מה זה סיאטיקה (אישיאס)

סיאטיקה (אישיאס), או 'תסמונת העצב הסיאטי', הינה תופעת כאב וכן הקרנות כאב אשר נוצרות כתוצאה מלחץ, או גירוי של העצב  ה א  ר  ו  ך   ב י ו ת ר   ב ג ו ף   – הוא העצב ה'סיאטי' – Sciatic nerve.

העצב ה'סיאטי' מכיל שלושה שורשי עצבים נפרדים אשר מקור מוצאם בחוליות המותניות L4 – L5 – S1, בגב התחתון.
>שלושת העצבים הנ"ל מתלכדים לעצב אחד מאוחד אשר נפרש במסלול ארוך, החל מן הגב התחתון, עובר דרך ליבת האגן, שרירי העכוז, אחורי הירך, השוק ועד לכף הרגל.

מנגנון הפגיעה של עצב הסיאטי

—  לחץ, או גירוי של שורשי העצבים הנפרדים, עצמם L4 – L5 – S1 במקור מוצאם מעמוד השדרה.
—  לחץ הפועל ישירות על ה'עצב הסיאטי' המאוחד בעת מעברו דרך פתח ה'פורמינה' בין עצם הכסל לבין עצם העצה – Sacrum Greater / lesser sciatic foramens.
—  לחץ הפועל על העצב הסיאטי בעת מעברו מתחת שריר ה 'פיריפורמיס' Piriformis באחורי העכוז.

בעקבות הלחצים הנ"ל יופיעו, בד"כ הפרעות עצביות כגון: תופעות כאב, תחושת 'נימול', 'צריבה' ו/או חוסר תחושה.
>במקרה של החמרה, ניתן לצפות לתופעת כאבים מתגברים אשר מתמקדים באזור העכוז, אחורי הירכיים, השוק האחורי ו/או כפות הרגלים, לרבות חולשת שרירים עד כדי מוגבלות תנועה ברמה משתנה.

לתשומת לב !
>במקרים קיצוניים, תיתכן, חלילה, אף פגיעה בתפקודי מערכות פנימיות כגון: אי-שליטה על פעולת הסוגר בקצה המעי הגס, פגיעה בתפקוד שלפוחית השתן ואף, חלילה פגיעה בתפקוד איברי המין.

סיאטיקה –מנגנון  הפגיעה

מה הם גורמי הסיכון לסיאטיקה אישיאס

הלחץ על העצב הסיאטי וכן התהליך הדלקתי אשר מלווה אותו, נוצרים, בד"כ כתוצאה ממספר גורמים אופייניים, כגון:

א. התכווצות שרירים באזור הגב התחתון, אגן הירכיים, או באזור העכוז עקב שימוש-יתר, מתיחת-יתר, חוסר פעילות גופנית, או עקב מתח נפשי (stress, strain, spasm).

ב. עומס פיזיים, קיצוני, כגון: ריצה מאומצת, קפיצות ונחיתות חוזרניות (כדורסל), דיווש מאומץ על אופניים, טיפוס על מדרון, נשיאת משא כבד, משקל יתר, מתיחה קיצוניות וכד'.

ג. שינויים ניווניים במבנה החוליות, היצרות של המעברים המפרקיים בחוליות בעמוד השדרה, או היצרות של תעלת עמוד השדרה (Spinal stenosis)

ד. תת-פריקה של החוליות (subluxation), או תזוזה, החלקה של אחת החוליות (spondylolisthesis).

ה. L4 – L5 – S1  פריצת דיסק, או בלט דיסק בין-חולייתי (disc herniation).

ו. אספקת דם לקויה לעמוד השדרה – איסכמיה (ischemia).

ז. חוסר איזון שרירי, יציבה לקויה, משקל-יתר, אורח חיים יושבני.

יש לציין, כי רוב רובם של תופעות ה'סיאטיקה' נוצרות עקב התכווצות שרירים קיצונית, או מתיחת-יתר בסביבת מוצאו מעמוד השדרה, או במסלול העצב בדרכו אל איברי היעד.
>רק 6% מכלל מקרי ה'סיאטיקה' נובעים מפגיעה עצבית, נוירולוגית ישירה בעמוד השדרה, בלט דיסק, פריצת דיסק, או סיאטיקה.

האם ניתן לטפל בעצב הסיאטי בטיפול טבעי?

לצורך טיפול בכאבי סיאטיקה, ראשית יש להימנע מביצוע פעולות אשר מגבירות עומסים על האגן ועל עמוד השדרה, כגון: ריצה, קפיצה, הרמת משא כבד וכד'.

הטיפול באמצעות עיסוי רפואי אורטופדי, או עיסוי רקמות עמוק, יעיל מאד לשיכוך תופעות 'סיאטיקה' וכן לבלימת התהליך הדלקתי על-פי הפרוטוקול הטיפולי הבא:

• הרפיית השרירים הסמוכים לעמוד השדרה, מגדילה את המרווח הבין-חוליתי ובכך מפחיתה את הלחץ על הדיסקים ועל שורשי העצבים.
  

  ---

• הרפיית השרירים בקדמת אגן הירכיים וכן הרפיית השרירים בצד האחורי של האגן, מפחיתה את הלחצים הפועלים על 'העצב הסיאטי'
  

  ---

• הרפיית שרירי העכוז ושל שרירי הירך האחוריים מפחיתה את הלחץ הרב אשר יוצר שריר ה- Piriformis על 'העצב הסיאטי' – ראה הסבר מפורט בהמשך.
  

  ---

• שיכוך כאבים באזור הגב התחתון וכן באזור האגן והעכוז מרגיעה את מערכת העצבית הכללית ומפוגגת את התכווצות השרירים אשר כה אופיינית ל'סיאטיקה'.
  

  ---

• הגברת זרימת דם ואספקת חומרי בניה אל הרקמות הפגומות אשר מאיצה את תהליך ההחלמה.
  

  ---

• הפעלה יזומה ומבוקרת של מפרקי האגן והגפיים לצורך הרפיה שרירית ושחזור תפקודי התנועה של הגפיים.

quadriceps streches, groin streches, Psoas streches, iliotibial strechses, squatting

סיאטיקה ושחרור לחץ בין חולייתי

עיסוי רקמות עמוק וכן עיסוי רפואי אורטופדי, הינן שיטות טיפול מרכזיות לשחרור לחצים בין-חוליתיים בעמוד השדרה לצורך שיכוך תופעת הכאב ובלימת תהליכים דלקתיים בסביבת עמוד השדרה.

שחרור הלחץ בין-חולייתי בעמוד השדרה, מתבצע בפועל באמצעות הרפיה ושחרור של רקמות שרירים מכווצות, או רקמות נוקשות בסביבת עמוד השדרה וכן באמצעות הפעלה תנועתית מבוקרת אשר מיועדת ליצור רווחה בין חוליות עמוד השדרה.

מתאים עבור אנשים בעלי אורח חיים יושבני (sedentary) אשר עבודתם מחייבת, בלית-ברירה ישיבה יום-יומית, ממושכת וכמובן, גם עבור ספורטאים הסובלים משמוש-יתר, או מתיחת יתר.

רדיקולופתיה והקשר לסיאטיקה

רדיקולופתיה (Radiculopathy), או "תסמונת שורש העצב", הינה שם רפואי לכלל תופעות של הקרנת כאב עקב כשל בתפקודי העצבוב של שורשי עצבים המסתעפים מחוט עמוד השדרה.

על רקע פגיעה פיזית, לחץ, או גירוי של שורש עצב בסביבת מוצאו מבין חוליות עמוד השדרה, נוצרות תופעות של הקרנות כאב לאורך מסלול העצב וכן פגיעה בתפקודי האיברים הנשלטים על-ידי אותו עצב.
במקביל צפויות הפרעות בתחושה, כגון חוסר תחושה, חולשת שרירים, תחושת נימול, צריבה ועוד.

רדיקולופתיה במדרג חוליות עמוד השדרה

– רדיקולופתיה צווארית (Cervical) – פגיעה בעצבי הצוואר גורמת לתופעות כאב והפרעות תחושה בזרוע, בכתף ועד לאצבעות כף היד.

– רדיקולופתיה מותנית (Lumbar) – מוקד דלקתי ברקמת שורשי עצבים בגב התחתון אשר מקרינה כאב אל אגן הירכים, הירך, השוק ועד לכף הרגל.

– רדיקולופתיה חזית (dorsal) – נדירה יותר, מתרחשת באזור בית החזה וגורמת לתופעות כאב באזור החזה ו/או הצלעות.

מנגנון הפגיעה

איבר המוח אשר מנהל את מערכת העצבים המרכזית, מעביר פקודות לכלל איברי הגוף דרך תעלת חוט השדרה ושלוחות עצבים אשר מסתעפים מבין חוליות עמוד השדרה, קרי שורשי עצבים.
>כאשר שורש עצבים נפגע, נלחץ, או מגורה, נפגעת המוליכות החשמלית של שורש עצב ונוצר, לרוב אפקט של הקרנה עצבית אל איברים מרוחקים הנשלטים על-ידי אותו עצב במחוזות הפריפריה השונים, כפי שיפורט להלן.

 גורמים

– בלט דיסק (Bulging Disc) – הגורם השכיח ביותר
– פריצת דיסק (Herniated Disc) – פריצת נוזל הדיסק
– בלאי וניוון של הדיסק בין-חולייתי (Degenerative Disc Disease)
– שינויים ניווניים במבנה עמוד השדרה (כמו ספונדילוזיס)
– היצרות של המעברים הבין-חולייתיים (Foramen)
– היצרות תעלת עמוד השדרה (Stenosis)
– גידולים, או טראומה באזור עמוד השדרה

מהו תהליך ההחלמה מסיאטיקה

החלמה מתסמונת סיאטיקה, הינה, לרוב תהליך אישי, אינדיבידואלי אשר משתנה מאדם לאדם ותלוי בעיקר בחומרת הלחץ הבין-חולייתי וחומרת הדלקת הפועלת על העצב הסיאטי. להלן פירוט שלבי ההחלמה והזמן המשוער של כל שלב.

שלב 1:

שלב אקוטי אשר מלווה בכאב חד וחריף, לרוב באחד מצידי הגב התחתון וצד האגן – נמשך לרוב 1-2 שבועות ואף יותר.
>במסגרת הטיפול הראשוני, נעשה שימוש בגישה שמרנית, לא פולשנית אשר כוללת מנוחה, בעיקר במנח שכיבה, מניעה מיצירת עומס פיזי על הגוף, כגון הרמת משאות וכן שימוש בתרופות לשיכוך כאבים ו/או תרופות מרשם נוגדות דלקת.
במקרה ומתרחשת החמרה ! מתפשטת תופעת הכאב מאזור הגב תחתון לכיוון מטה, אל הירכיים, הרגליים ועד לכפות הרגליים.

שלב 2:

ירידה הדרגתית בעוצמת הכאב, אך עדיין מלווה בהקרנת כאב לכיוון אזור הגפים – נמשך, לרוב 2-6 שבועות.
במסגרת השיקום, נעשה שימוש בהפעלה תנועתית, מבוקרת, הליכי פיזיותרפיה וכן בעיסוי רפואי אורתופדי לשחרור הלחץ הבין חולייתי .

שלב 3:

נסיגה של תופעות הכאב, "מרכוז" של אזורי הכאב (מפורט להלן) ומתאפשרת חזרה הדרגתית לתפקוד תנועתי – נמשך לרוב 6–12 שבועות.

"מרכוז" של תסמיני סיאטיקה

במצב, בו מתרחשת הטבה, חל מהפך אשר מתבטא בהיפוך כיוון, קרי נסיגה של הכאב לכיוון מעלה, אל מרכז הגוף (ראה ציור).

נסיגה של התסמינים אל אזור מרכז הגוף נחשבת לסימן פיזיולוגי טוב אשר מעיד על שיפור ומוגדר בשפה הרפואית כתופעת "מרכוז" Centralization.
שיפור זה אמור להוביל להערכה רפואית חדשה ואף עשוי לדחות, או ליתר הליך פולשני, מתוכנן.

תופעת ה"מרכוז" מלווה, לרוב בהפחתה של תדירות הכאב, הפחתה בעוצמת הכאב וכן בשינוי אופי הכאב, קרי במקום תופעת כאב חריף, יופיעו, לרוב תחושות עצביות, כגון: עקצוץ, נימול, צריבה, או דקירה, כל אלו סימנים המעידים על הטבה.

בנוסף ! צפויה הרפיה של התכווצויות שרירים בגב ובאגן וכן התחזקות של שרירי הגפים אשר מעידה, גם היא על כך שתסמונת הסיאטיקה, הינה במצב נסיגה.
בתהליך ההחלמה משתפרת התנועתיות הכללית של הגפים וחל שיפור בתפקודי ההליכה של המטופל/ת.
שימוש בעיסוי רפואי, אורתופדי וכן הפעלה תנועתית, מבוקרת Mobilization הוכחו כיעילים לזירוז תהליך ההחלמה והשיקום.

במסגרת אבחון תסמונת הסיאטיקה וכהשלמה לפענוח בדיקות ההדמייה הממוחשבות מסוג CT או MRI מתבצע בקליניקה, גם מבחן SLR, מבחן "הרמת רגל ישרה" אשר משמש להערכה עדכנית של חומרת הפגיעה העצבית בעמוד השדרה המותני.
מבחן זה מתבצע בפועל באמצעות הכבדה יזומה של העומס הפיזי אשר פועל על העצב הסיאטי. מתבצע באמצעות הרמה פאסיבית של רגל ישרה לכיוון למעלה כאשר המטופל/ת נמצע במצב מנוחה, שכיבה על הגב. ראה ציור.

לסיכום! שלבי ההחלמה האופיניים מתסמונת סיאטיקה הם:
א. נסיגה ושיכוך של תופעות הכאב. ב. תהליך של "מירכוז" אזורי הכאב. ג. שיפור התנועתיות של איברי הגוף.
>על פי הסטטיסטיקה המקובלת, נמצא, כי שימוש בגישה טיפולית שמרנית (לא ניתוחית) מובילה בקרב 80% מחולי סיאטיקה לשיפור משמעותי בתוך חודש ימים.

פיריפורמיס / השריר האגסי

לחץ על העצב ה'סיאטי' בעת מעברו דרך סבך שרירי העכוז עלול לייצר במרכז העכוז מוקד כאב 'סיאטי' שכיח, בגלל הלחץ אשר מפעיל שריר העכוז העמוק, שריר ה'פיריפורמיס' Piriformis.

תסמונת פיריפורמיס אשר מקורה בהתכווצות חריגה של שריר ה- 'Piriformis' (השריר האגסי) מתבטאת בתופעת כאב והקרנת כאב אשר דומים ולעיתים, אף זהים לסימפטומים של תסמונת ה- סיאטיקה המוכרת והידועה.

ה'שריר האגסי' אשר שוכן עמוק בתוך סבך שרירי העכוז – תפקידו המרכזי, הוא לתמוך ולייצב את ראש עצם הירך (femur) במקום מפגשה עם האגן, בעיקר בעת ביצוע תנועות הליכה או ריצה.

פעולת השריר האגסי מבצעת תנועה סיבובית של עצם הירך לכיוון חיצוני אשר בולמת תנועת-יתר נגדית של הירך לכיוון פנימה. (הפעלת השריר האגסי מייצרת, גם פשיטה של הירך לאחור וגם הרחקה של הירך כאשר היא כפופה).

מנגנון הפגיעה

התכווצות כרונית של ה'שריר האגסי', יוצרת לחץ על ה'עצב הסיאטי' אשר נמצא מתחת לשריר זה ואשר, לעיתים, אף עובר דרך סבך סיביו.
>לחץ זה פוגע בתפקוד העצבי של ה'עצב הסיאטי', יוצר מוקדים מעוררי כאב באזור מפרק עצה / כסל (Sacroiliac joint) וכן באזור צוואר עצם הירך. בנוסף, יוצר סימפטומים נוירולוגיים, אופיינים, כגון: הקרנת כאב אל הירך והשוק, חוסר תחושה, תחושת 'נימול', 'צריבה', 'עיקצוץ' וכד', לאורך הגפה התחתונה ועד לכף הרגל.

להלן רשימת מוקדים עצביים, שריריים מעוררי כאב – מלבד ה'שריר האגסי' עצמו אשר מקרינים כאב לאורך כל הגפה התחתונה: Qudratus lumborum, Psoas, Gluteus medius, Gluteus minimus, Adductor magnus, Tibialis anterior, Soleus

גורמי סיכון

א. התכווצות שרירים באזור הגב ו/או אגן הירכיים, או באזור העכוז עקב שימוש-יתר, מתיחת-יתר, חוסר פעילות גופנית, או עקב מתח נפשי (stress, strain, spasm).
ב. פריצה או בלט בדיסק בין-חולייתי (disc herniation).
ג. אי-סדירות מבנית של עמוד השדרה.
ד. תת-פריקה של החוליות (subluxation) או תזוזת החלקה של אחת החוליות (spondylolisthesis)
ה. אספקת דם לקויה באזור האגן – איסכמיה (ischemia).
ו. חוסר איזון שרירי, יציבה לקויה, משקל-יתר, אורח חיים יושבני.

'עיסוי רפואי אורטופדי', הינו כלי טיפולי יעיל במיוחד לטיפול בתסמונת ה'שריר האגסי' באמצעות שחרור ההתכווצות של ה'שריר האגסי', עצמו, שחרור נקודות מעוררות כאב, טריגר פוינטס לבלימת התהליך הדלקתי וכן להגברה של אספקת דם וחומרי בניה – לזירוז והאצה של תהליך ההחלמה.

טיפול באמצעות 'עיסוי רפואי אורטופדי' מתאים, הן עבור פגיעות כרוניות, מתמשכות והן עבור פגיעות אקוטיות כגון טיפול לאחר הליך ניתוחי, כירורגי וכן לאחר, חבלה, תאונת דרכים, תאונת עבודה, או עקב פציעת ספורט.
>הטיפול כולל שיקום תפקודי התנועה של הגוף, שיקום רקמות שרירים, גידים והרצועות הפגועות, שיפור כוח וסיבולת של השרירים והמפרקים וכן תיקון דפוסי יציבה ותנועה.

יציבה והקשר לעצב הסיאטי

קיים קשר פיזי מוכח, בין יציבת גוף לקויה לבין תופעות כאב, כגון סיאטיקה.
יציבה לקויה גורמת להגברה של מצבי הסיכון המובילים לפגיעה בשלמות מערך שלד שריר וכן פגיעה בשלמות עמוד השדרה עצמו.

לעומת זאת ! יציבת גוף תקינה ממלאת תפקיד מרכזי, הן בטיפול והן במניעה של בעיות אורתופדיה.
יציבת גוף תקינה חיונית עבור כל מי שמחפש להקל על הכאבים הרודפים אותו.

יציבה תקינה שומרת על מנח תקין של חוליות עמוד השדרה, מפזרת את העומס של משקל הגוף באופן שווה על פני כל מערך שלד שריר וכך ממזערת את הלחץ על רקמות העצבים, לרבות הלחץ על העצב הסיאטי, הוא העצב הארוך ביותר בגוף.

יציבה טובה, הינה תנאי בסיסי לשמירה על תפקוד תקין, לאורך זמן של מערכת התנועה וכמובן למניעה של תופעות כאב, כגון סיאטיקה.
>הכול תודות להפחתת הלחץ על מערך העצבים (Nerve Compression), תודות לשיפור תפקודי השרירים (Muscular Function) וכן לשיפור הזרימה של מחזור הדם (Blood Circulation).

צעדים לשיפור היציבה

מספר צעדים מעשיים לשיפור היציבה אשר עשויים לעשות הבדל מהותי בניהול ובמניעה של תסמונות כאב, כגון סיאטיקה:

1. הקפדה על ישיבה תקינה במסגרת העבודה. בחר בכיסא התומך בקימור הטבעי של עמוד השדרה שלך. הקפד על כפות רגליים במגע מלא, שטוח עם הרצפה, הימנע מהצלבת הרגליים בעת ישיבה.

2. ארגון ועיצוב של סביבת עבודה המותאמת לעקרונות הנדסת אנוש (ארגונומיה). התאם שמושב הכסא שלך יהיה תואם את מימדי גופך. וודא שצג המחשב שלך יהיה בגובה העיניים. שגובה שולחן העבודה תואם את מידותיך. שהמקלדת והעכבר יהיו נגישים, ללא מאמץ.

3. בשגרה של אורח חיים יושבני (ישיבה ממושכת), יש לבצע הפסקות תכופות ממצב הישיבה, כדי להתמתח, לעמוד, לסובב את האגן, להפעיל את הגפיים וכדומה במטרה למנוע נוקשות וכדי להפחית את הלחץ על העצב הסיאטי.
יש להימנע מביצוע תנועות חוזרניות, מזיקות, לרבות הימנעות משימוש-יתר ומתיחת-יתר.

4. חיזוק פיזי של השרירים במערכת שלד שריר. חיזוק שרירי הליבה, שרירי הבטן, שרירי הגב ושרירי האגן תומכים ביציבה טובה ומפחיתים את הסיכון לתופעת סיאטיקה.

5. בדיקה שגרתית של תקינות יציבת הגוף באמצעות תזכורת חזותית ותרגול רצוף (איזון שלד שריר), עשוי לשפר את היציבה.

שאלות נפוצות על סיאטיקה:

האם סיאטיקה מזכה באחוזי נכות?

המוסד לביטוח לאומי פוסק אחוזי נכות עבור נזקים מוכחים, לרבות עבור ירידה בתפקודים.
אפשר לקבל אחוזי נכות כאשר קיימים אחד, או יותר מהממצאים הבאים:

• כאבים כרוניים משמעותיים שאינם חולפים
• מוגבלות תנועה של תפקודי הגב, או הרגלים
• פגיעה עצבית מוכחת, כגון: ירידה בתחושה, חולשת שרירים, תפקודי רפלקסים – מול ממצאים תומכים ב־MRI / EMG
• פגיעה בכושר עבודה, או בתפקודי השגרה היומיים

להלן דוגמאות נפוצות:
– עבור כאבים בלבד, ללא ממצא נוירולוגי, נקבעים, לרוב אחוזים נמוכים, או אפס
– סיאטיקה עם הגבלת תנועה קלה – אחוזי נכות נמוכים
– סיאטיקה עם פגיעה עצבית מתמשכת → אחוזים גבוהים יותר
– פגיעה חמורה, כגון חולשת שרירים משמעותית – נקבעים אחוזים משמעותיים
– נכות זמנית – נקבעת, אם המצב צפוי להשתפר
– נכות צמיתה – נקבעת,רק, אם מדובר במצב קבוע ויציב

מה משפיע מאוד על קביעת אחוזי נכות ?
>- תיעוד רפואי רצוף
– חוות דעת מטעם אורטופד, או נוירולוג
– תוצאות בדיקות הדמיה אבחנתיות
– השפעה שלילית על תפקודי עבודה

כמה זמן לוקח להתאושש מאישיאס / סיאטיקה?

משך ההחלמה מאישיאס / סיאטיקה משתנה מאדם לאדם ותלוי בשלושה גורמים:
א. זיהוי הגורם הפיזי של הבעיה / מנגנון הפציעה ב. אבחון של חומרת הבעיה, ג. אופן הטיפול בבעיה / גישה טיפולית נכונה וכפי שיפורט להלן.

אישיאס / סיאטיקה קל עד בינוני
– שיפור במצב מורגש תוך שבועיים–4 שבועות
– לעיתים חולף, גם ללא טיפול מיוחד, תודות למנוחה ותרגול מתאים

אישיאס על רקע בלט / פריצת דיסק
– שיפור הדרגתי תוך 6–8 שבועות
– אצל חלק מהאנשים ההחלמה נמשכת עד 3 חודשים

אישיאס ממושך / כרוני
– אם הכאבים נמשכים מעל 3 חודשים, ההחלמה איטית יותר ודורשת טיפול ממושך

מה משפיע על משך ההחלמה ?
>- זיהוי הפקטור אשר לוחץ על העצב: שינוי משמעותי במבנה הדיסק הבין-חולייתי, היצרות תעלה, התכווצות קלינית של שריר הפיריפורמיס וכו'
– עוצמת הכאב, הקרנת כאב, שיבוש עצבי / נימול, או חולשת שריר
– גיל, כושר גופני, משקל
– רצף הטיפול, רצף התרגול העצמי, הימנעות מנשיאת עומסים מזיקים

מתי צריך לפנות לרופא בדחיפות?
>- החמרה קיצונית בעוצמת הכאב
– חולשה קיצונית של שרירי הרגליים, נפילת כף רגל
– אובדן שליטה על מתן שתן, או יציאות

האם קור, או חום מקלים על כאבי אישיאס / סיאטיקה?

כן ! קור, או לחילופין חום עשויים להקל במידה מסוימת על כאבי אישיאס / סיאטיקה – בתנאים הבאים:

• קור – מתאים, בעיקר בשלב האקוטי, החריף לצורך שיכוך כאבים, שיכוך של דלקת מקומית וכן לפזור נפיחות מקומית.
  >באמצעות הצמדה קומפרס קוביות קרח על מוקד הכאב, או על מוקד דלקת למשך 25-30דקות, עד 3 פעמים ביום
• חום – מתאים, בעיקר למצב כרוני, מתמשך לצורך הרפיית שרירים מכווצים, לשיפור זרימת דם והרגעה עצבית עבור שרירי גב וישבן. ניתן להשתמש בכרית חימום, סדין חשמלי, או מקלחת חמה.

האם אישיאס / סיאטיקה עלול לגרום לנזק, אם לא מטפלים בו?

כן ! חוסר טיפול בתסמיני אישיאס / סיאטיקה עלול לגרום לנזק באופנים הבאים:

• הכבדה של הלחץ המכאני על שלוחות העצבים
• החרפה של תופעות הכאב והחמרה של הקרנת כאב אל הגפיים
• החמרה של הפרעות עצביות, כגון נימול / תחושת שריפה / תחושת זרמים
• החמרה של תופעות חוסר תחושה, ברגל, או בכף הרגל
• ירידה בתפקודי הגפים התחתונות, חולשה שרירית, כגון צניחת כף רגל
• רפלקסים תנועתיים מוחלשים

מתי יש לפנות מייד לרופא / לחדר מיון עקב מצב חירום ?
>- אובדן שליטה על מתן שתן, או ירידה בתפקודי סוגרים (שלשול, עצירות)
– חולשה קיצונית ומהירה של תפקודי הגפיים
– אובדן תחושה באזור המפשעה / איברי המין

ל ה י פ ר ד. . . מן הכאב !   אנטי כאב קליניקה

המאמר עודכן בתאריך 12/01/2026

כותב המאמר: גדעון מילק – מטפל בכיר O.d.c

חלק ממסלולי ההתמחות שלי:

מכללת רידמן, תל-אביב (Deep tissue massage therapy)
המכללה לעיסוי רפואי / ד"ר יעקובי – (Orthopedic medical)
מכון ווינגייט, נתניה (Spinal column pathology & therapy)
Dorn Method, Germany – שיטת דורן (איזון שלד / שריר)
שיקום תנועתי אורטופדי / פאשיקום (Trigger points therapy)

The post סיאטיקה (עצב הסיאטי) appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.

תסמונת הכאב המוגדרת Sciatica סיאטיקה, מאובחנת ע"י הרפואה המערבית כתגובה עצבית של הגוף עקב לחץ פיזי, או עקב גירוי אשר פועל על ה'עצב הסיאטי' באזור מוצאו בגב התחתון, או לחילופין עקב גירוי העצב בנקודה כל שהיא לאורך מסלולו.
כידוע, הפרעה מלווה בתופעות כאב, לרבות הקרנת כאב אל האגן והגפים, לרבות הפרעות תחושתיות כגון: תחושת נימלול, עיקצוץ, חוסר תחושה, חולשת שרירים וכו'.

האבחון הנ"ל, אכן תואם את התסמינים התופעה המוגדרת 'סיאטיקה', אולם, לעתים האבחון נמצא חסר מאחר והוא, איננו מזהה בהכרח את הסיבה האמיתית, הנסתרת אשר מחוללת חלק ניכר של מקרי ה'סיאטיקה'.

קונפוציוס, גדול הפילוסופים של סין אמר:
'כדי להכיר תרבות של עם יש להקשיב, תחילה למוזיקה שלו'
כך בהשלכה אל עולם הרפואה והבריאות, יש להאזין, תחילה לשיח הנפש, כדי להבין את המתרחש פנימה במסתורי הגוף.
הגוף והנפש גרים בכפיפה אחת ומנהלים יחסי גומלין הדוקים, גם כאשר אנו, עצמנו איננו מודעים לכך.

Sciatica – סיאטיקה – קשר פיזי / נפשי

כבר בתחילת המאה הקודמת חקר וגילה הפסיכואנליסט האוסטרי-אמריקאי ד"ר וילהלם רייך, עמיתו המקצועי של ד"ר זיגמונד פרויד כי מתחים, חרדות ורגשות מודחקים מתורגמים בגוף האדם לתגובות פיזיולוגיות ממשיות כגון התכווצות שרירים ותופעות כאב, כאבים אשר נוצרים באופן ספונטני, בלתי-רצוני.

למען האמת, אין דבר מהפכני בגילוי זה, הרי ידוע לכל שהגוף מייצר באופן שוטף תגובות פיזיולוגיות לגירויים רגשיים שונים, לדוגמא: רגש של פחד או בהלה גורם להתרחבות האישונים בעין, להאצת זרימת הדם, לזיעה מוגברת ואי-סדירות של פעולת המעיים, כך, גם ובאופן דומה מחשבות מיניות מעוררות פעילות הורמונאלית מוגברת ועוררות של איברי המין.

ד"ר וילהלם רייך, הפסיכיאטר האוסטרי-אמריקאי, 1897–1957 'Wilhelm Reich the Austrian 'psychiatrist היה הראשון אשר הניח את יסודות התפיסה המערבית, העכשווית עבור טיפול גוף / נפש והראשון מבין מפתחי שיטת הטיפול המודרנית "עיסוי רקמות עמוק".

בעקבות מחקרו פיתח ד"ר רייך שיטת טיפול פורצת דרך, בזמנה אשר מבוססת על עיסוי רקמות ממוקד המשולב עם נשימות יזומות, המעודדות הרפיה של הרקמות המכווצות ומשיגות בעקבות זאת שחרור פיזי ורגשי של הרבדים העצורים.

רשימת הדוגמאות הממחישות את הקשר הפסיכוסומטי הישיר בין גוף לנפש (פסיכו-נפש, סומטי-גופני) הינה ארוכה, מקיפה את כל מערכות הגוף, ומתבטאת, כמובן גם בתופעת הכאב אשר הינה יצירה ספונטנית של מנגנון ההגנה התת-הכרתי. מנגנון זה מגן עלינו מפני רגשות קיצוניים או מחשבות קשות אשר איננו מסוגלים להכיל.
מנגנון ההגנה התת-הכרתי משתמש בכאב כאמצעי הסחה יעיל ביותר להדחקת אותן חוויות רגשיות בלתי נסבלות.

Sciatica – סיאטיקה – מנגנון הגנה

מנגנון ההגנה התת-מודע שלנו ער לכך שהופעת כאב במקום כל-שהוא בגופנו תמשוך מייד את מלוא תשומת ליבנו ולכן כאשר הוא מזהה מצוקה רגשית קיצונית הוא מייצר כאב, פשוט ע"י הפחתת אספקת דם אל אזור מסויים בגופנו Ischemia כדי לייצר שם ריאקציה דלקתית המובילה, מייד לתגובת כאב – ככל שעוצמת החויה הרגשית המודחקת קשה יותר, כך נדרשת הסחה גדולה יותר ולכן גם עוצמת הכאב תהיה גבוהה יותר!

מן הראוי להבהיר, כי תופעת הכאב הפסיכוסומטי איננה פרי דמיון תלוש, אלא חווית כאב פיזית מוחשית המתרחשת בגוף בעוצמות משתנות. ניתן להניח שאין אדם על פני הארץ אשר לא חווה אי-פעם כאב פסיכוסומטי.
הכאב הפסיכוסומטי הינה תופעה אנושית ואוניברסלית אשר נבדלת בין אדם לאדם רק במיקומה, עוצמתה ובמשך הופעתה.

הגישה הטיפולית השמרנית הטבעית

למרות ש"סיאטיקה" פסיכוסומטית הינה אחת מהצורות הנפוצות של כאב מוקרן, היא איננה זוכה, כאמור לאבחנה מבדלת אשר מכירה בגורם הנפשי כגורם קריטי ביצירת הבעיה – פשוט, כי המערכת הרפואית הנהוגה כאן בארץ לא ערוכה דייה, כדי לטפל באופן מכוון בבעיות כרוניות הכרוכות באינטראקציה בין גוף ונפש

.
טיפול במגע והפעלה תנועתית יזומה של המטופל /ת באמצעות שיטות טיפול במגע כגון עיסוי רקמות עמוק וכן עיסוי רפואי אורטופדי, עושים נפלאות בתחום זה והשפעת הטיפול מתבטאת, הן בשיפור התפקודים הפיזיים / מוטוריים של המפרקים במנגנון שלד / שריר והן בהקלה במישור הרגשי.

בהיבט הפיסיקאלי, המיידי – הרפיית השרירים והגמשת הרצועות המקיפות את החוליות מגדילה את חלל המרחב שבין חוליות עמוד השדרה, מפחיתה את הלחץ על שורשי העצבים ועל הדיסקים הבין-חוליתיים ובכך תורמת באופן ישיר לשיכוך הכאבים הנלווים ולבלימת התהליך הדלקתי בסביבת שורשי העצבים.

במקביל, הגברת זרימת הדם והגברה של התהליכים הסירקולטיביים הטבעיים בגוף באמצעות עיסוי רקמות עמוק ו/או עיסוי רפואי מאיצה אספקת חומרי בניה וחלבונים נוגדי דלקת אל הרקמות הפגומות אשר חיוניים מאד לזרוז תהליך ההחלמה.

ל ה י פ ר ד. . . מהכאב !   אנטי כאב קליניקה

גדעון מילק / מטפל בכיר O.d.c / בוגר:
מכון וינגייט – מכללת רידמן – .Dorn / גרמניה – עיסוי רפואי אורטופדי / ד"ר יעקבי

The post Sciatica – סיאטיקה פסיכוסומטית appeared first on עיסוי רפואי אורטופדי.