מה זה סיאטיקה (אישיאס)

סיאטיקה (אישיאס), או 'תסמונת העצב הסיאטי', הינה תופעת כאב וכן הקרנות כאב אשר נוצרות כתוצאה מלחץ, או גירוי של העצב  ה א  ר  ו  ך   ב י ו ת ר   ב ג ו ף   – הוא העצב ה'סיאטי' – Sciatic nerve.

העצב ה'סיאטי' מכיל שלושה שורשי עצבים נפרדים אשר מקור מוצאם בחוליות המותניות L4 – L5 – S1, בגב התחתון.
>שלושת העצבים הנ"ל מתלכדים לעצב אחד מאוחד אשר נפרש במסלול ארוך, החל מן הגב התחתון, עובר דרך ליבת האגן, שרירי העכוז, אחורי הירך, השוק ועד לכף הרגל.

מנגנון הפגיעה של עצב הסיאטי

—  לחץ, או גירוי של שורשי העצבים הנפרדים, עצמם L4 – L5 – S1 במקור מוצאם מעמוד השדרה.
—  לחץ הפועל ישירות על ה'עצב הסיאטי' המאוחד בעת מעברו דרך פתח ה'פורמינה' בין עצם הכסל לבין עצם העצה – Sacrum Greater / lesser sciatic foramens.
—  לחץ הפועל על העצב הסיאטי בעת מעברו מתחת שריר ה 'פיריפורמיס' Piriformis באחורי העכוז.

בעקבות הלחצים הנ"ל יופיעו, בד"כ הפרעות עצביות כגון: תופעות כאב, תחושת 'נימול', 'צריבה' ו/או חוסר תחושה.
>במקרה של החמרה, ניתן לצפות לתופעת כאבים מתגברים אשר מתמקדים באזור העכוז, אחורי הירכיים, השוק האחורי ו/או כפות הרגלים, לרבות חולשת שרירים עד כדי מוגבלות תנועה ברמה משתנה.

לתשומת לב !
>במקרים קיצוניים, תיתכן, חלילה, אף פגיעה בתפקודי מערכות פנימיות כגון: אי-שליטה על פעולת הסוגר בקצה המעי הגס, פגיעה בתפקוד שלפוחית השתן ואף, חלילה פגיעה בתפקוד איברי המין.

סיאטיקה –מנגנון  הפגיעה

מה הם גורמי הסיכון לסיאטיקה אישיאס

הלחץ על העצב הסיאטי וכן התהליך הדלקתי אשר מלווה אותו, נוצרים, בד"כ כתוצאה ממספר גורמים אופייניים, כגון:

א. התכווצות שרירים באזור הגב התחתון, אגן הירכיים, או באזור העכוז עקב שימוש-יתר, מתיחת-יתר, חוסר פעילות גופנית, או עקב מתח נפשי (stress, strain, spasm).

ב. עומס פיזיים, קיצוני, כגון: ריצה מאומצת, קפיצות ונחיתות חוזרניות (כדורסל), דיווש מאומץ על אופניים, טיפוס על מדרון, נשיאת משא כבד, משקל יתר, מתיחה קיצוניות וכד'.

ג. שינויים ניווניים במבנה החוליות, היצרות של המעברים המפרקיים בחוליות בעמוד השדרה, או היצרות של תעלת עמוד השדרה (Spinal stenosis)

ד. תת-פריקה של החוליות (subluxation), או תזוזה, החלקה של אחת החוליות (spondylolisthesis).

ה. L4 – L5 – S1  פריצת דיסק, או בלט דיסק בין-חולייתי (disc herniation).

ו. אספקת דם לקויה לעמוד השדרה – איסכמיה (ischemia).

ז. חוסר איזון שרירי, יציבה לקויה, משקל-יתר, אורח חיים יושבני.

יש לציין, כי רוב רובם של תופעות ה'סיאטיקה' נוצרות עקב התכווצות שרירים קיצונית, או מתיחת-יתר בסביבת מוצאו מעמוד השדרה, או במסלול העצב בדרכו אל איברי היעד.
>רק 6% מכלל מקרי ה'סיאטיקה' נובעים מפגיעה עצבית, נוירולוגית ישירה בעמוד השדרה, בלט דיסק, פריצת דיסק, או סיאטיקה.

האם ניתן לטפל בעצב הסיאטי בטיפול טבעי?

לצורך טיפול בכאבי סיאטיקה, ראשית יש להימנע מביצוע פעולות אשר מגבירות עומסים על האגן ועל עמוד השדרה, כגון: ריצה, קפיצה, הרמת משא כבד וכד'.

הטיפול באמצעות עיסוי רפואי אורטופדי, או עיסוי רקמות עמוק, יעיל מאד לשיכוך תופעות 'סיאטיקה' וכן לבלימת התהליך הדלקתי על-פי הפרוטוקול הטיפולי הבא:

• הרפיית השרירים הסמוכים לעמוד השדרה, מגדילה את המרווח הבין-חוליתי ובכך מפחיתה את הלחץ על הדיסקים ועל שורשי העצבים.
  

  ---

• הרפיית השרירים בקדמת אגן הירכיים וכן הרפיית השרירים בצד האחורי של האגן, מפחיתה את הלחצים הפועלים על 'העצב הסיאטי'
  

  ---

• הרפיית שרירי העכוז ושל שרירי הירך האחוריים מפחיתה את הלחץ הרב אשר יוצר שריר ה- Piriformis על 'העצב הסיאטי' – ראה הסבר מפורט בהמשך.
  

  ---

• שיכוך כאבים באזור הגב התחתון וכן באזור האגן והעכוז מרגיעה את מערכת העצבית הכללית ומפוגגת את התכווצות השרירים אשר כה אופיינית ל'סיאטיקה'.
  

  ---

• הגברת זרימת דם ואספקת חומרי בניה אל הרקמות הפגומות אשר מאיצה את תהליך ההחלמה.
  

  ---

• הפעלה יזומה ומבוקרת של מפרקי האגן והגפיים לצורך הרפיה שרירית ושחזור תפקודי התנועה של הגפיים.

quadriceps streches, groin streches, Psoas streches, iliotibial strechses, squatting

סיאטיקה ושחרור לחץ בין חולייתי

עיסוי רקמות עמוק וכן עיסוי רפואי אורטופדי, הינן שיטות טיפול מרכזיות לשחרור לחצים בין-חוליתיים בעמוד השדרה לצורך שיכוך תופעת הכאב ובלימת תהליכים דלקתיים בסביבת עמוד השדרה.

שחרור הלחץ בין-חולייתי בעמוד השדרה, מתבצע בפועל באמצעות הרפיה ושחרור של רקמות שרירים מכווצות, או רקמות נוקשות בסביבת עמוד השדרה וכן באמצעות הפעלה תנועתית מבוקרת אשר מיועדת ליצור רווחה בין חוליות עמוד השדרה.

מתאים עבור אנשים בעלי אורח חיים יושבני (sedentary) אשר עבודתם מחייבת, בלית-ברירה ישיבה יום-יומית, ממושכת וכמובן, גם עבור ספורטאים הסובלים משמוש-יתר, או מתיחת יתר.

רדיקולופתיה והקשר לסיאטיקה

רדיקולופתיה (Radiculopathy), או "תסמונת שורש העצב", הינה שם רפואי לכלל תופעות של הקרנת כאב עקב כשל בתפקודי העצבוב של שורשי עצבים המסתעפים מחוט עמוד השדרה.

על רקע פגיעה פיזית, לחץ, או גירוי של שורש עצב בסביבת מוצאו מבין חוליות עמוד השדרה, נוצרות תופעות של הקרנות כאב לאורך מסלול העצב וכן פגיעה בתפקודי האיברים הנשלטים על-ידי אותו עצב.
במקביל צפויות הפרעות בתחושה, כגון חוסר תחושה, חולשת שרירים, תחושת נימול, צריבה ועוד.

רדיקולופתיה במדרג חוליות עמוד השדרה

– רדיקולופתיה צווארית (Cervical) – פגיעה בעצבי הצוואר גורמת לתופעות כאב והפרעות תחושה בזרוע, בכתף ועד לאצבעות כף היד.

– רדיקולופתיה מותנית (Lumbar) – מוקד דלקתי ברקמת שורשי עצבים בגב התחתון אשר מקרינה כאב אל אגן הירכים, הירך, השוק ועד לכף הרגל.

– רדיקולופתיה חזית (dorsal) – נדירה יותר, מתרחשת באזור בית החזה וגורמת לתופעות כאב באזור החזה ו/או הצלעות.

מנגנון הפגיעה

איבר המוח אשר מנהל את מערכת העצבים המרכזית, מעביר פקודות לכלל איברי הגוף דרך תעלת חוט השדרה ושלוחות עצבים אשר מסתעפים מבין חוליות עמוד השדרה, קרי שורשי עצבים.
>כאשר שורש עצבים נפגע, נלחץ, או מגורה, נפגעת המוליכות החשמלית של שורש עצב ונוצר, לרוב אפקט של הקרנה עצבית אל איברים מרוחקים הנשלטים על-ידי אותו עצב במחוזות הפריפריה השונים, כפי שיפורט להלן.

 גורמים

– בלט דיסק (Bulging Disc) – הגורם השכיח ביותר
– פריצת דיסק (Herniated Disc) – פריצת נוזל הדיסק
– בלאי וניוון של הדיסק בין-חולייתי (Degenerative Disc Disease)
– שינויים ניווניים במבנה עמוד השדרה (כמו ספונדילוזיס)
– היצרות של המעברים הבין-חולייתיים (Foramen)
– היצרות תעלת עמוד השדרה (Stenosis)
– גידולים, או טראומה באזור עמוד השדרה

מהו תהליך ההחלמה מסיאטיקה

החלמה מתסמונת סיאטיקה, הינה, לרוב תהליך אישי, אינדיבידואלי אשר משתנה מאדם לאדם ותלוי בעיקר בחומרת הלחץ הבין-חולייתי וחומרת הדלקת הפועלת על העצב הסיאטי. להלן פירוט שלבי ההחלמה והזמן המשוער של כל שלב.

שלב 1:

שלב אקוטי אשר מלווה בכאב חד וחריף, לרוב באחד מצידי הגב התחתון וצד האגן – נמשך לרוב 1-2 שבועות ואף יותר.
>במסגרת הטיפול הראשוני, נעשה שימוש בגישה שמרנית, לא פולשנית אשר כוללת מנוחה, בעיקר במנח שכיבה, מניעה מיצירת עומס פיזי על הגוף, כגון הרמת משאות וכן שימוש בתרופות לשיכוך כאבים ו/או תרופות מרשם נוגדות דלקת.
במקרה ומתרחשת החמרה ! מתפשטת תופעת הכאב מאזור הגב תחתון לכיוון מטה, אל הירכיים, הרגליים ועד לכפות הרגליים.

שלב 2:

ירידה הדרגתית בעוצמת הכאב, אך עדיין מלווה בהקרנת כאב לכיוון אזור הגפים – נמשך, לרוב 2-6 שבועות.
במסגרת השיקום, נעשה שימוש בהפעלה תנועתית, מבוקרת, הליכי פיזיותרפיה וכן בעיסוי רפואי אורתופדי לשחרור הלחץ הבין חולייתי .

שלב 3:

נסיגה של תופעות הכאב, "מרכוז" של אזורי הכאב (מפורט להלן) ומתאפשרת חזרה הדרגתית לתפקוד תנועתי – נמשך לרוב 6–12 שבועות.

"מרכוז" של תסמיני סיאטיקה

במצב, בו מתרחשת הטבה, חל מהפך אשר מתבטא בהיפוך כיוון, קרי נסיגה של הכאב לכיוון מעלה, אל מרכז הגוף (ראה ציור).

נסיגה של התסמינים אל אזור מרכז הגוף נחשבת לסימן פיזיולוגי טוב אשר מעיד על שיפור ומוגדר בשפה הרפואית כתופעת "מרכוז" Centralization.
שיפור זה אמור להוביל להערכה רפואית חדשה ואף עשוי לדחות, או ליתר הליך פולשני, מתוכנן.

תופעת ה"מרכוז" מלווה, לרוב בהפחתה של תדירות הכאב, הפחתה בעוצמת הכאב וכן בשינוי אופי הכאב, קרי במקום תופעת כאב חריף, יופיעו, לרוב תחושות עצביות, כגון: עקצוץ, נימול, צריבה, או דקירה, כל אלו סימנים המעידים על הטבה.

בנוסף ! צפויה הרפיה של התכווצויות שרירים בגב ובאגן וכן התחזקות של שרירי הגפים אשר מעידה, גם היא על כך שתסמונת הסיאטיקה, הינה במצב נסיגה.
בתהליך ההחלמה משתפרת התנועתיות הכללית של הגפים וחל שיפור בתפקודי ההליכה של המטופל/ת.
שימוש בעיסוי רפואי, אורתופדי וכן הפעלה תנועתית, מבוקרת Mobilization הוכחו כיעילים לזירוז תהליך ההחלמה והשיקום.

במסגרת אבחון תסמונת הסיאטיקה וכהשלמה לפענוח בדיקות ההדמייה הממוחשבות מסוג CT או MRI מתבצע בקליניקה, גם מבחן SLR, מבחן "הרמת רגל ישרה" אשר משמש להערכה עדכנית של חומרת הפגיעה העצבית בעמוד השדרה המותני.
מבחן זה מתבצע בפועל באמצעות הכבדה יזומה של העומס הפיזי אשר פועל על העצב הסיאטי. מתבצע באמצעות הרמה פאסיבית של רגל ישרה לכיוון למעלה כאשר המטופל/ת נמצע במצב מנוחה, שכיבה על הגב. ראה ציור.

לסיכום! שלבי ההחלמה האופיניים מתסמונת סיאטיקה הם:
א. נסיגה ושיכוך של תופעות הכאב. ב. תהליך של "מירכוז" אזורי הכאב. ג. שיפור התנועתיות של איברי הגוף.
>על פי הסטטיסטיקה המקובלת, נמצא, כי שימוש בגישה טיפולית שמרנית (לא ניתוחית) מובילה בקרב 80% מחולי סיאטיקה לשיפור משמעותי בתוך חודש ימים.

פיריפורמיס / השריר האגסי

לחץ על העצב ה'סיאטי' בעת מעברו דרך סבך שרירי העכוז עלול לייצר במרכז העכוז מוקד כאב 'סיאטי' שכיח, בגלל הלחץ אשר מפעיל שריר העכוז העמוק, שריר ה'פיריפורמיס' Piriformis.

תסמונת פיריפורמיס אשר מקורה בהתכווצות חריגה של שריר ה- 'Piriformis' (השריר האגסי) מתבטאת בתופעת כאב והקרנת כאב אשר דומים ולעיתים, אף זהים לסימפטומים של תסמונת ה- סיאטיקה המוכרת והידועה.

ה'שריר האגסי' אשר שוכן עמוק בתוך סבך שרירי העכוז – תפקידו המרכזי, הוא לתמוך ולייצב את ראש עצם הירך (femur) במקום מפגשה עם האגן, בעיקר בעת ביצוע תנועות הליכה או ריצה.

פעולת השריר האגסי מבצעת תנועה סיבובית של עצם הירך לכיוון חיצוני אשר בולמת תנועת-יתר נגדית של הירך לכיוון פנימה. (הפעלת השריר האגסי מייצרת, גם פשיטה של הירך לאחור וגם הרחקה של הירך כאשר היא כפופה).

מנגנון הפגיעה

התכווצות כרונית של ה'שריר האגסי', יוצרת לחץ על ה'עצב הסיאטי' אשר נמצא מתחת לשריר זה ואשר, לעיתים, אף עובר דרך סבך סיביו.
>לחץ זה פוגע בתפקוד העצבי של ה'עצב הסיאטי', יוצר מוקדים מעוררי כאב באזור מפרק עצה / כסל (Sacroiliac joint) וכן באזור צוואר עצם הירך. בנוסף, יוצר סימפטומים נוירולוגיים, אופיינים, כגון: הקרנת כאב אל הירך והשוק, חוסר תחושה, תחושת 'נימול', 'צריבה', 'עיקצוץ' וכד', לאורך הגפה התחתונה ועד לכף הרגל.

להלן רשימת מוקדים עצביים, שריריים מעוררי כאב – מלבד ה'שריר האגסי' עצמו אשר מקרינים כאב לאורך כל הגפה התחתונה: Qudratus lumborum, Psoas, Gluteus medius, Gluteus minimus, Adductor magnus, Tibialis anterior, Soleus

גורמי סיכון

א. התכווצות שרירים באזור הגב ו/או אגן הירכיים, או באזור העכוז עקב שימוש-יתר, מתיחת-יתר, חוסר פעילות גופנית, או עקב מתח נפשי (stress, strain, spasm).
ב. פריצה או בלט בדיסק בין-חולייתי (disc herniation).
ג. אי-סדירות מבנית של עמוד השדרה.
ד. תת-פריקה של החוליות (subluxation) או תזוזת החלקה של אחת החוליות (spondylolisthesis)
ה. אספקת דם לקויה באזור האגן – איסכמיה (ischemia).
ו. חוסר איזון שרירי, יציבה לקויה, משקל-יתר, אורח חיים יושבני.

'עיסוי רפואי אורטופדי', הינו כלי טיפולי יעיל במיוחד לטיפול בתסמונת ה'שריר האגסי' באמצעות שחרור ההתכווצות של ה'שריר האגסי', עצמו, שחרור נקודות מעוררות כאב, טריגר פוינטס לבלימת התהליך הדלקתי וכן להגברה של אספקת דם וחומרי בניה – לזירוז והאצה של תהליך ההחלמה.

טיפול באמצעות 'עיסוי רפואי אורטופדי' מתאים, הן עבור פגיעות כרוניות, מתמשכות והן עבור פגיעות אקוטיות כגון טיפול לאחר הליך ניתוחי, כירורגי וכן לאחר, חבלה, תאונת דרכים, תאונת עבודה, או עקב פציעת ספורט.
>הטיפול כולל שיקום תפקודי התנועה של הגוף, שיקום רקמות שרירים, גידים והרצועות הפגועות, שיפור כוח וסיבולת של השרירים והמפרקים וכן תיקון דפוסי יציבה ותנועה.

יציבה והקשר לעצב הסיאטי

קיים קשר פיזי מוכח, בין יציבת גוף לקויה לבין תופעות כאב, כגון סיאטיקה.
יציבה לקויה גורמת להגברה של מצבי הסיכון המובילים לפגיעה בשלמות מערך שלד שריר וכן פגיעה בשלמות עמוד השדרה עצמו.

לעומת זאת ! יציבת גוף תקינה ממלאת תפקיד מרכזי, הן בטיפול והן במניעה של בעיות אורתופדיה.
יציבת גוף תקינה חיונית עבור כל מי שמחפש להקל על הכאבים הרודפים אותו.

יציבה תקינה שומרת על מנח תקין של חוליות עמוד השדרה, מפזרת את העומס של משקל הגוף באופן שווה על פני כל מערך שלד שריר וכך ממזערת את הלחץ על רקמות העצבים, לרבות הלחץ על העצב הסיאטי, הוא העצב הארוך ביותר בגוף.

יציבה טובה, הינה תנאי בסיסי לשמירה על תפקוד תקין, לאורך זמן של מערכת התנועה וכמובן למניעה של תופעות כאב, כגון סיאטיקה.
>הכול תודות להפחתת הלחץ על מערך העצבים (Nerve Compression), תודות לשיפור תפקודי השרירים (Muscular Function) וכן לשיפור הזרימה של מחזור הדם (Blood Circulation).

צעדים לשיפור היציבה

מספר צעדים מעשיים לשיפור היציבה אשר עשויים לעשות הבדל מהותי בניהול ובמניעה של תסמונות כאב, כגון סיאטיקה:

1. הקפדה על ישיבה תקינה במסגרת העבודה. בחר בכיסא התומך בקימור הטבעי של עמוד השדרה שלך. הקפד על כפות רגליים במגע מלא, שטוח עם הרצפה, הימנע מהצלבת הרגליים בעת ישיבה.

2. ארגון ועיצוב של סביבת עבודה המותאמת לעקרונות הנדסת אנוש (ארגונומיה). התאם שמושב הכסא שלך יהיה תואם את מימדי גופך. וודא שצג המחשב שלך יהיה בגובה העיניים. שגובה שולחן העבודה תואם את מידותיך. שהמקלדת והעכבר יהיו נגישים, ללא מאמץ.

3. בשגרה של אורח חיים יושבני (ישיבה ממושכת), יש לבצע הפסקות תכופות ממצב הישיבה, כדי להתמתח, לעמוד, לסובב את האגן, להפעיל את הגפיים וכדומה במטרה למנוע נוקשות וכדי להפחית את הלחץ על העצב הסיאטי.
יש להימנע מביצוע תנועות חוזרניות, מזיקות, לרבות הימנעות משימוש-יתר ומתיחת-יתר.

4. חיזוק פיזי של השרירים במערכת שלד שריר. חיזוק שרירי הליבה, שרירי הבטן, שרירי הגב ושרירי האגן תומכים ביציבה טובה ומפחיתים את הסיכון לתופעת סיאטיקה.

5. בדיקה שגרתית של תקינות יציבת הגוף באמצעות תזכורת חזותית ותרגול רצוף (איזון שלד שריר), עשוי לשפר את היציבה.

שאלות נפוצות על סיאטיקה:

האם סיאטיקה מזכה באחוזי נכות?

המוסד לביטוח לאומי פוסק אחוזי נכות עבור נזקים מוכחים, לרבות עבור ירידה בתפקודים.
אפשר לקבל אחוזי נכות כאשר קיימים אחד, או יותר מהממצאים הבאים:

• כאבים כרוניים משמעותיים שאינם חולפים
• מוגבלות תנועה של תפקודי הגב, או הרגלים
• פגיעה עצבית מוכחת, כגון: ירידה בתחושה, חולשת שרירים, תפקודי רפלקסים – מול ממצאים תומכים ב־MRI / EMG
• פגיעה בכושר עבודה, או בתפקודי השגרה היומיים

להלן דוגמאות נפוצות:
– עבור כאבים בלבד, ללא ממצא נוירולוגי, נקבעים, לרוב אחוזים נמוכים, או אפס
– סיאטיקה עם הגבלת תנועה קלה – אחוזי נכות נמוכים
– סיאטיקה עם פגיעה עצבית מתמשכת → אחוזים גבוהים יותר
– פגיעה חמורה, כגון חולשת שרירים משמעותית – נקבעים אחוזים משמעותיים
– נכות זמנית – נקבעת, אם המצב צפוי להשתפר
– נכות צמיתה – נקבעת,רק, אם מדובר במצב קבוע ויציב

מה משפיע מאוד על קביעת אחוזי נכות ?
>- תיעוד רפואי רצוף
– חוות דעת מטעם אורטופד, או נוירולוג
– תוצאות בדיקות הדמיה אבחנתיות
– השפעה שלילית על תפקודי עבודה

כמה זמן לוקח להתאושש מאישיאס / סיאטיקה?

משך ההחלמה מאישיאס / סיאטיקה משתנה מאדם לאדם ותלוי בשלושה גורמים:
א. זיהוי הגורם הפיזי של הבעיה / מנגנון הפציעה ב. אבחון של חומרת הבעיה, ג. אופן הטיפול בבעיה / גישה טיפולית נכונה וכפי שיפורט להלן.

אישיאס / סיאטיקה קל עד בינוני
– שיפור במצב מורגש תוך שבועיים–4 שבועות
– לעיתים חולף, גם ללא טיפול מיוחד, תודות למנוחה ותרגול מתאים

אישיאס על רקע בלט / פריצת דיסק
– שיפור הדרגתי תוך 6–8 שבועות
– אצל חלק מהאנשים ההחלמה נמשכת עד 3 חודשים

אישיאס ממושך / כרוני
– אם הכאבים נמשכים מעל 3 חודשים, ההחלמה איטית יותר ודורשת טיפול ממושך

מה משפיע על משך ההחלמה ?
>- זיהוי הפקטור אשר לוחץ על העצב: שינוי משמעותי במבנה הדיסק הבין-חולייתי, היצרות תעלה, התכווצות קלינית של שריר הפיריפורמיס וכו'
– עוצמת הכאב, הקרנת כאב, שיבוש עצבי / נימול, או חולשת שריר
– גיל, כושר גופני, משקל
– רצף הטיפול, רצף התרגול העצמי, הימנעות מנשיאת עומסים מזיקים

מתי צריך לפנות לרופא בדחיפות?
>- החמרה קיצונית בעוצמת הכאב
– חולשה קיצונית של שרירי הרגליים, נפילת כף רגל
– אובדן שליטה על מתן שתן, או יציאות

האם קור, או חום מקלים על כאבי אישיאס / סיאטיקה?

כן ! קור, או לחילופין חום עשויים להקל במידה מסוימת על כאבי אישיאס / סיאטיקה – בתנאים הבאים:

• קור – מתאים, בעיקר בשלב האקוטי, החריף לצורך שיכוך כאבים, שיכוך של דלקת מקומית וכן לפזור נפיחות מקומית.
  >באמצעות הצמדה קומפרס קוביות קרח על מוקד הכאב, או על מוקד דלקת למשך 25-30דקות, עד 3 פעמים ביום
• חום – מתאים, בעיקר למצב כרוני, מתמשך לצורך הרפיית שרירים מכווצים, לשיפור זרימת דם והרגעה עצבית עבור שרירי גב וישבן. ניתן להשתמש בכרית חימום, סדין חשמלי, או מקלחת חמה.

האם אישיאס / סיאטיקה עלול לגרום לנזק, אם לא מטפלים בו?

כן ! חוסר טיפול בתסמיני אישיאס / סיאטיקה עלול לגרום לנזק באופנים הבאים:

• הכבדה של הלחץ המכאני על שלוחות העצבים
• החרפה של תופעות הכאב והחמרה של הקרנת כאב אל הגפיים
• החמרה של הפרעות עצביות, כגון נימול / תחושת שריפה / תחושת זרמים
• החמרה של תופעות חוסר תחושה, ברגל, או בכף הרגל
• ירידה בתפקודי הגפים התחתונות, חולשה שרירית, כגון צניחת כף רגל
• רפלקסים תנועתיים מוחלשים

מתי יש לפנות מייד לרופא / לחדר מיון עקב מצב חירום ?
>- אובדן שליטה על מתן שתן, או ירידה בתפקודי סוגרים (שלשול, עצירות)
– חולשה קיצונית ומהירה של תפקודי הגפיים
– אובדן תחושה באזור המפשעה / איברי המין

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

המאמר עודכן בתאריך 12/01/2026

כותב המאמר: גדעון מילק – מטפל בכיר O.d.c

חלק ממסלולי ההתמחות שלי:

מכללת רידמן, תל-אביב (Deep tissue massage therapy)
המכללה לעיסוי רפואי / ד"ר יעקובי – (Orthopedic medical)
מכון ווינגייט, נתניה (Spinal column pathology & therapy)
Dorn Method, Germany – שיטת דורן (איזון שלד / שריר)
שיקום תנועתי אורטופדי / פאשיקום (Trigger points therapy)

The post סיאטיקה (עצב הסיאטי) appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

The post פציעות ספורט appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

התכווצות שרירים במערכת התנועה של הגוף
כידוע ! מערכת התנועה של גופנו פועלת באמצעות עבודת שרירים המבצעת פעולת כיווץ, או הרפיה של סיבי השרירים.
מלבד הכושר לנוע ממקום למקום, מערכת התנועה מספקת לנו כישורי הישרדות חיוניים, כגון: הכושר לנוס מפני סכנה, הכושר לרדוף ציד, להגיש מזון לפה וכד'.

מעבר לכל ! תפקידה העליון של מערכת התנועה, היא הבטחת זרימה רצופה של נוזל הדם אל כל איברי הגוף באמצעות אותה עבודת התכווצות והרפיה של השרירים.

התכווצות שרירים

יש להבדיל, בין מצב המוגדר 'עווית שרירים' cramp, או 'התכווצות כרונית' Spasm, בה מתרחשת התכווצות בלתי נשלטת, לא נורמטיבית אשר מלווה, בד"כ, גם בתופעות כאב, כאבים ולעיתים, אף במוגבלות תנועה ברמה משתנה.

• להבדיל ! ממצב מנוחה רגיל, בו מתח השרירים בגוף, הינו מינימלי בלבד – לצורך הפעלה ספונטנית של מערכת הנשימה, זרימת דם, עמידה, יציבת גוף וכו'.
• להבדיל ! ממצב עבודה פיזית רגילה, בו אנו מפעילים את שרירי הגוף באופן רצוני, נשלט  ומבוקר.

התכווצות שרירים ותופעות כאב

התכווצות שרירים ותופעת כאב, הינם צמד סימפטומים הכרוכים אחד ברעהו – דהיינו כאשר קיימת התכווצות שרירים, היא יוצרת בסופו של יום, גם מצב של תופעת כאב ולחילופין מצב של תופעת כאב, יוצרת תופעה של התכווצות שרירים – מעין "מעגל קסמים" אשר ניתן לעצירה רק ע"י נטרול אחד ממחולליו.

ראוי לציין, כי הגורם הישיר להתכווצות שרירים, לרבות תופעת כאב, כאבים, הינו, שיבוש כימי, עצבי אשר מתרחש במנגנון העצבי התוך-שרירי, המקומי ו/או, לחילופין שיבוש נוירולוגי אשר מתרחש במערכת העצבים המרכזית, כפי שיפורט להלן.

התכווצות שרירים – פתולוגיה

רקמות השרירים בגופנו מאורגנות בצורה של סיבים ארוכים וגמישים, בעלי תכונה אלסטית אשר מתבטאת ביכולת: א. להתכווץ ולהתקצר ב. להרפות ולהתארך.

כאשר רקמת החיבור אשר עוטפת את השרירים, קרי מחתלת ה'פאשיה', סובלת ממצוקה כגון: 'שימוש-יתר', או מחסור בנוזלי סיכה, היא נוטה להתכווץ ולכלוא בתוכה את השרירים. התכווצות ה'פאשיה' משפיעה לרעה על תפקודי השרירים, גורמת ל'התקצרות' של השרירים, לצמצום טווחי התנועה של השרירים וכן ליצירה של מוקדים מעוררי כאב (Trigger points).

גורמי סיכון

• שימוש יתר (Over use) – ביצוע תנועות שרירים חוזרניות, מזיקות, קרי (RSI Repetitive strain injuries) וכן עייפות שרירים כרונית, מתמשכת.
  

  ---

• מתיחת יתר (Strain) – פעילות מוטורית, אינטנסיבית אשר יוצרת קרעים מיקרוסקופיים בשרירים ו/או בגידים.
  

  ---

• התייבשות והידבקות של רקמות הפאשיה Fascia  אשר משבשת את פעולת מנגנוני התנועה העצביים, הקיימים בסיבי השרירים.
  

  ---

• חוסר פעילות פיזית ממושכת, אספקת דם לקויה (איסכמיה), תהליכי דילדול (אטרופיה), חילוף חומרים לקוי (הפרעה מטאבולית), מחסור בנוזלים בגוף.
  

  ---

• אי סדירות, עצבית, נוירולוגית – לחץ על שלוחות עצבים, לרוב בנקודת המוצא של שורשי העצבים, או היצרות של תעלת עמוד השדרה.
  

  ---

• חוסר איזון מינרלי, כגון: מחסור של אלקטרוליטים בדם (מלחים בדם), מחסור באשלגן, סידן ו/או מגנזיום וכן מחסור בויטמינים, בעיקר ויטמין E.
  

  ---

• השפעת לוואי של תרופות המאזנות את רמת לחץ הדם עלולות לגרום לירידה גדולה בריכוז האשלגן ולהוביל להתכווצויות שרירים חוזרות.
  

  ---

• יציבה לקויה, דפוסי תנועה לקויים, או מבנה שלד לא מאוזן, מובילים לחוסר איזון של מערכת התנועה ולתופעות של התכווצות שרירים.
  

  ---

• חבלה, לחץ מכאני נקודתי, מחלה ממושכת, מתח נפשי (סטרס), מצבי חרדה ודכאון מובילים לרוב להתכווצות שרירים.
  

  ---

• הצטברות מוגברת של חומצת חלב (Lactic acid) ברקמות השרירים.

הגישה הטיפולית הטבעית

'עיסוי רפואי אורטופדי' ו'עיסוי רקמות עמוק' פועל על רקמות השרירים הפגועים וכן על מכלול המפרקים של הגוף. מיועד לטיפל בעיות כאב, כאבים, בעיות גב וצוואר, גפים ועל כלל בעיות אורטופדיה של מערכת התנועה.

בתהליך הטיפולי מתבצעת הפעלה תנועתית, מבוקרת של השרירים והמפרקים לצורך שיחזור תיפקודי התנועה של הגוף ולזירוז ההחלמה של השרירים והמפרקים הפגועים (Mobilization).

'עיסוי רפואי אורטופדי'

כלי טיפולי ראשון במעלה לטיפול ברקמות פגועות כגון: שרירים (גידים ורצועות) ועל מערך המפרקים. נועד לשיכוך תופעות כאב ולהאצה של תהליך ההחלמה (קרא הרחבה).

'עיסוי רקמות עמוק'

פועל על הרבדים העמוקים של השרירים הפגועים, משיג הרפיה של השרירים המכווצים, משכך תופעות כאב, מזרז החלמת שרירים ותומך בשיקום תפקודי התנועה (קרא הרחבה).

כל זאת בתהליך הדרגתי וטבעי המותאם לדינאמיקה המוטורית של הגוף ולסף הכאב של כל מטופל או מטופלת.

ל ה י פ ר ד. . . מהכאב !  אנטי כאב קליניקה

גדעון מילק / מטפל בכיר O.d.c / בוגר:
מכון וינגייט – מכללת רידמן – .Dorn / גרמניה – עיסוי רפואי אורטופדי / ד"ר יעקבי

The post התכווצות שרירים appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

הפגיעות הנפוצות ביותר במנגנון שלד שריר, קרי מערכת התנועה של גופנו – הינן פגיעות ברקמות שרירים, גידים, רצועות וכמובן פגיעה במערך המפרקים. (Musculoskeletal Disorders)

פגיעות אלה נגרמות בדרך-כלל עקב דפוס תנועה לקוי, דפוס עבודה לקוי, או חבלה אשר מסווגות על-פי הקטגוריות הראשיות הבאות:

1. עומס-יתר (overuse / overload) – נזק כרוני, מצטבר.
2. טראומה (trauma) – נזק אקוטי, חבלה.

ועל-פי הפירוט הבא:

1.  פעילות הכרוכה בביצוע תנועות חוזרניות היוצרות מתיחת-יתר ואף קריעה של סיבי השרירים, הגידים (Repititive strain ingury – RSI)

2.  שהייה ממושכת בתנוחת גוף לא טבעית, סטאטית, לאורך זמן

3.  עומס-יתר ממוקד הפועל על גבי  רקמה רכה כגון: גיד, רצועה, שריר

4.  חסך כרוני של תנאי מנוחה לאחר ביצוע מאמץ פיזי ממושך, או בעקבות מאמץ נפשי

אבחון
אבחון של אי-סדירות במנגנון שלד / שריר יתבצע ע"י מטפל בכיר או רופא אשר בוחן את הסימפטומים ואת מנגנון הפציעה באמצעות נוהל טסטים מוטוריים, טסטים ניורולוגיים וכן טסטים תחושתיים אשר מזהים את סוג הפציעה ואת חומרת הפגיעה אצל המטופל/ת.
כמו כן נעזר המטפל בממצאים של בדיקות מעבדה, צילומי הדמיה מתקדמים וכן בבדיקות אבחנתיות אחרות לשלילה ו/או לביסוס האבחון.

סימפטומים אופייניים:
כאב – תופעת הכאב הינו התסמין הנפוץ ביותר המלווה בעיות במנגנון שלד שריר של גופנו. הכאב עלול להיות מתון או חריף, מקומי או קורן, ממוקד או היקפי ומפוזר. כאב אקוטי הינו כאב חד וחריף יופיע, בד"כ בסמוך לזמן לאירוע הפגיעה, לעומת כאב המוגדר כאב כרוני העלול להמשך לאורך זמן.

דלקת – נוכחות דלקת כל-שהיא במנגנון זה תלווה בנוסף לתופעת כאב, גם בנפיחות, חום, אודם ולעיתים, גם במוגבלות תנועה.
דלקות מפרקים הינם גורם שכיח לאי-סדירות במנגנון שלד שריר וקיימים סוגים שונים של דלקות מפרקים כגון: אוסטיאוארתריטיס, ראומטואיד ארתריטיס, דלקת מפרקים זיהומית ועוד.

מוגבלות תנועה – פגיעה ברקמות הרכות ו/או הקשות של מנגנון שלד שריר, תופעת כאב, דפוסי תנועה לקויים ו/או חולשה של רקמות שרירים, גידים ורצועות יובילו בד"כ לתפקוד מוגבל של המפרקים ולצימצום טווחי התנועה של השרירים.

גדעון מילק

The post פגיעות שלד שריר appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.