שורשי העצבים המסתעפים מבין חוליות c5 c6 אשר בבסיס הצוואר שולטים על תפקודי התנועה והתחושה של הכתפיים, הזרועות, הידיים והראש.

הדיסק הבין-חולייתי אשר מפריד, בין חוליה לחוליה, הינה רקמת סחוסית אשר משמשת מעין כרית ריפוד לצורך ספיגה ובלימה של זעזועים בצוואר וכן כמרווח מפריד למניעת חיכוך, שחיקה ובלאי של חוליות הצוואר.

מאחר ועל הדיסק הבין-חולייתי פועלים לחצים מכאניים ועומסי תנועה גדולים, הינו צפוי לפגיעה עצבית בשורשי העצבים, או בחוט השדרה עצמו, לרבות בעיות אורטופדיה אופייניות, כגון: בלט דיסק, או פריצת דיסק.

פגיעה עצבית של בלט דיסק צווארי c5 c6 עלולה לפגוע בתפקוד התנועתי של שריר ה- דלתואיד Deltoid במפרק הכתף (הנפת זרוע) וכן בשריר ה- דו-ראשי, זרועי Biceps brachii (כפיפת מרפק ו/או זרוע) עד כדי מוגבלות תנועה חמורה.

צליפת שוט

צליפת שוט היא אחת מפציעות הצוואר הנפוצות אשר נוצרת, לרוב עקב טלטלה עזה של הראש בעת תאונה, חבלה, או נפילה וכד'.
במקרים חמורים עלולה צליפת שוט בצוואר להוביל לפגיעה בחוט השדרה, או ללחץ על שורשי העצבים המסתעפים מבין חוליות הצוואר. פגיעה אשר מלווה, בדרך-כלל בתופעות כאב, הקרנת כאב, או מוגבלות תנועה ברמה משתנה.

תנועות צוואר

חוליות הצוואר מסוגלות לבצע תנועה חופשית בכל המישורים: כפיפה קדימה flexion) 80°-90°), פשיטה לאחור 70° (extension), הטיה הצידה, לשמאל ולימין 45°-20° (side flexion) ותנועה סיבובית לשני הצדדים עד 90° (rotation).

פריצת דיסק בחוליות c5 c6 בעולם האינטרנט והמסכים

בעידן הדיגיטלי – הכפיפה קדימה של הצוואר בעת צפייה ממושכת בטלפון הסלולרי גורמת למתח חריג בחוליות הצוואריות, לשחיקה מצטברת של החוליות, לשינויים פיזיים במבנה הדיסק הבין-חוליתי, לשינוי דפוס היציבה של הגוף ואף להיווצרות גבנון בגב העליון.

הכפיפה הממושכת למטה גורמת, לעיתים לנזקים עצביים (מלבד בלט דיסק ו/או פריצת דיסק) המתבטאים בתופעות כאב, כאבים, תחושות נימול, חוסר תחושה, חולשת שרירים, או התכווצות שרירים באיזור הצוואר,הכתפיים וזרועות הידיים.

איך לטפל נכון בבלט דיסק צווארי c5 c6

לבחירת הגישה הטיפולית הנכונה השפעה קריטית על הצלחת הטיפול בבלט דיסק צווארי c5 c6 ועל איכות החיים של המטופל/ת.
טיפול באמצעות הליך חירורגי, פולשני, הינו לפעמים צורך חיוני, בלתי נמנע, אך יש להשתמש בו כאופציה אחרונה בלבד !

מן הראוי לנסות, תחילה את הגישה הטיפולית השמרנית בבלט דיסק צווארי c5 c6 אשר עושה שימוש מוצלח בטכניקות טיפול במגע, כגון: עיסוי רפואי אורתופדי וכן עיסוי רקמות עמוק לפתרון בעיות כאב, כאב מוקרן, כאבי גב וצוואר וכן בעיות עמוד שדרה נפוצות, כגון: בלט דיסק, פריצת דיסק, סיאטיקה וכו'.

 מה זה רדיקולופתיה צווארית ואיך זה קשור לחוליות c5 c6

רדיקולופתיה צווארית, הינה הגדרה מקיפה עבור כל התופעות הנובעות מפגיעה עצבית בשורשי העצבים של עמוד השדרה הצווארי אשר מתבטאות, לרוב בהקרנת כאב מן הצוואר אל הכתפיים, אל הידיים ואף האצבעות. בנוסף, גם תופעות חוסר תחושה, חולשת שרירית, תגובת רפלקס משובשת, מוגבלות תנועה של הצוואר ו/או הגפיים העליונות.

שיבוש עצבי

תפקוד לא סדיר של שורשי העצבים בעמוד השדרה הצווארי נוצרת עקב גירוי חריג (דלקת מקומית), או לחץ חריג הפועל על שורשי העצבים, לרוב על רקע הנסיבות הבאות:

– שינויים ניווניים במבנה החוליות הצוואריות
– היצרות מעברים מפרקיים בין חוליה לחוליה (פורמינה)
– דחיסה של הדיסק וקריסה של המרווח הבין-חולייתי.
– בלט דיסק, בקע דיסק, או פריצת דיסק.
– לכידה של שלוחת עצב בין הזיזים של המפרקים (צביטה)
– טראומה (צליפת שוט), התכווצות שרירים קיצונית (ספאזם)

הסיבה השכיחה לרדיקולופתיה ולשבוש התפקוד העצבי של שורשי עצבים בעמוד השדרה הצווארי, הינה היצרות של המעברים הבין-מפרקיים שבין חוליות עמוד השדרה הצווארי, או לחילופין עקב היצרות התעלה הפנימית של חוט השדרה עצמה.

איזורי הקרנה

רדיקולופתיה אשר נובעת מלחץ, או גירוי קיצוני של שורש העצבים C6 תקרין כאב אל אזור שריר הזרוע הדו-ראשי ( Biceps brachii), אל אזור שורש כף היד, אל האגודל ואל האצבע המורה.
– לחץ, או גירוי של שורש העצבים C7 מקרין כאב אל אזור בסיס הצוואר, אל שריר הזרוע התלת-ראשי (Triceps brachii).
– לחץ, או גירוי של שורש העצבים C8 מקרין כאב אל אצבע הקמיצה (4) ואצבע הזרת (5), לרבות קושי בביצוע משימות אחיזה באמצעות אצבעות הידיים.

סימני אזהרה

בנוסף לתופעות כאב והפרעות בתפקודי התנועה והתחושה, עלולים להופיע סימנים מתריעים, נוספים, כגון:
• תופעת ורטיגו (שינויים בתפיסת הסביבה ההיקפית)
• שינויים בתפקודי הראייה (ראייה כפולה, או מטושטשת)
• קושי בתפקודי דיבור, או קושי בבליעת מזון, או גמיעת משקה
• חוסר תחושה, חלקי, מקומי באזור הפנים שלך
• כאבי ראש חזקים
• ירידה בתפקוד התנועה של כפות הידיים ואצבעות הידיים

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

המאמר עודכן בתאריך 22/10/2025

כותב המאמר: גדעון מילק – מטפל בכיר O.d.c

חלק ממסלולי ההתמחות שלי:

מכללת רידמן, תל-אביב (Deep tissue massage therapy)
המכללה לעיסוי רפואי / ד"ר יעקובי – (Orthopedic medical)
מכון ווינגייט, נתניה (Spinal column pathology & therapy)
Dorn Method, Germany – שיטת דורן (איזון שלד / שריר)
שיקום תנועתי אורטופדי / פאשיקום (Trigger points therapy)

The post חוליות c5 c6 appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

מה זה בלט דיסק l4 l5

חוליות גב תחתון l4 l5, הינן שתי החוליות האחרונות בתחתית עמוד השדרה – הוא האזור המותני (Lumbar). המבנה הפיזי, האנטומי של חוליות האזור המותני, הינו מבנה אנכי, שברירי ולכן, הינו  צפוי לבעיות אורטופדיה, כגון: פריקת חוליות, פריצת דיסק, בלט דיסק, סיאטיקה ועוד.

למה הכאב של בלט דיסק l4 l5 כל כך משפיע על היום יום

התפקוד השגרתי, היום-יומי של החוליות המותניות כרוך, תמיד במאמץ פיזי, עוצמתי בגלל הסיבות הבאות:
א. חוליות l4 l5 פקדות כציר תנועה מרכזי של כל הגוף והן נושאות את כל עומס משקל פלג הגוף העליון
ב. חוליות l4 l5 חשופות לנזקים עקב התנועה הסיבובית הרחבה של מפרקי האגן, לרבות תנועות כפיפה ופשיטה (קדימה, אחורה) וכן תנועת הטיה לצדדים (ימינה, שמאלה), כמפורט בציור.

נזקים בחוליות l4 l5

העומס הפיזי הרב הפועל על החוליות המותניות, תנועת היתר שלהן וכן המבנה השברירי שלהן, חושפים את האזור המותני לפציעות תכופות ולנזק מצטבר.
המבנה הפגיע של החוליות מהווה, כאמור מקור לבעיות אורטופדיה שונות, כגון: בלט דיסק, ו/או פריצת דיסק אשר מלוות בדרך-כלל בתופעות כאב, כאבים, כאב מוקרן ולעיתים אף למוגבלות תנועה ברמה משתנה.

גורמים לפגיעה בעמוד השדרה המותני:

• התכווצות כרונית, ממושכת או התכווצות קיצונית, ספונטנית של שרירים במערך שלד / שריר, או לחילופין מתיחת-יתר של השרירים.
  

  ---

• צמצום או קריסה של המרחב הבין-חולייתי בעמוד השדרה, שינויים ניווניים במבנה הדיסקים ובמבנה החוליות של עמוד השדרה, לחץ מכאני מצטבר, עומס-יתר, שחיקה של הדיסקים ו/או החוליות, תזוזה, החלקה, סטייה, או תת-פריקה של החוליות.
  

  ---

• ביצוע תנועה קיצונית תחת עומס כגון סיבוב קיצוני ו/או כפיפה, בו-זמנית של הגוו, כפיפה של הגוו במצב בו הברכיים ישרות ונעולות, הרמת משא כבד וכו'.
  

  ---

• מנח בלתי מאוזן של כפות הרגלים אשר יוצר נטייה של עמוד השדרה.
  

  ---

• ביצוע תנועות חוזרניות אשר גורמות למתיחת-יתר ו/או שמוש-יתר של השרירים התומכים במבנה עמוד השדרה.
  

  ---

• רטט רכב בעת נהיגה במנח ישיבה לאורך זמן, יוצר לחץ מזיק, מצטבר על החוליות ועל הדיסקים של עמוד השדרה המותני.
  

  ---

• חולשת שרירים, אורח חיים יושבני, משקל-יתר, דפוס יציבה/תנועה לקוי.

איך רדיקולופתיה מותנית קשורה לבלט דיסק l4 l5

רדיקולופתיה מותנית Lumbar Radiculopathy, הינה פגיעה עצבית אשר נובעת מלחץ או גירוי חריג של שורשי עצבים באזור המותני של עמוד השדרה.
רדיקולופתיה מותנית מובילה, לרוב לתופעות כאב, הקרנת כאב, חולשת שרירים, חוסר תחושה ולעיתים, אף למוגבלות תנועה ברמה משתנה.
האי סדירות העצבית מתרחשת ברקמות שורשי העצבים L4  L5  S1, בסמוך למוצאם מבין חוליות עמוד השדרה / חוט השדרה.

תופעות הכאב ושאר התסמינים עלולים להקרין ולהשפיע תחושתית ו/או תנועתית על איברי גוף מרוחקים אשר מעוצבבים על ידי אותם שורשי עצבים.
לצורך הדגמה:
א. רדיקולופתיה צווארית עלולה לגרום לתופעות כאב וחולשה בגפיים העליונות.
ב. רדיקולופתיה מותנית עלולה לגרום לתסמינים לאורך הגפיים התחתונות, הפרעות בתפקודי שלפוחית השתן, מערכת העיכול, או מערכת איברי המין.

הגישה הטיפולית השמרנית

הטיפול הראשוני המומלץ לטיפול ברדיקולופתיה מותנית, הינו, כמובן טיפול לא פולשני, שמרני אשר נועד לשכך את תופעות הכאב ולשחרור הלחץ הפועל על שורשי העצבים בעמוד השדרה.

רצוי שהטיפול השמרני יהיה מלווה במספר שינויים באורח החיים אצל המטופל/ת, כגון:

א. מנוחה פיזית וכמובן הפסקה של אותה פעילות אשר מחוללת את הנזק, כגון הימנעות מהרמת משאות כבדים בשגרת העבודה, או הימנעות מהכבדה ועומס -יתר בפעילות הספורט, הימנעות מביצוע ריצה, או דיווש על אופניים.
ב. ירידה במשקל הגוף מפחיתה את העומס על עמוד השדרה.
ג. הרפיה של שרירים מכווצים והרפיה של המתח הנפשי.
ד. טיפול פיזיותרפיה, הידרותרפיה וכמובן טיפול באמצעות עיסוי רפואי.

שיקום פיזי

שחרור הלחץ בין-חולייתי, הינו תהליך טיפולי טבעי אשר מתבצע בפועל, גם באמצעות עיסוי רפואי אורתופדי לצורך  שחרור התכווצויות שרירים בסביבת עמוד השדרהליצירת רווחה בין חוליות עמוד השדרה.

המאמר עודכן בתאריך 22/10/2025

כותב המאמר: גדעון מילק – מטפל בכיר O.d.c

חלק ממסלולי ההתמחות שלי:

מכללת רידמן, תל-אביב (Deep tissue massage therapy)
המכללה לעיסוי רפואי / ד"ר יעקובי – (Orthopedic medical)
מכון ווינגייט, נתניה (Spinal column pathology & therapy)
Dorn Method, Germany – שיטת דורן (איזון שלד / שריר)
שיקום תנועתי אורטופדי / פאשיקום (Trigger points therapy)

The post בלט דיסק l4 l5 appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

מאחר ועמוד השדרה שלנו, הינו מבנה אנכי, דק ושברירי, הינו צפוי, כדרך הטבע לפציעות אופיניות וכן לבעיות אורתופדיה, כגון: פריקת חוליות, פריצת דיסק, בלט דיסק, סיאטיקה, תופעות כאב, הקרנת כאב ועוד.

מה הגורם המרכזי לפריצת דיסק 

רוב רובם של אירועי הגב המוכרים לנו, נוצרים בפועל עקב התכווצות שרירים חריגה (Spasm), או, לחילופין עקב התכווצות שרירים קיצונית (Cramp) בסביבת עמוד השדרה, לעיתים קרובות, גם עקב 'מתיחת-יתר' פוגענית של השרירים (Strain).

אירוע פריצת דיסק נוצר עקב לחץ קיצוני על מעטפת הדיסק אשר מוביל לפריצה של נוזל הדיסק החוצה, אל סביבת שורשי העצבים – כך נוצרת דלקת מקומית ולחץ מכאני, ישירות על שורש העצב ו/או על חוט השדרה (הרחבה בהמשך).

פריצת דיסק – תסמינים וגורמי סיכון

• צמצום, או קריסה של המרווח הבין-חולייתי.
  

  ---

• שינויים במבנה עמוד השדרה עקב סטייה, החלקה, או פריקה של החוליות.
  

  ---

• מתיחת-יתר של שרירים כתוצאה מביצוע תנועה קיצונית כגון תנועת גוו המבצעת, בו-זמנית, גם סיבוב וגם כפיפה, או הרמת משא כבד כאשר הברכיים "נעולות".
  

  ---

• התכווצות כרונית ו/או התכווצות ספונטנית של שרירים בסביבת עמוד השדרה.
  

  ---

• מנח כפות רגלים, או מנח אגן ירכיים בלתי מאוזן.

• טראומה, חבלה, פציעת ספורט, צליפת שוט, דפוס יציבה, או דפוס תנועה לקוי.
  

  ---

• אורח חיים יושבני (ישיבה, או נהיגה ממושכת), משקל-יתר, תנועות חוזרניות.

מה הנזקים שיכולים להיות מפריצת דיסק

במצב של 'פריצת דיסק', או 'בלט דיסק' נוצר, כאמור לחץ ישיר על שורשי העצבים באיזור מוצאם מעמוד השדרה.
לחץ זה פוגע במוליכות החשמלית של העצב, יוצר דלקת מקומית אשר מלווה, בד"כ בתופעות כאב, כאבים, לרבות הקרנות כאב אל אזורים מרוחקים אשר נשלטים ע"י אותו שורש עצב, כגון גפיים עליונות, או גפיים תחתונות. הכל על פי מיקומו ה"גיאוגרפי" של שורש העצב במערך החוליות.

לחץ משמעותי על שורשי העצבים עלול לפגוע בתפקוד התנועתי, מוטורי של הגפיים עד לכלל מוגבלות תנועה ברמה משתנה.

יש לציין, כי במקביל לפגיעה תנועתית בגפיים התחתונות או העליונות, מופיעות בדרך-כלל, גם הפרעות תחושתיות (סנסורית) אשר מתבטאות בסימפטומים נוירולוגיים, אופיניים, כגון: חולשת שרירים, חוסר תחושה, תחושת "נימול", תחושת "צריבה", "שריפה", "דקירות" וכמובן, גם תופעות של הקרנת כאב, כאבים.

מתברר, כי, רק 6% מכלל מאירועי הגב המוכרים לנו, נובעים מפגיעה עצבית, כגון 'פריצת דיסק', או 'בלט דיסק'.
רוב רובם של אירועי הגב, נוצרים עקב התכווצות שרירים כרונית, מתמשכת, או לחילופין עקב התכווצות ספונטנית, קיצונית בסביבת עמוד השדרה.

איך להקל על תסמיני כאב של פריצת דיסק

הגישה הטיפולית הטבעית

עיסוי רפואי אורטופדי

הצלחתן הרבה של שיטות הטיפול במגע – עיסוי רפואי אורטופדי  ו/או עיסוי רקמות עמוק בפתרון בעיות כאב, כאבים של שרירים, מפרקים ושל כלל מערכת התנועה – מיוחסת לניצול החכם אשר עושות שיטות אלה בתכונת הריפוי הטבעי, הספונטני של גופנו – קרי, יכולת מופלאה של האורגניזם לתקן את הרקמות הפגועות ע"י "גיוס" מקיף של כלל מערכות הגוף להשגת מטרה זו.

מהו עיסוי רפואי אורטופדי ?

עיסוי רפואי אורטופדי, הינה שיטת הטיפול המרכזית בתחום השיקום התנועתי אשר מבוססת על טכניקות בדוקות וידע מתחום רפואת הספורט, פיזיוטרפיה, אורטופדיה, נוירולוגיה, ביומכניקה ועוד.

'עיסוי רפואי אורטופדי' יעיל מאד בפתרון בעיות כאב, כאבים, בעיות עמוד שדרה, גב וצוואר, פריצת דיסק ובלט דיסק, סיאטיקה, אישיאס (sciatica), בעיות מפרקים, אורטופדיה ועוד.

יתרונות הטיפול הטבעי בפריצת דיסק

הטיפול במגע מעצים את סגולת הריפוי הטבעי של הגוף באמצעות יצירה מכוונת של תנאים פיזיים לזירוז ההחלמה באופנים הבאים:

• שיכוך כאבים, שיחרור התכווצויות שרירים והרעת מערכת העצבים.
  

  ---

• שיחזור ושיקום תפקודי השרירים והמפרקים.
  

  ---

• הגברת אספקת דם וחומרי בניה אל הרקמות הפגועות (circulation).
  

  ---

• חיזוק כוח וסיבולת של השרירים, הגידים והרצועות.
  

  ---

• חיזוק הכוח והסיבולת של השרירים, הגידים והרצועות.
  

  ---

• רכישה של דפוסי תנועה ויציבה מתוקנים ומניעת פציעה חוזרת.

בתהליך הטיפולי מתבצעת הפעלה תנועתית, מבוקרת של השרירים והמפרקים (Mobilization) לצורך שיחזור תיפקודי התנועה של הגוף ולזירוז ההחלמה של השרירים והמפרקים הפגועים.
הכל, כמובן ללא כל הליך פולשני וללא כל שימוש בתרופות או כימיקלים !

איך פריצת דיסק  קשור לפתולוגיה

סטטיסטיקה:
90% אנשים מכלל האוכלוסיה התנסו בעבר, או יתנסו במהלך חייהם באירוע גב אחד לפחות ! נתון מאלף זה, מחייב היכרות בסיסית עם עמוד השדרה שלנו בהקשר של 'פריצת דיסק' ו'בלט דיסק'.

כאמור, צמצום המרחב האנטומי הקיים בין חוליה לחוליה, יוצר לחץ על כרית הדיסק הבין-חולייתי ומכאן, גם לחץ על שורש העצב אשר מסתעף מתוך תעלת חוט השדרה. לחץ זה יוצר דלקת מקומית, משבש את התפקוד העצבי ומעורר תופעות כאב – חומרת הפגיעה נבחנת ונקבעת על פי סוג הפגיעה: פגיעה תחושתית, סנסורית ו/או פגיעה תנועתית, מוטורית:

פגיעה סנסורית – מתבטאת בהופעת סימפטומים תחושתיים כגון: חוסר תחושה, תחושת נימול "נמלים", תחושת "צריבה" או "בעירה", תחושת "דקירות", תחושות כאב ועוד.
פגיעה מוטורית – מתבטאת בירידת רמת התפקוד התנועתי של האיבר עצמו, חולשה וירידה בכוח השרירים וcמוגבלות תנועה חלקית או מלאה.

לתשומת לב ! – ירידה קיצונית בתפקוד המוטורי של איבר כל-שהוא, או חוסר שליטה, או חוסר תחושה קיצוני – מוגדר כפגיעה חמורה אשר מחייבת התערבות רפואית דחופה למניעת נזק בלתי הפיך.

איך פריצת דיסק קשורה לתפקוד איברי הגוף

מערכת העצבים המרכזית – חוט השדרה אשר הינו המשך ישיר של מערכת העצבים המרכזית המתחילה במוח (גזע המוח) וממשיכה במורד תעלת עמוד השדרה דרך מעברים פנימיים, חלולים הקיימים במרכזם של 19 חוליות עמוד השדרה העליונות.
מערכת העצבים ההיקפית – שורשי העצבים אשר מסתעפים אל מחוץ חוט השדרה, חולפים דרך המרווחים שבין חוליות עמוד השדרה, ממשיכים אל איברי היעד השונים ויוצרים את מערכת העצבים ההיקפית (פריפריאלית) אשר מעצבבת את כל איברי גופנו.

פריצת דיסק או בלט דיסק שכיחות בעמוד השדרה הצווארי, בין חוליות C1-C7 אשר עלולים להקרין כאב ו/או לפגוע בתפקודי איברים באיזור הראש, הפנים, הצוואר ובתפקוד של הכתפים והגפיים העליונות.
פריצת דיסק או בלט דיסק שכיחות, גם בין חוליות המותניות L1-L5 / S1 ועלולה ליצור מלבד פגיעה בתפקודי הגפיים התחתונות, גם פגיעה בתפקודי איברים פנימיים כגון פגיעה בתפקודים של מערכת העיכול, שרירי הסוגרים, שלפוחית השתן, איברי המין ועוד.

אזהרה !

לתשומת לב, ירידה משמעותית בכוח הגס של שרירי הגפיים התחתונות, צניחת כף רגל, פגיעה בתפקודי הסוגרים או חוסר תחושה קיצוני בגפיים מעידים על פגיעה עצבית חמורה המחייבת התערבות רפואית דחופה לניטרול מיידי של הלחץ הפועל על העצב באמצעות הליך כירורגי למניעת נזק בלתי הפיך.

 מה הסימפטומים של פריצת דיסק והאם ניתן לעשות טיפול עצמי

במצב של פריצת דיסק או בקע דיסק , עקב זליגת נוזל הדיסק, משתחררים באזור הפגיעה מרכיבים כימיים המעודדים דלקת מקומית אשר המלווה, בדרך-כלל בבצקת מקומית, תופעות כאב חד, מקומי (Shooting pain) וכן תופעת כאב מוקרן אשר יוצרת כאב לאורך מסלולו של העצב ומשפיעות על תפקוד איברי היעד שלו, כמפורט להלן:

פריצות דיסק בין החוליות המותניות L4-L5- שכיחות ביותר ומהוות כ- 45% מהמקרים. הסימפטומים האופיניים הם, בדרך כלל תופעת כאב מוקרן אל המדור הצידי והקדמי של הירך ושל השוק וכן כאב בגב כף הרגל בין הבוהן לבין האצבע השנייה. במבדק תנועתי, המטופל/ת יתקשו לעמוד על העקבים בגלל חולשה של השרירים פושטי כף הרגל. מצב קיצוני בו המטופל אינו מסוגל לפשוט את כף הרגל (אצבעות כף הרגל) כלפי מעלה, מוגדר כ"צניחת כף רגל" (drop foot). בפריצות דיסק אלו לא תהיה פגיעה ברפלקסים.

פריצת דיסק בין החוליה המותנית האחרונה L5 לבין חולית העצה הראשונה S1 הינה שכיחה ביותר ומהווה, גם היא כ- 45% מסך כל המקרים של פריצת דיסק או בקע דיסק והן מלוות, בדרך-כלל בהקרנת כאב אופיינית לאורך הצד האחורי של השוק, בצד החיצוני של כף הרגל (לרוב באצבע החמישית) וכן מתחת למפרק הברך.
במבדקי תנועה יתגלה קושי לבצע עמידה על קצות האצבעות עקב חולשה של שריר התאומים (Gastrocnemius) ושריר הסוליה (Soleus), לרבות חולשה של רפלקס גיד אכילס.

שכיחות של פריצת דיסק בין חוליות המותניות L3-L4 הינה כ- 10% מהמקרים ובה השריר העיקרי שתפקודו נפגע הוא השריר הארבע ראשי עקב חולשה או דלדול מצטבר. רפלקס פיקת הברך יהיה חלש והמטופל/ת יסבלו מכאבים בצד החיצוני-צידי של הירך, בקידמת הברך ובצד הפנימי של השוק.

פריצות דיסק בחוליות המותניות העליונות הינן נדירות יותר. פריצת דיסק בין חוליות L2-L3 מאופיינת בכאבים בקידמת הירך, או פריצת דיסק בין חוליות L1-L2 המאופיינת בכאב מוקרן אל המפשעה וכן בהיחלשות של השרירים מכופפי הירך (שריר הפסואס – שריר כסל מותן).

הגישה הפולשנית עם ניתוח לטיפול בפריצת דיסק

ברפואה הקונבנציונלית מתבצע על-פי חומרת המצב הליך כירורגי זעיר פולשני באמצעות חדירה דרך חתך זעיר בגב אל תוך סביבת שורש העצב לצורך סילוק רקמות עודפות באמצעות מכניקה זעירה של כריתה, שאיבה, צריבה או איוד.

ניתוח מיקרודיסקטומיה (Microdiscectomy) בעמוד השדרה, הינו ניתוח זעיר-פולשני באזור התווך הבין-חולייתי, בדרך כלל, עקב פריצת דיסק, או בלט דיסק כאשר רקמה עודפת לוחצת על שורש עצב וגורמת לדלקת מקומית, לתופעות כאב, נימול, חולשת שרירים  ברגלים (חוליות גב תחתון) או בידיים (חוליות צוואר).

מטרת הניתוח:
להסיר את הלחץ הפועל על שורש העצב (decompression) באמצעות גריעה מדוייקת של אותה רקמה עודפת החורגת מן הדיסק – תוך שמירה מרבית על שאר הדיסק התקין.

מהלך הניתוח:
כאשר המטופל תחת הרדמה כללית, או הרדמה ספינלית, מבוצע חתך קטן מאוד (2–3 ס"מ) בגב. המנתח נעזר אנדוסקופ / מיקרוסקופ ניתוחי ובמערכת הגדלה אופטית / שיקוף על גבי מסך וידאו, כדי לראות את האזור בדיוק מירבי.
כך מסירים כמות קטנה של רקמה רכה או עצם (laminotomy חלקי) כדי לנטרל את הלחץ הפועל על שורש העצב.

בתהליך הטיפולי מתבצע, לעתים על-פי הצורך, גם קיבוע מכאני של החוליות ליצירת מרווח יציב בין החוליות וכן נהוג להשתמש בטכניקות מתיחה שונות לצורך ריווח אנטומי בין החוליות להקלת הלחץ על העצב.

טיפול שמרני בפריצת דיסק

כאשר מתרחש אירוע של פריצת דיסק, או בלט דיסק – ניתן, עקרונית לשקול ולבחור גישה טיפולית על-פי שני מסלולים עיקריים:
• טיפול שמרני (לא ניתוחי)
• טיפול ניתוחי — טיפול המיועד, בדרך כלל למקרים חמורים ו/או דחופים.

הטיפול השמרני נחשב כיום לגישה הטיפולית הראשונית, המועדפת במרבית המקרים של אירועי דיסקופתיה (Discopathy), כגון:
פריצת דיסק (Herniated disc) – קרע, בקע בטבעת ההיקפית של הדיסק וזליגה החוצה של נוזל הליבה.
בלט דיסק (Disc bulge) – בליטה היקפית, חריגה של טבעת הדיסק.
לטיפול שמרני יש יתרונות בלעדיים וערך מוסף משמעותי מבחינה רפואית, תפקודית ואף פסיכולוגית, כפי שיפורט להלן:

1. שמירה על שלמות מבנית של עמוד השדרה
בעת ניתוח פולשני נגרעת, לעיתים רקמה דיסקלית או מתבצע שינוי מבני יזום, לעומת הטיפול השמרני אשר משמר את המבנה האנטומי, המקורי של החוליות וכן של הדיסק הבין חולייתי – כך נשמר התפקוד הביו-מכני המקורי של עמוד השדרה, מה שמפחית סיכון לפציעות חוזרות.

2. שיקום פיזי ושיכוך תופעות כאב
• ברוב המקרים (כ־80–90%), בלט דיסק ופריצת דיסק מתרחשת נסיגה טבעית תוך מספר שבועות עד מספר חודשים.
• טיפולים שמרניים כמו פיזיותרפיה, פעילות גופנית מבוקרת, מנוחה יחסית, תרופות נוגדות דלקת, דקומפרסיה (traction) שחרור לחץ בין-חולייתי – מאפשרים ספיגה ושינוע טבעי של הנוזל הדיסקלי אשר נדחק, או דלף מהדיסק.

3. מניעת סיבוכים ניתוחיים
ניתוחי דיסק זעיר פולשניים (מיקרודיסקטומיה) אמנם יעילים מאד, אך הם נושאים סיכון פוטנציאליים לסיבוכים כמו זיהום, פגיעה עצבית, הדבקות רקמות, צלקות ואפילו תסמונות של כאב כרוני, מתמשך – טיפול שמרני נמנע ומייתר סיכונים אלה לחלוטין.

4. שיקום תפקודי שרירים ותיקון יציבה
• פיזיותרפיה ממוקדת מחזקת את שרירי הליבה, הבטן, הגב והאגן,
מה שמסייע לייצב את עמוד השדרה ולמנוע עומסים חוזרים.
• זהו יתרון מהותי שאין לניתוח כשלעצמו, משום שהוא לא מטפל בגורם המכני או התנועתי שהביא לפריצה.

5. שמירה על תחושת שליטה וביטחון
• הטיפול השמרני מעודד את המטופל להיות שותף פעיל בתהליך ההחלמה (תרגילים, תנועה נכונה, הרגלי חיים).
• הדבר מחזק את החוסן הנפשי, מפחית חרדה וכאב פסיכוגני, ומעלה את הביטחון בתנועה.

6. הפחתת עומסים עתידיים
• באמצעות שינוי דפוסי תנועה, ארגונומיה נכונה ותרגול יציבה — ניתן למנוע אירועים חוזרים בעתיד.
• ניתוח, לעומת זאת, פותר את האירוע הנוכחי אך לא את הסיבות התפקודיות לו.

7. עלות נמוכה ונגישות גבוהה
• טיפול שמרני לרוב זול משמעותית מניתוח, עם זמינות גבוהה יותר, ללא צורך בהרדמה, אשפוז או שיקום ניתוחי.

כאשר טיפול שמרני אינו מספק ומופיעים מי מן התסמינים הבאים:
• חולשה נוירולוגית מתקדמת (לדוגמה תחושת שיתוק חלקי ברגל).
• פגיעה בשליטה על סוגרים
• כאבים חדים, חריפים ובלתי נשלטים.
יש לשקול הליך ניתוחי למניעת נזק עצבי, בלתי הפיך.

המאמר עודכן בתאריך 28/10/2025

כותב המאמר: גדעון מילק – מטפל בכיר O.d.c

חלק ממסלולי ההתמחות שלי:

מכללת רידמן, תל-אביב (Deep tissue massage therapy)
המכללה לעיסוי רפואי / ד"ר יעקובי – (Orthopedic medical)
מכון ווינגייט, נתניה (Spinal column pathology & therapy)
Dorn Method, Germany – שיטת דורן (איזון שלד / שריר)
שיקום תנועתי אורטופדי / פאשיקום (Trigger points therapy)

The post פריצת דיסק appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

בלט דיסק – נזקים

הלחץ על שורשי העצבים ו/או על חוט השדרה, עצמו, מוביל לפגיעה בתפקודי התנועה של הגפיים, העליונות, או התחתונות – אך, יתרה מכך ! עם התגברות הלחץ, עלולה להתרחש הידרדרות אשר פוגעת, גם בתפקודים של איברים, פנימיים, כגון: תפקודי לב / ריאה, תפקודי מערכת העיכול, מערך הסוגרים, שלפוחית השתן ואף בתפקוד של איברי המין.

בלט דיסק (disc bulge), או פריצת דיסק נוצרים, לרוב עקב בלאי של כרית הדיסק הבין-חולייתי, על רקע צמצום החלל האנטומי, הבין-חולייתי.

שינויים אלה מובילים, כאמור ללחץ מכאני, מזיק על שורשי העצבים בסביבת מוצאם מבין החוליות – לחץ אשר פוגע במוליכות החשמלית של שלוחות העצבים ומתבטא, כאמור בתופעות כאב, הקרנת כאב עד למוגבלות תנועה ברמה משתנה.

במקביל ! מתרחשות הפרעות עצביות, תחושתיות כגון: 'נימול', 'עיקצוץ', 'שריפה', או לחילופין תופעות של חוסר תחושה ו/או חולשה של שרירים אשר הינן הפרעות נוירולוגיות הנלוות לפתולוגיות כגון בלט דיסק, פריצת דיסק, או סיאטיקה.

מה הפתרון ?

הטיפול המועדף עבור בעיות גב וצוואר, כגון בלט דיסק ו/או פריצת דיסק, הינו, כמובן טיפול לא פולשני ! תחילה ! טיפול שמרני, טבעי אשר מכוון בראש ובראשונה להפחתת הלחץ המזיק הפועל על שורשי העצבים.

שחרור הלחץ הבין-חולייתי בעמוד השדרה באמצעות הגדלה טבעית של המרווח המפריד בין חוליה לחוליה – מפחית את הגירוי העצבי של שורשי העצבים, בולם את התהליך הדלקתי בעמוד השדרה ומשכך את הכאבים האופיינים, הנלווים לפתולוגית בלט דיסק, פריצת דיסק ו- סיאטיקה.

יתרה מכך ! הגדלה של המרווח אשר מפריד בין חוליה לחוליה מאיצה את ההחלמה של הרקמות הפגועות ולעתים, אף מאפשרת נסיגה טבעית של בליטת הדיסק (בלט דיסק), או נסיגה של הנוזל הזולג.

שחרור לחץ בין-חולייתי

הליך שחרור הלחץ הבין-חולייתי (לא ניתוחי !) מתבצע בפועל באמצעות הרפיה והגמשה של הרקמות המכווצות בסביבת עמוד השדרה, כגון שרירים מכווצים, גידים ורצועות, כל זאת, כאמור לצורך הגדלה טבעית והדרגתית של המרווח הקיים בין חוליה לחוליה.

שחרור ה'לחץ בין-חולייתי' מתבצע בפועל באמצעות טכניקה טיפולית טבעית, בדוקה, כגון: עיסוי רפואי אורטופדי, ו/או עיסוי רקמות עמוק, לרבות הפעלה תנועתית, מבוקרת של השרירים והמפרקים.

הצלחתן הרבה של שיטות הטיפול במגע, כגון: עיסוי רפואי אורטופדי, או עיסוי רקמות עמוק לפתרון בעיות כאב ובעיות אורטופדיה, מיוחסת לניצול החכם אשר עושות שיטות אלה בתכונות הריפוי הטבעי של גופנו.
הטיפול הטבעי משחרר את המטופל/ת משימוש במשככי כאבים וכן מבטל, לעתים קרובות את הצורך בהתערבות פולשנית, מתוכננת כגון ניתוח, או הזרקה בין-חוליתית.

ל ה י פ ר ד. . . מהכאב !   אנטי כאב קליניקה

גורמי סיכון לבלט דיסק

הדיסק הבין-חולייתי אשר משמש כמו 'כרית ריפוד' – יוצר מרווח הפרדה חיוני בין חוליה לחוליה, כדי לאפשר תנועה חופשית של מפרקי החוליות וכן משמש כ"בולם זעזועים" לצורך הגנה על שלמות עמוד השדרה מפני עומסים קיצוניים.

לעיתים ! כתוצאה מעומס יתר ולחץ מכאני על כרית הדיסק נוצרת, חריגה בולטת של דפנות הדיסק כלפי חוץ, בד"כ לכיוון אחורי ו/או לצדדים.
לעיתים ! תחת לחץ קיצוני, אף נפרצת מעטפת הדיסק והנוזל הג'לטיני אשר בתוכו, פורץ מבין סיבי המעטפת אל סביבת חוט השדרה ושורשי העצבים.
בלט דיסק, או פריצת דיסק גורמים ללחץ ישיר על חוט השדרה ו/או על שורשי העצבים. לחץ זה יוצר תהליך דלקתי, מקומי אשר פוגע בתפקודי העצבים וכאמור יוצר תופעות כאב והקרנת כאב.

גורמי סיכון עיקריים:

התקצרות, או התכווצות קיצונית של שרירים בסביבת חוליות עמוד השדרה.

צמצום, או קריסה של המרחב הבין-חולייתי ו/או שינויים ניווניים בדיסק הבין-חולייתי.

שינויים מכאניים במבנה עמוד השדרה כגון: סטייה, החלקה, או פריקה של החוליות.

ביצוע תנועה קיצונית תחת עומס כגון: סיבוב ו/או כפיפה, בו זמנית של הגוו.

חולשת שרירים, משקל-יתר, חבלה וכמובן דפוס יציבה, או דפוס תנועה לא תקין.

הטיפול התרופתי הקונבנציונלי הנפוץ לבלט דיסק גב תחתון / עליון

לצורך בלימת התהליך הדלקתי משתמשת הרפואה המערבית בתרופות נוגדות דלקת כגון: אטופן, ארקוקסיה, וולטרן וכן בהזרקה  של סטרואידים, ישירות אל סביבת תעלת עמוד השדרה, לרבות שימוש תכוף בפורמולות לשיכוך כאבים כולל נגזרות שונות של מורפין / אופיואידים.

מסתבר, כי הטיפול התרופתי, הינו המענה, הכמעט אוטומטי של מערכת הבריאות המקומית עבור בעיות כאב כרוניות אשר נובעות מפתולוגיות עמוד שדרה, כגון: בלט דיסק, או פריצת דיסק וכו'.

מסתבר, כי תרופות לשיכוך כאבים ו/או דיכוי דלקת, אומנם מספקות הקלה זמנית ואף מסייעות בניהול המחלה אך, לצערנו, הן אינן מספקות מענה אמיתי לפתרון שורש הבעיה וכהוכחה לכך- די אם נפסיק להשתמש בתרופות לפרק זמן קצר – אז, קרוב לוודאי שהכאבים יופיעו שוב.

מעבר לתלות הלא רצויה בתרופות וכימיקלים, דאגתנו נתונה לתופעות לוואי מזיקות אשר מופיעות עקב שימוש ממושך במשככי כאבים.
ד"ר חיים-משה אדהאן, מנהל היחידה לשיקום כאב במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר: "בישראל היום, יותר אנשים מתים מתופעות לוואי של השימוש בתרופות לדיכוי כאב, מאשר בתאונות דרכים או בפעילות טרור". לא יאמן !

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

בלט דיסק – אנטומיה

מערכת העצבים המרכזית:
כידוע ! חוט השדרה הינו המשך ישיר של מערכת העצבים המרכזית המתחילה במוח (גזע המוח) ומשם ממשיכה במורד תעלת עמוד השדרה, לאורכם של מעברים חלולים הקיימים במרכזם של 19 חוליות עמוד השדרה העליונות.
מערכת העצבים ההיקפית:
שורשי העצבים אשר מסתעפים אל מחוץ חוט השדרה, חולפים דרך המרווחים שבין חוליות עמוד השדרה, ממשיכים אל איברי היעד השונים ויוצרים את מערכת העצבים ההיקפית (פריפריאלית) אשר מעצבבת את כל איברי גופנו.

חוליות צוואריות

בלט דיסק, או פריצת דיסק שכיחות בעמוד השדרה הצווארי, בין חוליות C1-C7 אשר עלולים להקרין כאב ו/או לפגוע בתפקודי שרירים באיזור הצוואר, חגורת הכתפיים, הזרועות, האמות וכפות הידיים.

חוליות מותניות

בלט דיסק, או פריצת דיסק השכיחות בין החוליות המותניות L1-L5 / S1 עלולים ליצור, מלבד פגיעה בתפקודי הגפיים התחתונות, גם פגיעה בתפקודי איברים פנימיים כגון מערכת העיכול, שרירי הסוגרים, שלפוחית השתן, איברי המין ועוד.

לתשומת לב !  ירידה משמעותית בכוח של שרירי הגפיים התחתונות, צניחת כף רגל, פגיעה בתפקודי הסוגרים או חוסר תחושה קיצוני בגפיים מעידים על פגיעה עצבית משמעותית המחייבת התערבות רפואית דחופה לביטול מיידי של הלחץ הפועל על העצב.

להבדיל מן הרפואה השמרנית, האלטרנטיבית – ברפואה הקונבנציונלית, ההליך הכירורגי המקובל מתבצע, בד"כ על-ידי חדירה לסביבת העצב דרך חתך או חריר בגב המטופל לצורך סילוק רקמות הדיסק אשר לוחצות על העצב על-ידי טכניקות של כריתה, שאיבה, צריבה או איוד.
בתהליך הטיפולי הניתוחי, מבוצע, לעיתים קיבוע מכאני של החוליות ליצירת מרווח יציב בין החוליות וכן נהוג להשתמש בטכניקות מתיחה שונות לצורך ריווח בין החוליות להקלת הלחץ על העצב.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

איך לאבחן בלט דיסק

אבחון מדויק של פתולוגיות עמוד שדרה, לדוגמא: אבחנה מבדלת בין בלט דיסק לבין פריצת דיסק, הינה לפעמים משימה די חמקמקה, אפילו עבור אנשי מקצוע מובהקים, כגון אורטופדים, נוירוכירורגים, רדיולוגים ועוד'.
כיום, תודות לטכנולוגיות הדמיה מתקדמות (רדיולוגיה אבחנתית) וכן תודות לפרוטוקול הגדרות מפורט מטעם איגוד הרופאים בארה"ב אפשר להתמודד בהצלחה רבה עם אתגר חיוני זה.

אם כך, יש להגדיר תחילה: מהו דיסק תקין ?
עקרונית, דיסק תקין שומר על צורתו הפיזית, המקורית, ללא שינויים אנטומיים, ללא חריגה מגבול השטח המקורי של הדיסק וכמובן, ללא ממצאים של חבלה (טראומה).

בלט דיסק (disc bulge) מוגדר כמצב בו, אומנם מתקיימת חריגה כלפי חוץ של חומר הדיסק (עד 25%) אל מעבר לגבול הדיסק,  אך המסה החורגת, עדיין מחוברת בצורה היקפית אל בסיס מבנה הדיסק (ציור 2.)

רדיולוגיה אבחנתית

כיום ניתן לאבחן בצורה מדויקת פתולוגיות / אי-סדירות במבנה הדיסק באמצעות טכנולוגיות מגוונות של רדיולוגיה אבחנתית (דימות) כולל פיענוח ממוחשב של סריקות הדמייה מסוג MRI, או CT (טומוגרפיה / תהודה מגנטית) עבור כל המקטעים השונים של כלל עמוד השדרה.

לסיכום ! מנגנון המחלה האופייני, מקורו בזליגה / דחיקה של הדיסק אל מחוץ למקומו המקורי. כך נוצר לחץ מכאני על שורשי העצבים אשר מלווה, בד"כ בתגובה דלקתית מקומית, בתופעות כאב, הקרנות כאב, חולשת שרירים ולעיתים, אף במוגבלות תנועה ברמה משתנה.

איך זה קשור לתסמונת זנב סוס

חטיבת שורשי עצבים אשר מסתעפת מן החוליות המותניות הראשונות L1, L2, לכיוון למטה – משלימה בגב התחתון את המסלול העצבי של חוט השדרה ושל כלל מערכת העצבים המרכזית בגוף.

בשל דמיונה הרב של חטיבה עצבית זאת לזנב חיה, היא מכונה "זנב סוס" Cauda equina ומכאן, גם שמה של הפתולוגיה "תסמונת זנב סוס" – "Cauda equina syndrome".
העצבים של "זנב סוס" אחראים על תפקודי הגפיים התחתונות, על תפקוד שלפוחית השתן, מערכת העיכול וכן על מערכת איברי המין.

"תסמונת זנב סוס", הינו מצב חירום רפואי נדיר, יחסית אשר מתרחש בדרך כלל עקב שינוי פיזי חריג במבנה החוליות המותניות, היצרות החלל הבין-חולייתי, או עקב בלט דיסק, לרבות פריצת דיסק אשר לוחצים על שורשי העצבים.

"תסמונת זנב סוס" מלווה, בדרך-כלל בתופעות כאבים באזור הגב התחתון וברגליים, חוסר תחושה באזור מפגש הרגלים (פרינאום), לרבות תפקוד לא תקין של שלפוחית השתן ואף של מערכת העיכול, כולל מוגבלות תנועה ברמה משתנה.
במקרה קיצון נדרש טיפול כירורגי דחוף, כדי למנוע פגיעה בלתי הפיכה.

התסמינים האופייניים לתסמונת "זנב סוס" דומים במידה רבה, גם לתסמינים המופיעים בעת אירוע בלט דיסק, או פריצת דיסק, להלן:

1. חוסר תחושה של הירכיים הפנימיות
2. אצירת שתן – התרוקנות חלקית של שלפוחית השתן
3. אובדן שליטה על מערכת העיכול ו/או בשלפוחית ​​השתן
4. כאבי גב תחתון חריפים
5. תחושת צריבה ותופעת כאב ברגלים
6. תחושה נימול בגפיים התחתונות

תסמונת "זנב סוס" עלולה להתרחש ב-2 מסלולים אפשריים:

א. התקף פתאומי של כאבים חריפים המלווה, בדרך כלל באי שליטה על שלפוחית השתן
ב. אירוע הדרגתי, כרוני אשר מלווה בכאבי גב תחתון, ירידה בתפקודי שלפוחית השתן

איך להחלים ולטפל בבלט דיסק כמו שצריך – מדריך מקיף

למרות שזמן ההחלמה של בלט דיסק משתנה בהתאם לחומרת הבלט, מיקומו בעמוד השדרה ואופן הטיפול בבעיה, ניתן בכל זאת להגדיר טווחי זמן אופייניים:
א. במקרים בו הלחץ על עצבים והדלקת, אינו חמור – יחול שיפור עד החלמה מלאה, תוך 4–6 שבועות.
ב. במקרים בינוניים עד חמורים אשר מלווים בכאבים חריפים והקרנה לגפים – ההחלמה יכולה להימשך 6–12 שבועות ואף מעבר לכך.

יש לשוב ולציין, כי מסיבות רפואיות שונות עלולה להתרחש הידרדרות והחמרה עצימה של התסמינים אשר מחייבת התערבות רפואית דחופה למניעת נזק בלתי הפיך.

טיפול שמרני, לא פולשני, הינו, לרוב הצעד הראשון בניהול אירוע בלט דיסק, או פריצת דיסק. הטיפול כולל שימוש במגוון רחב של אמצעים, כגון:
הפעלה תנועתית, שיקומית, טיפולי פיזיותרפיה, כירופרקטיקה וכן שימוש בעיסוי רפואי אורטופדי לשחרור הלחץ הבין-חולייתי, ליצירת מרווח רווחה בין מפרקי עמוד השדרה.

שחרור התכווצויות שרירים בסביבת עמוד השדרה מפחיתה את הלחץ המזיק אשר פועל על הדיסק הבין-חולייתי ועל שלוחות שורשי העצבים, הכל במטרה לבלום את התהליך הדלקתי ולשכך את תופעות הכאב.
במקביל אפשרי, גם שימוש מבוקר בתרופות מרשם לשיכוך כאבים וכן תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) , לרבות הזרקה אפידורלית תחת שיקוף.

בעיקרון יש להימנע מפעילויות הכוללות הרמת משאות כבדים, להימנע מביצוע תנועות גוו, או צוואר קיצוניות, הימנעות מישיבה, או נהיגה ממושכת, יש להימנע מביצוע תנועת גוו פיתולית הכרוכה בכפיפת גוו וסיבוב גוו, בו זמנית.
בנוסף ! יש לשמור, ככל הניתן על תבנית יציבה מאוזנת ומשקל גוף מתון לצורך הפחתה של הלחץ על הדיסקים הבין-חולייתיים.

בלט דיסק טיפול עצמי

מאחר וכמעט כל אחד מאיתנו חווה בעבר, או חלילה, כנראה יחווה בעתיד אירוע גב ברמה כל שהיא ! מן ראוי להצטייד בידע ובכלים בסיסיים, כדי להימנע מכך ככל הניתן !

אכן נכון ! אנו לא מסוגלים למנוע לחלוטין את תהליכי הבלאי והשחיקה הפיזית אשר נוצרים באופן טבעי בגופנו, אולם קיימת ברשותנו הזדמנות פז לצמצם את היקף וחומרת הנזק המצטבר.

תרגילים לטיפול עצמי בבעיות גב וצוואר

1. הרפיה של גב תחתון

בשכיבה על הגב כאשר הברכיים כפופות וכפות הרגלים מונחות על הקרקע, יש לכופף ברך אחת לכיוון החזה (או שתי ברכיים), תוך כדי חביקת הברך ע"י כפות ידיים ואז:

א. יש לטלטל את הברך (או את שתי ברכיים) לצדדים, כדי ליצור הרפיה של השרירים באזור האגן והגב התחתון
ב. כמו כן יש לבצע סיבובים הולכים וגדלים של ראש הברך (או שתי ברכיים) סביב ציר האגן ליצירת הרפיה כנ"ל.
(יש לבצע את כל הנ"ל, גם עבור הצד השני של הגוף).

2. פיתול אגן וגב תחתון

בשכיבה על הגב כאשר הברכיים כפופות וצמודות, יש להטותאת שתי הברכיים הכפופות לכיוון הצידה ולמטה ליצירת פיתול כללי של האגן והגב התחתון.
במצב פיתולי זה, יש להשתהות, לפחות 30 שניות, כדי ליצור מתיחה והגמשה של שרירי האגן.
(יש לבצע את הנ"ל, גם עבור הצד השני של הגוף).

3. מתיחת שרירי העכוז

בשכיבה על הגב כאשר רגל אחת ישרה והרגל השנייה כפופה בברך, יש להעביר את כף הרגל של הברך הכפופה אל מעבר לרגל הישרה ואז יש להטות את הברך הכפופה לכיוון הצידה ולמטה. במצב זה, יש להשתהות, לפחות 30 שניות למתיחה הדרגתית של שרירי העכוז.
(יש לבצע כל הנ"ל, גם עבור הצד השני של הגוף).

4. הרפיה של עמוד השדרה

במצב של עמידת "שש", יש לקמר כלפי מעלה את עמוד השדרה ויש להשתהות במצב זה במשך, לפחות 10 שניות.
לסיום יש להרפות את כל השרירים ולאפשר לבטן לצנוח מטה תוך כדי נשיפת אויר.
יש לבצע בנקודות שונות לאורך עמוד השדרה.

הערה: יש להדגיש, כי המופיע לעיל, אינו הנחיה רפואית, אינדיבידואלית, אלא המלצה עקרונית בלבד !

תנועה 

עקרונית ! שילוב של פעילות גופנית, כגון הליכה, או שחיה במקביל לביצוע תרגילים מבוקרים, הינם אמצעים יעילים למניעת פגיעות בגב ובצוואר, כגון בלט דיסק ופריצת דיסק.

מעבר לתנועה חופשית, טבעית – כאשר מערכת התנועה פעילה, היא מבטיחה זרימת דם לכל איברי הגוף ותפקוד תקין של מערכת העצבים.

בלט דיסק ויציבה לקויה

מה הקשר ?
הקשר בין יציבה לקויה לבין תופעת בלט דיסק, הינו קשר פיזי, ישיר ומוכח !
אולם יציבה לקויה איננה הגורם היחידי ליצירת בלט דיסק, כפי שיפורט להלן.

– יציבה לקויה יוצרת עומס ולחץ אסימטרי על הדיסק הבין-חולייתי בעמוד השדרה.
– יציבה לקויה גורמת לבלאי מואץ של הדיסק הבין-חולייתי ושל מפרקי החוליות.
– יציבה לקויה גורמת להצרה של מעברי הפורמינה העצבית, מגבירה את הלחץ על שורשי ההעצבים ועלולה להפוך בלט “שקט” לבלט כואב / מקרין.
– יציבה לקויה מובילה ליצירת פתולוגיות מסוג: בלט דיסק , פריצת דיסק, סיאטיקה.
למרבה הצער ! הלחץ על שורשי העצבים עלול, גם לגרום לשיבוש תפקודים של מערכות פנימיות, כגון מערכת העיכול, איברי המין, הסוגרים ושל שלפוחית השתן.

גורמים נוספים לתופעת בלט דיסק

– הפעלת עומסים חוזרים ונשנים על הגוף, כגון: ביצוע תנועות חוזרניות, מזיקות, הרמה חוזרת של משאות כבדים, תנועות סיבוב גוו קיצוניות גורמים לשחיקה מואצת של הדיסק הבין-חולייתי.
– חולשה כרונית של שרירי הליבה ושל שרירי הגב אשר אמורים לתמוך במבנה עמוד השדרה.
– שינויים ניווניים – עם הגיל הדיסקים מאבדים נפח ומאבדים גמישות, מה שהופך אותם לפריכים ופגיעים.
– פעילות גופנית קיצונית (ספורט, עבודה), אימונים עם טכניקה שגויה, חוסר התאמה בין יכולת גופנית לעומס המאמץ.
– ישיבה ממושכת, ללא הפסקות מגבירה לחץ סטטי על הדיסקים, במיוחד בעמוד השדרה המותני והצווארי.
– עודף משקל מגביר עומס ולחץ מתמיד על הדיסקים.

יציבה לקויה ושינויים במבנה עמוד השדרה

יציבה לקויה יוצרת שינויים מזיקים במבנה המקורי של עמוד השדרה:

– Hyperkyphosis – קיפוזה חזית מוגברת / גבנון / ראש מוטה למטה ולאחור יוצר עומס-יתר, אסימטרי על הדיסקים צוואריים (C5–C7) – נטייה לבלט אחורי־צידי.

– Hyperlordosis קשת מותנית מוגברת, או לחילופין קשת מותנית שטוחה יוצרות לחץ אסימטרי ועומס-יתר על הדיסקים הבין-חולייתיים: L4–L5, L5–S1

– Scoliosis – סקוליוזיס, מצב שבו עמוד השדרה מתעקם הצידה בצורה לא תקינה, לרוב בצורת Cאו S, מלווה, לרוב בנטייה אי־סימטרית של הכתפיים ושל אגן הירכיים.

– Anterior Pelvic Tilt – APT – הטיית אגן ירכיים קדמית
– Posterior Pelvic Tilt – PPT -הטיית אגן ירכיים אחורית
שינוי זווית של מנח החוליות המותניות מגביר את הלחץ והבלאי של הדיסק הבין-חולייתי.

– ישיבה ממושכת בתנוחת כפיפה, עמידה ממושכת במנח של נעילת ברכיים, נשיאת משקל חד־צדדית (תיק), מאמצי עבודה מזיקים, חוזרים – מגבירים את הסיכון ליצירת בלט דיסק וכן מגבירים כוחות גזירה מזיקים (shear forces).

חשוב לזכור ! כי ברוב המקרים ניתן לטפל בלט דיסק באמצעים שמרניים, כמו פיזיותרפיה, עיסוי רפואי, שיקום תנועתי, תיקון יציבה לקויה – רק במיעוט המקרים נדרש טיפול פולשני.
תיקון דפוס היציבה, אומנם לא “מחזיר”, בהכרח את הדיסק למקומו המקורי, אבל, בהחלט מפחית את העומס המכאני על שורשי העצבים, מונע הדרדרות והחמרה ומשפר את הסיכוי לשיכוך של תופעות הכאב.

בלט דיסק – דרגות חומרה

בלט דיסק ניתן לסיווג על-לפי שלושה מאפיינים עיקריים: מיקום הבלט בעמוד השדרה, כיוון הבליטה ודרגת החומרה הפתולוגית.

מיקום הבלט

בלט דיסק יכול להופיע:
 בלט דיסק מותני – Lumbar Disc Bulge מופיע בגב התחתון – זהו המצב הנפוץ ביותר משום שאזור זה נושא את רוב משקל הגוף.
בלט דיסק צווארי – Cervical Disc Bulge מופיע בצוואר ואז הכאב עלול להקרין לכתפיים או לידיים.
בלט דיסק חזי – Thoracic Disc Bulge מופיע בגב האמצעי או העליון – מצב נדיר יחסית.

כיוון הבלט

בלט לאחור ולצד – זהו הכיוון השכיח ביותר, ולעיתים הוא לוחץ על שורש עצב וגורם לכאב, נימול ו/או חולשת שרירים.
בלט לאחור – בליטה אחורה לכיוון השק התקאלי של חוט השדרה.
בלט צידי – בליטה לכיוון שורש עצבים המסתעף מבין חוליות עמוד השדרה, גורם, לרוב לכאב ממוקד, או הקרנת כאב לאורך מסלול העצב.
בלט דיסק דיפוזי – מצב שבו הדיסק הבין-חולייתי בולט באופן היקפי ומפושט, מעבר לגבולותיו הטבעיים.

חומרת הבלט

מבחינת מידת החומרה, יש מספר דרגות:
בלט – Bulge – שלב קל יחסית, בו מבנה הדיסק חורג החוצה, אך מעטפת הדיסק, עדיין שלמה.
פרוטרוזיה – Protrusion – שלב מתקדם כאשר הבליטה חריגה יותר כאשר הנוזל הפנימי של הדיסק לוחץ בעוצמה על פנים המעטפת.
אקסטרוזיה – Extrusion – שלב חמור, שנקרא, בו נוצר קרע במעטפת והחומר הפנימי יוצא החוצה.
סקווסטרציה – Sequestration – הוא השלב החמור יותר, בו חלק מהחומר שדלף, מתנתק.

בלט דיסק – שאלות נפוצות:

האם בלט דיסק מזכה באחוזי נכות ?

בלט דיסק מזכה באחוזי נכות רק אם מוכחת פגיעה תפקודית, משמעותית. להלן המדדים העיקריים, הנבדקים:

• עוצמת הכאבים ומשך תופעת הכאב (כאב כרוני)
• הקרנת כאב לידיים, או לרגליים
• פגיעה עצבית: נימול, ירידה בתחושה, חולשת שרירים
• מוגבלות תנועה של עמוד השדרה
• השפעה על תפקוד יומיומי, או תפקודי עבודה
• ממצאים תומכים של בדיקות אבחנתיות (MRI, EMG)

סיכום: בלט דיסק ללא סימפטומים משמעותיים, לרוב לא נקבע אחוזי נכות.

האם בלט דיסק מסוגל "לחזור" למקומו המקורי?

ברוב המקרים בלט דיסק לא חוזר בדיוק לצורתו ולמקומו המקורי, אך בתהליך ההחלמה הנפח וההיקף של הבלט עשוי, בהחלט להצטמצם. הלחץ על העצב פוחת והכאב, אף עשוי להיעלם לחלוטין – לעיתים תוך שבועות עד חודשים, תודות לטיפול שמרני מתאים והפחתת עומסים. יש לציין, כי המטרה הרפואית היא לאו-דווקא “להחזיר את הדיסק למקום”, אלא לשקם את תפקודי התנועה ולשכך את תופעות הכאב – ברוב המקרים זה, בהחלט אפשרי, ללא כל הליך פולשני.

מה הם הסוגים הנפוצים של בלט דיסק?

תופעת בלט דיסק מסווגת, בעיקר לפי מיקום הבלט בעמוד השדרה וכמובן לפי חומרת הבלט:

לפי מיקום הבלט:

• בלט דיסק מותני (Lumbar) – בגב התחתון; הנפוץ ביותר.
• בלט דיסק צווארי (Cervical) – באזור הצוואר.
• בלט דיסק חזי (Thoracic) – בגב העליון; נדיר יותר.

לפי חומרת הבלט:

• בלט קל (Bulge) – הדיסק בולט החוצה ללא קרע.
• פרוטרוזיה (Protrusion) – בליטה חורגת יותר, עדיין ללא קרע מלא.
• אקסטרוזיה (Extrusion) – קרע במעטפת הדיסק והחומר הפנימי יוצא החוצה.
• סקווסטרציה (Sequestration) – קטע מהדיסק ניתק (נדיר יותר).

מהו ההבדל העקרוני בין בלט דיסק, בקע ופריצת דיסק?

להלן ההבדלים העקרוניים, מהקל אל החמור:

– בלט דיסק  (Disc Bulge)
הדיסק חורג החוצה, אך מעטפת הדיסק שלמה, לרוב גורם ללחץ קל, בלבד ולרוב בלי תסמינים.

– בקע דיסק  (Disc Herniation / Protrusion)
חלק מהתכולה הפנימית של הדיסק זולג החוצה, עקב קרע, בקע במעטפת החיצונית. הלחץ על שורש העצבים משמעותי יותר ועלול לגרום לתופעות כאב ו/או הקרנת כאב.

– פריצת דיסק  (Disc Extrusion / Rupture)
המעטפת נקרעת, וחומר פנימי של הדיסק יוצא החוצה. זהו המצב החמור ביותר, עם סיכון גבוה ללחץ עצבי, משמעותי ותסמינים נוירולוגיים.

מה הם הסיבוכים האפשריים, כתוצאה מבלט דיסק?

בלט דיסק לא, בהכרח גורם לסיבוכים, אך כאשר הלחץ על העצבים מתגבר – עלולות להופיע התופעות הבאות:

• התפתחות של כאבים כרוניים בגב, בצוואר או לאורך הגפים (יד / רגל)
• תופעה של הקרנת כאן: מהגב לרגלים, או מהצוואר לידיים
• מוגבלות תנועה ברמה משתנה וירידה בתפקוד היום-יומי
• הפרעות עצביות, כגון: נימול, עקצוץ, או ירידה בתחושה
• חולשת של שרירים באזור איברי היעד של העצבים
• פגיעה בשיווי משקל של הגוף ובדפוס היציבה
• במקרים חמורים: פגיעה בתפקודי שלפוחית השתן, ו/או הסוגרים (מצב חירום רפואי)
• לעיתים, בעת החמרה: הדרדרות לבקע דיסק, או פריצת דיסק

ברוב המקרים, עם טיפול מתאים (פיזיותרפיה, תרגול, הפחתת עומסים על מערכת שלד / שריר) – ניתן למנוע סיבוכים ולהשיג שיפור משמעותי.

כיצד ניתן להימנע מתופעת בלט דיסק?

ניתן להפחית משמעותית את הסיכון להופעת בלט דיסק באמצעות:

• תיקון יציבה לקויה
• הרפיית שרירי ליבה מכווצים, מקוצרים
• הימנעות מעומסים קיצוניים ו/או פתאומיים
• הימנעות מתנועות חוזרניות, מזיקות
• הרמת משאות, רק בצורה נכונה: בעת הרמת המשא להקפיד על כפיפת ברכיים במקום כפיפת הגב, הקפדה על הצמדת המשא קרוב לגוף, הימנעות מסיבוב הגוו בזמן הרמת המשא
• אימוץ תנוחות נכונות, כגון: שינה על הצד, או על הגב, על-גבי מזרן תומך, ישיבה עם תמיכה לגב, הקפדה על מסך בגובה העיניים.

כמה זמן אחרי טיפול בבלט דיסק מרגישים בשינוי?

– תוך מספר ימים עד שבועיים צפויה, בדרך כלל הקלה ראשונית, תודות לטיפול שמרני מתאים והפחתת עומסים.
לפעמים יש החמרה קלה, זמנית בתחילת הטיפול – וזה לא בהכרח סימן רע.

– שיפור משמעותי בתפקודים ובטווחי התנועה של השרירים, מופיע, לרוב אחרי 3-6  שבועות.

– החלמה מלאה וחזרה לשגרה עשוי להתארך עד2-3  חודשים, לעתים עד חצי שנה.

אם אין שיפור משמעותי אחרי 2-3  חודשים, או שמתפתחת החמרה נוירולוגית, כגון: כאב כרוני מתגבר, חולשת שרירים קיצונית, תפקוד לקוי של הסוגרים, או שלפוחית השתן – יש לבצע הערכה רפואית מחודשת.

מה ההבדל בין בלט דיסק רגיל לבלט דיסק דיפוזי?

בלט דיסק רגיל:
– בלט הדיסק ממוקד באזור נקודתי, מסוים של הדיסק הבין-חולייתי.
– בלט דיסק רגיל לוחץ, לרוב על שלוחת עצב אחת בלבד.
– בלט דיסק רגיל, שכיח יותר ומלווה, לרוב בתופעת כאב, או הקרנת כאב.

בלט דיסק דיפוזי:
– הבליטה מקיפה חלק גדול של מעטפת הדיסק, או את כל היקף המעטפת.
– הבליטה מפעילה לחץ היקפי, לא בהכרח על עצב ספציפי.
– נפוץ יותר על רקע של שינויים ניווניים, מצטברים של הדיסק.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

המאמר עודכן בתאריך 6/1/2026

כותב המאמר: גדעון מילק – מטפל בכיר O.d.c

חלק ממסלולי ההתמחות שלי:

מכללת רידמן, תל-אביב (Deep tissue massage therapy)
המכללה לעיסוי רפואי / ד"ר יעקובי – (Orthopedic medical)
מכון ווינגייט, נתניה (Spinal column pathology & therapy)
Dorn Method, Germany – שיטת דורן (איזון שלד / שריר)
שיקום תנועתי אורטופדי / פאשיקום (Trigger points therapy)

The post בלט דיסק appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

כבר משחר ההיסטוריה האנושית אנו משתמשים בתנוחת כריעה לצרכים קיומיים, כמו הסתתרות מפני סכנה, זינוק לצורך בריחה, ליקוט מזון, הרמת משא, ישיבה, מנוחה ועוד . . .

סקוואט – אנטומיה

תנועת סקוואט מפעילה בצומת המרכזית של הגוף מכלול שרירים ומפרקים.
רוב המפרקים והשרירים המעורבים בביצוע סקוואט ממוקמים בפלג הגוף התחתון – קרסול, ברך, ירך ואף שרירים מעל קו המותניים (שרירי בטן וגב תחתון).

השרירים העיקריים המעורבים :

–   שרירי העכוז
Gluteus
–  הארבע ראשי
Quadriceps
–  הירך האחורי
Hamstrings
–  מקרבי הירך
Adductors
–  מותן כסל
iliopsoas
–  שרירי השוק האחוריים
Gastrocnemius, Soleus

יתרונות

סקוואט, הינה תנועה רב-שימושית אשר מחזקת את שרירי פלג הגוף התחתון, מחזקת את שרירי הליבה, משפרת את שיווי המשקל ואת דפוס היציבה.

סקוואט תומך בתפקודי התנועה של הגוף, כגון: הליכה, ריצה, טיפוס וכו' וכך מפחית סיכוני נפילה, או פציעה.
תרגול יום יומי של סקוואט מגביר את הכוח, הסיבולת והגמישות של השרירים והמפרקים, לרבות הגברת שריפת קלוריות ושיפור צפיפות העצם הטבעית.

נזקים

• מאמץ קיצוני ו/או עומס-יתר בעת ביצוע כריעה עלול לגרום לנזק במפרקי עמוד השדרה ו/או לפגיעה בדיסק הבין-חולייתי.
• משקלות – ביצוע סקוואט תחת עומס-יתר של משקולות עלול להגביר את הסיכון לפציעה, בעיקר בגב התחתון, ברכיים, או קרסוליים.
• טכניקות כריעה לקויות או הגזמה בכמות הכריעות, הן סיבות נפוצות לפציעות בסיסיות בשרירים ובגידים המעורבים.
• שרירים מכופפי ירך מכווצים / מקוצרים, כמו השריר הארבע ראשי (Quadriceps), או שריר מותן כסל (iliopsoas) האופיניים לאנשים אשר מבלים זמן רב בישיבה (יושבנות), הינם גורם מובהק לפציעות בעת ביצוע תרגילי כריעה.

סקוואט – טכניקה נכונה

טכניקת כריעה לקויה עלולה להפעיל לחץ-יתר על השרירים והמפרקים בגב התחתון עד כדי פציעה. שיפור הטכניקה שלך עשויה להפחית את הסיכון לפציעה.

כללי זהב למניעת פציעות בעת תרגול כריעה:

גב / עמוד שדרה
כדי להמנע מפגיעה בחוליות עמוד שדרה ובדיסק הבין-חולייתי יש להקפיד שהגב התחתון ישאר ישר בעת כפיפת הגוו (ראה ציור), תוך הקפדה על חזה זקוף כלפי מעלה.

ברכיים / ירכיים
כאשר אנו מבצעים כריעה, יש להמנע מקירוב הברכיים אחת לשניה. הברכיים צריכות לפנות לכיוון חוץ (לפחות 30 מעלות), כך ימנע מאמץ-יתר ו/או עומס-יתר על הברכיים והירכיים.

כפות רגליים
רצוי להקפיד על כפות רגליים צמודות לקרקע, כולל העקבים. רצוי לא להעמיס את משקל הגוף על קצות האצבעות.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

The post סקוואט appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

מה היא ישיבה ממושכת ? ההתפתחות העצומה של הטכנולוגיה והתעשייה הגבירה את רמת המיכון והאוטומציה בכל אתר ואתר בו עובדים ופועלים בני אנוש.
כיום מבוצעות משימות עבודות רבות באופן אוטומטי באמצעות מכונות, כאשר הפועלים האנושיים המפעילים את המכונות, נמצאים, רוב הזמן בתנוחת ישיבה.

נוהל עבודה המחייב ישיבה בעמדות הפעלה נייחת, הינה תופעה המאפיינת מגמה הולכת ומתגברת ככל שהטכנולוגיות היצור משתכללות.
האם ביצוע משימות עבודה בתנוחת ישיבה ממושכת – האם נהיגה ממושכת, או האם ישיבה מרתונית מול מסך מחשב פוגעים בבריאותנו? הינה שאלה מתבקשת.

מענה ברור ונחרץ לשאלה זאת מתקבל מאין ספור מחקרים אשר זיהו באופן חד-משמעי כי ישיבה ממושכת המתקיימת כשגרה לאורך זמן, הינה במפורש גורם המשפיע לרעה על כל מערכות הגוף ובעיקר על מערכת התנועה, היא מערכת שלד / שריר של גופנו.

גורמי סיכון

להבדיל ממצב בו הגוף נמצא במצב שכיבה או במצב עמידה – תנוחת ישיבה, הינה, למעשה תנוחת כפיפה מקובעת אשר מתמקדת באזור הציר המרכזי של הגוף, אך מפעילה באופן סטאטי, ללא תנועה את כל השרירים אשר מייצבים את פלג הגוף העליון, זוקפי הגב, שרירי הבטן, שרירי הליבה במרכז, שרירי אגן הירכיים והירכיים עצמן לרבות החזקה ממושכת של שרירי חגורת הכתפיים והצוואר.

נזקים

1. ישיבה ממושכת משנה את המנח הטבעי של אגן הירכיים (Pelvis) ומסיטה את חוליות עמוד השדרה, בד"כ לכיוון אחורי (פוסטריורי) – מצב זה יוצר אי-סדירות מבנית של החוליות המותניות אשר דוחקת את הדיסקים הבין-חוליתיים לכיוון תעלת עמוד השדרה ולכיוון שורשי העצבים המסתעפים ממנו אשר מאיצה היווצרות של תופעות כגון סיאטיקה, אישיאס, בלט דיסק ופריצת דיסק וכו'.

2. תנוחת ישיבה מכווצת ("מקצרת") את כל השרירים המעורבים בהחזקה הממושכת של תנוחת הכפיפה של הגוו וכן את כל השרירים המעורבים בכפיפת הגפיים התחתונות. כיווץ ממושך של השרירים יוצר לחץ מכאני / פיזי על שלוחות עצבים במסלולם אל איברי היעד, משבש אספקת דם סדירה לאיברים ויוצר תופעות כאב, כאבים באזור הגב, הגפיים התחתונות ובאזור הצוואר וחגורת הכתפים.

3. ישיבה לאורך זמן יוצרת מתיחה קבועה של השרירים הזוקפים של הגב אשר מצמצמת את המרווחים הטבעיים הקיימים בין חוליות עמוד השדרה – מרווחים אלה חיוניים למניעת לחץ על כריות הדיסקים הבין-חוליתייים ועל שרשי העצבים המסתעפים מעמוד השדרה.

4. ישיבה יוצרת עומס קבוע על עמוד השדרה אשר מתבטא בלחץ מכאני / פיזי על החוליות המותניות (Lumbar), על חוליות העצה (Sacrum) ובאופן ממוקד על עצם הזנב (Cox) אשר נושאים את משקל כל פלג הגוף העליון.

5. תנוחת ישיבה נועלת את המפרקים המעורבים בתנוחת הכפיפה של הגוו ושל הירכיים והברכיים ומאיצה תהליכי ניוון של הרקמות הרכות המקיפות המפרקים ואת הרקמות של פנים המפרקים.

6. תנוחת ישיבה ממושכת משבשת את פעולתה של מערכת הדם ולימפה.

בנוסף, עבודה במשך שנים בתנוחת ישיבה עלולה ליצור תנאים פיזיולוגיים המעודדים בעיות בריאות כגון תפקודי לב וריאות, אי-סדירות במערכת העיכול וכושר ירוד.

הטיפול הטבעי

בתהליך הטיפול הטבעי, נעשה שימוש בטכניקות יעילות ובדוקות כגון: עיסוי רפואי אורטופדי ו/או עיסוי רקמות עמוק,

שיקום תפקודי התנועה של הגוף באמצעות הפעלה יזומה.
זירוז פעילות מחזור הדם ופעילות מערכת הלימפה.
חיזוק הכוח והסיבולת של השרירים והגידים.
תיקון דפוסי ישיבה ויציבה לאיזון כלל מערכת שלד / שריר.
ארגון מחדש של עמדת העבודה וארגון המרחב האישי.

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !
אנטי כאב קליניקה

גדעון מילק / מטפל בכיר O.d.c / בוגר:
מכון וינגייט – מכללת רידמן – .Dorn / גרמניה – עיסוי רפואי אורטופדי / ד"ר יעקבי

The post ישיבה ממושכת appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

איזון שלד שריר – כאשר היציבה של הגוף, הינה תקינה,הגוף נמצא בשיווי משקל אופטימלי, אך כאשר שיווי המשקל מופר, הגוף נקלע למצוקה ויפעל, מיידת לאיזון מחדש של היציבה באמצעות ביצוע תנועות "פיצוי אוטומטיות" אשר מתבטאות בעבודת שרירים מאומצת, קיצונית ולא נורמטיבית.

המאמץ הפיזי, החריג אשר מושקע להשגת שיווי משקל מחדש, מוביל, לצערינו לתופעות של התכווצות שרירים, "התקצרות" שרירים, מתיחת יתר של גידים וכן לשחיקת מפרקים אשר מלוות, לרוב בתופעות כאב, כאבים.

איזון שלד / שריר – השיקום התנועתי

התהליך הטיפולי המוגדר 'איזון שלד / שריר' נועד לטיפול במכלול פתולוגיות של מערכת התנועה. בעיות שרירים ומפרקים, בעיות אורטופדיה, בעיות גב ועמוד השדרה, בעיות יציבה ותפקודי תנועה.

עיקרו של הטיפול מתמצה בהשבה הדרגתית ומבוקרת של השרירים והמפרקים לכושר תנועה בטווח מלא, ללא תופעת כאב.
במהלך השיקום מושקעת תשומת-לב מיוחדת באיזון היציבה של הגוף ובשיקום מלא של תפקודי התנועה.

הצלחת תהליך השיקום מיוחס לניצול החכם של אפקט הריפוי הטבעי הקיים בגוף.
הודות להפעלה אקטיבית, שיטתית של השרירים ומפרקים אצל המטופל/ת נוצרים תנאים אידיאליים להשתחררות מקיבעונות קיימים והזדמנות פז לרכישה של דפוסי יציבה ותנועה חדשים ומתוקנים.

שיטת דורן – Dorn method
Spinal column therapy

מלבד שיטות טיפול  'קלאסיות', מובילות כגון 'עיסוי רפואי אורטופדי' ו'עיסוי רקמות עמוק' אשר מהוות כלי טיפולי מרכזי בעבודת הקליניקה – נעשה שימוש מבורך, גם ב'שיטת דורן' אשר,הינה טכניקה ייחודית, המיועדת מעיקרה לפתרון בעיות מפרקים הנובעות במקור מתת-פריקה, או סטייה של חוליות עמוד שדרה, אגן הירכיים והגפיים.
. . .  (ראה הרחבה)

טכניקות לאיזון שלד / שריר:

עיסוי רפואי אורטופדי – (Orthopedic medical)

כלי טיפולי ראשון במעלה לטיפול ברקמות פגועות כגון: שרירים (גידים ורצועות) ועל מערך המפרקים. נועד לשיכוך תופעות כאב, האצה של תהליך ההחלמה ושיקום תפקודי תנועה . . .  (ראה הרחבה)

עיסוי רקמות עמוק – (Deep tissue massage therapy)

פועל על הרבדים העמוקים של השרירים הפגועים, משיג הרפיה של השרירים המכווצים, משכך תופעות כאב, מזרז החלמת שרירים ותומך בשיקום תפקודי התנועה . . . (ראה הרחבה)

שיטת דורן  Dorn Method – Spinal column therapy

נועד לטיפול בבעיות מפרקים הנובעות במקורן מתת-פריקה, או סטייה של חוליות עמוד שדרה ומפרקי אגן הירכיים . . . (ראה הרחבה)

שיקום תנועתי, עצבי – (Trigger points therapy)

שיקום המנגנון העצבי התוך-שרירי, מיועד לפתרון בעיות כאב ובעיות אורטופדיה של מערכת התנועה. מבוסס על אבחון יסודי של דפוס היציבה ודפוס התנועה לצורך שיקום תפקודי התנועה . . . (ראה הרחבה)

גדעון מילק

The post איזון שלד שריר appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.