מה זה סיאטיקה (אישיאס)

סיאטיקה (אישיאס), או 'תסמונת העצב הסיאטי', הינה תופעת כאב וכן הקרנות כאב אשר נוצרות כתוצאה מלחץ, או גירוי של העצב  ה א  ר  ו  ך   ב י ו ת ר   ב ג ו ף   – הוא העצב ה'סיאטי' – Sciatic nerve.

העצב ה'סיאטי' מכיל שלושה שורשי עצבים נפרדים אשר מקור מוצאם בחוליות המותניות L4 – L5 – S1, בגב התחתון.
>שלושת העצבים הנ"ל מתלכדים לעצב אחד מאוחד אשר נפרש במסלול ארוך, החל מן הגב התחתון, עובר דרך ליבת האגן, שרירי העכוז, אחורי הירך, השוק ועד לכף הרגל.

מנגנון הפגיעה של עצב הסיאטי

—  לחץ, או גירוי של שורשי העצבים הנפרדים, עצמם L4 – L5 – S1 במקור מוצאם מעמוד השדרה.
—  לחץ הפועל ישירות על ה'עצב הסיאטי' המאוחד בעת מעברו דרך פתח ה'פורמינה' בין עצם הכסל לבין עצם העצה – Sacrum Greater / lesser sciatic foramens.
—  לחץ הפועל על העצב הסיאטי בעת מעברו מתחת שריר ה 'פיריפורמיס' Piriformis באחורי העכוז.

בעקבות הלחצים הנ"ל יופיעו, בד"כ הפרעות עצביות כגון: תופעות כאב, תחושת 'נימול', 'צריבה' ו/או חוסר תחושה.
>במקרה של החמרה, ניתן לצפות לתופעת כאבים מתגברים אשר מתמקדים באזור העכוז, אחורי הירכיים, השוק האחורי ו/או כפות הרגלים, לרבות חולשת שרירים עד כדי מוגבלות תנועה ברמה משתנה.

לתשומת לב !
>במקרים קיצוניים, תיתכן, חלילה, אף פגיעה בתפקודי מערכות פנימיות כגון: אי-שליטה על פעולת הסוגר בקצה המעי הגס, פגיעה בתפקוד שלפוחית השתן ואף, חלילה פגיעה בתפקוד איברי המין.

סיאטיקה –מנגנון  הפגיעה

מה הם גורמי הסיכון לסיאטיקה אישיאס

הלחץ על העצב הסיאטי וכן התהליך הדלקתי אשר מלווה אותו, נוצרים, בד"כ כתוצאה ממספר גורמים אופייניים, כגון:

א. התכווצות שרירים באזור הגב התחתון, אגן הירכיים, או באזור העכוז עקב שימוש-יתר, מתיחת-יתר, חוסר פעילות גופנית, או עקב מתח נפשי (stress, strain, spasm).

ב. עומס פיזיים, קיצוני, כגון: ריצה מאומצת, קפיצות ונחיתות חוזרניות (כדורסל), דיווש מאומץ על אופניים, טיפוס על מדרון, נשיאת משא כבד, משקל יתר, מתיחה קיצוניות וכד'.

ג. שינויים ניווניים במבנה החוליות, היצרות של המעברים המפרקיים בחוליות בעמוד השדרה, או היצרות של תעלת עמוד השדרה (Spinal stenosis)

ד. תת-פריקה של החוליות (subluxation), או תזוזה, החלקה של אחת החוליות (spondylolisthesis).

ה. L4 – L5 – S1  פריצת דיסק, או בלט דיסק בין-חולייתי (disc herniation).

ו. אספקת דם לקויה לעמוד השדרה – איסכמיה (ischemia).

ז. חוסר איזון שרירי, יציבה לקויה, משקל-יתר, אורח חיים יושבני.

יש לציין, כי רוב רובם של תופעות ה'סיאטיקה' נוצרות עקב התכווצות שרירים קיצונית, או מתיחת-יתר בסביבת מוצאו מעמוד השדרה, או במסלול העצב בדרכו אל איברי היעד.
>רק 6% מכלל מקרי ה'סיאטיקה' נובעים מפגיעה עצבית, נוירולוגית ישירה בעמוד השדרה, בלט דיסק, פריצת דיסק, או סיאטיקה.

האם ניתן לטפל בעצב הסיאטי בטיפול טבעי?

לצורך טיפול בכאבי סיאטיקה, ראשית יש להימנע מביצוע פעולות אשר מגבירות עומסים על האגן ועל עמוד השדרה, כגון: ריצה, קפיצה, הרמת משא כבד וכד'.

הטיפול באמצעות עיסוי רפואי אורטופדי, או עיסוי רקמות עמוק, יעיל מאד לשיכוך תופעות 'סיאטיקה' וכן לבלימת התהליך הדלקתי על-פי הפרוטוקול הטיפולי הבא:

• הרפיית השרירים הסמוכים לעמוד השדרה, מגדילה את המרווח הבין-חוליתי ובכך מפחיתה את הלחץ על הדיסקים ועל שורשי העצבים.
  

  ---

• הרפיית השרירים בקדמת אגן הירכיים וכן הרפיית השרירים בצד האחורי של האגן, מפחיתה את הלחצים הפועלים על 'העצב הסיאטי'
  

  ---

• הרפיית שרירי העכוז ושל שרירי הירך האחוריים מפחיתה את הלחץ הרב אשר יוצר שריר ה- Piriformis על 'העצב הסיאטי' – ראה הסבר מפורט בהמשך.
  

  ---

• שיכוך כאבים באזור הגב התחתון וכן באזור האגן והעכוז מרגיעה את מערכת העצבית הכללית ומפוגגת את התכווצות השרירים אשר כה אופיינית ל'סיאטיקה'.
  

  ---

• הגברת זרימת דם ואספקת חומרי בניה אל הרקמות הפגומות אשר מאיצה את תהליך ההחלמה.
  

  ---

• הפעלה יזומה ומבוקרת של מפרקי האגן והגפיים לצורך הרפיה שרירית ושחזור תפקודי התנועה של הגפיים.

quadriceps streches, groin streches, Psoas streches, iliotibial strechses, squatting

סיאטיקה ושחרור לחץ בין חולייתי

עיסוי רקמות עמוק וכן עיסוי רפואי אורטופדי, הינן שיטות טיפול מרכזיות לשחרור לחצים בין-חוליתיים בעמוד השדרה לצורך שיכוך תופעת הכאב ובלימת תהליכים דלקתיים בסביבת עמוד השדרה.

שחרור הלחץ בין-חולייתי בעמוד השדרה, מתבצע בפועל באמצעות הרפיה ושחרור של רקמות שרירים מכווצות, או רקמות נוקשות בסביבת עמוד השדרה וכן באמצעות הפעלה תנועתית מבוקרת אשר מיועדת ליצור רווחה בין חוליות עמוד השדרה.

מתאים עבור אנשים בעלי אורח חיים יושבני (sedentary) אשר עבודתם מחייבת, בלית-ברירה ישיבה יום-יומית, ממושכת וכמובן, גם עבור ספורטאים הסובלים משמוש-יתר, או מתיחת יתר.

רדיקולופתיה והקשר לסיאטיקה

רדיקולופתיה (Radiculopathy), או "תסמונת שורש העצב", הינה שם רפואי לכלל תופעות של הקרנת כאב עקב כשל בתפקודי העצבוב של שורשי עצבים המסתעפים מחוט עמוד השדרה.

על רקע פגיעה פיזית, לחץ, או גירוי של שורש עצב בסביבת מוצאו מבין חוליות עמוד השדרה, נוצרות תופעות של הקרנות כאב לאורך מסלול העצב וכן פגיעה בתפקודי האיברים הנשלטים על-ידי אותו עצב.
במקביל צפויות הפרעות בתחושה, כגון חוסר תחושה, חולשת שרירים, תחושת נימול, צריבה ועוד.

רדיקולופתיה במדרג חוליות עמוד השדרה

– רדיקולופתיה צווארית (Cervical) – פגיעה בעצבי הצוואר גורמת לתופעות כאב והפרעות תחושה בזרוע, בכתף ועד לאצבעות כף היד.

– רדיקולופתיה מותנית (Lumbar) – מוקד דלקתי ברקמת שורשי עצבים בגב התחתון אשר מקרינה כאב אל אגן הירכים, הירך, השוק ועד לכף הרגל.

– רדיקולופתיה חזית (dorsal) – נדירה יותר, מתרחשת באזור בית החזה וגורמת לתופעות כאב באזור החזה ו/או הצלעות.

מנגנון הפגיעה

איבר המוח אשר מנהל את מערכת העצבים המרכזית, מעביר פקודות לכלל איברי הגוף דרך תעלת חוט השדרה ושלוחות עצבים אשר מסתעפים מבין חוליות עמוד השדרה, קרי שורשי עצבים.
>כאשר שורש עצבים נפגע, נלחץ, או מגורה, נפגעת המוליכות החשמלית של שורש עצב ונוצר, לרוב אפקט של הקרנה עצבית אל איברים מרוחקים הנשלטים על-ידי אותו עצב במחוזות הפריפריה השונים, כפי שיפורט להלן.

 גורמים

– בלט דיסק (Bulging Disc) – הגורם השכיח ביותר
– פריצת דיסק (Herniated Disc) – פריצת נוזל הדיסק
– בלאי וניוון של הדיסק בין-חולייתי (Degenerative Disc Disease)
– שינויים ניווניים במבנה עמוד השדרה (כמו ספונדילוזיס)
– היצרות של המעברים הבין-חולייתיים (Foramen)
– היצרות תעלת עמוד השדרה (Stenosis)
– גידולים, או טראומה באזור עמוד השדרה

מהו תהליך ההחלמה מסיאטיקה

החלמה מתסמונת סיאטיקה, הינה, לרוב תהליך אישי, אינדיבידואלי אשר משתנה מאדם לאדם ותלוי בעיקר בחומרת הלחץ הבין-חולייתי וחומרת הדלקת הפועלת על העצב הסיאטי. להלן פירוט שלבי ההחלמה והזמן המשוער של כל שלב.

שלב 1:

שלב אקוטי אשר מלווה בכאב חד וחריף, לרוב באחד מצידי הגב התחתון וצד האגן – נמשך לרוב 1-2 שבועות ואף יותר.
>במסגרת הטיפול הראשוני, נעשה שימוש בגישה שמרנית, לא פולשנית אשר כוללת מנוחה, בעיקר במנח שכיבה, מניעה מיצירת עומס פיזי על הגוף, כגון הרמת משאות וכן שימוש בתרופות לשיכוך כאבים ו/או תרופות מרשם נוגדות דלקת.
במקרה ומתרחשת החמרה ! מתפשטת תופעת הכאב מאזור הגב תחתון לכיוון מטה, אל הירכיים, הרגליים ועד לכפות הרגליים.

שלב 2:

ירידה הדרגתית בעוצמת הכאב, אך עדיין מלווה בהקרנת כאב לכיוון אזור הגפים – נמשך, לרוב 2-6 שבועות.
במסגרת השיקום, נעשה שימוש בהפעלה תנועתית, מבוקרת, הליכי פיזיותרפיה וכן בעיסוי רפואי אורתופדי לשחרור הלחץ הבין חולייתי .

שלב 3:

נסיגה של תופעות הכאב, "מרכוז" של אזורי הכאב (מפורט להלן) ומתאפשרת חזרה הדרגתית לתפקוד תנועתי – נמשך לרוב 6–12 שבועות.

"מרכוז" של תסמיני סיאטיקה

במצב, בו מתרחשת הטבה, חל מהפך אשר מתבטא בהיפוך כיוון, קרי נסיגה של הכאב לכיוון מעלה, אל מרכז הגוף (ראה ציור).

נסיגה של התסמינים אל אזור מרכז הגוף נחשבת לסימן פיזיולוגי טוב אשר מעיד על שיפור ומוגדר בשפה הרפואית כתופעת "מרכוז" Centralization.
שיפור זה אמור להוביל להערכה רפואית חדשה ואף עשוי לדחות, או ליתר הליך פולשני, מתוכנן.

תופעת ה"מרכוז" מלווה, לרוב בהפחתה של תדירות הכאב, הפחתה בעוצמת הכאב וכן בשינוי אופי הכאב, קרי במקום תופעת כאב חריף, יופיעו, לרוב תחושות עצביות, כגון: עקצוץ, נימול, צריבה, או דקירה, כל אלו סימנים המעידים על הטבה.

בנוסף ! צפויה הרפיה של התכווצויות שרירים בגב ובאגן וכן התחזקות של שרירי הגפים אשר מעידה, גם היא על כך שתסמונת הסיאטיקה, הינה במצב נסיגה.
בתהליך ההחלמה משתפרת התנועתיות הכללית של הגפים וחל שיפור בתפקודי ההליכה של המטופל/ת.
שימוש בעיסוי רפואי, אורתופדי וכן הפעלה תנועתית, מבוקרת Mobilization הוכחו כיעילים לזירוז תהליך ההחלמה והשיקום.

במסגרת אבחון תסמונת הסיאטיקה וכהשלמה לפענוח בדיקות ההדמייה הממוחשבות מסוג CT או MRI מתבצע בקליניקה, גם מבחן SLR, מבחן "הרמת רגל ישרה" אשר משמש להערכה עדכנית של חומרת הפגיעה העצבית בעמוד השדרה המותני.
מבחן זה מתבצע בפועל באמצעות הכבדה יזומה של העומס הפיזי אשר פועל על העצב הסיאטי. מתבצע באמצעות הרמה פאסיבית של רגל ישרה לכיוון למעלה כאשר המטופל/ת נמצע במצב מנוחה, שכיבה על הגב. ראה ציור.

לסיכום! שלבי ההחלמה האופיניים מתסמונת סיאטיקה הם:
א. נסיגה ושיכוך של תופעות הכאב. ב. תהליך של "מירכוז" אזורי הכאב. ג. שיפור התנועתיות של איברי הגוף.
>על פי הסטטיסטיקה המקובלת, נמצא, כי שימוש בגישה טיפולית שמרנית (לא ניתוחית) מובילה בקרב 80% מחולי סיאטיקה לשיפור משמעותי בתוך חודש ימים.

פיריפורמיס / השריר האגסי

לחץ על העצב ה'סיאטי' בעת מעברו דרך סבך שרירי העכוז עלול לייצר במרכז העכוז מוקד כאב 'סיאטי' שכיח, בגלל הלחץ אשר מפעיל שריר העכוז העמוק, שריר ה'פיריפורמיס' Piriformis.

תסמונת פיריפורמיס אשר מקורה בהתכווצות חריגה של שריר ה- 'Piriformis' (השריר האגסי) מתבטאת בתופעת כאב והקרנת כאב אשר דומים ולעיתים, אף זהים לסימפטומים של תסמונת ה- סיאטיקה המוכרת והידועה.

ה'שריר האגסי' אשר שוכן עמוק בתוך סבך שרירי העכוז – תפקידו המרכזי, הוא לתמוך ולייצב את ראש עצם הירך (femur) במקום מפגשה עם האגן, בעיקר בעת ביצוע תנועות הליכה או ריצה.

פעולת השריר האגסי מבצעת תנועה סיבובית של עצם הירך לכיוון חיצוני אשר בולמת תנועת-יתר נגדית של הירך לכיוון פנימה. (הפעלת השריר האגסי מייצרת, גם פשיטה של הירך לאחור וגם הרחקה של הירך כאשר היא כפופה).

מנגנון הפגיעה

התכווצות כרונית של ה'שריר האגסי', יוצרת לחץ על ה'עצב הסיאטי' אשר נמצא מתחת לשריר זה ואשר, לעיתים, אף עובר דרך סבך סיביו.
>לחץ זה פוגע בתפקוד העצבי של ה'עצב הסיאטי', יוצר מוקדים מעוררי כאב באזור מפרק עצה / כסל (Sacroiliac joint) וכן באזור צוואר עצם הירך. בנוסף, יוצר סימפטומים נוירולוגיים, אופיינים, כגון: הקרנת כאב אל הירך והשוק, חוסר תחושה, תחושת 'נימול', 'צריבה', 'עיקצוץ' וכד', לאורך הגפה התחתונה ועד לכף הרגל.

להלן רשימת מוקדים עצביים, שריריים מעוררי כאב – מלבד ה'שריר האגסי' עצמו אשר מקרינים כאב לאורך כל הגפה התחתונה: Qudratus lumborum, Psoas, Gluteus medius, Gluteus minimus, Adductor magnus, Tibialis anterior, Soleus

גורמי סיכון

א. התכווצות שרירים באזור הגב ו/או אגן הירכיים, או באזור העכוז עקב שימוש-יתר, מתיחת-יתר, חוסר פעילות גופנית, או עקב מתח נפשי (stress, strain, spasm).
ב. פריצה או בלט בדיסק בין-חולייתי (disc herniation).
ג. אי-סדירות מבנית של עמוד השדרה.
ד. תת-פריקה של החוליות (subluxation) או תזוזת החלקה של אחת החוליות (spondylolisthesis)
ה. אספקת דם לקויה באזור האגן – איסכמיה (ischemia).
ו. חוסר איזון שרירי, יציבה לקויה, משקל-יתר, אורח חיים יושבני.

'עיסוי רפואי אורטופדי', הינו כלי טיפולי יעיל במיוחד לטיפול בתסמונת ה'שריר האגסי' באמצעות שחרור ההתכווצות של ה'שריר האגסי', עצמו, שחרור נקודות מעוררות כאב, טריגר פוינטס לבלימת התהליך הדלקתי וכן להגברה של אספקת דם וחומרי בניה – לזירוז והאצה של תהליך ההחלמה.

טיפול באמצעות 'עיסוי רפואי אורטופדי' מתאים, הן עבור פגיעות כרוניות, מתמשכות והן עבור פגיעות אקוטיות כגון טיפול לאחר הליך ניתוחי, כירורגי וכן לאחר, חבלה, תאונת דרכים, תאונת עבודה, או עקב פציעת ספורט.
>הטיפול כולל שיקום תפקודי התנועה של הגוף, שיקום רקמות שרירים, גידים והרצועות הפגועות, שיפור כוח וסיבולת של השרירים והמפרקים וכן תיקון דפוסי יציבה ותנועה.

יציבה והקשר לעצב הסיאטי

קיים קשר פיזי מוכח, בין יציבת גוף לקויה לבין תופעות כאב, כגון סיאטיקה.
יציבה לקויה גורמת להגברה של מצבי הסיכון המובילים לפגיעה בשלמות מערך שלד שריר וכן פגיעה בשלמות עמוד השדרה עצמו.

לעומת זאת ! יציבת גוף תקינה ממלאת תפקיד מרכזי, הן בטיפול והן במניעה של בעיות אורתופדיה.
יציבת גוף תקינה חיונית עבור כל מי שמחפש להקל על הכאבים הרודפים אותו.

יציבה תקינה שומרת על מנח תקין של חוליות עמוד השדרה, מפזרת את העומס של משקל הגוף באופן שווה על פני כל מערך שלד שריר וכך ממזערת את הלחץ על רקמות העצבים, לרבות הלחץ על העצב הסיאטי, הוא העצב הארוך ביותר בגוף.

יציבה טובה, הינה תנאי בסיסי לשמירה על תפקוד תקין, לאורך זמן של מערכת התנועה וכמובן למניעה של תופעות כאב, כגון סיאטיקה.
>הכול תודות להפחתת הלחץ על מערך העצבים (Nerve Compression), תודות לשיפור תפקודי השרירים (Muscular Function) וכן לשיפור הזרימה של מחזור הדם (Blood Circulation).

צעדים לשיפור היציבה

מספר צעדים מעשיים לשיפור היציבה אשר עשויים לעשות הבדל מהותי בניהול ובמניעה של תסמונות כאב, כגון סיאטיקה:

1. הקפדה על ישיבה תקינה במסגרת העבודה. בחר בכיסא התומך בקימור הטבעי של עמוד השדרה שלך. הקפד על כפות רגליים במגע מלא, שטוח עם הרצפה, הימנע מהצלבת הרגליים בעת ישיבה.

2. ארגון ועיצוב של סביבת עבודה המותאמת לעקרונות הנדסת אנוש (ארגונומיה). התאם שמושב הכסא שלך יהיה תואם את מימדי גופך. וודא שצג המחשב שלך יהיה בגובה העיניים. שגובה שולחן העבודה תואם את מידותיך. שהמקלדת והעכבר יהיו נגישים, ללא מאמץ.

3. בשגרה של אורח חיים יושבני (ישיבה ממושכת), יש לבצע הפסקות תכופות ממצב הישיבה, כדי להתמתח, לעמוד, לסובב את האגן, להפעיל את הגפיים וכדומה במטרה למנוע נוקשות וכדי להפחית את הלחץ על העצב הסיאטי.
יש להימנע מביצוע תנועות חוזרניות, מזיקות, לרבות הימנעות משימוש-יתר ומתיחת-יתר.

4. חיזוק פיזי של השרירים במערכת שלד שריר. חיזוק שרירי הליבה, שרירי הבטן, שרירי הגב ושרירי האגן תומכים ביציבה טובה ומפחיתים את הסיכון לתופעת סיאטיקה.

5. בדיקה שגרתית של תקינות יציבת הגוף באמצעות תזכורת חזותית ותרגול רצוף (איזון שלד שריר), עשוי לשפר את היציבה.

שאלות נפוצות על סיאטיקה:

האם סיאטיקה מזכה באחוזי נכות?

המוסד לביטוח לאומי פוסק אחוזי נכות עבור נזקים מוכחים, לרבות עבור ירידה בתפקודים.
אפשר לקבל אחוזי נכות כאשר קיימים אחד, או יותר מהממצאים הבאים:

• כאבים כרוניים משמעותיים שאינם חולפים
• מוגבלות תנועה של תפקודי הגב, או הרגלים
• פגיעה עצבית מוכחת, כגון: ירידה בתחושה, חולשת שרירים, תפקודי רפלקסים – מול ממצאים תומכים ב־MRI / EMG
• פגיעה בכושר עבודה, או בתפקודי השגרה היומיים

להלן דוגמאות נפוצות:
– עבור כאבים בלבד, ללא ממצא נוירולוגי, נקבעים, לרוב אחוזים נמוכים, או אפס
– סיאטיקה עם הגבלת תנועה קלה – אחוזי נכות נמוכים
– סיאטיקה עם פגיעה עצבית מתמשכת → אחוזים גבוהים יותר
– פגיעה חמורה, כגון חולשת שרירים משמעותית – נקבעים אחוזים משמעותיים
– נכות זמנית – נקבעת, אם המצב צפוי להשתפר
– נכות צמיתה – נקבעת,רק, אם מדובר במצב קבוע ויציב

מה משפיע מאוד על קביעת אחוזי נכות ?
>- תיעוד רפואי רצוף
– חוות דעת מטעם אורטופד, או נוירולוג
– תוצאות בדיקות הדמיה אבחנתיות
– השפעה שלילית על תפקודי עבודה

כמה זמן לוקח להתאושש מאישיאס / סיאטיקה?

משך ההחלמה מאישיאס / סיאטיקה משתנה מאדם לאדם ותלוי בשלושה גורמים:
א. זיהוי הגורם הפיזי של הבעיה / מנגנון הפציעה ב. אבחון של חומרת הבעיה, ג. אופן הטיפול בבעיה / גישה טיפולית נכונה וכפי שיפורט להלן.

אישיאס / סיאטיקה קל עד בינוני
– שיפור במצב מורגש תוך שבועיים–4 שבועות
– לעיתים חולף, גם ללא טיפול מיוחד, תודות למנוחה ותרגול מתאים

אישיאס על רקע בלט / פריצת דיסק
– שיפור הדרגתי תוך 6–8 שבועות
– אצל חלק מהאנשים ההחלמה נמשכת עד 3 חודשים

אישיאס ממושך / כרוני
– אם הכאבים נמשכים מעל 3 חודשים, ההחלמה איטית יותר ודורשת טיפול ממושך

מה משפיע על משך ההחלמה ?
>- זיהוי הפקטור אשר לוחץ על העצב: שינוי משמעותי במבנה הדיסק הבין-חולייתי, היצרות תעלה, התכווצות קלינית של שריר הפיריפורמיס וכו'
– עוצמת הכאב, הקרנת כאב, שיבוש עצבי / נימול, או חולשת שריר
– גיל, כושר גופני, משקל
– רצף הטיפול, רצף התרגול העצמי, הימנעות מנשיאת עומסים מזיקים

מתי צריך לפנות לרופא בדחיפות?
>- החמרה קיצונית בעוצמת הכאב
– חולשה קיצונית של שרירי הרגליים, נפילת כף רגל
– אובדן שליטה על מתן שתן, או יציאות

האם קור, או חום מקלים על כאבי אישיאס / סיאטיקה?

כן ! קור, או לחילופין חום עשויים להקל במידה מסוימת על כאבי אישיאס / סיאטיקה – בתנאים הבאים:

• קור – מתאים, בעיקר בשלב האקוטי, החריף לצורך שיכוך כאבים, שיכוך של דלקת מקומית וכן לפזור נפיחות מקומית.
  >באמצעות הצמדה קומפרס קוביות קרח על מוקד הכאב, או על מוקד דלקת למשך 25-30דקות, עד 3 פעמים ביום
• חום – מתאים, בעיקר למצב כרוני, מתמשך לצורך הרפיית שרירים מכווצים, לשיפור זרימת דם והרגעה עצבית עבור שרירי גב וישבן. ניתן להשתמש בכרית חימום, סדין חשמלי, או מקלחת חמה.

האם אישיאס / סיאטיקה עלול לגרום לנזק, אם לא מטפלים בו?

כן ! חוסר טיפול בתסמיני אישיאס / סיאטיקה עלול לגרום לנזק באופנים הבאים:

• הכבדה של הלחץ המכאני על שלוחות העצבים
• החרפה של תופעות הכאב והחמרה של הקרנת כאב אל הגפיים
• החמרה של הפרעות עצביות, כגון נימול / תחושת שריפה / תחושת זרמים
• החמרה של תופעות חוסר תחושה, ברגל, או בכף הרגל
• ירידה בתפקודי הגפים התחתונות, חולשה שרירית, כגון צניחת כף רגל
• רפלקסים תנועתיים מוחלשים

מתי יש לפנות מייד לרופא / לחדר מיון עקב מצב חירום ?
>- אובדן שליטה על מתן שתן, או ירידה בתפקודי סוגרים (שלשול, עצירות)
– חולשה קיצונית ומהירה של תפקודי הגפיים
– אובדן תחושה באזור המפשעה / איברי המין

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

המאמר עודכן בתאריך 12/01/2026

כותב המאמר: גדעון מילק – מטפל בכיר O.d.c

חלק ממסלולי ההתמחות שלי:

מכללת רידמן, תל-אביב (Deep tissue massage therapy)
המכללה לעיסוי רפואי / ד"ר יעקובי – (Orthopedic medical)
מכון ווינגייט, נתניה (Spinal column pathology & therapy)
Dorn Method, Germany – שיטת דורן (איזון שלד / שריר)
שיקום תנועתי אורטופדי / פאשיקום (Trigger points therapy)

The post סיאטיקה (עצב הסיאטי) appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

מאחר ועמוד השדרה שלנו, הינו מבנה אנכי, דק ושברירי, הינו צפוי, כדרך הטבע לפציעות אופיניות וכן לבעיות אורתופדיה, כגון: פריקת חוליות, פריצת דיסק, בלט דיסק, סיאטיקה, תופעות כאב, הקרנת כאב ועוד.

מה הגורם המרכזי לפריצת דיסק 

רוב רובם של אירועי הגב המוכרים לנו, נוצרים בפועל עקב התכווצות שרירים חריגה (Spasm), או, לחילופין עקב התכווצות שרירים קיצונית (Cramp) בסביבת עמוד השדרה, לעיתים קרובות, גם עקב 'מתיחת-יתר' פוגענית של השרירים (Strain).

אירוע פריצת דיסק נוצר עקב לחץ קיצוני על מעטפת הדיסק אשר מוביל לפריצה של נוזל הדיסק החוצה, אל סביבת שורשי העצבים – כך נוצרת דלקת מקומית ולחץ מכאני, ישירות על שורש העצב ו/או על חוט השדרה (הרחבה בהמשך).

פריצת דיסק – תסמינים וגורמי סיכון

• צמצום, או קריסה של המרווח הבין-חולייתי.
  

  ---

• שינויים במבנה עמוד השדרה עקב סטייה, החלקה, או פריקה של החוליות.
  

  ---

• מתיחת-יתר של שרירים כתוצאה מביצוע תנועה קיצונית כגון תנועת גוו המבצעת, בו-זמנית, גם סיבוב וגם כפיפה, או הרמת משא כבד כאשר הברכיים "נעולות".
  

  ---

• התכווצות כרונית ו/או התכווצות ספונטנית של שרירים בסביבת עמוד השדרה.
  

  ---

• מנח כפות רגלים, או מנח אגן ירכיים בלתי מאוזן.

• טראומה, חבלה, פציעת ספורט, צליפת שוט, דפוס יציבה, או דפוס תנועה לקוי.
  

  ---

• אורח חיים יושבני (ישיבה, או נהיגה ממושכת), משקל-יתר, תנועות חוזרניות.

מה הנזקים שיכולים להיות מפריצת דיסק

במצב של 'פריצת דיסק', או 'בלט דיסק' נוצר, כאמור לחץ ישיר על שורשי העצבים באיזור מוצאם מעמוד השדרה.
לחץ זה פוגע במוליכות החשמלית של העצב, יוצר דלקת מקומית אשר מלווה, בד"כ בתופעות כאב, כאבים, לרבות הקרנות כאב אל אזורים מרוחקים אשר נשלטים ע"י אותו שורש עצב, כגון גפיים עליונות, או גפיים תחתונות. הכל על פי מיקומו ה"גיאוגרפי" של שורש העצב במערך החוליות.

לחץ משמעותי על שורשי העצבים עלול לפגוע בתפקוד התנועתי, מוטורי של הגפיים עד לכלל מוגבלות תנועה ברמה משתנה.

יש לציין, כי במקביל לפגיעה תנועתית בגפיים התחתונות או העליונות, מופיעות בדרך-כלל, גם הפרעות תחושתיות (סנסורית) אשר מתבטאות בסימפטומים נוירולוגיים, אופיניים, כגון: חולשת שרירים, חוסר תחושה, תחושת "נימול", תחושת "צריבה", "שריפה", "דקירות" וכמובן, גם תופעות של הקרנת כאב, כאבים.

מתברר, כי, רק 6% מכלל מאירועי הגב המוכרים לנו, נובעים מפגיעה עצבית, כגון 'פריצת דיסק', או 'בלט דיסק'.
רוב רובם של אירועי הגב, נוצרים עקב התכווצות שרירים כרונית, מתמשכת, או לחילופין עקב התכווצות ספונטנית, קיצונית בסביבת עמוד השדרה.

איך להקל על תסמיני כאב של פריצת דיסק

הגישה הטיפולית הטבעית

עיסוי רפואי אורטופדי

הצלחתן הרבה של שיטות הטיפול במגע – עיסוי רפואי אורטופדי  ו/או עיסוי רקמות עמוק בפתרון בעיות כאב, כאבים של שרירים, מפרקים ושל כלל מערכת התנועה – מיוחסת לניצול החכם אשר עושות שיטות אלה בתכונת הריפוי הטבעי, הספונטני של גופנו – קרי, יכולת מופלאה של האורגניזם לתקן את הרקמות הפגועות ע"י "גיוס" מקיף של כלל מערכות הגוף להשגת מטרה זו.

מהו עיסוי רפואי אורטופדי ?

עיסוי רפואי אורטופדי, הינה שיטת הטיפול המרכזית בתחום השיקום התנועתי אשר מבוססת על טכניקות בדוקות וידע מתחום רפואת הספורט, פיזיוטרפיה, אורטופדיה, נוירולוגיה, ביומכניקה ועוד.

'עיסוי רפואי אורטופדי' יעיל מאד בפתרון בעיות כאב, כאבים, בעיות עמוד שדרה, גב וצוואר, פריצת דיסק ובלט דיסק, סיאטיקה, אישיאס (sciatica), בעיות מפרקים, אורטופדיה ועוד.

יתרונות הטיפול הטבעי בפריצת דיסק

הטיפול במגע מעצים את סגולת הריפוי הטבעי של הגוף באמצעות יצירה מכוונת של תנאים פיזיים לזירוז ההחלמה באופנים הבאים:

• שיכוך כאבים, שיחרור התכווצויות שרירים והרעת מערכת העצבים.
  

  ---

• שיחזור ושיקום תפקודי השרירים והמפרקים.
  

  ---

• הגברת אספקת דם וחומרי בניה אל הרקמות הפגועות (circulation).
  

  ---

• חיזוק כוח וסיבולת של השרירים, הגידים והרצועות.
  

  ---

• חיזוק הכוח והסיבולת של השרירים, הגידים והרצועות.
  

  ---

• רכישה של דפוסי תנועה ויציבה מתוקנים ומניעת פציעה חוזרת.

בתהליך הטיפולי מתבצעת הפעלה תנועתית, מבוקרת של השרירים והמפרקים (Mobilization) לצורך שיחזור תיפקודי התנועה של הגוף ולזירוז ההחלמה של השרירים והמפרקים הפגועים.
הכל, כמובן ללא כל הליך פולשני וללא כל שימוש בתרופות או כימיקלים !

איך פריצת דיסק  קשור לפתולוגיה

סטטיסטיקה:
90% אנשים מכלל האוכלוסיה התנסו בעבר, או יתנסו במהלך חייהם באירוע גב אחד לפחות ! נתון מאלף זה, מחייב היכרות בסיסית עם עמוד השדרה שלנו בהקשר של 'פריצת דיסק' ו'בלט דיסק'.

כאמור, צמצום המרחב האנטומי הקיים בין חוליה לחוליה, יוצר לחץ על כרית הדיסק הבין-חולייתי ומכאן, גם לחץ על שורש העצב אשר מסתעף מתוך תעלת חוט השדרה. לחץ זה יוצר דלקת מקומית, משבש את התפקוד העצבי ומעורר תופעות כאב – חומרת הפגיעה נבחנת ונקבעת על פי סוג הפגיעה: פגיעה תחושתית, סנסורית ו/או פגיעה תנועתית, מוטורית:

פגיעה סנסורית – מתבטאת בהופעת סימפטומים תחושתיים כגון: חוסר תחושה, תחושת נימול "נמלים", תחושת "צריבה" או "בעירה", תחושת "דקירות", תחושות כאב ועוד.
פגיעה מוטורית – מתבטאת בירידת רמת התפקוד התנועתי של האיבר עצמו, חולשה וירידה בכוח השרירים וcמוגבלות תנועה חלקית או מלאה.

לתשומת לב ! – ירידה קיצונית בתפקוד המוטורי של איבר כל-שהוא, או חוסר שליטה, או חוסר תחושה קיצוני – מוגדר כפגיעה חמורה אשר מחייבת התערבות רפואית דחופה למניעת נזק בלתי הפיך.

איך פריצת דיסק קשורה לתפקוד איברי הגוף

מערכת העצבים המרכזית – חוט השדרה אשר הינו המשך ישיר של מערכת העצבים המרכזית המתחילה במוח (גזע המוח) וממשיכה במורד תעלת עמוד השדרה דרך מעברים פנימיים, חלולים הקיימים במרכזם של 19 חוליות עמוד השדרה העליונות.
מערכת העצבים ההיקפית – שורשי העצבים אשר מסתעפים אל מחוץ חוט השדרה, חולפים דרך המרווחים שבין חוליות עמוד השדרה, ממשיכים אל איברי היעד השונים ויוצרים את מערכת העצבים ההיקפית (פריפריאלית) אשר מעצבבת את כל איברי גופנו.

פריצת דיסק או בלט דיסק שכיחות בעמוד השדרה הצווארי, בין חוליות C1-C7 אשר עלולים להקרין כאב ו/או לפגוע בתפקודי איברים באיזור הראש, הפנים, הצוואר ובתפקוד של הכתפים והגפיים העליונות.
פריצת דיסק או בלט דיסק שכיחות, גם בין חוליות המותניות L1-L5 / S1 ועלולה ליצור מלבד פגיעה בתפקודי הגפיים התחתונות, גם פגיעה בתפקודי איברים פנימיים כגון פגיעה בתפקודים של מערכת העיכול, שרירי הסוגרים, שלפוחית השתן, איברי המין ועוד.

אזהרה !

לתשומת לב, ירידה משמעותית בכוח הגס של שרירי הגפיים התחתונות, צניחת כף רגל, פגיעה בתפקודי הסוגרים או חוסר תחושה קיצוני בגפיים מעידים על פגיעה עצבית חמורה המחייבת התערבות רפואית דחופה לניטרול מיידי של הלחץ הפועל על העצב באמצעות הליך כירורגי למניעת נזק בלתי הפיך.

 מה הסימפטומים של פריצת דיסק והאם ניתן לעשות טיפול עצמי

במצב של פריצת דיסק או בקע דיסק , עקב זליגת נוזל הדיסק, משתחררים באזור הפגיעה מרכיבים כימיים המעודדים דלקת מקומית אשר המלווה, בדרך-כלל בבצקת מקומית, תופעות כאב חד, מקומי (Shooting pain) וכן תופעת כאב מוקרן אשר יוצרת כאב לאורך מסלולו של העצב ומשפיעות על תפקוד איברי היעד שלו, כמפורט להלן:

פריצות דיסק בין החוליות המותניות L4-L5- שכיחות ביותר ומהוות כ- 45% מהמקרים. הסימפטומים האופיניים הם, בדרך כלל תופעת כאב מוקרן אל המדור הצידי והקדמי של הירך ושל השוק וכן כאב בגב כף הרגל בין הבוהן לבין האצבע השנייה. במבדק תנועתי, המטופל/ת יתקשו לעמוד על העקבים בגלל חולשה של השרירים פושטי כף הרגל. מצב קיצוני בו המטופל אינו מסוגל לפשוט את כף הרגל (אצבעות כף הרגל) כלפי מעלה, מוגדר כ"צניחת כף רגל" (drop foot). בפריצות דיסק אלו לא תהיה פגיעה ברפלקסים.

פריצת דיסק בין החוליה המותנית האחרונה L5 לבין חולית העצה הראשונה S1 הינה שכיחה ביותר ומהווה, גם היא כ- 45% מסך כל המקרים של פריצת דיסק או בקע דיסק והן מלוות, בדרך-כלל בהקרנת כאב אופיינית לאורך הצד האחורי של השוק, בצד החיצוני של כף הרגל (לרוב באצבע החמישית) וכן מתחת למפרק הברך.
במבדקי תנועה יתגלה קושי לבצע עמידה על קצות האצבעות עקב חולשה של שריר התאומים (Gastrocnemius) ושריר הסוליה (Soleus), לרבות חולשה של רפלקס גיד אכילס.

שכיחות של פריצת דיסק בין חוליות המותניות L3-L4 הינה כ- 10% מהמקרים ובה השריר העיקרי שתפקודו נפגע הוא השריר הארבע ראשי עקב חולשה או דלדול מצטבר. רפלקס פיקת הברך יהיה חלש והמטופל/ת יסבלו מכאבים בצד החיצוני-צידי של הירך, בקידמת הברך ובצד הפנימי של השוק.

פריצות דיסק בחוליות המותניות העליונות הינן נדירות יותר. פריצת דיסק בין חוליות L2-L3 מאופיינת בכאבים בקידמת הירך, או פריצת דיסק בין חוליות L1-L2 המאופיינת בכאב מוקרן אל המפשעה וכן בהיחלשות של השרירים מכופפי הירך (שריר הפסואס – שריר כסל מותן).

הגישה הפולשנית עם ניתוח לטיפול בפריצת דיסק

ברפואה הקונבנציונלית מתבצע על-פי חומרת המצב הליך כירורגי זעיר פולשני באמצעות חדירה דרך חתך זעיר בגב אל תוך סביבת שורש העצב לצורך סילוק רקמות עודפות באמצעות מכניקה זעירה של כריתה, שאיבה, צריבה או איוד.

ניתוח מיקרודיסקטומיה (Microdiscectomy) בעמוד השדרה, הינו ניתוח זעיר-פולשני באזור התווך הבין-חולייתי, בדרך כלל, עקב פריצת דיסק, או בלט דיסק כאשר רקמה עודפת לוחצת על שורש עצב וגורמת לדלקת מקומית, לתופעות כאב, נימול, חולשת שרירים  ברגלים (חוליות גב תחתון) או בידיים (חוליות צוואר).

מטרת הניתוח:
להסיר את הלחץ הפועל על שורש העצב (decompression) באמצעות גריעה מדוייקת של אותה רקמה עודפת החורגת מן הדיסק – תוך שמירה מרבית על שאר הדיסק התקין.

מהלך הניתוח:
כאשר המטופל תחת הרדמה כללית, או הרדמה ספינלית, מבוצע חתך קטן מאוד (2–3 ס"מ) בגב. המנתח נעזר אנדוסקופ / מיקרוסקופ ניתוחי ובמערכת הגדלה אופטית / שיקוף על גבי מסך וידאו, כדי לראות את האזור בדיוק מירבי.
כך מסירים כמות קטנה של רקמה רכה או עצם (laminotomy חלקי) כדי לנטרל את הלחץ הפועל על שורש העצב.

בתהליך הטיפולי מתבצע, לעתים על-פי הצורך, גם קיבוע מכאני של החוליות ליצירת מרווח יציב בין החוליות וכן נהוג להשתמש בטכניקות מתיחה שונות לצורך ריווח אנטומי בין החוליות להקלת הלחץ על העצב.

טיפול שמרני בפריצת דיסק

כאשר מתרחש אירוע של פריצת דיסק, או בלט דיסק – ניתן, עקרונית לשקול ולבחור גישה טיפולית על-פי שני מסלולים עיקריים:
• טיפול שמרני (לא ניתוחי)
• טיפול ניתוחי — טיפול המיועד, בדרך כלל למקרים חמורים ו/או דחופים.

הטיפול השמרני נחשב כיום לגישה הטיפולית הראשונית, המועדפת במרבית המקרים של אירועי דיסקופתיה (Discopathy), כגון:
פריצת דיסק (Herniated disc) – קרע, בקע בטבעת ההיקפית של הדיסק וזליגה החוצה של נוזל הליבה.
בלט דיסק (Disc bulge) – בליטה היקפית, חריגה של טבעת הדיסק.
לטיפול שמרני יש יתרונות בלעדיים וערך מוסף משמעותי מבחינה רפואית, תפקודית ואף פסיכולוגית, כפי שיפורט להלן:

1. שמירה על שלמות מבנית של עמוד השדרה
בעת ניתוח פולשני נגרעת, לעיתים רקמה דיסקלית או מתבצע שינוי מבני יזום, לעומת הטיפול השמרני אשר משמר את המבנה האנטומי, המקורי של החוליות וכן של הדיסק הבין חולייתי – כך נשמר התפקוד הביו-מכני המקורי של עמוד השדרה, מה שמפחית סיכון לפציעות חוזרות.

2. שיקום פיזי ושיכוך תופעות כאב
• ברוב המקרים (כ־80–90%), בלט דיסק ופריצת דיסק מתרחשת נסיגה טבעית תוך מספר שבועות עד מספר חודשים.
• טיפולים שמרניים כמו פיזיותרפיה, פעילות גופנית מבוקרת, מנוחה יחסית, תרופות נוגדות דלקת, דקומפרסיה (traction) שחרור לחץ בין-חולייתי – מאפשרים ספיגה ושינוע טבעי של הנוזל הדיסקלי אשר נדחק, או דלף מהדיסק.

3. מניעת סיבוכים ניתוחיים
ניתוחי דיסק זעיר פולשניים (מיקרודיסקטומיה) אמנם יעילים מאד, אך הם נושאים סיכון פוטנציאליים לסיבוכים כמו זיהום, פגיעה עצבית, הדבקות רקמות, צלקות ואפילו תסמונות של כאב כרוני, מתמשך – טיפול שמרני נמנע ומייתר סיכונים אלה לחלוטין.

4. שיקום תפקודי שרירים ותיקון יציבה
• פיזיותרפיה ממוקדת מחזקת את שרירי הליבה, הבטן, הגב והאגן,
מה שמסייע לייצב את עמוד השדרה ולמנוע עומסים חוזרים.
• זהו יתרון מהותי שאין לניתוח כשלעצמו, משום שהוא לא מטפל בגורם המכני או התנועתי שהביא לפריצה.

5. שמירה על תחושת שליטה וביטחון
• הטיפול השמרני מעודד את המטופל להיות שותף פעיל בתהליך ההחלמה (תרגילים, תנועה נכונה, הרגלי חיים).
• הדבר מחזק את החוסן הנפשי, מפחית חרדה וכאב פסיכוגני, ומעלה את הביטחון בתנועה.

6. הפחתת עומסים עתידיים
• באמצעות שינוי דפוסי תנועה, ארגונומיה נכונה ותרגול יציבה — ניתן למנוע אירועים חוזרים בעתיד.
• ניתוח, לעומת זאת, פותר את האירוע הנוכחי אך לא את הסיבות התפקודיות לו.

7. עלות נמוכה ונגישות גבוהה
• טיפול שמרני לרוב זול משמעותית מניתוח, עם זמינות גבוהה יותר, ללא צורך בהרדמה, אשפוז או שיקום ניתוחי.

כאשר טיפול שמרני אינו מספק ומופיעים מי מן התסמינים הבאים:
• חולשה נוירולוגית מתקדמת (לדוגמה תחושת שיתוק חלקי ברגל).
• פגיעה בשליטה על סוגרים
• כאבים חדים, חריפים ובלתי נשלטים.
יש לשקול הליך ניתוחי למניעת נזק עצבי, בלתי הפיך.

המאמר עודכן בתאריך 28/10/2025

כותב המאמר: גדעון מילק – מטפל בכיר O.d.c

חלק ממסלולי ההתמחות שלי:

מכללת רידמן, תל-אביב (Deep tissue massage therapy)
המכללה לעיסוי רפואי / ד"ר יעקובי – (Orthopedic medical)
מכון ווינגייט, נתניה (Spinal column pathology & therapy)
Dorn Method, Germany – שיטת דורן (איזון שלד / שריר)
שיקום תנועתי אורטופדי / פאשיקום (Trigger points therapy)

The post פריצת דיסק appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

בלט דיסק – נזקים

הלחץ על שורשי העצבים ו/או על חוט השדרה, עצמו, מוביל לפגיעה בתפקודי התנועה של הגפיים, העליונות, או התחתונות – אך, יתרה מכך ! עם התגברות הלחץ, עלולה להתרחש הידרדרות אשר פוגעת, גם בתפקודים של איברים, פנימיים, כגון: תפקודי לב / ריאה, תפקודי מערכת העיכול, מערך הסוגרים, שלפוחית השתן ואף בתפקוד של איברי המין.

בלט דיסק (disc bulge), או פריצת דיסק נוצרים, לרוב עקב בלאי של כרית הדיסק הבין-חולייתי, על רקע צמצום החלל האנטומי, הבין-חולייתי.

שינויים אלה מובילים, כאמור ללחץ מכאני, מזיק על שורשי העצבים בסביבת מוצאם מבין החוליות – לחץ אשר פוגע במוליכות החשמלית של שלוחות העצבים ומתבטא, כאמור בתופעות כאב, הקרנת כאב עד למוגבלות תנועה ברמה משתנה.

במקביל ! מתרחשות הפרעות עצביות, תחושתיות כגון: 'נימול', 'עיקצוץ', 'שריפה', או לחילופין תופעות של חוסר תחושה ו/או חולשה של שרירים אשר הינן הפרעות נוירולוגיות הנלוות לפתולוגיות כגון בלט דיסק, פריצת דיסק, או סיאטיקה.

מה הפתרון ?

הטיפול המועדף עבור בעיות גב וצוואר, כגון בלט דיסק ו/או פריצת דיסק, הינו, כמובן טיפול לא פולשני ! תחילה ! טיפול שמרני, טבעי אשר מכוון בראש ובראשונה להפחתת הלחץ המזיק הפועל על שורשי העצבים.

שחרור הלחץ הבין-חולייתי בעמוד השדרה באמצעות הגדלה טבעית של המרווח המפריד בין חוליה לחוליה – מפחית את הגירוי העצבי של שורשי העצבים, בולם את התהליך הדלקתי בעמוד השדרה ומשכך את הכאבים האופיינים, הנלווים לפתולוגית בלט דיסק, פריצת דיסק ו- סיאטיקה.

יתרה מכך ! הגדלה של המרווח אשר מפריד בין חוליה לחוליה מאיצה את ההחלמה של הרקמות הפגועות ולעתים, אף מאפשרת נסיגה טבעית של בליטת הדיסק (בלט דיסק), או נסיגה של הנוזל הזולג.

שחרור לחץ בין-חולייתי

הליך שחרור הלחץ הבין-חולייתי (לא ניתוחי !) מתבצע בפועל באמצעות הרפיה והגמשה של הרקמות המכווצות בסביבת עמוד השדרה, כגון שרירים מכווצים, גידים ורצועות, כל זאת, כאמור לצורך הגדלה טבעית והדרגתית של המרווח הקיים בין חוליה לחוליה.

שחרור ה'לחץ בין-חולייתי' מתבצע בפועל באמצעות טכניקה טיפולית טבעית, בדוקה, כגון: עיסוי רפואי אורטופדי, ו/או עיסוי רקמות עמוק, לרבות הפעלה תנועתית, מבוקרת של השרירים והמפרקים.

הצלחתן הרבה של שיטות הטיפול במגע, כגון: עיסוי רפואי אורטופדי, או עיסוי רקמות עמוק לפתרון בעיות כאב ובעיות אורטופדיה, מיוחסת לניצול החכם אשר עושות שיטות אלה בתכונות הריפוי הטבעי של גופנו.
הטיפול הטבעי משחרר את המטופל/ת משימוש במשככי כאבים וכן מבטל, לעתים קרובות את הצורך בהתערבות פולשנית, מתוכננת כגון ניתוח, או הזרקה בין-חוליתית.

ל ה י פ ר ד. . . מהכאב !   אנטי כאב קליניקה

גורמי סיכון לבלט דיסק

הדיסק הבין-חולייתי אשר משמש כמו 'כרית ריפוד' – יוצר מרווח הפרדה חיוני בין חוליה לחוליה, כדי לאפשר תנועה חופשית של מפרקי החוליות וכן משמש כ"בולם זעזועים" לצורך הגנה על שלמות עמוד השדרה מפני עומסים קיצוניים.

לעיתים ! כתוצאה מעומס יתר ולחץ מכאני על כרית הדיסק נוצרת, חריגה בולטת של דפנות הדיסק כלפי חוץ, בד"כ לכיוון אחורי ו/או לצדדים.
לעיתים ! תחת לחץ קיצוני, אף נפרצת מעטפת הדיסק והנוזל הג'לטיני אשר בתוכו, פורץ מבין סיבי המעטפת אל סביבת חוט השדרה ושורשי העצבים.
בלט דיסק, או פריצת דיסק גורמים ללחץ ישיר על חוט השדרה ו/או על שורשי העצבים. לחץ זה יוצר תהליך דלקתי, מקומי אשר פוגע בתפקודי העצבים וכאמור יוצר תופעות כאב והקרנת כאב.

גורמי סיכון עיקריים:

התקצרות, או התכווצות קיצונית של שרירים בסביבת חוליות עמוד השדרה.

צמצום, או קריסה של המרחב הבין-חולייתי ו/או שינויים ניווניים בדיסק הבין-חולייתי.

שינויים מכאניים במבנה עמוד השדרה כגון: סטייה, החלקה, או פריקה של החוליות.

ביצוע תנועה קיצונית תחת עומס כגון: סיבוב ו/או כפיפה, בו זמנית של הגוו.

חולשת שרירים, משקל-יתר, חבלה וכמובן דפוס יציבה, או דפוס תנועה לא תקין.

הטיפול התרופתי הקונבנציונלי הנפוץ לבלט דיסק גב תחתון / עליון

לצורך בלימת התהליך הדלקתי משתמשת הרפואה המערבית בתרופות נוגדות דלקת כגון: אטופן, ארקוקסיה, וולטרן וכן בהזרקה  של סטרואידים, ישירות אל סביבת תעלת עמוד השדרה, לרבות שימוש תכוף בפורמולות לשיכוך כאבים כולל נגזרות שונות של מורפין / אופיואידים.

מסתבר, כי הטיפול התרופתי, הינו המענה, הכמעט אוטומטי של מערכת הבריאות המקומית עבור בעיות כאב כרוניות אשר נובעות מפתולוגיות עמוד שדרה, כגון: בלט דיסק, או פריצת דיסק וכו'.

מסתבר, כי תרופות לשיכוך כאבים ו/או דיכוי דלקת, אומנם מספקות הקלה זמנית ואף מסייעות בניהול המחלה אך, לצערנו, הן אינן מספקות מענה אמיתי לפתרון שורש הבעיה וכהוכחה לכך- די אם נפסיק להשתמש בתרופות לפרק זמן קצר – אז, קרוב לוודאי שהכאבים יופיעו שוב.

מעבר לתלות הלא רצויה בתרופות וכימיקלים, דאגתנו נתונה לתופעות לוואי מזיקות אשר מופיעות עקב שימוש ממושך במשככי כאבים.
ד"ר חיים-משה אדהאן, מנהל היחידה לשיקום כאב במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר: "בישראל היום, יותר אנשים מתים מתופעות לוואי של השימוש בתרופות לדיכוי כאב, מאשר בתאונות דרכים או בפעילות טרור". לא יאמן !

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

בלט דיסק – אנטומיה

מערכת העצבים המרכזית:
כידוע ! חוט השדרה הינו המשך ישיר של מערכת העצבים המרכזית המתחילה במוח (גזע המוח) ומשם ממשיכה במורד תעלת עמוד השדרה, לאורכם של מעברים חלולים הקיימים במרכזם של 19 חוליות עמוד השדרה העליונות.
מערכת העצבים ההיקפית:
שורשי העצבים אשר מסתעפים אל מחוץ חוט השדרה, חולפים דרך המרווחים שבין חוליות עמוד השדרה, ממשיכים אל איברי היעד השונים ויוצרים את מערכת העצבים ההיקפית (פריפריאלית) אשר מעצבבת את כל איברי גופנו.

חוליות צוואריות

בלט דיסק, או פריצת דיסק שכיחות בעמוד השדרה הצווארי, בין חוליות C1-C7 אשר עלולים להקרין כאב ו/או לפגוע בתפקודי שרירים באיזור הצוואר, חגורת הכתפיים, הזרועות, האמות וכפות הידיים.

חוליות מותניות

בלט דיסק, או פריצת דיסק השכיחות בין החוליות המותניות L1-L5 / S1 עלולים ליצור, מלבד פגיעה בתפקודי הגפיים התחתונות, גם פגיעה בתפקודי איברים פנימיים כגון מערכת העיכול, שרירי הסוגרים, שלפוחית השתן, איברי המין ועוד.

לתשומת לב !  ירידה משמעותית בכוח של שרירי הגפיים התחתונות, צניחת כף רגל, פגיעה בתפקודי הסוגרים או חוסר תחושה קיצוני בגפיים מעידים על פגיעה עצבית משמעותית המחייבת התערבות רפואית דחופה לביטול מיידי של הלחץ הפועל על העצב.

להבדיל מן הרפואה השמרנית, האלטרנטיבית – ברפואה הקונבנציונלית, ההליך הכירורגי המקובל מתבצע, בד"כ על-ידי חדירה לסביבת העצב דרך חתך או חריר בגב המטופל לצורך סילוק רקמות הדיסק אשר לוחצות על העצב על-ידי טכניקות של כריתה, שאיבה, צריבה או איוד.
בתהליך הטיפולי הניתוחי, מבוצע, לעיתים קיבוע מכאני של החוליות ליצירת מרווח יציב בין החוליות וכן נהוג להשתמש בטכניקות מתיחה שונות לצורך ריווח בין החוליות להקלת הלחץ על העצב.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

איך לאבחן בלט דיסק

אבחון מדויק של פתולוגיות עמוד שדרה, לדוגמא: אבחנה מבדלת בין בלט דיסק לבין פריצת דיסק, הינה לפעמים משימה די חמקמקה, אפילו עבור אנשי מקצוע מובהקים, כגון אורטופדים, נוירוכירורגים, רדיולוגים ועוד'.
כיום, תודות לטכנולוגיות הדמיה מתקדמות (רדיולוגיה אבחנתית) וכן תודות לפרוטוקול הגדרות מפורט מטעם איגוד הרופאים בארה"ב אפשר להתמודד בהצלחה רבה עם אתגר חיוני זה.

אם כך, יש להגדיר תחילה: מהו דיסק תקין ?
עקרונית, דיסק תקין שומר על צורתו הפיזית, המקורית, ללא שינויים אנטומיים, ללא חריגה מגבול השטח המקורי של הדיסק וכמובן, ללא ממצאים של חבלה (טראומה).

בלט דיסק (disc bulge) מוגדר כמצב בו, אומנם מתקיימת חריגה כלפי חוץ של חומר הדיסק (עד 25%) אל מעבר לגבול הדיסק,  אך המסה החורגת, עדיין מחוברת בצורה היקפית אל בסיס מבנה הדיסק (ציור 2.)

רדיולוגיה אבחנתית

כיום ניתן לאבחן בצורה מדויקת פתולוגיות / אי-סדירות במבנה הדיסק באמצעות טכנולוגיות מגוונות של רדיולוגיה אבחנתית (דימות) כולל פיענוח ממוחשב של סריקות הדמייה מסוג MRI, או CT (טומוגרפיה / תהודה מגנטית) עבור כל המקטעים השונים של כלל עמוד השדרה.

לסיכום ! מנגנון המחלה האופייני, מקורו בזליגה / דחיקה של הדיסק אל מחוץ למקומו המקורי. כך נוצר לחץ מכאני על שורשי העצבים אשר מלווה, בד"כ בתגובה דלקתית מקומית, בתופעות כאב, הקרנות כאב, חולשת שרירים ולעיתים, אף במוגבלות תנועה ברמה משתנה.

איך זה קשור לתסמונת זנב סוס

חטיבת שורשי עצבים אשר מסתעפת מן החוליות המותניות הראשונות L1, L2, לכיוון למטה – משלימה בגב התחתון את המסלול העצבי של חוט השדרה ושל כלל מערכת העצבים המרכזית בגוף.

בשל דמיונה הרב של חטיבה עצבית זאת לזנב חיה, היא מכונה "זנב סוס" Cauda equina ומכאן, גם שמה של הפתולוגיה "תסמונת זנב סוס" – "Cauda equina syndrome".
העצבים של "זנב סוס" אחראים על תפקודי הגפיים התחתונות, על תפקוד שלפוחית השתן, מערכת העיכול וכן על מערכת איברי המין.

"תסמונת זנב סוס", הינו מצב חירום רפואי נדיר, יחסית אשר מתרחש בדרך כלל עקב שינוי פיזי חריג במבנה החוליות המותניות, היצרות החלל הבין-חולייתי, או עקב בלט דיסק, לרבות פריצת דיסק אשר לוחצים על שורשי העצבים.

"תסמונת זנב סוס" מלווה, בדרך-כלל בתופעות כאבים באזור הגב התחתון וברגליים, חוסר תחושה באזור מפגש הרגלים (פרינאום), לרבות תפקוד לא תקין של שלפוחית השתן ואף של מערכת העיכול, כולל מוגבלות תנועה ברמה משתנה.
במקרה קיצון נדרש טיפול כירורגי דחוף, כדי למנוע פגיעה בלתי הפיכה.

התסמינים האופייניים לתסמונת "זנב סוס" דומים במידה רבה, גם לתסמינים המופיעים בעת אירוע בלט דיסק, או פריצת דיסק, להלן:

1. חוסר תחושה של הירכיים הפנימיות
2. אצירת שתן – התרוקנות חלקית של שלפוחית השתן
3. אובדן שליטה על מערכת העיכול ו/או בשלפוחית ​​השתן
4. כאבי גב תחתון חריפים
5. תחושת צריבה ותופעת כאב ברגלים
6. תחושה נימול בגפיים התחתונות

תסמונת "זנב סוס" עלולה להתרחש ב-2 מסלולים אפשריים:

א. התקף פתאומי של כאבים חריפים המלווה, בדרך כלל באי שליטה על שלפוחית השתן
ב. אירוע הדרגתי, כרוני אשר מלווה בכאבי גב תחתון, ירידה בתפקודי שלפוחית השתן

איך להחלים ולטפל בבלט דיסק כמו שצריך – מדריך מקיף

למרות שזמן ההחלמה של בלט דיסק משתנה בהתאם לחומרת הבלט, מיקומו בעמוד השדרה ואופן הטיפול בבעיה, ניתן בכל זאת להגדיר טווחי זמן אופייניים:
א. במקרים בו הלחץ על עצבים והדלקת, אינו חמור – יחול שיפור עד החלמה מלאה, תוך 4–6 שבועות.
ב. במקרים בינוניים עד חמורים אשר מלווים בכאבים חריפים והקרנה לגפים – ההחלמה יכולה להימשך 6–12 שבועות ואף מעבר לכך.

יש לשוב ולציין, כי מסיבות רפואיות שונות עלולה להתרחש הידרדרות והחמרה עצימה של התסמינים אשר מחייבת התערבות רפואית דחופה למניעת נזק בלתי הפיך.

טיפול שמרני, לא פולשני, הינו, לרוב הצעד הראשון בניהול אירוע בלט דיסק, או פריצת דיסק. הטיפול כולל שימוש במגוון רחב של אמצעים, כגון:
הפעלה תנועתית, שיקומית, טיפולי פיזיותרפיה, כירופרקטיקה וכן שימוש בעיסוי רפואי אורטופדי לשחרור הלחץ הבין-חולייתי, ליצירת מרווח רווחה בין מפרקי עמוד השדרה.

שחרור התכווצויות שרירים בסביבת עמוד השדרה מפחיתה את הלחץ המזיק אשר פועל על הדיסק הבין-חולייתי ועל שלוחות שורשי העצבים, הכל במטרה לבלום את התהליך הדלקתי ולשכך את תופעות הכאב.
במקביל אפשרי, גם שימוש מבוקר בתרופות מרשם לשיכוך כאבים וכן תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) , לרבות הזרקה אפידורלית תחת שיקוף.

בעיקרון יש להימנע מפעילויות הכוללות הרמת משאות כבדים, להימנע מביצוע תנועות גוו, או צוואר קיצוניות, הימנעות מישיבה, או נהיגה ממושכת, יש להימנע מביצוע תנועת גוו פיתולית הכרוכה בכפיפת גוו וסיבוב גוו, בו זמנית.
בנוסף ! יש לשמור, ככל הניתן על תבנית יציבה מאוזנת ומשקל גוף מתון לצורך הפחתה של הלחץ על הדיסקים הבין-חולייתיים.

בלט דיסק טיפול עצמי

מאחר וכמעט כל אחד מאיתנו חווה בעבר, או חלילה, כנראה יחווה בעתיד אירוע גב ברמה כל שהיא ! מן ראוי להצטייד בידע ובכלים בסיסיים, כדי להימנע מכך ככל הניתן !

אכן נכון ! אנו לא מסוגלים למנוע לחלוטין את תהליכי הבלאי והשחיקה הפיזית אשר נוצרים באופן טבעי בגופנו, אולם קיימת ברשותנו הזדמנות פז לצמצם את היקף וחומרת הנזק המצטבר.

תרגילים לטיפול עצמי בבעיות גב וצוואר

1. הרפיה של גב תחתון

בשכיבה על הגב כאשר הברכיים כפופות וכפות הרגלים מונחות על הקרקע, יש לכופף ברך אחת לכיוון החזה (או שתי ברכיים), תוך כדי חביקת הברך ע"י כפות ידיים ואז:

א. יש לטלטל את הברך (או את שתי ברכיים) לצדדים, כדי ליצור הרפיה של השרירים באזור האגן והגב התחתון
ב. כמו כן יש לבצע סיבובים הולכים וגדלים של ראש הברך (או שתי ברכיים) סביב ציר האגן ליצירת הרפיה כנ"ל.
(יש לבצע את כל הנ"ל, גם עבור הצד השני של הגוף).

2. פיתול אגן וגב תחתון

בשכיבה על הגב כאשר הברכיים כפופות וצמודות, יש להטותאת שתי הברכיים הכפופות לכיוון הצידה ולמטה ליצירת פיתול כללי של האגן והגב התחתון.
במצב פיתולי זה, יש להשתהות, לפחות 30 שניות, כדי ליצור מתיחה והגמשה של שרירי האגן.
(יש לבצע את הנ"ל, גם עבור הצד השני של הגוף).

3. מתיחת שרירי העכוז

בשכיבה על הגב כאשר רגל אחת ישרה והרגל השנייה כפופה בברך, יש להעביר את כף הרגל של הברך הכפופה אל מעבר לרגל הישרה ואז יש להטות את הברך הכפופה לכיוון הצידה ולמטה. במצב זה, יש להשתהות, לפחות 30 שניות למתיחה הדרגתית של שרירי העכוז.
(יש לבצע כל הנ"ל, גם עבור הצד השני של הגוף).

4. הרפיה של עמוד השדרה

במצב של עמידת "שש", יש לקמר כלפי מעלה את עמוד השדרה ויש להשתהות במצב זה במשך, לפחות 10 שניות.
לסיום יש להרפות את כל השרירים ולאפשר לבטן לצנוח מטה תוך כדי נשיפת אויר.
יש לבצע בנקודות שונות לאורך עמוד השדרה.

הערה: יש להדגיש, כי המופיע לעיל, אינו הנחיה רפואית, אינדיבידואלית, אלא המלצה עקרונית בלבד !

תנועה 

עקרונית ! שילוב של פעילות גופנית, כגון הליכה, או שחיה במקביל לביצוע תרגילים מבוקרים, הינם אמצעים יעילים למניעת פגיעות בגב ובצוואר, כגון בלט דיסק ופריצת דיסק.

מעבר לתנועה חופשית, טבעית – כאשר מערכת התנועה פעילה, היא מבטיחה זרימת דם לכל איברי הגוף ותפקוד תקין של מערכת העצבים.

בלט דיסק ויציבה לקויה

מה הקשר ?
הקשר בין יציבה לקויה לבין תופעת בלט דיסק, הינו קשר פיזי, ישיר ומוכח !
אולם יציבה לקויה איננה הגורם היחידי ליצירת בלט דיסק, כפי שיפורט להלן.

– יציבה לקויה יוצרת עומס ולחץ אסימטרי על הדיסק הבין-חולייתי בעמוד השדרה.
– יציבה לקויה גורמת לבלאי מואץ של הדיסק הבין-חולייתי ושל מפרקי החוליות.
– יציבה לקויה גורמת להצרה של מעברי הפורמינה העצבית, מגבירה את הלחץ על שורשי ההעצבים ועלולה להפוך בלט “שקט” לבלט כואב / מקרין.
– יציבה לקויה מובילה ליצירת פתולוגיות מסוג: בלט דיסק , פריצת דיסק, סיאטיקה.
למרבה הצער ! הלחץ על שורשי העצבים עלול, גם לגרום לשיבוש תפקודים של מערכות פנימיות, כגון מערכת העיכול, איברי המין, הסוגרים ושל שלפוחית השתן.

גורמים נוספים לתופעת בלט דיסק

– הפעלת עומסים חוזרים ונשנים על הגוף, כגון: ביצוע תנועות חוזרניות, מזיקות, הרמה חוזרת של משאות כבדים, תנועות סיבוב גוו קיצוניות גורמים לשחיקה מואצת של הדיסק הבין-חולייתי.
– חולשה כרונית של שרירי הליבה ושל שרירי הגב אשר אמורים לתמוך במבנה עמוד השדרה.
– שינויים ניווניים – עם הגיל הדיסקים מאבדים נפח ומאבדים גמישות, מה שהופך אותם לפריכים ופגיעים.
– פעילות גופנית קיצונית (ספורט, עבודה), אימונים עם טכניקה שגויה, חוסר התאמה בין יכולת גופנית לעומס המאמץ.
– ישיבה ממושכת, ללא הפסקות מגבירה לחץ סטטי על הדיסקים, במיוחד בעמוד השדרה המותני והצווארי.
– עודף משקל מגביר עומס ולחץ מתמיד על הדיסקים.

יציבה לקויה ושינויים במבנה עמוד השדרה

יציבה לקויה יוצרת שינויים מזיקים במבנה המקורי של עמוד השדרה:

– Hyperkyphosis – קיפוזה חזית מוגברת / גבנון / ראש מוטה למטה ולאחור יוצר עומס-יתר, אסימטרי על הדיסקים צוואריים (C5–C7) – נטייה לבלט אחורי־צידי.

– Hyperlordosis קשת מותנית מוגברת, או לחילופין קשת מותנית שטוחה יוצרות לחץ אסימטרי ועומס-יתר על הדיסקים הבין-חולייתיים: L4–L5, L5–S1

– Scoliosis – סקוליוזיס, מצב שבו עמוד השדרה מתעקם הצידה בצורה לא תקינה, לרוב בצורת Cאו S, מלווה, לרוב בנטייה אי־סימטרית של הכתפיים ושל אגן הירכיים.

– Anterior Pelvic Tilt – APT – הטיית אגן ירכיים קדמית
– Posterior Pelvic Tilt – PPT -הטיית אגן ירכיים אחורית
שינוי זווית של מנח החוליות המותניות מגביר את הלחץ והבלאי של הדיסק הבין-חולייתי.

– ישיבה ממושכת בתנוחת כפיפה, עמידה ממושכת במנח של נעילת ברכיים, נשיאת משקל חד־צדדית (תיק), מאמצי עבודה מזיקים, חוזרים – מגבירים את הסיכון ליצירת בלט דיסק וכן מגבירים כוחות גזירה מזיקים (shear forces).

חשוב לזכור ! כי ברוב המקרים ניתן לטפל בלט דיסק באמצעים שמרניים, כמו פיזיותרפיה, עיסוי רפואי, שיקום תנועתי, תיקון יציבה לקויה – רק במיעוט המקרים נדרש טיפול פולשני.
תיקון דפוס היציבה, אומנם לא “מחזיר”, בהכרח את הדיסק למקומו המקורי, אבל, בהחלט מפחית את העומס המכאני על שורשי העצבים, מונע הדרדרות והחמרה ומשפר את הסיכוי לשיכוך של תופעות הכאב.

בלט דיסק – דרגות חומרה

בלט דיסק ניתן לסיווג על-לפי שלושה מאפיינים עיקריים: מיקום הבלט בעמוד השדרה, כיוון הבליטה ודרגת החומרה הפתולוגית.

מיקום הבלט

בלט דיסק יכול להופיע:
 בלט דיסק מותני – Lumbar Disc Bulge מופיע בגב התחתון – זהו המצב הנפוץ ביותר משום שאזור זה נושא את רוב משקל הגוף.
בלט דיסק צווארי – Cervical Disc Bulge מופיע בצוואר ואז הכאב עלול להקרין לכתפיים או לידיים.
בלט דיסק חזי – Thoracic Disc Bulge מופיע בגב האמצעי או העליון – מצב נדיר יחסית.

כיוון הבלט

בלט לאחור ולצד – זהו הכיוון השכיח ביותר, ולעיתים הוא לוחץ על שורש עצב וגורם לכאב, נימול ו/או חולשת שרירים.
בלט לאחור – בליטה אחורה לכיוון השק התקאלי של חוט השדרה.
בלט צידי – בליטה לכיוון שורש עצבים המסתעף מבין חוליות עמוד השדרה, גורם, לרוב לכאב ממוקד, או הקרנת כאב לאורך מסלול העצב.
בלט דיסק דיפוזי – מצב שבו הדיסק הבין-חולייתי בולט באופן היקפי ומפושט, מעבר לגבולותיו הטבעיים.

חומרת הבלט

מבחינת מידת החומרה, יש מספר דרגות:
בלט – Bulge – שלב קל יחסית, בו מבנה הדיסק חורג החוצה, אך מעטפת הדיסק, עדיין שלמה.
פרוטרוזיה – Protrusion – שלב מתקדם כאשר הבליטה חריגה יותר כאשר הנוזל הפנימי של הדיסק לוחץ בעוצמה על פנים המעטפת.
אקסטרוזיה – Extrusion – שלב חמור, שנקרא, בו נוצר קרע במעטפת והחומר הפנימי יוצא החוצה.
סקווסטרציה – Sequestration – הוא השלב החמור יותר, בו חלק מהחומר שדלף, מתנתק.

בלט דיסק – שאלות נפוצות:

האם בלט דיסק מזכה באחוזי נכות ?

בלט דיסק מזכה באחוזי נכות רק אם מוכחת פגיעה תפקודית, משמעותית. להלן המדדים העיקריים, הנבדקים:

• עוצמת הכאבים ומשך תופעת הכאב (כאב כרוני)
• הקרנת כאב לידיים, או לרגליים
• פגיעה עצבית: נימול, ירידה בתחושה, חולשת שרירים
• מוגבלות תנועה של עמוד השדרה
• השפעה על תפקוד יומיומי, או תפקודי עבודה
• ממצאים תומכים של בדיקות אבחנתיות (MRI, EMG)

סיכום: בלט דיסק ללא סימפטומים משמעותיים, לרוב לא נקבע אחוזי נכות.

האם בלט דיסק מסוגל "לחזור" למקומו המקורי?

ברוב המקרים בלט דיסק לא חוזר בדיוק לצורתו ולמקומו המקורי, אך בתהליך ההחלמה הנפח וההיקף של הבלט עשוי, בהחלט להצטמצם. הלחץ על העצב פוחת והכאב, אף עשוי להיעלם לחלוטין – לעיתים תוך שבועות עד חודשים, תודות לטיפול שמרני מתאים והפחתת עומסים. יש לציין, כי המטרה הרפואית היא לאו-דווקא “להחזיר את הדיסק למקום”, אלא לשקם את תפקודי התנועה ולשכך את תופעות הכאב – ברוב המקרים זה, בהחלט אפשרי, ללא כל הליך פולשני.

מה הם הסוגים הנפוצים של בלט דיסק?

תופעת בלט דיסק מסווגת, בעיקר לפי מיקום הבלט בעמוד השדרה וכמובן לפי חומרת הבלט:

לפי מיקום הבלט:

• בלט דיסק מותני (Lumbar) – בגב התחתון; הנפוץ ביותר.
• בלט דיסק צווארי (Cervical) – באזור הצוואר.
• בלט דיסק חזי (Thoracic) – בגב העליון; נדיר יותר.

לפי חומרת הבלט:

• בלט קל (Bulge) – הדיסק בולט החוצה ללא קרע.
• פרוטרוזיה (Protrusion) – בליטה חורגת יותר, עדיין ללא קרע מלא.
• אקסטרוזיה (Extrusion) – קרע במעטפת הדיסק והחומר הפנימי יוצא החוצה.
• סקווסטרציה (Sequestration) – קטע מהדיסק ניתק (נדיר יותר).

מהו ההבדל העקרוני בין בלט דיסק, בקע ופריצת דיסק?

להלן ההבדלים העקרוניים, מהקל אל החמור:

– בלט דיסק  (Disc Bulge)
הדיסק חורג החוצה, אך מעטפת הדיסק שלמה, לרוב גורם ללחץ קל, בלבד ולרוב בלי תסמינים.

– בקע דיסק  (Disc Herniation / Protrusion)
חלק מהתכולה הפנימית של הדיסק זולג החוצה, עקב קרע, בקע במעטפת החיצונית. הלחץ על שורש העצבים משמעותי יותר ועלול לגרום לתופעות כאב ו/או הקרנת כאב.

– פריצת דיסק  (Disc Extrusion / Rupture)
המעטפת נקרעת, וחומר פנימי של הדיסק יוצא החוצה. זהו המצב החמור ביותר, עם סיכון גבוה ללחץ עצבי, משמעותי ותסמינים נוירולוגיים.

מה הם הסיבוכים האפשריים, כתוצאה מבלט דיסק?

בלט דיסק לא, בהכרח גורם לסיבוכים, אך כאשר הלחץ על העצבים מתגבר – עלולות להופיע התופעות הבאות:

• התפתחות של כאבים כרוניים בגב, בצוואר או לאורך הגפים (יד / רגל)
• תופעה של הקרנת כאן: מהגב לרגלים, או מהצוואר לידיים
• מוגבלות תנועה ברמה משתנה וירידה בתפקוד היום-יומי
• הפרעות עצביות, כגון: נימול, עקצוץ, או ירידה בתחושה
• חולשת של שרירים באזור איברי היעד של העצבים
• פגיעה בשיווי משקל של הגוף ובדפוס היציבה
• במקרים חמורים: פגיעה בתפקודי שלפוחית השתן, ו/או הסוגרים (מצב חירום רפואי)
• לעיתים, בעת החמרה: הדרדרות לבקע דיסק, או פריצת דיסק

ברוב המקרים, עם טיפול מתאים (פיזיותרפיה, תרגול, הפחתת עומסים על מערכת שלד / שריר) – ניתן למנוע סיבוכים ולהשיג שיפור משמעותי.

כיצד ניתן להימנע מתופעת בלט דיסק?

ניתן להפחית משמעותית את הסיכון להופעת בלט דיסק באמצעות:

• תיקון יציבה לקויה
• הרפיית שרירי ליבה מכווצים, מקוצרים
• הימנעות מעומסים קיצוניים ו/או פתאומיים
• הימנעות מתנועות חוזרניות, מזיקות
• הרמת משאות, רק בצורה נכונה: בעת הרמת המשא להקפיד על כפיפת ברכיים במקום כפיפת הגב, הקפדה על הצמדת המשא קרוב לגוף, הימנעות מסיבוב הגוו בזמן הרמת המשא
• אימוץ תנוחות נכונות, כגון: שינה על הצד, או על הגב, על-גבי מזרן תומך, ישיבה עם תמיכה לגב, הקפדה על מסך בגובה העיניים.

כמה זמן אחרי טיפול בבלט דיסק מרגישים בשינוי?

– תוך מספר ימים עד שבועיים צפויה, בדרך כלל הקלה ראשונית, תודות לטיפול שמרני מתאים והפחתת עומסים.
לפעמים יש החמרה קלה, זמנית בתחילת הטיפול – וזה לא בהכרח סימן רע.

– שיפור משמעותי בתפקודים ובטווחי התנועה של השרירים, מופיע, לרוב אחרי 3-6  שבועות.

– החלמה מלאה וחזרה לשגרה עשוי להתארך עד2-3  חודשים, לעתים עד חצי שנה.

אם אין שיפור משמעותי אחרי 2-3  חודשים, או שמתפתחת החמרה נוירולוגית, כגון: כאב כרוני מתגבר, חולשת שרירים קיצונית, תפקוד לקוי של הסוגרים, או שלפוחית השתן – יש לבצע הערכה רפואית מחודשת.

מה ההבדל בין בלט דיסק רגיל לבלט דיסק דיפוזי?

בלט דיסק רגיל:
– בלט הדיסק ממוקד באזור נקודתי, מסוים של הדיסק הבין-חולייתי.
– בלט דיסק רגיל לוחץ, לרוב על שלוחת עצב אחת בלבד.
– בלט דיסק רגיל, שכיח יותר ומלווה, לרוב בתופעת כאב, או הקרנת כאב.

בלט דיסק דיפוזי:
– הבליטה מקיפה חלק גדול של מעטפת הדיסק, או את כל היקף המעטפת.
– הבליטה מפעילה לחץ היקפי, לא בהכרח על עצב ספציפי.
– נפוץ יותר על רקע של שינויים ניווניים, מצטברים של הדיסק.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

המאמר עודכן בתאריך 6/1/2026

כותב המאמר: גדעון מילק – מטפל בכיר O.d.c

חלק ממסלולי ההתמחות שלי:

מכללת רידמן, תל-אביב (Deep tissue massage therapy)
המכללה לעיסוי רפואי / ד"ר יעקובי – (Orthopedic medical)
מכון ווינגייט, נתניה (Spinal column pathology & therapy)
Dorn Method, Germany – שיטת דורן (איזון שלד / שריר)
שיקום תנועתי אורטופדי / פאשיקום (Trigger points therapy)

The post בלט דיסק appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

במהלך השיקום הפיזי של הגוף לאחר אירוע פציעה, חבלה, או מחלה ובעיקר לצורך שיכוך תופעות הכאב האופייניות, הנלוות  – אנו עושים שימוש מבורך בטכניקות מתקדמות של עיסוי רקמות לצורך שיכוך תופעות כאב וזרוז ההחלמה עד לשיקום מלא.

עיסוי רפואי – שיקום פיזי של הגוף

מתמקד בפתרון בעיות אורתופדיה של מערכת התנועה, בעיות שרירים ומפרקים, בעיות גב וצוואר ואף בפתרון בעיות עצביות של עמוד השדרה, כמו בלט דיסק, פריצת דיסק, סיאטיקה וכו'.

עיסוי רפואי מציע, בראש ובראשונה אבחון מקדים והערכה פיזית, היקפית של מצב המטופל/ת, לפני תחילת כל טיפול.
הטכניקות המקובלות בקליניקה לעיסוי רפואי מבוססות על ידע עדכני מן התחומים: רפואת כאב, אורתופדיה, רפואת ספורט, פיזיותרפיה ועוד.

יתרונות

עיסוי רפואי מגיש מענה מקצועי, מעשי לדרישות ספציפיות של המטופל/ת, כגון דרישה לשיכוך כאבים, הרפיה של התכווצות שרירים, דיכוי תהליך דלקתי בגוף, תיקון דפוס היציבה של הגוף ועוד דרישות שכיחות, רבות אשר מקבלות מענה יעיל ובדוק. כמפורט בתמצית להלן.

–  הגדלת טווחי התנועה של השרירים והמפרקים
–  צמיחה מחדש של רקמות פגועות במערכת התנועה
–  שיכוך והפגה של תופעות כאב ו/או הקרנת כאב
–  הרפיה של שרירים מכווצים במערכת שלד / שריר
–  דיכוי  תהליכים דלקתיים ופיזור בצקות ושטפי דם
–  הגברה של אספקת דם אל הרקמות הפגועות
–  חיזוק הכוח והסיבולת של השרירים
–  תיקון של דפוס היציבה ודפוס התנועה של הגוף

אבחון היקפי

אבחון מדויק של בעיות המטופל/ת, הינו צורך בסיסי, חיוני לזיהוי אותם כשלים במערכת התנועה אשר מחוללים את בעית המטופל/ת במקור – על-פי גורמי הסיכון הבאים:

– מנח בלתי מאוזן של כף הרגל, מולד, או נרכש (פלטפוס, כף רגל שטוחה)
– התכווצות קיצונית של שרירים, או של הרקמות התומכות במפרקי שלד / שריר.
– שינויים במבנה עמוד השדרה כגון: סטייה, פריקה, החלקה, עקמת, או גבנון
– קריסה של המרווח הבין-חולייתי, או שינויים במבנה של הדיסק הבין-חולייתי.
– דפוס יציבה, או דפוס תנועה לא תקין אשר יוצרים הטיה של עמוד השדרה
– ביצוע תנועות חוזרניות, כגון פיתול גוו קיצוני עקב סיבוב וכפיפה, בו זמנית.
– ישיבה ממושכת, משקל-יתר, עומס-יתר, אי-פעילות גופנית, חולשת שרירים

להבדיל מן הנהוג ברפואה הקונבנציונלית – עיסוי רפואי, הינה טכניקה טיפולית, טבעית המהווה פתרון יעיל  –  ללא כל שימוש במשככי כאבים, או תרופות מרשם.

עיסוי לימפתי

עיסוי לימפתי, הינו עיסוי טיפולי, עדין ומלטף אשר נועד לנקז הצטברויות של עודפי נוזלים מאזורי בצקת בגוף באמצעות הולכה של הנוזלים דרך מערכת הלימפה באמצעות נוזל הלימפה.

מערכת הלימפה
מערכת הלימפה Lymphatic System, הינה, כאמור מערכת ניקוז והולכה של נוזלי גוף אשר מסייעת ומשלימה את תפקודי מערכת הדם, בנוסף לתמיכה ישירה בפעולת מערכת החיסון בגוף.
מערכת הלימפה מורכבת מרשת ענפה של נימים, צינורות וכן ״בלוטות״ (קשריות) אשר מוליכה נוזלים וכן תאים מכלל רקמות הגוף, באופן חד-כיווני אל צינורות מחזור הדם ומשם אל איבר הלב.

מערכת הלימפה שומרת על חוסן הגוף בשני אופנים חיוניים:
א. מערכת הלימפה מווסתת את הלחץ האוסמוטי בגוף באמצעות מסלקת פסולת, נגיפים, חיידקים ורעלים אנאורגניים שונים מן הגוף באמצעות ניקוז עודפי נוזלים מן התווך הבין-תאי.
ב. מערכת הלימפה, הינה היא חלק חיוני ממערכת החיסון של הגוף. מערכת הלימפה מזרימה תאים של מערכת החיסון אל תוך מחזור הדם לצורך חיסון יעיל נגד פולשים זרים לגוף.

לימפדמה

לימפדמה Lymphedema (בצקת לימפטית), הינו מצב בו עודפי נוזלים המצטברים בחללים הבין־תאיים בגוף יוצרים מוקדי בצקת (נפיחות) באזורים שונים בגוף, בעיקר בידיים, ברגליים, בקרסוליים ועוד.

עיסוי לימפתי

עיסוי לימפתי משמש להקלה על מצבי דלקת ותופעות כאב אשר מלוות תופעות בצקת (לימפדמה) – על רקע פתולוגיות ומצבים בריאותיים, כגון: אי ספיקת ורידים כרונית, פיברומיאלגיה, ניתוח כירורגי, פציעה, תהליך טיפולי בסרטן, דלקת מפרקים שגרונית ועוד.

נוסף על העיסוי הידני ניתן להיעזר גם במכשירי לחץ פנאומטיים כמו "לימפה פרס" ומחוללי עיסוי מכאניים אחרים.
כמו כן ניתן להסתייע בתחבושות אלסטיות ו/או גרביים אלסטיות ליצירת לחץ נגדי – לבלימת הנפיחות שיוצרת הבצקת.

רצוי לבצע פעילות גופנית, שרירית באורח רצוף להגברת התכווצויות שרירים אשר ממריצה את הזרימה של הנוזל הלימפטי.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

גדעון מילק / מטפל בכיר O.d.c / בוגר:
מכון וינגייט – מכללת רידמן – .Dorn / גרמניה – עיסוי רפואי אורטופדי / ד"ר יעקבי

The post מה זה עיסוי רפואי ? appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

שיקום פיזי, תנועתי

תהליך השיקום מבוסס, בראש ובראשונה על אבחון היקפי של כלל מערכת התנועה בגוף במגמה לזהות את מנגנון הפציעה ואת מקור הכשל הפיזי.

ייעודו המרכזי של השיקום הפיזי, הוא שיחזור מיטבי של תפקודי התנועה המקוריים של השרירים והמפרקים בגוף.
תשומת לב מיוחדת מוקדשת לטיפול בבעיות אורתופדיה ו/או נוירולוגיה של עמוד השדרה, כגון פריצת דיסק, בלט דיסק, סיאטיקה וכד'.

הגדלת החלל התוך-מפרקי במפרקים וכן הגדלת המרווח הבין-חולייתי בעמוד השדרה למניעת חכוך ושחיקה, למניעת התפתחות של תהליך דלקתי ומכאן לשיכוך והפגה של תופעות כאב.

השיקום הפיזי מזרז את ההתחדשות של הרקמות הפגועות במערכת שלד / שריר, כגון פגיעות בצוואר, גב, עמוד שדרה, כתפיים, ירכיים, ברכיים, קרסוליים וכפות רגלים.
השיקום הפיזי משלב טיפול במגע וכן הפעלה תנועתית, מבוקרת של השרירים והמפרקים (Mobilization).

– הוכח עובדתית, כי עיסוי רפואי ו/או עיסוי רקמות עמוק במהלך השיקום, הינו יעיל מאד לצורך שיכוך תופעות כאב, כאבים ו/או הקרנת כאב –
כל זאת, ללא כל שימוש בתרופות, כימיקלים, או משככי­ כאבים !

שיקום פיזי – מרכיבים

תהליך השיקום הפיזי מכיל שלושה מרכיבים חיוניים:
(א). שיכוך והפגה של תופעות הכאב, כאבים
(ב). שיחזור תפקודי התנועה של השרירים והמפרקים
(ג). חיזוק הכוח והסיבולת של השרירים, הגידים והרצועות.

תהליך השיקום עושה שימוש מבורך בטכניקות טיפול במגע, כגון: עיסוי רפואי, או עיסוי רקמות עמוק, לרבות שימוש בטכניקות של מתיחות מבוקרות לצורך הרפיה של שרירים מכווצים וכן לצורך הגדלת טווחי תנועה של השרירים.

שימוש מיוחד נעשה בטכניקות שחרור עצבי של נקודות מעוררות כאב אשר קיימות בשרירים מכווצים וברקמות פגועות – Trigger point therapy.

השיקום הפיזי מיועד לטיפול, הן בפגיעות כרוניות, מצטברות והן לטיפול ישיר בפגיעות טראומה אקוטיות.

השיקום הפיזי מבוסס על ידע עדכני מן התחומים: אורתופדיה, פיזיותרפיה, רפואת כאב, רפואת ספורט ועוד.

תהליך השיקום מותאם לסף הכאב האישי של המטופל/ת והשפעתו יעילה לאורך זמן.

אבחון
תהליך השיקום הפיזי מבוסס על אבחון מקדים אשר מסתייע, לרוב בבדיקות הדמיה אבחנתיות, כגון סריקות ממוחשבות מסוג M.R.I, או C,T וכן עצביות, כגון E.M.G

האבחון מתמקד בזיהוי הכשל התפקודי ו/או המבני לצורך זיהוי מדויק של מנגנון הפגיעה, הן ברמת הנקודתית והן ברמת ההיקפית של כלל מערכת התנועה.

נזקים במערכת התנועה

א. נזק עקב מתיחת-יתר, שימוש-יתר, התכווצות שרירים (Muscle cramp / spasm)
ב. נזק לרקמות עקב תנועות חוזרניות (Repititive strain injury – RSI)
ג. חבלה, תאונה (Trauma)
ד. כשל בדפוס היציבה, או בדפוס התנועה של הגוף.
ה. שינויים, או נזקים במבנה הפנימי, התוך-מפרקי במערך שלד / שריר.
ו. שינויים ניווניים במבנה עמוד השדרה, עקמת, גבנון.
ז. שינויים במבנה הדיסק הבין-חולייתי.
ח. חולשת שרירים, ישיבה ממושכת, משקל-יתר.

מפרקים

פריקה של מפרק, שחיקה של סחוסים, קרע חלקי או מלא של רצועות או גידים / שרירים. פגיעות מסוג זה מלוות, בד"כ בדלקת מקומית, בתופעות כאב ובמוגבלות תנועה ברמה משתנה.

גב ועמוד שדרה

שבר, סטייה, פריקה של חוליות עמוד השדרה, פריצת דיסק או בלט דיסק, דלקת או גידול אשר יוצרים לחץ על שורשי עצבים, או על שלוחות עצבים.

פציעות ספורט

לצערינו ! פציעות ספורט שכיחות ביותר והן מהוות מרכיב משמעותי מסך הפגיעות במערכת התנועה, בשרירים, גידים, רצועות וכן במפרקים אשר נגרמות, לרוב בגלל:

1. חבלה ברקמות קשות, כגון שבר, נקע, פריקה, או לחילופין חבלה ברקמות רכות.
2. ביצוע תנועות חוזרניות (R.S.I) אשר יוצרות נזק מצטבר, עד כדי קריעה של סיבי השרירים, הגידים (ספורט ריצה, טניס, הנפת משקולות ועוד).
3. מתיחת-יתר ( Strain) של שריר, גיד, או רצועה עד כדי קריע חלקי, או מלא.
4. נזקים עקב שימוש יתר, או עומס-יתר ( Muscle overuse / overload), הן נפוצות ביותר ברקמות גידים, שרירים ורצועות הפגיעות מלוות, לעתים קרובות, גם בתהליך דלקתי מקומי – טנדיניטיס Tendonitis)) וכן בהתכווצות שרירים קיצונית (Muscle cramp / spasm).

סרטון וידאו אודות פציעות ספורט אופייניות (אילוסטרציה בלבד !)

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

The post שיקום פיזי appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

אמנם הרפואה המערבית פיתחה כלים מעולים להצלת חיים, כגון טכניקות לרפואה דחופה, טכניקות לטיפול נמרץ, מיומנויות כירורגיה מתקדמות, אמצעי דימות מתקדמים, CT, MRI –
אולם, לצערנו, אין, עדיין לרפואה המערבית מענה הולם עבור מחלות כרוניות, נפוצות, כגון: בעיות כאב, הקרנת כאב וכדומה.

מתברר, כי במקום לחתור לטפל בסיבה המקורית אשר מחוללת את תופעת הכאב, כאבים ! הרפואה המערבית מסתפקת, בדרך-כלל בטיפול בסימפטומים בלבד באמצעות תרופות וכימיקלים, תוך התעלמות מודעת מתופעות הלוואי המזיקות של התרופות.

לדוגמה ! תרופות מרשם לשיכוך כאבים אשר יוצרות הפוגה בתחושת הכאב, אך בעצם לא פותרות את שורש מקור הבעיה, די אם נפסיק, אפילו לזמן קצר את השימוש בתרופה, אזי, קרוב לוודאי שמיד נרגיש על בשרנו את מצוקת הכאב.

עיסוי רפואי – יתרונות

להבדיל מן הנהוג ברפואה המערבית, הקונבנציונלית – טכניקות טיפול במגע, כגון עיסוי רפואי וכן עיסוי רקמות עמוק, מצליחות לפתור בעיות בעיות כאב, כאבים כרוניות וכן בעיות אורטופדיה של מערכת שלד / שריר – ללא כל שימוש במשככי כאבים, או תרופות ! הכל תודות לפרוטוקול טיפולי, טבעי המפורט להלן:

– שיכוך תופעות כאב ונטרול הקרנות כאב באמצעות הרפיה עצבית של מערכת התנועה ושחרור של התכווצויות שרירים (Trigger points).

– זירוז והמרצה של תפקודי מחזור הדם לצורך תמיכה בתהליכי ההחלמה של הגוף וכן לצורך בלימה של תהליכים דלקתיים (Circulation).

– שיקום ושחזור תפקודי התנועה של מפרקי הגוף באמצעות הפעלה יזומה ומבוקרת של שרירי מערכת התנועה (Mobilization).

– הגברה והעצמה של הכוח הפיזי, של הסיבולת ושל טווחי התנועה של השרירים והגידים (Regeneration).

– תיקון דפוס היציבה, איזון שלד / שריר ושיווי משקל של מערכת התנועה (Equilibrium and posture).

וכן, כמובן תודות לתכונת הריפוי העצמי, הטבעי של הגוף אשר תומך באופן מופלא בכל תהליכי ההחלמה והשיקום הנ"ל (Homeostasis)

נזקים של משככי כאבים

"יותר אנשים מתים מתופעות הלוואי של שימוש בתרופות לדיכוי כאב, מאשר מתים בתאונות דרכים, או בפעילות טרור", כך הזהיר, כבר לפני מספר שנים, ד"ר חיים -משה אדהאן, מנהל המחלקה לשיקום ולכאב במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא.

כיום בישראל ! "משכך הכאבים האופיאטי על כל צורותיו, הינו סם כימי, הרסני אשר משמיד את החברה הישראלית מבפנים", כך מצהיר אביתר סמולסקי, נציג הוועדה לטיפול בהתמכרות לאופיאטים.
משככי כאבים נפוצים כגון אופיאטים, הינם סמים אשר פועלים על מערכת העצבים במטרה להקל על תופעות כאב, כאבים באמצעות דיכוי מערכת העצבים המרכזית. בפועל שימוש בתרופות אופיאטיות לאורך זמן, עלול להוביל להתמכרות ותלות פיזית בתרופה. במקור ה'אופיאט' הינו חומר המופק מתוך צמח הפרג והוא משתייך למשפחה רחבה של חומרים אופיואידים אשר כוללים כיום, גם מרכיבים סינטטיים, או חצי סינטטי.

לסיכום ! עיסוי רפואי אשר הינה שיטת הטיפול המרכזית בתחום הרפואה המשלימה ובתחום השיקום הפיזי, היא משמשת פתרון בדוק לבעיות כאב, בעיות עמוד שדרה, גב תחתון, בעיות אורטופדיה, שרירים ומפרקים, מוגבלות תנועה וכן עבור בעיות יציבה ושיווי משקל.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !
אנטי כאב קליניקה

גדעון מילק / מטפל בכיר O.d.c / בוגר:
מכון וינגייט – מכללת רידמן – .Dorn / גרמניה – עיסוי רפואי אורטופדי / ד"ר יעקבי

The post עיסוי ורפואה מערבית appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

כאבי צוואר – מנגנון הפציעה

על פי מחקר חדש של ד"ר קנת הנסראג' (מנתח עמוד שדרה בכיר), מתברר, כי בני-אדם נמצאים מידי יום, בין שעתיים לארבע שעות בממוצע במצב בו הצוואר והגולגולת נוטים חדות כלפי מטה. במצב זה מתבצעת בפועל כפיפת צוואר ממושכת (Full flexion) לצורך כתיבה וקריאה שגרתית של טקסטים, קריאת הודעות דגיטליות וכמובן צפייה בסרטוני וידאו.

עומס-יתר

מתברר, כי מבט ממושך בכיוון למטה אל צג הטלפון הנייד שלך מעמיס עד כ- 27 קילו / לחץ עודף אשר מהווה עומס-יתר מזיק על חוליות הצוואר שלנו.
פרק הזמן המצטבר, בו נמצא הצוואר שלנו במצב כפיפה במהלך שנה שלמה, מוערך בין 700 ל -1,400 שעות, בם נוצר לחץ-יתר מצטבר על עמוד השדרה הצווארי (5,000 שעות כפיפה אצל תלמידי תיכון).

הכפיפה הממושכת גורמת לשחיקה מצטברת של חוליות עמוד השדרה, לשינויים פיזיים במבנה הדיסק הבין-חוליתי, לפגיעה בדפוס היציבה של הגוף, היווצרות גבנון בגב העליון וכן לעיתים, אף לנזקים עצביים (נוירולוגיים) באזור הצוואר, לרבות, כצפוי להקרנות כאב, כאבים אל הכתף וזרועות הידיים.

שינויים גרמיים

ועכשיו, גם חדשות 'מתפרצות' . . . במחקר המתפרסם ברשת החדשות BBC, נחשפת לראשונה תופעה פיזיולוגית מדאיגה אשר מכונה "Tech neck".
על-פי ממצאי המחקר – תנוחת הכפיפה האופיינית של הגולגולת לכיוון מטה בעת שימוש בטלפון הנייד, גורמת לצמיחת-יתר של זיזים גרמיים בעורף הצוואר ! תופעה אשר מזכירה נזק פיזי ידוע ונפוץ אחר אשר מתבטא, אף הוא בצמיחה בלתי-סדירה של בליטת עצם בדומה ל"דורבן" הידוע בכף הרגל.

מתברר, כי מתיחת- יתר של שרירי הצוואר ו/או התכווצות ממושכת של השרירים העורפיים, הינם גורמים ישירים לצמיחת-יתר של רקמות עצם בשוליים התחתונות של עצם הקרקפת בעורף הצוואר.

מניעה ושיקום

התחום המקצועי המוגדר "הנדסת אנוש" עוסק בשיפור יחסי הגומלין בין האדם לבין המכונה אשר הוא, עצמו ממציא.
אכן נכון, אך "זה כמעט בלתי אפשרי לחמוק מהנזקים שהטכנולוגיות המתקדמות גורמות, אבל אנחנו יכולים לנקוט באמצעים לצמצום ולמניעת הנזקים", כותב ד"ר הנסראג' בדו"ח.

מתברר, כי אפשר להימנע מנזקים בצוואר ! פשוט באמצעות הקפדה על תנוחת צוואר תקינה בזמן השימוש בטלפון, דהיינו יש להגביה, ככל הניתן את הטלפון הנייד עד לגובה קו העיניים.

תנוחה מתקנת זאת מאפשרת לצוואר ולגולגולת להתייצב כהמשך ישר וטבעי של הגוף הנושא אותו, ללא עומס-יתר וללא מתיחת-יתר. (ראה ציור).

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !
אנטי כאב קליניקה

גדעון מילק / מטפל בכיר O.d.c / בוגר:
מכון וינגייט – מכללת רידמן – .Dorn / גרמניה – עיסוי רפואי אורטופדי / ד"ר יעקבי

The post כאבי צוואר סלולריים appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

ארבע אמיתות נאצלות

במסגרת עבודתי כמטפל בבעיות כאב ובבעיות אורטופדיה נפוצות של מערכת התנועה אשר מלוות, לעיתים קרובות בתופעות של כאב, כאבים – נחשפתי בהדרגה לדמיון המפתיע אשר קיים בין הגישה הרפואית המערבית, הקונבנציונלית לבין עקרונות הגישה הטיפולית הבודהיסטית בכל הקשור לטיפול בתופעות כאב.

להלן "פנינים" מתוך מאמרו של פרופ' יעקב רז המפרט את ארבעת ה'אמיתות הנאצלות' ע"פי המשנה הבודהיסטית:

א. האמת הראשונה מתייחסת לנוכחות של ה'מחלה', דהיינו הכרה מודעת אשר משלימה עם עצם קיומו של כאב, סבל ואי-נחת בחיינו.
– מקביל רעיונית לתהליך המוגדר ברפואה המערבית – אִבְחוּן, דִּיאַגְנוֹזָה (Diagnosis).

ב. האמת השנייה חוקרת את הגורמים אשר מחוללים את 'המחלה', דהיינו: אחיזה בקבעונות, "עיוורון עצמי" והיצמדות ל'עצמי הצמא", כלומר החזקות מסוג "אני צריך", "אני חייב".
– מקביל רעיונית ברפואה המערבית לחקר 'מנגנון המחלה' על וסיבותיה – אֶטְיוֹלוֹגְיָה (Etiology).

ג. האמת השלישית מתארת את האפשרות לסילוק גורמי ה'מחלה' לקראת פוטנציאל של חיים ללא אי-נחת וללא סבל
– מקביל רעיונית לאמונה באפשרויות שינוי ונסיגה של ה'מחלה' – צֶפִי (Prognosis).

ד. האמת הרביעית מתארת אפשרויות לאימון אישי לחיים ללא סבל ורכישת מיומנות של חכמת חיים באמצעות אימון התודעה.
– מקביל רעיונית להמלצות רפואיות של 'עשה ואל תעשה', לרבות תרגול רוחני, מדיטציה, מיינדפולנס וכד' – חלופי למושג המערבי תרופה / מִרְשָׁם (Prescription).

מהפך בתודעת הסבל

ליבת תורת הבריאות הבודהיסטית היא שתודעת האדם, היא אשר מחוללת ואף מגבירה חלק גדול מהסבל האנושי, אך יחד עם זאת, למרבה שמחתנו יש בידיה, גם לסייע ולהביא לשחרור מן הסבל.

הבודהיזם מבחין בין המושגים 'כאב' ו'סבל' !
להבדיל מן הכאב אשר, הינו, לעיתים כורח בלתי נמנע, כגון כאב עקב פציעה פיזית, מחלה פתולוגית, או, פגיעה במערך עצבים, כגון, בלט דיסק, או פריצת דיסק – הרי עוצמת הסבל אשר נלווה לכאב, הינו מצב משתנה הניתן לשליטה ומינון באמצעות תודעה מכוונת.

משמעות משחררת

דהיינו, ניתן לווסת את רמת הסבל הנובע מכאב וכן להשיג הקלה מתחושה גופנית לא נעימה באמצעות מודעות נרכשת שתחושת הכאב, הינה חסרת משמעות אסונית, או גורלית, אלא "זה בסך הכל, רק תחושה בת-חלוף".
אנו נצליח להשיג שיכוך משמעותי של חריפות הכאב כאשר אנו מבינים ששום תחושה לא נשארת באמת לָנֶצַח. כאשר אנו מודעים לכך שהכול חולף, זורם, נע ומשתנה מרגע לרגע, אז נזכה להקלה.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

גדעון מילק / מטפל בכיר D.d.c / בוגר:
מכון וינגייט – מכללת רידמן – .Dorn / גרמניה – עיסוי רפואי אורטופדי / ד"ר יעקבי

The post כאב, סבל ובודהיזם appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

כאב, כאבים – מסתבר, כי למנגנון ההגנה שלנו, תפקיד מרכזי ביצירה מכוונת של תופעות כאב, כאבים בגופנו !
מסתבר, כי תופעות כאב, כאבים אשר צצים בגופנו, משמשים, למעשה כאמצעי להסחה דעתנו ממצוקה רגשית אשר, חלילה עלולה לסכן את שלמות נפשנו.

כאב, כאבים ומנגנון ההגנה

עמיתו של ד"ר זיגמונד פרוייד, החוקר האוסטרי-אמריקאי ד"ר וילהלם רייך (1897–1957) חקר וגילה, כבר בתחילת מאה הקודמת, כי מתח נפשי, דיכאון, חרדות, רגשות מודחקים, או תחושת סטרס מתמשכת, מתרגמים בגוף האדם לנוקשות של רקמות הגוף ולהתכווצות פיזית של רקמות השרירים.

בפועל ! כאשר אנו נקלעים למצוקה רגשית, "בלתי נסבלת", אזי מנגנון ההגנה, התת-הכרתי, ההישרדותי שלנו "מייצר" התכווצות שרירים ספונטנית אשר מלווה בתופעות כאב פיזי, הכל במטרה להסיח את דעתנו מן המשבר המתחולל בנפש.

לצערנו ! כאשר התכווצות שרירים נמשכת, כרונית לאורך זמן, היא גורמת בתגובת שרשרת, גם להתכווצות של קבוצות שרירים סמוכות וכך בהדרגה, נפגע האיזון השרירי, הטבעי של מערכת התנועה בכללותה.

נזקים מצטברים במערך שלד / שריר

כאשר רקמות השרירים המקיפות את חוליות עמוד השדרה מתכווצות מהסיבה המתוארת לעיל, או מסיבה כל שהיא אחרת, נוצרת דחיסה של חוליות עמוד בשדרה.
דחיסה זאת גורמת לצמצום המרווח הבין-חולייתי וכך נוצר לחץ על הדיסקים הבין-חוליתיים, לחץ על שורשי העצבים אשר מסתעפים מבין חוליות עמוד השדרה ואף לחץ על חוט השדרה עצמו.
כך נוצרים תנאים מזיקים אשר מובילים, לעיתים קרובות לפתולוגיות כגון 'בלט דיסק', 'פריצת דיסק', או 'סיאטיקה' אשר מקרינות כאב אל אזור המותנים וכן אל הגפיים התחתונות.

עיסוי רפואי וטיפול במגע

חשוב לחזור ולציין, כי הגדלת המרווח הבין-חולייתי באמצעות טכניקות טיפוליות, כגון: 'עיסוי רפואי אורטופדי' ו/ או 'עיסוי רקמות עמוק', מגדילה את החלל הקיים בין החוליות, מפחיתה את הלחץ הפועל על שורשי העצבים ועל חוט השדרה ובכך תורמת באופן ישיר לשיכוך תופעות הכאב ולהחלמה מואצת של הפגיעות בעמוד השדרה.

סגולות העיסוי

– עיסוי רפואי משחרר, מגמיש ומגדיל את טווחי התנועה של השרירים.
– פעולת העיסוי משככת כאבים ומרגיעה את מערכת העצבים הכללית.
– ממריצה את זרימת הדם ואת אספקת חומרי הבניה אל הרקמות הפגועות.
– מפזרת הצטברויות של חומצות חלב וחומרי פסולת שברקמות השרירים.
– בולמת התפתחות דלקות ברקמות הפגועות ומפזרת נפיחויות ושטפי דם.
– מחזקת את הכוח ואת הסיבולת של השרירים, הגידים והרצועות.
– מחזקת את המערכת החיסונית ומעודדת את פעולת מערכת הלימפה.
– משמשת כלי לזיהוי ולפתיחת "חסימות" פיזיות ואנרגטיות בגוף.

יש להדגיש כי רמת ההשפעה של פעולת העיסוי משתנה באופן אינדיבידואלי אצל כל מטופל, או מטופלת ומתבטאת בשיפור רב-מערכתי של כלל תפקודי הגוף מעבר לקבוצת הרקמות המטופלת.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

גדעון מילק / מטפל בכיר D.d.c / בוגר:
מכון וינגייט – מכללת רידמן – .Dorn / גרמניה – עיסוי רפואי אורטופדי / ד"ר יעקבי

The post כאב, כאבים, ההיבט הנפשי appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

למרות שמפרק הברך מסוגל לבצע, רק שתי תנועות בסיסיות: כפיפה ופשיטה בלבד ! ולמרות שתנועתו הסיבובית מוגבלת ביותר – מפרק זה, הינו אחד המפרקים המורכבים והפגיעים ביותר בגוף,  בעיקר בגלל שהוא נושא את עומס רוב משקל הגוף.

מפרק הברך Knee Joint מורכב ממספר מפגשים גרמיים:
1. מפרק ראשי אשר נוצר ממפגש הקצה התחתון של עצם הירך (Femur) עם ראש עצם השוק (Tibia).
2. מפגש גרמי נוסף הנוצר ממפגש של עצם הפיקה (Patella) עם המשטח הקדמי, התחתון של עצם הירך ועם הקצה העליון של עצם השוק.
3. מפרק מישני, הנמצא מתחת למפרק הברך הראשי, נוצר ממפגש של ראש עצם השוקית (Fibula) עם עצם השוק.

הפיקה – Patella

עצם הפיקה הינה עצם חוץ ברכית, המעוגנת למקומה ע"י 2 גידים מייצבים:
ממעל ע"י גיד השריר הארבע ראשי (Quadriceps Tendon) ומתחת ע"י גיד הפטלה (Patellar Tendon) הנאחז בקצהו בבליטת גבששת השוקה (Tibial Tuberosity).

עצם הפיקה חיונית להפעלה אופטימאלית של מפרק הברך ותפקידיה הם:
1. לאפשר תנועה חופשית של מפרק הברך, גם תחת לחץ מכאניים חיצוניים.
2. למנוע חיכוך בין גידי מפרק הברך לבין עצמותיו.
3. הפיקה משמשת כגלגלת וכמנוף המגביר את עוצמת הפשיטה והכפיפה של שריר הארבע ראשי (Quadriceps).

מיניסקוס – Meniscus

המניסקוס (Lateral / Medial Meniscus) הינם זוג כריות סחוסיים המרפדות את מפגש עצמות מפרק הברך המיועדות לבלימת זעזועים, למניעת חיכוך ושחיקה של עצמות המפרק וכן מעניקות למפרק יציבות. מיניסקוס – קרא הרחבה.

רצועות מפרק הברך

במפרק הברך ארבעה רצועות תומכות: שתי רצועות חוץ מפרקיות, צידיות ושתי רצועות תוך מפרקיות, צולבות:

הרצועה הצידית התיכונה – M.C.L / Medial collateral ligament
הינה רצועה חוץ מפרקית המגשרת בצידו הפנימי של הברך בין קצה עצם הירך לבין ראש עצם השוק. רצועה זאת מונעת תזוזת-יתר לצדדים של עצמות המפרק.
הרצועה הצידית החיצונית – L.C.L / Lateral collateral ligament
רצועה חוץ מפרקית, כנ"ל המגשרת בצידו החיצוני של הברך בין החלק התחתון של עצם הירך לבין ראש השוק. רצועה זאת מונעת תזוזת-יתר לצדדים של עצמות המפרק.
רצועה צולבת קדמית – A.C.L / Anterior cruciate ligament
רצועה תוך-מפרקית המחברת בהצלבה את המשטח העליון של עצם השוק עם קצהו התחתון של עצם הירך רצועה זו מונעת תזוזת יתר של עצם השוק לכיוון קדמי.
רצועה צולבת אחורית – P.C.L / Posterior cruciate ligament
רצועה תוך-מפרקית המחברת בהצלבה את המשטח העליון של עצם השוק עם מצטלבת עם קצהו התחתון של עצם הירך. רצועה זו מונעת תזוזת יתר של עצם השוק לכיוון אחורי.

הסחוסים המפרקיים – Articular cartilage

מעטפת הסחוסים התוך-מפרקיים והחוץ-מפרקיים המצפה את קצוות העצמות הנפגשות במפרק הברך משמשת לסיכוך תנועת עצמות המפרק וכן מהווה תשתית אחיזה עבור הגידים והרצועות של המפרק.

גורמי סיכון
מפרק הברך הנושא בעומס רוב משקל הגוף הינו חשוף לנזקים מצטברים בשל מגוון גורמים סיכון:

א. חולשת שרירים והתרופפות גידים ורצועות הגורמות לצמצום או, לחילופין להתרחבות של החלל התוך-מפרקי
ב. חוסר איזון בין כוחות השרירים הרלוונטים המפעילים את המפרק.
ג. פעילות מוטורית קיצונית המתבטאת בשימוש יתר (Overuse) של הרקמות.
ד. אי סדירות של אספקת דם לרקמות המפרק בגלל חסימות במערכת הווסקולארית (היפו-ווסקולריזציה).
ה. הרגלי יציבה לקויים.
ו. דפוסי יציבה ותנועה לקויים עקב חוסר איזון של מנח אגן הירכיים ו/או אסימטריה במבנה הגפיים התחתונות.
ז. משקל יתר של הגוף.
ח. חוסר איזון של כף הרגל.
ט. חבלות וטראומות הנגרמות ע"י גורמים חיצוניים בחיי היום יום.

פגיעות נפוצות במפרק הברך

יש להבדיל בין פגיעות חוץ-מפרקית לבין פגיעות פנים מפרקיות:
1. רוב הפגיעות במפרק הברך מתרחשות ברקמות אשר מחוץ למפרק מאחר והרקמות החיצוניות העוטפות את המפרק אשר כוללת שרירים, רצועות, גידים וסחוסים פגיעה מאד בהיותה חשופה באופן קבוע לעומסי עבודה הגורמים לנזקים ברקמות החיצוניות התומכות בברך אשר מלווה בתהליכים דלקתיים, צבירה של חומרי פסולת ומלווים, בתופעות כאב ונפיחות, לעיתים עד כדי היווצרות מוגבלות תנועה.

2. במקרים אלה, טיפול במגע באמצעות טכניקות עיסוי שונות כגון עיסוי רקמות עמוק ו- עיסוי רפואי אורטופדי אשר עושות שימוש בלחיצות ממוקדות (Friction) בשילוב ביצוע הנעות (Mobilization), הינם כלים יעילים ביותר.

3 . כאשר מופעל לחץ מכאני ממושך על הסחוסים החיצוניים העוטפים את ראשי עצמות מפרק הברך, נוטים הם לפתח תהליכים דלקתיים ונזקים לקשיי תפקוד. האזורים המועדים לכך הם: האזור האנטריורי, סופריורי של עצם השוק בו ממוקמת בליטת גבששת השוק (Tibial tuberosity) וגם האזור המדיאלי של ראש עצם השוק (Medial Tibial condyle). רצפים, שרברבים, פועלי חקלאות וכו' נפגעם באספקטים אלה מאחר והם נשענים ממושכות, בכפיפה מלאה (Full flexion) על קדמת מפרק הברך.

4 . עצם הפיקה (Patella) הכלואה בתוך רקמות חיבור המייצבות אותה במקומה, הינה בעלת טווח תנועה מוגבל וסביבתה הקרובה מהווה אזור בו נוטים להצטבר חומרי פסולת היוצרים נפיחות, סימפטומי כאב ובעיות בתפקוד. במקרים אלה, יש לטפל באמצעות ביצוע הנעות Mobilization) של עצם הפיקה לכל הכיוונים ולחיצות ממוקדות (Friction) סביב עצם הפיקה וסביב מפרק הברך כולו.

5. חוסר איזון בין כוחות השרירים המפעילים את מפרק הברך שכיח, בד"כ בין קבוצת שרירי הארבע ראשי (Quadriceps) לבין שרירי הירך האחורית (Hamstrings). במקרה זה, בתום התהליך הטיפולי במפרק יש להנחות את המטופל לחזק את כוח שרירי הארבע ראשי באמצעות עבודה מול התנגדות עד להשגת יחס כוחות אופטימאלי של 66%-75% כוח עבודה בלבד של שרירי הירך האחוריים לעומת 100% כוח עבודה של שרירי הירך הקדמית – במקביל ובו זמנית, יש לחזק באופן מאוזן (דו צדדי), גם את השרירים המקרבים והמרחיקים של הירך: Tensor facia latae – Gluteus medius – Sartorius – Adductor magnus – Adductor brevis – Adductor longus

6. עקב נטייתו האנטומית הטבעית של מפרק הברך לקרוס לכיוון מדיאלי, יופיעו נזקים לעיתים במניסקוס הלטראלי (Lateral Meniscus) וברצועה ההיקפית התיכונה (M.C.L).

7. בניגוד לצידו החיצוני (לטראלי) של מפרק הברך, בצידו הפנימי (מדיאלי) של המפרק, קיימת קירבה אנטומית יתרה בין הקצה התחתון של עצם הירך לבין ראש עצם השוק, קירבה זאת גורמת, לעיתים לשחיקת הסחוסים התוך פרקיים ולפגיעה במניסקוס הפנימי (מדיאלי) (Medial Meniscus).

8. בפגיעות תוך ברכיות כגון פגיעה בסחוסים התוך מפרקיים או פגיעה במניסקוס, תיתכן הפרשת נוזלים מוגברת אל חלל המפרק וסביבתו הגורמת לנפיחות ולחץ תוך ברכי המלווה בכאב ובמוגבלות בתנועה.

9. לאחר אבחון וודאי של קרע במניסקוס באמצעות אמצעי הדמייה מתקדמים כגון צילומי M.R.I , מיפוי או אולטרסאונד, בד"כ מתבצע תהליך ניתוחי הנקרא "אורתוסקופיה" בו מחדירים סיב אופטי אל תוך חלל המפרק לצורך אבחון מדויק של סוג הפגיעה וכן לצורך שאיבת קרעי רקמות ונוזלים מתוך החלל התוך ברכי.

10. התרופפות או קרע של אחת מהרצועות הצולבות מלווה, בד"כ, בתופעה בלתי רצונית של "רגל בורחת"- חוסר שליטה על פעולת כפיפת הברך. בפגיעה בה מאובחן קרע מלא ברצועה הצולבת, מבוצע ניתוח לשחזור הרצועה. בפגיעה המזוהה כקרע חלקי של הרצועה הצולבת, יש לבצע טיפול שמרני למניעת טיפול פולשני ולשיקום תפקודי הברך ע"י חיזוק השרירים, הגידים והרצועות המפעילות את המפרק.

גדעון מילק

The post מפרק הברך appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.