירים ברגלים (חוליות גב תחתון) או בידיים (חוליות צוואר).
מטרת הניתוח:
להסיר את הלחץ הפועל על שורש העצב (decompression) באמצעות גריעה מדוייקת של אותה רקמה עודפת החורגת מן הדיסק – תוך שמירה מרבית על שאר הדיסק התקין.
מהלך הניתוח:
כאשר המטופל תחת הרדמה כללית, או הרדמה ספינלית, מבוצע חתך קטן מאוד (2–3 ס"מ) בגב. המנתח נעזר אנדוסקופ / מיקרוסקופ ניתוחי ובמערכת הגדלה אופטית / שיקוף על גבי מסך וידאו, כדי לראות את האזור בדיוק מירבי.
כך מסירים כמות קטנה של רקמה רכה או עצם (laminotomy חלקי) כדי לנטרל את הלחץ הפועל על שורש העצב.
בתהליך הטיפולי מתבצע, לעתים על-פי הצורך, גם קיבוע מכאני של החוליות ליצירת מרווח יציב בין החוליות וכן נהוג להשתמש בטכניקות מתיחה שונות לצורך ריווח אנטומי בין החוליות להקלת הלחץ על העצב.
טיפול שמרני בפריצת דיסק
כאשר מתרחש אירוע של פריצת דיסק, או בלט דיסק – ניתן, עקרונית לשקול ולבחור גישה טיפולית על-פי שני מסלולים עיקריים:
• טיפול שמרני (לא ניתוחי)
• טיפול ניתוחי — טיפול המיועד, בדרך כלל למקרים חמורים ו/או דחופים.
הטיפול השמרני נחשב כיום לגישה הטיפולית הראשונית, המועדפת במרבית המקרים של אירועי דיסקופתיה (Discopathy), כגון:
פריצת דיסק (Herniated disc) – קרע, בקע בטבעת ההיקפית של הדיסק וזליגה החוצה של נוזל הליבה.
בלט דיסק (Disc bulge) – בליטה היקפית, חריגה של טבעת הדיסק.
לטיפול שמרני יש יתרונות בלעדיים וערך מוסף משמעותי מבחינה רפואית, תפקודית ואף פסיכולוגית, כפי שיפורט להלן:
1. שמירה על שלמות מבנית של עמוד השדרה
בעת ניתוח פולשני נגרעת, לעיתים רקמה דיסקלית או מתבצע שינוי מבני יזום, לעומת הטיפול השמרני אשר משמר את המבנה האנטומי, המקורי של החוליות וכן של הדיסק הבין חולייתי – כך נשמר התפקוד הביו-מכני המקורי של עמוד השדרה, מה שמפחית סיכון לפציעות חוזרות.
2. שיקום פיזי ושיכוך תופעות כאב
• ברוב המקרים (כ־80–90%), בלט דיסק ופריצת דיסק מתרחשת נסיגה טבעית תוך מספר שבועות עד מספר חודשים.
• טיפולים שמרניים כמו פיזיותרפיה, פעילות גופנית מבוקרת, מנוחה יחסית, תרופות נוגדות דלקת, דקומפרסיה (traction) שחרור לחץ בין-חולייתי – מאפשרים ספיגה ושינוע טבעי של הנוזל הדיסקלי אשר נדחק, או דלף מהדיסק.
3. מניעת סיבוכים ניתוחיים
ניתוחי דיסק זעיר פולשניים (מיקרודיסקטומיה) אמנם יעילים מאד, אך הם נושאים סיכון פוטנציאליים לסיבוכים כמו זיהום, פגיעה עצבית, הדבקות רקמות, צלקות ואפילו תסמונות של כאב כרוני, מתמשך – טיפול שמרני נמנע ומייתר סיכונים אלה לחלוטין.
4. שיקום תפקודי שרירים ותיקון יציבה
• פיזיותרפיה ממוקדת מחזקת את שרירי הליבה, הבטן, הגב והאגן,
מה שמסייע לייצב את עמוד השדרה ולמנוע עומסים חוזרים.
• זהו יתרון מהותי שאין לניתוח כשלעצמו, משום שהוא לא מטפל בגורם המכני או התנועתי שהביא לפריצה.
5. שמירה על תחושת שליטה וביטחון
• הטיפול השמרני מעודד את המטופל להיות שותף פעיל בתהליך ההחלמה (תרגילים, תנועה נכונה, הרגלי חיים).
• הדבר מחזק את החוסן הנפשי, מפחית חרדה וכאב פסיכוגני, ומעלה את הביטחון בתנועה.
6. הפחתת עומסים עתידיים
• באמצעות שינוי דפוסי תנועה, ארגונומיה נכונה ותרגול יציבה — ניתן למנוע אירועים חוזרים בעתיד.
• ניתוח, לעומת זאת, פותר את האירוע הנוכחי אך לא את הסיבות התפקודיות לו.
7. עלות נמוכה ונגישות גבוהה
• טיפול שמרני לרוב זול משמעותית מניתוח, עם זמינות גבוהה יותר, ללא צורך בהרדמה, אשפוז או שיקום ניתוחי.
כאשר טיפול שמרני אינו מספק ומופיעים מי מן התסמינים הבאים:
• חולשה נוירולוגית מתקדמת (לדוגמה תחושת שיתוק חלקי ברגל).
• פגיעה בשליטה על סוגרים
• כאבים חדים, חריפים ובלתי נשלטים.
יש לשקול הליך ניתוחי למניעת נזק עצבי, בלתי הפיך.
המאמר עודכן בתאריך 28/10/2025
כותב המאמר: גדעון מילק – מטפל בכיר O.d.c
חלק ממסלולי ההתמחות שלי:
מכללת רידמן, תל-אביב (Deep tissue massage therapy)
המכללה לעיסוי רפואי / ד"ר יעקובי – (Orthopedic medical)
מכון ווינגייט, נתניה (Spinal column pathology & therapy)
Dorn Method, Germany – שיטת דורן (איזון שלד / שריר)
שיקום תנועתי אורטופדי / פאשיקום (Trigger points therapy)