מה זה בלט דיסק l4 l5

חוליות גב תחתון l4 l5, הינן שתי החוליות האחרונות בתחתית עמוד השדרה – הוא האזור המותני (Lumbar). המבנה הפיזי, האנטומי של חוליות האזור המותני, הינו מבנה אנכי, שברירי ולכן, הינו  צפוי לבעיות אורטופדיה, כגון: פריקת חוליות, פריצת דיסק, בלט דיסק, סיאטיקה ועוד.

למה הכאב של בלט דיסק l4 l5 כל כך משפיע על היום יום

התפקוד השגרתי, היום-יומי של החוליות המותניות כרוך, תמיד במאמץ פיזי, עוצמתי בגלל הסיבות הבאות:
א. חוליות l4 l5 פקדות כציר תנועה מרכזי של כל הגוף והן נושאות את כל עומס משקל פלג הגוף העליון
ב. חוליות l4 l5 חשופות לנזקים עקב התנועה הסיבובית הרחבה של מפרקי האגן, לרבות תנועות כפיפה ופשיטה (קדימה, אחורה) וכן תנועת הטיה לצדדים (ימינה, שמאלה), כמפורט בציור.

נזקים בחוליות l4 l5

העומס הפיזי הרב הפועל על החוליות המותניות, תנועת היתר שלהן וכן המבנה השברירי שלהן, חושפים את האזור המותני לפציעות תכופות ולנזק מצטבר.
המבנה הפגיע של החוליות מהווה, כאמור מקור לבעיות אורטופדיה שונות, כגון: בלט דיסק, ו/או פריצת דיסק אשר מלוות בדרך-כלל בתופעות כאב, כאבים, כאב מוקרן ולעיתים אף למוגבלות תנועה ברמה משתנה.

גורמים לפגיעה בעמוד השדרה המותני:

• התכווצות כרונית, ממושכת או התכווצות קיצונית, ספונטנית של שרירים במערך שלד / שריר, או לחילופין מתיחת-יתר של השרירים.
  

  ---

• צמצום או קריסה של המרחב הבין-חולייתי בעמוד השדרה, שינויים ניווניים במבנה הדיסקים ובמבנה החוליות של עמוד השדרה, לחץ מכאני מצטבר, עומס-יתר, שחיקה של הדיסקים ו/או החוליות, תזוזה, החלקה, סטייה, או תת-פריקה של החוליות.
  

  ---

• ביצוע תנועה קיצונית תחת עומס כגון סיבוב קיצוני ו/או כפיפה, בו-זמנית של הגוו, כפיפה של הגוו במצב בו הברכיים ישרות ונעולות, הרמת משא כבד וכו'.
  

  ---

• מנח בלתי מאוזן של כפות הרגלים אשר יוצר נטייה של עמוד השדרה.
  

  ---

• ביצוע תנועות חוזרניות אשר גורמות למתיחת-יתר ו/או שמוש-יתר של השרירים התומכים במבנה עמוד השדרה.
  

  ---

• רטט רכב בעת נהיגה במנח ישיבה לאורך זמן, יוצר לחץ מזיק, מצטבר על החוליות ועל הדיסקים של עמוד השדרה המותני.
  

  ---

• חולשת שרירים, אורח חיים יושבני, משקל-יתר, דפוס יציבה/תנועה לקוי.

איך רדיקולופתיה מותנית קשורה לבלט דיסק l4 l5

רדיקולופתיה מותנית Lumbar Radiculopathy, הינה פגיעה עצבית אשר נובעת מלחץ או גירוי חריג של שורשי עצבים באזור המותני של עמוד השדרה.
רדיקולופתיה מותנית מובילה, לרוב לתופעות כאב, הקרנת כאב, חולשת שרירים, חוסר תחושה ולעיתים, אף למוגבלות תנועה ברמה משתנה.
האי סדירות העצבית מתרחשת ברקמות שורשי העצבים L4  L5  S1, בסמוך למוצאם מבין חוליות עמוד השדרה / חוט השדרה.

תופעות הכאב ושאר התסמינים עלולים להקרין ולהשפיע תחושתית ו/או תנועתית על איברי גוף מרוחקים אשר מעוצבבים על ידי אותם שורשי עצבים.
לצורך הדגמה:
א. רדיקולופתיה צווארית עלולה לגרום לתופעות כאב וחולשה בגפיים העליונות.
ב. רדיקולופתיה מותנית עלולה לגרום לתסמינים לאורך הגפיים התחתונות, הפרעות בתפקודי שלפוחית השתן, מערכת העיכול, או מערכת איברי המין.

הגישה הטיפולית השמרנית

הטיפול הראשוני המומלץ לטיפול ברדיקולופתיה מותנית, הינו, כמובן טיפול לא פולשני, שמרני אשר נועד לשכך את תופעות הכאב ולשחרור הלחץ הפועל על שורשי העצבים בעמוד השדרה.

רצוי שהטיפול השמרני יהיה מלווה במספר שינויים באורח החיים אצל המטופל/ת, כגון:

א. מנוחה פיזית וכמובן הפסקה של אותה פעילות אשר מחוללת את הנזק, כגון הימנעות מהרמת משאות כבדים בשגרת העבודה, או הימנעות מהכבדה ועומס -יתר בפעילות הספורט, הימנעות מביצוע ריצה, או דיווש על אופניים.
ב. ירידה במשקל הגוף מפחיתה את העומס על עמוד השדרה.
ג. הרפיה של שרירים מכווצים והרפיה של המתח הנפשי.
ד. טיפול פיזיותרפיה, הידרותרפיה וכמובן טיפול באמצעות עיסוי רפואי.

שיקום פיזי

שחרור הלחץ בין-חולייתי, הינו תהליך טיפולי טבעי אשר מתבצע בפועל, גם באמצעות עיסוי רפואי אורתופדי לצורך  שחרור התכווצויות שרירים בסביבת עמוד השדרהליצירת רווחה בין חוליות עמוד השדרה.

המאמר עודכן בתאריך 22/10/2025

כותב המאמר: גדעון מילק – מטפל בכיר O.d.c

חלק ממסלולי ההתמחות שלי:

מכללת רידמן, תל-אביב (Deep tissue massage therapy)
המכללה לעיסוי רפואי / ד"ר יעקובי – (Orthopedic medical)
מכון ווינגייט, נתניה (Spinal column pathology & therapy)
Dorn Method, Germany – שיטת דורן (איזון שלד / שריר)
שיקום תנועתי אורטופדי / פאשיקום (Trigger points therapy)

The post בלט דיסק l4 l5 appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

בלט דיסק – נזקים

הלחץ על שורשי העצבים ו/או על חוט השדרה, עצמו, מוביל לפגיעה בתפקודי התנועה של הגפיים, העליונות, או התחתונות – אך, יתרה מכך ! עם התגברות הלחץ, עלולה להתרחש הידרדרות אשר פוגעת, גם בתפקודים של איברים, פנימיים, כגון: תפקודי לב / ריאה, תפקודי מערכת העיכול, מערך הסוגרים, שלפוחית השתן ואף בתפקוד של איברי המין.

בלט דיסק (disc bulge), או פריצת דיסק נוצרים, לרוב עקב בלאי של כרית הדיסק הבין-חולייתי, על רקע צמצום החלל האנטומי, הבין-חולייתי.

שינויים אלה מובילים, כאמור ללחץ מכאני, מזיק על שורשי העצבים בסביבת מוצאם מבין החוליות – לחץ אשר פוגע במוליכות החשמלית של שלוחות העצבים ומתבטא, כאמור בתופעות כאב, הקרנת כאב עד למוגבלות תנועה ברמה משתנה.

במקביל ! מתרחשות הפרעות עצביות, תחושתיות כגון: 'נימול', 'עיקצוץ', 'שריפה', או לחילופין תופעות של חוסר תחושה ו/או חולשה של שרירים אשר הינן הפרעות נוירולוגיות הנלוות לפתולוגיות כגון בלט דיסק, פריצת דיסק, או סיאטיקה.

מה הפתרון ?

הטיפול המועדף עבור בעיות גב וצוואר, כגון בלט דיסק ו/או פריצת דיסק, הינו, כמובן טיפול לא פולשני ! תחילה ! טיפול שמרני, טבעי אשר מכוון בראש ובראשונה להפחתת הלחץ המזיק הפועל על שורשי העצבים.

שחרור הלחץ הבין-חולייתי בעמוד השדרה באמצעות הגדלה טבעית של המרווח המפריד בין חוליה לחוליה – מפחית את הגירוי העצבי של שורשי העצבים, בולם את התהליך הדלקתי בעמוד השדרה ומשכך את הכאבים האופיינים, הנלווים לפתולוגית בלט דיסק, פריצת דיסק ו- סיאטיקה.

יתרה מכך ! הגדלה של המרווח אשר מפריד בין חוליה לחוליה מאיצה את ההחלמה של הרקמות הפגועות ולעתים, אף מאפשרת נסיגה טבעית של בליטת הדיסק (בלט דיסק), או נסיגה של הנוזל הזולג.

שחרור לחץ בין-חולייתי

הליך שחרור הלחץ הבין-חולייתי (לא ניתוחי !) מתבצע בפועל באמצעות הרפיה והגמשה של הרקמות המכווצות בסביבת עמוד השדרה, כגון שרירים מכווצים, גידים ורצועות, כל זאת, כאמור לצורך הגדלה טבעית והדרגתית של המרווח הקיים בין חוליה לחוליה.

שחרור ה'לחץ בין-חולייתי' מתבצע בפועל באמצעות טכניקה טיפולית טבעית, בדוקה, כגון: עיסוי רפואי אורטופדי, ו/או עיסוי רקמות עמוק, לרבות הפעלה תנועתית, מבוקרת של השרירים והמפרקים.

הצלחתן הרבה של שיטות הטיפול במגע, כגון: עיסוי רפואי אורטופדי, או עיסוי רקמות עמוק לפתרון בעיות כאב ובעיות אורטופדיה, מיוחסת לניצול החכם אשר עושות שיטות אלה בתכונות הריפוי הטבעי של גופנו.
הטיפול הטבעי משחרר את המטופל/ת משימוש במשככי כאבים וכן מבטל, לעתים קרובות את הצורך בהתערבות פולשנית, מתוכננת כגון ניתוח, או הזרקה בין-חוליתית.

ל ה י פ ר ד. . . מהכאב !   אנטי כאב קליניקה

גורמי סיכון לבלט דיסק

הדיסק הבין-חולייתי אשר משמש כמו 'כרית ריפוד' – יוצר מרווח הפרדה חיוני בין חוליה לחוליה, כדי לאפשר תנועה חופשית של מפרקי החוליות וכן משמש כ"בולם זעזועים" לצורך הגנה על שלמות עמוד השדרה מפני עומסים קיצוניים.

לעיתים ! כתוצאה מעומס יתר ולחץ מכאני על כרית הדיסק נוצרת, חריגה בולטת של דפנות הדיסק כלפי חוץ, בד"כ לכיוון אחורי ו/או לצדדים.
לעיתים ! תחת לחץ קיצוני, אף נפרצת מעטפת הדיסק והנוזל הג'לטיני אשר בתוכו, פורץ מבין סיבי המעטפת אל סביבת חוט השדרה ושורשי העצבים.
בלט דיסק, או פריצת דיסק גורמים ללחץ ישיר על חוט השדרה ו/או על שורשי העצבים. לחץ זה יוצר תהליך דלקתי, מקומי אשר פוגע בתפקודי העצבים וכאמור יוצר תופעות כאב והקרנת כאב.

גורמי סיכון עיקריים:

התקצרות, או התכווצות קיצונית של שרירים בסביבת חוליות עמוד השדרה.

צמצום, או קריסה של המרחב הבין-חולייתי ו/או שינויים ניווניים בדיסק הבין-חולייתי.

שינויים מכאניים במבנה עמוד השדרה כגון: סטייה, החלקה, או פריקה של החוליות.

ביצוע תנועה קיצונית תחת עומס כגון: סיבוב ו/או כפיפה, בו זמנית של הגוו.

חולשת שרירים, משקל-יתר, חבלה וכמובן דפוס יציבה, או דפוס תנועה לא תקין.

הטיפול התרופתי הקונבנציונלי הנפוץ לבלט דיסק גב תחתון / עליון

לצורך בלימת התהליך הדלקתי משתמשת הרפואה המערבית בתרופות נוגדות דלקת כגון: אטופן, ארקוקסיה, וולטרן וכן בהזרקה  של סטרואידים, ישירות אל סביבת תעלת עמוד השדרה, לרבות שימוש תכוף בפורמולות לשיכוך כאבים כולל נגזרות שונות של מורפין / אופיואידים.

מסתבר, כי הטיפול התרופתי, הינו המענה, הכמעט אוטומטי של מערכת הבריאות המקומית עבור בעיות כאב כרוניות אשר נובעות מפתולוגיות עמוד שדרה, כגון: בלט דיסק, או פריצת דיסק וכו'.

מסתבר, כי תרופות לשיכוך כאבים ו/או דיכוי דלקת, אומנם מספקות הקלה זמנית ואף מסייעות בניהול המחלה אך, לצערנו, הן אינן מספקות מענה אמיתי לפתרון שורש הבעיה וכהוכחה לכך- די אם נפסיק להשתמש בתרופות לפרק זמן קצר – אז, קרוב לוודאי שהכאבים יופיעו שוב.

מעבר לתלות הלא רצויה בתרופות וכימיקלים, דאגתנו נתונה לתופעות לוואי מזיקות אשר מופיעות עקב שימוש ממושך במשככי כאבים.
ד"ר חיים-משה אדהאן, מנהל היחידה לשיקום כאב במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר: "בישראל היום, יותר אנשים מתים מתופעות לוואי של השימוש בתרופות לדיכוי כאב, מאשר בתאונות דרכים או בפעילות טרור". לא יאמן !

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

בלט דיסק – אנטומיה

מערכת העצבים המרכזית:
כידוע ! חוט השדרה הינו המשך ישיר של מערכת העצבים המרכזית המתחילה במוח (גזע המוח) ומשם ממשיכה במורד תעלת עמוד השדרה, לאורכם של מעברים חלולים הקיימים במרכזם של 19 חוליות עמוד השדרה העליונות.
מערכת העצבים ההיקפית:
שורשי העצבים אשר מסתעפים אל מחוץ חוט השדרה, חולפים דרך המרווחים שבין חוליות עמוד השדרה, ממשיכים אל איברי היעד השונים ויוצרים את מערכת העצבים ההיקפית (פריפריאלית) אשר מעצבבת את כל איברי גופנו.

חוליות צוואריות

בלט דיסק, או פריצת דיסק שכיחות בעמוד השדרה הצווארי, בין חוליות C1-C7 אשר עלולים להקרין כאב ו/או לפגוע בתפקודי שרירים באיזור הצוואר, חגורת הכתפיים, הזרועות, האמות וכפות הידיים.

חוליות מותניות

בלט דיסק, או פריצת דיסק השכיחות בין החוליות המותניות L1-L5 / S1 עלולים ליצור, מלבד פגיעה בתפקודי הגפיים התחתונות, גם פגיעה בתפקודי איברים פנימיים כגון מערכת העיכול, שרירי הסוגרים, שלפוחית השתן, איברי המין ועוד.

לתשומת לב !  ירידה משמעותית בכוח של שרירי הגפיים התחתונות, צניחת כף רגל, פגיעה בתפקודי הסוגרים או חוסר תחושה קיצוני בגפיים מעידים על פגיעה עצבית משמעותית המחייבת התערבות רפואית דחופה לביטול מיידי של הלחץ הפועל על העצב.

להבדיל מן הרפואה השמרנית, האלטרנטיבית – ברפואה הקונבנציונלית, ההליך הכירורגי המקובל מתבצע, בד"כ על-ידי חדירה לסביבת העצב דרך חתך או חריר בגב המטופל לצורך סילוק רקמות הדיסק אשר לוחצות על העצב על-ידי טכניקות של כריתה, שאיבה, צריבה או איוד.
בתהליך הטיפולי הניתוחי, מבוצע, לעיתים קיבוע מכאני של החוליות ליצירת מרווח יציב בין החוליות וכן נהוג להשתמש בטכניקות מתיחה שונות לצורך ריווח בין החוליות להקלת הלחץ על העצב.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

איך לאבחן בלט דיסק

אבחון מדויק של פתולוגיות עמוד שדרה, לדוגמא: אבחנה מבדלת בין בלט דיסק לבין פריצת דיסק, הינה לפעמים משימה די חמקמקה, אפילו עבור אנשי מקצוע מובהקים, כגון אורטופדים, נוירוכירורגים, רדיולוגים ועוד'.
כיום, תודות לטכנולוגיות הדמיה מתקדמות (רדיולוגיה אבחנתית) וכן תודות לפרוטוקול הגדרות מפורט מטעם איגוד הרופאים בארה"ב אפשר להתמודד בהצלחה רבה עם אתגר חיוני זה.

אם כך, יש להגדיר תחילה: מהו דיסק תקין ?
עקרונית, דיסק תקין שומר על צורתו הפיזית, המקורית, ללא שינויים אנטומיים, ללא חריגה מגבול השטח המקורי של הדיסק וכמובן, ללא ממצאים של חבלה (טראומה).

בלט דיסק (disc bulge) מוגדר כמצב בו, אומנם מתקיימת חריגה כלפי חוץ של חומר הדיסק (עד 25%) אל מעבר לגבול הדיסק,  אך המסה החורגת, עדיין מחוברת בצורה היקפית אל בסיס מבנה הדיסק (ציור 2.)

רדיולוגיה אבחנתית

כיום ניתן לאבחן בצורה מדויקת פתולוגיות / אי-סדירות במבנה הדיסק באמצעות טכנולוגיות מגוונות של רדיולוגיה אבחנתית (דימות) כולל פיענוח ממוחשב של סריקות הדמייה מסוג MRI, או CT (טומוגרפיה / תהודה מגנטית) עבור כל המקטעים השונים של כלל עמוד השדרה.

לסיכום ! מנגנון המחלה האופייני, מקורו בזליגה / דחיקה של הדיסק אל מחוץ למקומו המקורי. כך נוצר לחץ מכאני על שורשי העצבים אשר מלווה, בד"כ בתגובה דלקתית מקומית, בתופעות כאב, הקרנות כאב, חולשת שרירים ולעיתים, אף במוגבלות תנועה ברמה משתנה.

איך זה קשור לתסמונת זנב סוס

חטיבת שורשי עצבים אשר מסתעפת מן החוליות המותניות הראשונות L1, L2, לכיוון למטה – משלימה בגב התחתון את המסלול העצבי של חוט השדרה ושל כלל מערכת העצבים המרכזית בגוף.

בשל דמיונה הרב של חטיבה עצבית זאת לזנב חיה, היא מכונה "זנב סוס" Cauda equina ומכאן, גם שמה של הפתולוגיה "תסמונת זנב סוס" – "Cauda equina syndrome".
העצבים של "זנב סוס" אחראים על תפקודי הגפיים התחתונות, על תפקוד שלפוחית השתן, מערכת העיכול וכן על מערכת איברי המין.

"תסמונת זנב סוס", הינו מצב חירום רפואי נדיר, יחסית אשר מתרחש בדרך כלל עקב שינוי פיזי חריג במבנה החוליות המותניות, היצרות החלל הבין-חולייתי, או עקב בלט דיסק, לרבות פריצת דיסק אשר לוחצים על שורשי העצבים.

"תסמונת זנב סוס" מלווה, בדרך-כלל בתופעות כאבים באזור הגב התחתון וברגליים, חוסר תחושה באזור מפגש הרגלים (פרינאום), לרבות תפקוד לא תקין של שלפוחית השתן ואף של מערכת העיכול, כולל מוגבלות תנועה ברמה משתנה.
במקרה קיצון נדרש טיפול כירורגי דחוף, כדי למנוע פגיעה בלתי הפיכה.

התסמינים האופייניים לתסמונת "זנב סוס" דומים במידה רבה, גם לתסמינים המופיעים בעת אירוע בלט דיסק, או פריצת דיסק, להלן:

1. חוסר תחושה של הירכיים הפנימיות
2. אצירת שתן – התרוקנות חלקית של שלפוחית השתן
3. אובדן שליטה על מערכת העיכול ו/או בשלפוחית ​​השתן
4. כאבי גב תחתון חריפים
5. תחושת צריבה ותופעת כאב ברגלים
6. תחושה נימול בגפיים התחתונות

תסמונת "זנב סוס" עלולה להתרחש ב-2 מסלולים אפשריים:

א. התקף פתאומי של כאבים חריפים המלווה, בדרך כלל באי שליטה על שלפוחית השתן
ב. אירוע הדרגתי, כרוני אשר מלווה בכאבי גב תחתון, ירידה בתפקודי שלפוחית השתן

איך להחלים ולטפל בבלט דיסק כמו שצריך – מדריך מקיף

למרות שזמן ההחלמה של בלט דיסק משתנה בהתאם לחומרת הבלט, מיקומו בעמוד השדרה ואופן הטיפול בבעיה, ניתן בכל זאת להגדיר טווחי זמן אופייניים:
א. במקרים בו הלחץ על עצבים והדלקת, אינו חמור – יחול שיפור עד החלמה מלאה, תוך 4–6 שבועות.
ב. במקרים בינוניים עד חמורים אשר מלווים בכאבים חריפים והקרנה לגפים – ההחלמה יכולה להימשך 6–12 שבועות ואף מעבר לכך.

יש לשוב ולציין, כי מסיבות רפואיות שונות עלולה להתרחש הידרדרות והחמרה עצימה של התסמינים אשר מחייבת התערבות רפואית דחופה למניעת נזק בלתי הפיך.

טיפול שמרני, לא פולשני, הינו, לרוב הצעד הראשון בניהול אירוע בלט דיסק, או פריצת דיסק. הטיפול כולל שימוש במגוון רחב של אמצעים, כגון:
הפעלה תנועתית, שיקומית, טיפולי פיזיותרפיה, כירופרקטיקה וכן שימוש בעיסוי רפואי אורטופדי לשחרור הלחץ הבין-חולייתי, ליצירת מרווח רווחה בין מפרקי עמוד השדרה.

שחרור התכווצויות שרירים בסביבת עמוד השדרה מפחיתה את הלחץ המזיק אשר פועל על הדיסק הבין-חולייתי ועל שלוחות שורשי העצבים, הכל במטרה לבלום את התהליך הדלקתי ולשכך את תופעות הכאב.
במקביל אפשרי, גם שימוש מבוקר בתרופות מרשם לשיכוך כאבים וכן תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) , לרבות הזרקה אפידורלית תחת שיקוף.

בעיקרון יש להימנע מפעילויות הכוללות הרמת משאות כבדים, להימנע מביצוע תנועות גוו, או צוואר קיצוניות, הימנעות מישיבה, או נהיגה ממושכת, יש להימנע מביצוע תנועת גוו פיתולית הכרוכה בכפיפת גוו וסיבוב גוו, בו זמנית.
בנוסף ! יש לשמור, ככל הניתן על תבנית יציבה מאוזנת ומשקל גוף מתון לצורך הפחתה של הלחץ על הדיסקים הבין-חולייתיים.

בלט דיסק טיפול עצמי

מאחר וכמעט כל אחד מאיתנו חווה בעבר, או חלילה, כנראה יחווה בעתיד אירוע גב ברמה כל שהיא ! מן ראוי להצטייד בידע ובכלים בסיסיים, כדי להימנע מכך ככל הניתן !

אכן נכון ! אנו לא מסוגלים למנוע לחלוטין את תהליכי הבלאי והשחיקה הפיזית אשר נוצרים באופן טבעי בגופנו, אולם קיימת ברשותנו הזדמנות פז לצמצם את היקף וחומרת הנזק המצטבר.

תרגילים לטיפול עצמי בבעיות גב וצוואר

1. הרפיה של גב תחתון

בשכיבה על הגב כאשר הברכיים כפופות וכפות הרגלים מונחות על הקרקע, יש לכופף ברך אחת לכיוון החזה (או שתי ברכיים), תוך כדי חביקת הברך ע"י כפות ידיים ואז:

א. יש לטלטל את הברך (או את שתי ברכיים) לצדדים, כדי ליצור הרפיה של השרירים באזור האגן והגב התחתון
ב. כמו כן יש לבצע סיבובים הולכים וגדלים של ראש הברך (או שתי ברכיים) סביב ציר האגן ליצירת הרפיה כנ"ל.
(יש לבצע את כל הנ"ל, גם עבור הצד השני של הגוף).

2. פיתול אגן וגב תחתון

בשכיבה על הגב כאשר הברכיים כפופות וצמודות, יש להטותאת שתי הברכיים הכפופות לכיוון הצידה ולמטה ליצירת פיתול כללי של האגן והגב התחתון.
במצב פיתולי זה, יש להשתהות, לפחות 30 שניות, כדי ליצור מתיחה והגמשה של שרירי האגן.
(יש לבצע את הנ"ל, גם עבור הצד השני של הגוף).

3. מתיחת שרירי העכוז

בשכיבה על הגב כאשר רגל אחת ישרה והרגל השנייה כפופה בברך, יש להעביר את כף הרגל של הברך הכפופה אל מעבר לרגל הישרה ואז יש להטות את הברך הכפופה לכיוון הצידה ולמטה. במצב זה, יש להשתהות, לפחות 30 שניות למתיחה הדרגתית של שרירי העכוז.
(יש לבצע כל הנ"ל, גם עבור הצד השני של הגוף).

4. הרפיה של עמוד השדרה

במצב של עמידת "שש", יש לקמר כלפי מעלה את עמוד השדרה ויש להשתהות במצב זה במשך, לפחות 10 שניות.
לסיום יש להרפות את כל השרירים ולאפשר לבטן לצנוח מטה תוך כדי נשיפת אויר.
יש לבצע בנקודות שונות לאורך עמוד השדרה.

הערה: יש להדגיש, כי המופיע לעיל, אינו הנחיה רפואית, אינדיבידואלית, אלא המלצה עקרונית בלבד !

תנועה 

עקרונית ! שילוב של פעילות גופנית, כגון הליכה, או שחיה במקביל לביצוע תרגילים מבוקרים, הינם אמצעים יעילים למניעת פגיעות בגב ובצוואר, כגון בלט דיסק ופריצת דיסק.

מעבר לתנועה חופשית, טבעית – כאשר מערכת התנועה פעילה, היא מבטיחה זרימת דם לכל איברי הגוף ותפקוד תקין של מערכת העצבים.

בלט דיסק ויציבה לקויה

מה הקשר ?
הקשר בין יציבה לקויה לבין תופעת בלט דיסק, הינו קשר פיזי, ישיר ומוכח !
אולם יציבה לקויה איננה הגורם היחידי ליצירת בלט דיסק, כפי שיפורט להלן.

– יציבה לקויה יוצרת עומס ולחץ אסימטרי על הדיסק הבין-חולייתי בעמוד השדרה.
– יציבה לקויה גורמת לבלאי מואץ של הדיסק הבין-חולייתי ושל מפרקי החוליות.
– יציבה לקויה גורמת להצרה של מעברי הפורמינה העצבית, מגבירה את הלחץ על שורשי ההעצבים ועלולה להפוך בלט “שקט” לבלט כואב / מקרין.
– יציבה לקויה מובילה ליצירת פתולוגיות מסוג: בלט דיסק , פריצת דיסק, סיאטיקה.
למרבה הצער ! הלחץ על שורשי העצבים עלול, גם לגרום לשיבוש תפקודים של מערכות פנימיות, כגון מערכת העיכול, איברי המין, הסוגרים ושל שלפוחית השתן.

גורמים נוספים לתופעת בלט דיסק

– הפעלת עומסים חוזרים ונשנים על הגוף, כגון: ביצוע תנועות חוזרניות, מזיקות, הרמה חוזרת של משאות כבדים, תנועות סיבוב גוו קיצוניות גורמים לשחיקה מואצת של הדיסק הבין-חולייתי.
– חולשה כרונית של שרירי הליבה ושל שרירי הגב אשר אמורים לתמוך במבנה עמוד השדרה.
– שינויים ניווניים – עם הגיל הדיסקים מאבדים נפח ומאבדים גמישות, מה שהופך אותם לפריכים ופגיעים.
– פעילות גופנית קיצונית (ספורט, עבודה), אימונים עם טכניקה שגויה, חוסר התאמה בין יכולת גופנית לעומס המאמץ.
– ישיבה ממושכת, ללא הפסקות מגבירה לחץ סטטי על הדיסקים, במיוחד בעמוד השדרה המותני והצווארי.
– עודף משקל מגביר עומס ולחץ מתמיד על הדיסקים.

יציבה לקויה ושינויים במבנה עמוד השדרה

יציבה לקויה יוצרת שינויים מזיקים במבנה המקורי של עמוד השדרה:

– Hyperkyphosis – קיפוזה חזית מוגברת / גבנון / ראש מוטה למטה ולאחור יוצר עומס-יתר, אסימטרי על הדיסקים צוואריים (C5–C7) – נטייה לבלט אחורי־צידי.

– Hyperlordosis קשת מותנית מוגברת, או לחילופין קשת מותנית שטוחה יוצרות לחץ אסימטרי ועומס-יתר על הדיסקים הבין-חולייתיים: L4–L5, L5–S1

– Scoliosis – סקוליוזיס, מצב שבו עמוד השדרה מתעקם הצידה בצורה לא תקינה, לרוב בצורת Cאו S, מלווה, לרוב בנטייה אי־סימטרית של הכתפיים ושל אגן הירכיים.

– Anterior Pelvic Tilt – APT – הטיית אגן ירכיים קדמית
– Posterior Pelvic Tilt – PPT -הטיית אגן ירכיים אחורית
שינוי זווית של מנח החוליות המותניות מגביר את הלחץ והבלאי של הדיסק הבין-חולייתי.

– ישיבה ממושכת בתנוחת כפיפה, עמידה ממושכת במנח של נעילת ברכיים, נשיאת משקל חד־צדדית (תיק), מאמצי עבודה מזיקים, חוזרים – מגבירים את הסיכון ליצירת בלט דיסק וכן מגבירים כוחות גזירה מזיקים (shear forces).

חשוב לזכור ! כי ברוב המקרים ניתן לטפל בלט דיסק באמצעים שמרניים, כמו פיזיותרפיה, עיסוי רפואי, שיקום תנועתי, תיקון יציבה לקויה – רק במיעוט המקרים נדרש טיפול פולשני.
תיקון דפוס היציבה, אומנם לא “מחזיר”, בהכרח את הדיסק למקומו המקורי, אבל, בהחלט מפחית את העומס המכאני על שורשי העצבים, מונע הדרדרות והחמרה ומשפר את הסיכוי לשיכוך של תופעות הכאב.

בלט דיסק – דרגות חומרה

בלט דיסק ניתן לסיווג על-לפי שלושה מאפיינים עיקריים: מיקום הבלט בעמוד השדרה, כיוון הבליטה ודרגת החומרה הפתולוגית.

מיקום הבלט

בלט דיסק יכול להופיע:
 בלט דיסק מותני – Lumbar Disc Bulge מופיע בגב התחתון – זהו המצב הנפוץ ביותר משום שאזור זה נושא את רוב משקל הגוף.
בלט דיסק צווארי – Cervical Disc Bulge מופיע בצוואר ואז הכאב עלול להקרין לכתפיים או לידיים.
בלט דיסק חזי – Thoracic Disc Bulge מופיע בגב האמצעי או העליון – מצב נדיר יחסית.

כיוון הבלט

בלט לאחור ולצד – זהו הכיוון השכיח ביותר, ולעיתים הוא לוחץ על שורש עצב וגורם לכאב, נימול ו/או חולשת שרירים.
בלט לאחור – בליטה אחורה לכיוון השק התקאלי של חוט השדרה.
בלט צידי – בליטה לכיוון שורש עצבים המסתעף מבין חוליות עמוד השדרה, גורם, לרוב לכאב ממוקד, או הקרנת כאב לאורך מסלול העצב.
בלט דיסק דיפוזי – מצב שבו הדיסק הבין-חולייתי בולט באופן היקפי ומפושט, מעבר לגבולותיו הטבעיים.

חומרת הבלט

מבחינת מידת החומרה, יש מספר דרגות:
בלט – Bulge – שלב קל יחסית, בו מבנה הדיסק חורג החוצה, אך מעטפת הדיסק, עדיין שלמה.
פרוטרוזיה – Protrusion – שלב מתקדם כאשר הבליטה חריגה יותר כאשר הנוזל הפנימי של הדיסק לוחץ בעוצמה על פנים המעטפת.
אקסטרוזיה – Extrusion – שלב חמור, שנקרא, בו נוצר קרע במעטפת והחומר הפנימי יוצא החוצה.
סקווסטרציה – Sequestration – הוא השלב החמור יותר, בו חלק מהחומר שדלף, מתנתק.

בלט דיסק – שאלות נפוצות:

האם בלט דיסק מזכה באחוזי נכות ?

בלט דיסק מזכה באחוזי נכות רק אם מוכחת פגיעה תפקודית, משמעותית. להלן המדדים העיקריים, הנבדקים:

• עוצמת הכאבים ומשך תופעת הכאב (כאב כרוני)
• הקרנת כאב לידיים, או לרגליים
• פגיעה עצבית: נימול, ירידה בתחושה, חולשת שרירים
• מוגבלות תנועה של עמוד השדרה
• השפעה על תפקוד יומיומי, או תפקודי עבודה
• ממצאים תומכים של בדיקות אבחנתיות (MRI, EMG)

סיכום: בלט דיסק ללא סימפטומים משמעותיים, לרוב לא נקבע אחוזי נכות.

האם בלט דיסק מסוגל "לחזור" למקומו המקורי?

ברוב המקרים בלט דיסק לא חוזר בדיוק לצורתו ולמקומו המקורי, אך בתהליך ההחלמה הנפח וההיקף של הבלט עשוי, בהחלט להצטמצם. הלחץ על העצב פוחת והכאב, אף עשוי להיעלם לחלוטין – לעיתים תוך שבועות עד חודשים, תודות לטיפול שמרני מתאים והפחתת עומסים. יש לציין, כי המטרה הרפואית היא לאו-דווקא “להחזיר את הדיסק למקום”, אלא לשקם את תפקודי התנועה ולשכך את תופעות הכאב – ברוב המקרים זה, בהחלט אפשרי, ללא כל הליך פולשני.

מה הם הסוגים הנפוצים של בלט דיסק?

תופעת בלט דיסק מסווגת, בעיקר לפי מיקום הבלט בעמוד השדרה וכמובן לפי חומרת הבלט:

לפי מיקום הבלט:

• בלט דיסק מותני (Lumbar) – בגב התחתון; הנפוץ ביותר.
• בלט דיסק צווארי (Cervical) – באזור הצוואר.
• בלט דיסק חזי (Thoracic) – בגב העליון; נדיר יותר.

לפי חומרת הבלט:

• בלט קל (Bulge) – הדיסק בולט החוצה ללא קרע.
• פרוטרוזיה (Protrusion) – בליטה חורגת יותר, עדיין ללא קרע מלא.
• אקסטרוזיה (Extrusion) – קרע במעטפת הדיסק והחומר הפנימי יוצא החוצה.
• סקווסטרציה (Sequestration) – קטע מהדיסק ניתק (נדיר יותר).

מהו ההבדל העקרוני בין בלט דיסק, בקע ופריצת דיסק?

להלן ההבדלים העקרוניים, מהקל אל החמור:

– בלט דיסק  (Disc Bulge)
הדיסק חורג החוצה, אך מעטפת הדיסק שלמה, לרוב גורם ללחץ קל, בלבד ולרוב בלי תסמינים.

– בקע דיסק  (Disc Herniation / Protrusion)
חלק מהתכולה הפנימית של הדיסק זולג החוצה, עקב קרע, בקע במעטפת החיצונית. הלחץ על שורש העצבים משמעותי יותר ועלול לגרום לתופעות כאב ו/או הקרנת כאב.

– פריצת דיסק  (Disc Extrusion / Rupture)
המעטפת נקרעת, וחומר פנימי של הדיסק יוצא החוצה. זהו המצב החמור ביותר, עם סיכון גבוה ללחץ עצבי, משמעותי ותסמינים נוירולוגיים.

מה הם הסיבוכים האפשריים, כתוצאה מבלט דיסק?

בלט דיסק לא, בהכרח גורם לסיבוכים, אך כאשר הלחץ על העצבים מתגבר – עלולות להופיע התופעות הבאות:

• התפתחות של כאבים כרוניים בגב, בצוואר או לאורך הגפים (יד / רגל)
• תופעה של הקרנת כאן: מהגב לרגלים, או מהצוואר לידיים
• מוגבלות תנועה ברמה משתנה וירידה בתפקוד היום-יומי
• הפרעות עצביות, כגון: נימול, עקצוץ, או ירידה בתחושה
• חולשת של שרירים באזור איברי היעד של העצבים
• פגיעה בשיווי משקל של הגוף ובדפוס היציבה
• במקרים חמורים: פגיעה בתפקודי שלפוחית השתן, ו/או הסוגרים (מצב חירום רפואי)
• לעיתים, בעת החמרה: הדרדרות לבקע דיסק, או פריצת דיסק

ברוב המקרים, עם טיפול מתאים (פיזיותרפיה, תרגול, הפחתת עומסים על מערכת שלד / שריר) – ניתן למנוע סיבוכים ולהשיג שיפור משמעותי.

כיצד ניתן להימנע מתופעת בלט דיסק?

ניתן להפחית משמעותית את הסיכון להופעת בלט דיסק באמצעות:

• תיקון יציבה לקויה
• הרפיית שרירי ליבה מכווצים, מקוצרים
• הימנעות מעומסים קיצוניים ו/או פתאומיים
• הימנעות מתנועות חוזרניות, מזיקות
• הרמת משאות, רק בצורה נכונה: בעת הרמת המשא להקפיד על כפיפת ברכיים במקום כפיפת הגב, הקפדה על הצמדת המשא קרוב לגוף, הימנעות מסיבוב הגוו בזמן הרמת המשא
• אימוץ תנוחות נכונות, כגון: שינה על הצד, או על הגב, על-גבי מזרן תומך, ישיבה עם תמיכה לגב, הקפדה על מסך בגובה העיניים.

כמה זמן אחרי טיפול בבלט דיסק מרגישים בשינוי?

– תוך מספר ימים עד שבועיים צפויה, בדרך כלל הקלה ראשונית, תודות לטיפול שמרני מתאים והפחתת עומסים.
לפעמים יש החמרה קלה, זמנית בתחילת הטיפול – וזה לא בהכרח סימן רע.

– שיפור משמעותי בתפקודים ובטווחי התנועה של השרירים, מופיע, לרוב אחרי 3-6  שבועות.

– החלמה מלאה וחזרה לשגרה עשוי להתארך עד2-3  חודשים, לעתים עד חצי שנה.

אם אין שיפור משמעותי אחרי 2-3  חודשים, או שמתפתחת החמרה נוירולוגית, כגון: כאב כרוני מתגבר, חולשת שרירים קיצונית, תפקוד לקוי של הסוגרים, או שלפוחית השתן – יש לבצע הערכה רפואית מחודשת.

מה ההבדל בין בלט דיסק רגיל לבלט דיסק דיפוזי?

בלט דיסק רגיל:
– בלט הדיסק ממוקד באזור נקודתי, מסוים של הדיסק הבין-חולייתי.
– בלט דיסק רגיל לוחץ, לרוב על שלוחת עצב אחת בלבד.
– בלט דיסק רגיל, שכיח יותר ומלווה, לרוב בתופעת כאב, או הקרנת כאב.

בלט דיסק דיפוזי:
– הבליטה מקיפה חלק גדול של מעטפת הדיסק, או את כל היקף המעטפת.
– הבליטה מפעילה לחץ היקפי, לא בהכרח על עצב ספציפי.
– נפוץ יותר על רקע של שינויים ניווניים, מצטברים של הדיסק.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

המאמר עודכן בתאריך 6/1/2026

כותב המאמר: גדעון מילק – מטפל בכיר O.d.c

חלק ממסלולי ההתמחות שלי:

מכללת רידמן, תל-אביב (Deep tissue massage therapy)
המכללה לעיסוי רפואי / ד"ר יעקובי – (Orthopedic medical)
מכון ווינגייט, נתניה (Spinal column pathology & therapy)
Dorn Method, Germany – שיטת דורן (איזון שלד / שריר)
שיקום תנועתי אורטופדי / פאשיקום (Trigger points therapy)

The post בלט דיסק appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

עקמת, סקוליוזיס – כדי לזהות את התופעה המוגדרת עקמת, יש, תחילה להכיר את המבנה התקין, הטבעי של עמוד השדרה שלנו.

מבחינה אנטומית, במבט מאחור, או מקדימה, עמוד השדרה שלנו מזדקף אנכית כלפי מעלה על-פי קו ישר העולה כניצב ממרכז המותניים עד לקצהו העליון של עמוד השדרה – זאת בניגוד לתופעת עקמת, סקוליוזיס אשר מתבטאת בעקומות אשר חורגות מן הקו הישר הזה, כפי שיפורט להלן.

מן הראוי לציין, כי במבט מן הצד על פלג גופנו העליון ניתן להבחין בקלות בקשתות הטבעיות, האופייניות לעמוד שדרה תקין – קשתות בדומה לאות הלועזית S.

עקמת, סקוליוזיס

בספרות הרפואית, סקוליוזיס (Scoliosis), או עקמת מוגדרת כנטייה / סטיה הצידה של החוליות אשר יוצרת קשת צידית בעמוד השדרה בזוית העולה על 10 מעלות.

עקמת נפוצה בקרב 3% מן האוכלוסייה אשר ברובם אינם מודעים כלל לקיומה ומתפקדים ללא כל קושי.
בניגוד לעקמת מתקדמת הגורמת לעיוות הצורה הנורמטיבית של מבנה השלד ויוצרת מנח לא סימטרי של איברי הגוף כגון: אי-סימטריה של גובה הכתפיים, סטייה של אגן הירכיים, שינויים בתפקודי התנועה.

רוב המקרים של עקמת הם קלים, אבל עקמת עלולה להחמיר ככל שמתבגרים. עקמת חמורה יכולה יכולה להפחית את נפח בית החזה, מה שמקשה על תפקוד תקין של הריאות.

הסימפטומים האופייניים לעקמת, הם בד"כ: דפוס יציבה אסימטרי הנוטה באופן עקבי לצד מסוים, חוסר איזון של מנח אגן הירכיים והכתפיים , תופעת רגל "קצרה", אי-סימטריה של המרחק בין הזרועות לבין הגוף, בליטה לא סימטרית של צלעות הגוף, אי-סימטריה של החזה אצל נשים, כאבי גב ועייפות מוגברת של השרירים.

עקמת, סקוליוזיס – אבחון

בניגוד לדעה הנפוצה הרווחת, העקמת אינה נרכשת כתוצאה מדפוסי יציבה, תנועה או עבודה לקויים אלא בעיקר כתוצאה משינויים ניווניים אשר מקורם בגורם גנטי, תורשתי הבאים לידי ביטוי בגוף, כבר בגיל צעיר.
העיוות מתחיל, בד"כ להיווצר בתקופת הילדות או במהלך גיל ההתבגרות כאשר מבנה השלד של הנער או הנערה המתבגרים עוברים תהליך טבעי של צמיחה מואצת.

עקמת – אילוסטרציה יוטיוב

נהוג לסווג את האוכלוסייה הלוקה בעקמת על-פי שכבת הגיל בו מופיעה העקמת לראשונה:
א. גיל הינקות, Infantile scoliosis אשר מופיעה עד גיל 3 שנים ולרוב החלה להתפתח כבר בשלב העוברי.
ב. גיל ילדות, Juvenile scoliosis המתפתחת בין הגילים 3 עד 9 שנים.
ג. גיל בגרות, Adolescent scoliosis המתפתחת בין גיל 10 ועד סיום צמיחת השלד.
הבדלה זו חשובה, בעיקר לצרכי אבחון לרבות זיהוי סוג הטיפול הנדרש.
מסיבה בלתי ידועה, מספרן של בנות הסובלות מעקמת בדרגת זוית נטייה של 20 מעלות ומעלה רב יותר מאשר אצל בנים ביחס של כ-7:1.

הטיפול

הגישה הטיפולית משתנה בהתאם לחומרת הסטיה וכוללת: מעקב רפואי, טיפולי פיזיותרפיה, עיסוי רקמות עמוק, עיסוי רפואי, איזון שלד שריר אשר נועדו לתקן את מנח חוליות עמוד השדרה. כמו כן נעשה שימוש במחוך אורתופדי מיוחד (Brace) אשר נועד לבלום ולמתן את התופעה – במקרים קיצונים, אף נדרשת התערבות ניתוחית לצורך איחוי וליישור עקומת החוליות.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

גדעון מילק / מטפל בכיר D.d.c / בוגר:
מכון וינגייט – מכללת רידמן – .Dorn / גרמניה – עיסוי רפואי אורטופדי / ד"ר יעקבי

The post עקמת, סקוליוזיס appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

אגן הירכיים – תפקידים

• אגן הירכיים מהווה צומת התנועה המרכזית של הגוף וכן מרכז הכובד שלו.
• אגן הירכיים הינו הבסיס עליו נשען משקל פלג הגוף העליון ועמוד השדרה.
• אגן הירכיים, הינה זירת מפרקים אשר מיקומה האסטרטגי, המרכזי, משפיע באופן ישיר על האיזון המבני והתפקודי של הגוף.

מבנה אגן הירכיים

אגן הירכיים פועל כמנגנון משולב המורכב ממספר מפרקים:

מפרק ירך / כסל – Hip joint
מפרק הירך / כסל הינו מפרק הנוצר ממפגש הראש הכדורי של עצם הירך Femur עם ה"מכתש" הקעור Acetabolum אשר בעצם הכסל.
מפרק הירך בהיותו מפרק מסוג "מכתש ועלי" הינו בעל טווחי תנועה רב-כיווניים ולכן הינו חשוף לעומסי מתיחה המובילים לעיתים לתופעת תת-פריקה של המפרק.

מפרק עצה / כסל – Sacroiliac joint
מפרק הכסל / עצה הינו מפרק הנוצר ממפגש עצם הכסל עם עצם העצה המהווה, כאמור בסיס עליו נשענות חוליות עמוד השדרה.

המבנה הגרמי של אגן הירכיים מורכב מעצם הכסל, עצם השת והחיק. בנקודת המפגש של שלוש העצמות הנ"ל קיים שקע מעוגל אשר מכיל בתוכו את הקצה הכדורי של עצם הירך.
חלל אגן הירכיים מכיל אצל שני המינים את החלחולת ושלפוחית השתן ואצל הזכרים את בלוטת הזרע ובלוטת הערמונית.
אצל הנקבה, הינו מכיל את הרחם והשחלות. אגן הירכיים של הנקבה רחב יותר מאחר והוא מותאם ללידת ילדים.

שינויים ונזקים

התרופפות כרונית של שרירים ו/או רצועות אשר תומכות במפרקים של אגן הירכיים, או לחילופין במצבים בהם קיימת התכווצות כרונית של שרירי האגן עלולה להיווצר נטייה / סטייה של אגן הירכיים אשר תגרום, גם לסטייה של חוליות עמוד השדרה.

סטייה של חוליות עמוד השדרה המותניות תגרום בתגובת שרשרת לנטייה נגדית, 'מתקנת' של החוליות העליונות וכך תיווצר, קרוב לוודאי, גם נטייה באזור הצוואר.

בנוסף, חוסר איזון של כפות הרגלים, הינו גורם נפוץ מאד לנטייה של האגן.

גורמי סיכון

• מתיחת-יתר של שרירים, גידים או רצועות, בד"כ בגלל פעילות מוטורית קיצונית.
• "שימוש-יתר" (Overuse) של שרירים או גידים.
• "שימוש-יתר" (Overuse) של שרירים או גידים
• חוסר איזון של כפות הרגלים
• שינויים מבניים במפרקים הבין-חולייתיים בעמוד השדרה
• פריקה או תת-פריקה של חוליות עמוד השדרה
• קריסת החלל הבין-חולייתי בעמוד השדרה
• בלט או פריצת דיסק
• דלקת במפרקי חוליות עמוד השדרה
• דפוסי יציבה או תנועה לקויים

הגישה הטיפולית הטבעית

שיטות הטיפול במגע כגון עיסוי רקמות עמוק ו- עיסוי רפואי אורטופדי המתמחות בטיפול בבעיות כאב, שיקום תפקודי תנועה וכן באיזון באיזון יציבת הגוף, עושות שימוש מבורך בסגולותיו הטבעיות של הגוף כדי לשקם את עצמו באמצעות יצירה מכוונת ומבוקרת של תנאים פיזיים אשר מאיצים את החלמתם של הרקמות הפגועות.

גדעון מילק

The post אגן הירכיים appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

הטיפול הראשוני בבעיות גב וצוואר, הינו, כמובן טיפול לא פולשני ! טיפול אשר מבוסס על גישה שמרנית ומטרתו העליונה, הינה, בראש ובראשונה – שיכוך תופעות הכאב הנלוות לאי-סדירות בעמוד השדרה.

שחרור לחץ בין-חולייתי – לא ניתוחי !

'שחרור לחץ בין-חולייתי' מיועד לפתרון בעיות כאב והקרנת כאב אשר מקורן באי-סדירות עצבית, כל שהיא בעמוד השדרה, כגון 'בלט דיסק', 'פריצת דיסק', 'סיאטיקה', לרבות טיפול בהפרעות עצביות, תחושתיות, כגון: תחושת נימול, עיקצוץ, תחושת צריבה, חוסר תחושה ועוד.

על מי אסור תהליך 'שחרור לחץ בין-חולייתי' ?

– נוכחות שבר כל שהוא במערך עצמות עמוד השדרה
– נוכחות מרכיב מתכתי מושתל במערך עמוד השדרה
– אוסטיאופורוזיס מתקדם (הדלדלות עצם)
– אשה במצב הריון
– מפרצת אבי העורקים הבטני (אנוריזמה / האאורטה)
– נוכחות מוקד ממאיר, חלילה במערך עמוד השדרה

תהליך 'שחרור לחץ בין-חולייתי' – לא ניתוחי !

'שחרור לחץ בין-חולייתי', הינו תהליך טבעי, טיפולי אשר מטרתו, הינה הגדלה מבוקרת של המרווח האנטומי הקיים בין חוליה לחוליה באמצעות שחרור התכווצויות שרירים לצורך יצירת רווחה בין מפרקי עמוד השדרה והפחתה של הלחץ הפיזי, המזיק אשר פועל על הדיסק הבין-חולייתי ועל שלוחות שורשי העצבים הסמוכים.

כך אנו תורמים לשיכוך תופעות הכאב, לבלימת תהליך דלקתי ולעיתים, אף מתאפשרת נסיגה טבעית של 'בלט דיסק' ושל נוזל הדיסק במצבי 'פריצת דיסק'.

כאמור 'שחרור לחץ בין-חולייתי', הינו תהליך לא פולשני, לא-ניתוחי בעמוד השדרה אשר מתבצע בפועל באמצעות הרפיה ושחרור של רקמות שרירים מכווצות, נוקשות וכן באמצעות הפעלה תנועתית יזומה אשר מיועדים, כאמור ליצור רווחה טבעית, בין חוליות עמוד השדרה.

שיטות הטיפול במגע כגון: עיסוי רפואי אורטופדי וכן עיסוי רקמות עמוק, הינן טכניקות יעילות ובדוקות לטיפול בבעיות אורטופדיה ונוירולוגיה של עמוד השדרה, כאמור לצורך שיכוך תופעות כאב ותופעות הקרנת כאב, כגון: בלט דיסק, פריצת דיסק ו-סיאטיקה.

למרבה השמחה, הגדלת הרווח הבין-חולייתי אשר מאפשרת תנאי רווחה פיזיים עבור מפרקי עמוד השדרה, מגבירה, גם אספקה של נוזלי דם וחומרי בניה לטובת הרקמות הפגועות ובכך מאיצה ומזרזת את תהליך ההחלמה והשיקום.

לנוכח המתואר לעיל, ניכר, כי הליך 'שחרור לחץ בין-חולייתי', לא-ניתוחי, מהווה, לעיתים קרובות, חלופה זמינה ובדוקה, לפתרון בעיות כאב – באופן מיוחד באותם מקרים בהם ההליך הכירורגי, פולשני, אינו בהכרח חיוני !

לסיכום ! מבלי לגרוע ממעלותיה ומיתרונותיה של הרפואה המערבית, הדחופה, לנוכח יתרונות הכירורגיה המתקדמת – יש לחזור ולהזהיר מפני הסיכונים הצפויים בעת ביצוע כל הליך ניתוחי / כירורגי, כמפורט להלן:
– התפתחות תהליך זיהומי ברקמה המנותחת
– תגובה אלרגית בלתי צפויה לחומרי ההרדמה
– היווצרות בלתי צפויה של קרישי דם במערכת כלי הדם
– צלקות ברקמות ופגיעה עצבית בסביבת הניתוח

פרוטוקול הטיפול השמרני

להלן פרוטוקול אבחון / טיפול על-פי עקרונות הרפואה השמרנית – O.D.C:

א. אבחון – Observation
– זיהוי הכשל הפיזיולוגי ו/או המבני, כלומר אבחון מדויק של מנגנון הפגיעה אשר מחולל בפועל את הנזק בעמוד השדרה ובכלל מערך שלד/שריר הן ברמת ה'מיקרו' הנקודתי והן ברמת ה'מקרו' ההיקפי של כלל מערכת התנועה, על-פי גורמי הסיכון הנפוצים הבאים:

– שינויים במבנה עמוד השדרה כגון: סטייה, החלקה, או פריקה של החוליות
– קריסה של המרווח הבין-חולייתי ו/או שינויים ניווניים בדיסק הבין-חולייתי, עצמו
– דפוס יציבה לא מאוזן, או דפוס תנועה לא תקין אשר יוצר שינוי במנח החוליות
– התכווצות שרירים כרונית, או אקוטית בסביבת עמוד השדרה
– ביצוע תנועה חוזרנית, או פיתוליות כגון: סיבוב וכפיפה של הגוו, בו זמנית
– ישיבה ממושכת, משקל-יתר, חולשת שרירים, אירוע חבלה, או טראומה

ב. שחרור הלחץ הבין-חוליתי – Decompression
שחרור של הלחץ הבין-חולייתי אשר פועל על הדיסק ועל שורשי העצבים, לרבות הגדלה של המירווח הבין-חולייתי לצורך שיכוך תופעת כאב והקרנת  כאב במטרה לבלום את התהליך הדלקתי וכן כדי שהדיסק הבולט, או נוזל הדיסק הפרוץ יוכל לסגת בתהליך טבעי אל מקומו המקורי.

ג. רוויה – Circulation
– שיפור זרימת הדם וזרימת נוזלי הלימפה בסביבת עמוד השדרה, כך שהגוף יוכל לספק חומרים מזינים לרקמות הגוף, רוויה נוזלית של הדיסקים וגם יוכל לנקז את חומרי הפסולת מן הרקמות הפגועות. דיסקים רוויים כהלכה, שומרים על צורתם המקורית ועל גמישותם.

שחרור לחץ בין-חולייתי – עשה זאת בעצמך !

שיכוך תופעות הכאב הנלוות לבעיות בעמוד שדרה מתבצע, כאמור לעיל על ידי הגדלה  של המרווח הבין-חולייתי.
הגדלת המרווח יוצרת בפועל רווחה פיזיולוגית בסביבת רקמות העצבים, תודות לפעולת "מתיחה", או "משיכה" יזומה של החוליות בכיוון ההפוך לכוח הכבידה, הכל, כדי להגדיל באופן טבעי את החלל הבין-חולייתי.

להלן מספר תרגילים לשחרור הלחץ אשר את/ה עשוי לעשות בבית:
חשוב מאוד לציין שתרגילים אלו הם מהווים המלצה עקרונית, רעיונית בלבד ולא הנחיה רפואית אישית. מן הראוי להתייעץ עם איש רפואה, או עם מטפל מוסמך לפני ביצוע התרגילים בפועל.

תלייה על מוט מתח

לפריקה של אגן הירכים וריווח בין מפרקי עמוד השדרה יש לבצע את הפעולות הבאות:

—  יש להתלות על מוט מתח ולאחוז בעזרת 2 כפות נעולות על המוט.
—  יש לנתק את כפות הרגליים מן הקרקע על-ידי כפיפה קלה של הברכיים למצב שבו הגוף תלוי לחלוטין באוויר.
—  במצב תליה זה יש להרפות את כלל איברי הגוף.
—  יש להשתהות במצב תליה זה למשך 10-30 שניות.
—  יש לסיים את התרגיל ולנוח על הקרקע למשך 1-2 דקות ולאחר מכן יש לחזור על התרגיל 4-6 פעמים

תרגיל גוו קמור של "חתול"

במצב של עמידת "שש" על הקרקע (ראה ציור), יש לקמר כלפי מעלה את עמוד השדרה ולהשתהות במצב זה במשך, לפחות 10 שניות.
לסיום יש להרפות את כל השרירים ולאפשר לבטן לצנוח מטה תוך כדי נשיפת אויר.

פיתול אגן הירכיים וגב תחתון

במצב שכיבה על הגב כאשר הברכיים כפופות, יש להצליב ברך אחת על-גבי הברך השנייה ואז יש להטות שני הברכיים הצידה כדי ליצור מצב פיתולי, כללי של הגוו (ראה ציור).
במצב פיתולי זה יש להשתהות במשך 30 שניות לפחות תוך כדי ביצוע הרפיה כללית של הגוף.

הטיית גוו צידית

במצב עמידה כאשר כפות הרגלים כרוחב הכתפיים והידיים משולבות ומיושרות מעל הראש לכיוון השמיים
א. יש להוביל את קצות האצבעות ואת הקודקוד לכיוון מעלה ולדמיין כאילו את/ה מנסה לגעת בשמיים – יש להשתהות במצב זה למשך 10-30
ב. יש לבצע שאיפת אויר ואז יש להטות את הגוו הצידה, לשמאל, או לימין, תוך כדי נשיפת האויר.

הערה: המידע המופיע בדף זה אינו תחליף לטיפול רפואי ! המידע המופיע בו אינו מהווה ייעוץ רפואי, הנחיה רפואית, טיפול, או אבחון רפואי.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

גדעון מילק / מטפל בכיר D.d.c / בוגר:
מכון וינגייט – מכללת רידמן – .Dorn / גרמניה – עיסוי רפואי אורטופדי / ד"ר יעקבי

The post שחרור לחץ בין-חולייתי appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

שיטת דורן – dorn method, הינה שיטת טיפול ייחודית אשר מיועדת לטיפול בבעיות שלד / שריר אשר נובעות במקור מאי-סדירות כל שהיא בחוליות עמוד השדרה, או אי-סדירות באגן הירכיים והגפיים, לרבות תופעות תת-פריקה באזורים הנ"ל (Subluxation).

שיטת דורן – כלי טיפולי

עיקרו של הטיפול על פי "שיטת דורן" מתמצה בהשבה הדרגתית וטבעית של חוליות עמוד השדרה ושל מפרקי אגן הירכיים אל מיקומם המקורי, לרבות שיקום התפקודים הנורמטיביים עד לכלל איזון כולי של מערכת שלד / שריר. "Healing through the spine"

שיטת דורן – היסטוריה והתפתחות

היסטורית ! עקרונות שיטת "שיטת דורן" שאובים מתוך המורשת העממית אשר רווחת במולדת הגרמנית, מזה דורות רבים.
השיטה נקראת על שמו של דיטר דורן (Dieter Dorn) אשר הניח את היסודות לשיטה במתכונתה המודרנית והחל משנת 1970 להעמיד שורה של מתמחים מוכשרים לצורך הפצת שיטת הטיפול המקומית  אל אירופה ואל העולם כולו.

כיום – במתכונתה העכשווית מזוהה "שיטת דורן" כשיטה בעלת אוריינטציה המקבילה למגוון שיטות טיפול מוכרות כגון:

עיסוי רפואי אורטופדי (Orthopedic medical massage)
עיסוי רקמות עמוק (Deep tissue massage)
אוסטיאופתיה (Osteopathy)
כירופרקטיקה (Chiropractic)
תראפיה מנואלית (Manual therapy)
רולפינג / אינטגרציה מבנית (Rolfing)

העיקרון המוביל של "שיטת דורן" הוא הנחת יסוד הטוענת כי תחלואי הגוף נובעים מסטייה או תת-פריקה בחוליות עמוד השדרה, או של מפרקי אגן הירכיים אשר משפיעה על תפקודי מערכות הגוף כולן.

מוצא שורשי העצבים ואיברי היעד הנשלטים

האפקט התראפי של שיטת דורן

להבדיל מהנהוג בתחום הכירופרקטיקה בה מתבצעת "מניפולציה" על גוף המטופל כאשר המטופל/ת נמצא במצב סטטי של נוקשות שרירים – "שיטת דורן", מציעה טיפול טבעי אשר משקם את התפקוד הטבעי והדינמי של השרירים ומפרקים.
עיקרון טיפולי זה מעניק יתרון טיפולי רב השפעה, ההפעלה התנועתית יוצרת תנאים פיזיים, אידיאליים להחלמת הרקמות הפגועות והזדמנות פז לרכישה של דפוסי תנועה חדשים ומתוקנים.

אגן הירכיים – זירת שינויים מרכזית

אגן הירכיים בנוסף לתפקודו כציר מרכזי לתנועות הגוף משמש גם בסיס הנושא על גביו את עמוד השדרה ואת משקל כל פלג הגוף העליון.
אגן הירכיים פועל כמנגנון משולב המורכב ממספר מפרקים ומהווה בגלל מבנהו הייחודי ובגלל מיקומו האסטרטגי כמרכז הכובד של הגוף – זירת שינויים פיזית המשפיעה על האיזון המבני של כל הגוף.

מפרק ירך / כסל – Hip joint
מפרק הירך / כסל הינו מפרק הנוצר ממפגש הראש הכדורי של עצם הירך Femur עם ה"מכתש" הקעור Acetabolum אשר בעצם הכסל – מפרק הירך בהיותו מפרק מסוג "מכתש ועלי" הינו בעל טווחי תנועה רב-כיווניים ולכן הינו חשוף לעומסי מתיחה המובילים לעיתים לתופעת תת-פריקה של המפרק.

מפרק עצה / כסל – Sacroiliac joint
מפרק הכסל / עצה הינו מפרק הנוצר ממפגש עצם הכסל עם עצם העצה המהווה, כאמור בסיס עליו נשענות חוליות עמוד השדרה.

לאור המתואר לעיל – לעיתים קרובות, במצב בו קיימת התרופפות כרונית של שרירים ו/או הרצועות התומכות במפרקים הנ"ל, או חוסר איזון מסיבה כל שהיא, עלולה להיווצר נטייה של אגן הירכיים.
הנטייה באגן תגרום לנטייה של חוליות עמוד השדרה המותניות ובעקבות זאת, תיווצר, בלית-ברירה נטייה נגדית, "מתקנת" של חוליות עמוד השדרה העליונות אשר קרוב לוודאי תייצר נטייה נגדית, נוספת באזור החוליות הצוואריות !

תגובת השרשרת של ה"פיצויים" ה"מתקנים" המתוארת לעיל והמאמץ הפיזי, החריג אשר משקיע הגוף לצורך השגת שיווי משקל ותיקון היציבה, גורם לנזקים מצטברים.
כולל תופעות אופייניות כגון: התכווצות שרירים, "התקצרות" של שרירים, שחיקה של המפרקים והתפתחות פתולוגיות כגון 'בלט דיסק' ו'פריצת דיסק' אשר מלוות, לרוב בתופעות כאב, כאבים ואף במוגבלות תנועה ברמה משתנה.

הטיפול הטבעי באמצעות 'שיטת דורן' מציעה דרך טבעית ונוחה לטיפול בבעיות המורכבות המתוארות לעיל.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

גדעון מילק / מטפל בכיר D.d.c / בוגר:
מכון וינגייט – מכללת רידמן – .Dorn / גרמניה – עיסוי רפואי אורטופדי / ד"ר יעקבי

The post שיטת דורן – dorn method appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.