עיסוי רפואי – הטיפול הטבעי

 

עיסוי רפואי, הינו כלי בדוק לטיפול בבעיות כאב, כאבי גב וצוואר, בעיות עמוד שדרה, כגון: 'בלט דיסק', 'פריצת דיסק' ו'סיאטיקה', בעיות שרירים ומפרקים, בעיות יציבה, תפקודי תנועה ועוד.

 

עיסוי רפואי אורטופדי

  • עיסוי רפואי אורטופדי פועל על רקמות שרירים, גידים ורצועות, על מכלול המפרקים של הגוף וכן על מערך חוליות עמוד השדרה.

  • עיסוי רפואי אורטופדי, הינה שיטת הטיפול המרכזית בתחום הרפואה המשלימה אשר מבוססת על ידע מעשי מתחום השיקום התנועתי האורטופדי וכן על ידע עדכני מן התחומים: רפואת כאב, רפואת ספורט, פיזיותרפיה, ביומכניקה ועוד.

יתרונות – עיסוי רפואי אורטופדי

– משכך כאבים, משחרר התכווצויות שרירים ונוקשות גידים ורצועות

– משקם ומשחזר את תפקודי התנועה של השרירים והמפרקים.

– בולם התפתחות תהליכים דלקתיים / משכך בצקות ושטפי דם.

– מגביר אספקת דם וחומרי בניה אל הרקמות הפגועות (circulation).

– מחזק את הכוח ואת הסיבולת של השרירים, הגידים והרצועות.

 

הטיפול מבוסס על אבחון יסודי, היקפי (כולי) אשר חותר לזהות, בראש ובראשונה את מקור הבעיה וכך להגיש למטופל/ת טיפול ממוקד מטרה אשר מתייחס לשורש הבעיה ולא, רק לסימפטומים האופייניים לה.

גישה טיפולית זאת זוכה להעדפה בקרב המטופלים אשר נהנים מיתרונות השיטה וכן להכרה מקצועית גוברת, גם בקרב רופאים מן האסכולה המערבית, כגון אורטופדים, כירורגים, נוירולוגים ועוד.

 

עיסוי רפואי יעיל עבור פתולוגיות נפוצות כגון:

  • התכווצות שרירים (Spasm), מתיחת-יתר, או קריעה של גידים ורצועות
  • בלט דיסק, פריצת דיסק, סיאטיקה, פיברומיאלגיה, מיגרנה, כאב מוקרן
  • סקוליוסיז – עקמת עמוד שדרה, קיפוזיס – גבנון עמוד השדרה
  • צליפת שוט – טראומה שרירית הנגרמת לצוואר ו/או לגוף בעת תאונה
  • נקע, פריקה / תת-פריקה, שבר מאמץ, דורבן, פציעות ספורט
  • כתף קפואה, מרפק טניס, מרפק גולף, תסמונת התעלה הכרפלית
  • דלקת מפרקים ניוונית הנפוצה בקרב כ- 50% מהאוכלוסייה מעל גיל 60
  • אנמיה, אטרופיה (שיפור זרימת הדם והורדה של לחץ הדם)
  • מצבי סטרס, עקה, חרדה (הפגת מתחים)
  • בעיות אורטופדיה ושיקום לאחר תאונה, טראומה, או ניתוח כירורגי
עיסוי רפואי אורטופדי מתאים, הן עבור פגיעות כרוניות והן עבור טיפול בפגיעות אקוטיות כגון שיקום תנועתי לאחר הליך ניתוחי, כירורגי, לאחר תאונת דרכים, תאונת עבודה, או עקב פציעת ספורט.
הטיפול, הינו כולי באופיו, מותאם לרמת סף הכאב האישי של כל מטופל ומטופלת והשפעתו יעילה לאורך זמן.

 

 


 

העצב הסיאטי, סיאטיקה

העצב הסיאטי, העצב הארוך ביותר בגוף האדם, נוצר במקור מהתלכדות של שלושה שורשי עצבים מותניים אשר מסתעפים מבין החוליות L4 – L5 – S1.

העצב הסיאטי עובר בראשית מסלולו, דרך חלל אגן הירכיים ודרך סבך שרירי העכוז אל המדור האחורי של הירך ומשם, בהמשך מסלולו במורד, נפרש העצב לאורך כל הצד האחורי של הגפה התחתונה ושלוחותיו מגיעות עד לכף הרגל.

 

מנגנון הפגיעה, 'סיאטיקה'

לחץ ממוקד, או גירוי חריף אשר פועל על שורשי העצבים (L4 – L5 – S1) במקור מוצאם מבין חוליות עמוד השדרה, או לחילופין לחץ על העצב הסיאטי בנקודה כל-שהיא לאורך מסלולו בדרכו אל איברי היעד – יוצר דלקת נקודתית באזור הלחץ.

דלקת זאת פוגעת במוליכות החשמלית של העצב הסיאטי ובעקבות כך, יופיעו בדרך-כלל תופעות כאב, כאבים וכן סימפטומים נוירולוגיים, תחושתיים, כגון: חוסר תחושה, תחושת נימול, דקירה, צריבה וכדומה.
במקרה של החמרה, יתכנו תופעות של כאב חד וחריף, הקרנות כאב, חולשת שרירים, חוסר שליטה על השרירים (עקב פגיעה בכוח הגס) עד כדי מוגבלות תנועה.

במקרים קיצוניים, תיתכן, חלילה, פגיעה בתפקוד של איברים פנימיים כגון: אי-שליטה על פעולת הסוגר בקצה המעי הגס, פגיעה בתפקוד שלפוחית השתן ואף, חלילה פגיעה בתפקוד איברי המין.

 

גורמי סיכון

הלחץ על שורש העצב הסיאטי והתהליך הדלקתי אשר מלווה אותו, נוצרים, בד"כ כתוצאה ממספר גורמים אפשריים כגון:

  • התכווצות שרירים באזור הגב, אגן הירכיים, או באזור העכוז עקב שימוש-יתר, מתיחת-יתר, חוסר פעילות גופנית, או עקב מתח נפשי (stress, strain, spasm).

  • פריצה או בלט בדיסק בין-חולייתי (disc herniation).

  • שינויים ניווניים במבנה החוליות, היצרות תעלת עמוד השדרה (Stenosis), או היצרות של המעברים המפרקיים בין החוליות.

  • תת-פריקה של החוליות (subluxation) או תזוזת החלקה של אחת החוליות (spondylolisthesis).
  • אספקת דם לקויה לעמוד השדרה – איסכמיה (ischemia).

  • חוסר איזון שרירי, יציבה לקויה, משקל-יתר, אורח חיים יושבני.

  • חבלה פיזית בעמוד השדרה, טראומה.

 

 

 

רוב רובם של של הסימפטומים המיוחסים לתופעת ה'סיאטיקה' נוצרות עקב התכווצות שרירים ספונטנית, או כרונית לאורך מסלול העצב.
יש לציין, כי, רק 6% מכלל מקרי הסיאטיקה נובעים במקור מאי-סדירות עצבית הקשורה לחוליות עמוד השדרה כגון: בלט דיסק, או פריצת דיסק.

להלן רשימת מוקדים עצביים, נוספים, מעוררי כאב אשר מקרינים כאב לאורך הגפה התחתונה: Qudratus lumborum, Psoas, Gluteus medius, Gluteus minimus, Adductor magnus, Tibialis anterior, Soleus

 

טיפול ב'סיאטיקה' – הגישה הטבעית !

טיפול במגע באמצעות 'עיסוי רפואי אורטופדי' וכן 'עיסוי רקמות עמוק' יעיל מאד לשיכוך תופעות 'סיאטיקה' וכן לשיכוך התהליך הדלקתי במוקד הלחוץ – הכיצד ?

  • הרפיית השרירים בסביבת חוליות מגדילה את המרווח שבין חוליות עמוד השדרה ובכך מפחיתה את הלחץ על הדיסקים הבין-חוליתיים ועל שורשי העצבים.

  • הרפיית השרירים באזור האגן והעכוז מפחיתה את הלחץ הרב אשר יוצר השריר האגסי Piriformis על העצב הסיאטי.

  • שיכוך כאבים באזור הגב התחתון וכן באזור האגן והעכוז מרגיעה את המערכת העצבית ומפוגגת את התכווצות השרירים אשר אופיינית לאזור זה.

  • הגברת זרימת דם ואספקת חומרי בניה אל הרקמות הפגומות מאיצה ומזרזת את תהליך ההחלמה.

  • הנעה יזומה של מפרקי האגן לצורך הרפיה שרירית ולצורך שיקום תפקודי התנועה של האגן ושל הגפיים.

 

 

נזקים נפוצים במערכת התנועה

גורמים לנזקים במערכת התנועה:

1. עומס-יתר (overuse / overload) – נזק כרוני, מצטבר.
2. טראומה (trauma) – נזק אקוטי, חבלה.

לרבות מעורבות של שני הגורמים הנ"ל, גם יחד ! לדוגמא: שרירים ו/או מפרקים של רגלי שחקן כדורגל ותיק אשר נשחקים באופן מצטבר בגלל פעילות גופנית מאומצת לאורך זמן (עומס-יתר, כרוני) כאשר, לרוע מזלו, הוא, גם נפגע מחבלה ישירה בעקבות התנגשות אקראית עם שחקן יריב (טראומה, אקוטי).

עומס-יתר (overuse)

פגיעות עקב עומס-יתר נפוצות עד כדי 80% מן המקרים והן מתמקדות, בדרך-כלל ברקמות גידים ושרירים ומוגדרות בספרות הרפואית כ- טנדינופתיה tendinopathy או כ- טנדיניטיס tendinitis.

פוגע לרוב ברקמות הבאות:
– שרירי החפת של הכתף rotator cuff,
– שרירי המרפק elbow epicondyles,
– גיד הפיקה patellar tendon,
– גיד אכילס achilles tendon,
– מחתלת הירך (i.t.b – iliotibial band),
– שרירי שורש כף היד (wrist) ועוד.

נזקים שונים הנוצרים עקב 'עומס-יתר', הינם נזקים  אשר יש להבדיל ביניהם על-פי חומרת הנזק, 'מנגנון הפציעה' וסוג הגישה הטיפולית המתאימה עבורם:

א. פגיעה עקב תנועות חוזרניות – repetitive strain injury r.s.i – פציעה זאת נובעת ממתיחה והתשה חוזרת ונישנת של שרירים, גידים או רצועות.

לדוגמא: עבודת הקלדה ממושכת אשר יוצרת פציעה מצטברת בשורש כף היד (תסמונת התעלה הקרפלית), או לדוגמא: פעילות ספורט בה טניסאי מבצע תנועה מאומצת, חוזרת ונישנת של השרירים והמפרקים של הזרוע והאמה עד כדי יצירת נזק ממוקד ברקמות המרפק (מרפק טניס).

ב. פגיעה עקב אי-סדירות תבניתית – pattern / alignment abnormality – כלומר פגיעה אשר מקורה במנח לא תקין של רקמות מערכת התנועה, כגון חוסר איזון שרירי, בנית יציבה לקויה, או דפוס תנועה לקוי.

ג. פגיעה עקב אי-סדירות מבנית (גרמית) – structural abnormality – לדוגמא: גבנון kyphosis או עקמת scoliosis המתבטאים בעקומה מבנית מוגברת של עמוד השדרה, או לדוגמא א-סימטריה בגפיים התחתונות, כלומר רגל אחת קצרה בהשוואה לרגל השניה.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן